נקרוזיס הוא נמק של רקמה בגופינו. זוהי צורת הנזק הכי חמורה לתא, ומכאן הנושא חוזר ועולה בתביעות רשלנות רפואית לפיצויים.
מדוע ״קטיעה״ היא הטיפול?
לרופאים אין ברירה אלא לקטוע את הגפה כדי להשתלט על הזיהום. וגם, כי לא ניתן להחיות רקמה מתה.
רשלנות רפואית בטיפול ברגל סכרתית
נקרוזיס הוא חשש גדול בקרב חולי סכרת, אצלם כלי הדם פגיעים ופגועים. לאיברים רחוקים יגיעו פחות חמצן ופחות תאי דם לבנים, ההכרחיים להחלמה מהירה של פצע. חולה סכרת לא חש כאב, חום או קור, כמו לאדם בעל תחושה תקינה. הם אינם מתריעים בפניו. מהטעם הזה חולי סכרת נקראים לאחות לבדיקה יזומה של כף הרגל כל כמה חודשים. רשלנות רפואית בטיפול ברגל סכרתית מתכתבת עם:
קופת החולים לא תוכל להתגונן ולטעון שהחולה לא יכול היה לצאת מזה. פעם אי אפשר היה להגיע לעורק של הבוהן. מנגד, היום הטכנולוגיה מעודדת זרימת דם ואפילו יודעת לטפל ישירות בשינויים טרשתיים. בין היתר קיים טיפול חדשני בפוליהיל. זו תמיסה לשיקום של תאים שהגיעו לכדי נמק היעילה בקרב 80% מהחולים.
לא כל פצע מסתיים בנקרוזיס כי אצל אנשים בריאים מערכת חיסונית טובה יודעת להתמודד עם הבעיה. חוסר זרימת דם לרקמות ותנאים סביבתיים קיצוניים הם הגורמים לנמק אצל חולי סכרת.
אוסטאומיאליטיס
אוסטאומיאליטיס הנו מצב של נקרוזיס בו הנמק מערב את העצם ברוב המקרים כבר אי אפשר לרפא את הכיב. בייחוד בהיצרות משמעותית של העורקים המזינים את האזור הנגוע. כזכור, הטיפול בנמק בכף רגל סוכרתית הוא ניתוחי בהטריה של הרקמה הנמקית.
באחת מהתביעות שהגשנו כתב המומחה מטעמנו: ״ניתן להסיר רקמת גוף מתה, אבל לא ניתן להחיות אותה. לכן באבחון מאוחר אי אפשר למנוע קטיעה (אמפוטציה) של גפה או אצבע המתבצעת במטרה "להשיג שליטה על הזיהום".
עו״ד אורן בושרי
