אימתי ימונה רופא שיקום

רופא שיקום ימונה כאשר הפגיעה היא מוחית או כשהפגיעה היא בחוט השדרה. בתאונות דרכים המומחה השיקומי ימונה על ידי בית המשפט. ראשית, תיקבענה נכויות בתחום הנוירולוגי האורטופדי וכו', על ידי מומחים בתחומים אלה, ואז, על בסיסן, בדר"כ בנכויות גבוהות מ-30%, יעבור הדיון לידי המומחה השיקומי.

שלא בתאונות דרכים, ניתן להגיש חוות דעת של מומחה שיקום. אנו ממליצים על אלה:

שם המומחה המוסד הרפואי בו הוא עובד + טלפון ליצירת קשר
ד"ר נאווה בלומן בית החולים "שיבא", תל השומר 03-5303725
פרופ' עצמון צור "גליל מערבי", נהריה 04-9107726
ד"ר ז'אנה צנטר "הדסה", ירושלים 02-5844474

המסמכים הרפואים שיש להעמיד בפני המומחה השיקומי

א. מכתבי שחרור מבית חולים – ללא תוצאות בדיקות מעבדה. חומר רפואי מהותי שיתייחס גם לעברו הרפואי של הנפגע ובדיבור על זה יהא אפשר להגביר את האמינות במומחה השיקום.
ב. דוחות מסכמים: פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק
ג. ממצאי בדיקות הדמיה בדיקות מעוררים
ד. ממצאי בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות
ה. דוחות מן המל"ל, שירות התעסוקה, המרב"ד כדי שהמומחה השיקומי יוכל לקבוע אם הנפגע יכול לנהוג או זקוק לנהג.
ו. חוות דעת מומחים בתחומים השונים

מה תכלול חוות דעת של מומחה שיקומי

ממצאי הבדיקה הגופנית והתפקודית – קרי, גם היכולת לבצע פעולות בסיסיות, המומחה יבדוק כיצד הנפגע יכול כלל להתגלגל מצד לצד, לקום,לעבור מישיבה לעמידה, להיכנס לשירותים, למרות שהפתח צר, להגיע למטבח, למוצרים, יכולת התנועה שלו במשטחים לא ישרים וכיו"ב, גם אם הוא מרותק בעגלת הנכים, להגיש לעצמו אוכל, להגיע לבנק לקופת החולים למשרדים ציבוריים לעלות ולרדת מאוטובוס וכיו"ב.

התווית דרך לשיקום הנפגע – אלא וכבר עברו מס' שנים מאז הפגיעה. לנפגע שהוא משכיל צרכים שונים שחלקם אינטלקטואלים משל הדיוט. אחר לא ישלח על ידי המומחה השיקומי ללימודים על תיכוניים שעה שהוא אנאלפבית.
קביעת צרכים רפואיים.

תדירות המעקב אצל רופאים מומחים בעתיד וטיפולים ניתוחיים עתידיים – קופ"ח לא מוכנה לכסות את הביקורים העתידיים אצל המומחים הרפואיים, ולכן יש לעגן דרישה זו במסגרת התביעה כנגד חברת הביטוח. לפיכך, יצטרך המומחה השיקומי לקבוע את תדירות הטיפולים בעתיד.

היקף התרופות ותכשירים נלווים, כמו שמנים (בצירה) אצל רתוקים למיטה, וחשופים ללחות יתר

הצורך בפיזיותרפיה לחיזוק שרירים: לטיפול בכאב, להגדלת טווחי התנועה במפרקים השונים להפחתת טונוס (=מתח) השרירים באברים המעורבים, לחיזוק שרירים חיוניים ולשיקום יכולות התנועה והניידות.

הצורך בהידרו-תרפיה – טיפול במים המיועד בעיקר להגדלת טווחי תנועה במפרקים שונים והפעלת גפיים בגין נזק אורטופדי וקיבוע ממושך. טיפול שכזה ראוי רק אצל חולים שיש להם בעיית בנשיאת משקל והמים מקלים עליהם.

ריפוי בעיסוק – שכיח יותר אצל נפגעים נוירולוגית, בטיפול קוגנטיבי אצל נפגעי מוח, הכוונה יותר לתרגול עצמאות בפעולות יומיומיות חיוניות – גם פעולות חוץ ביתיות, וכן, לשיפור מיומנות מוטוריות ידניות – שימוש בעט, בפטיש במספריים, בפתיחה וסגירה של ברזים קשים, הרכבת גופים שונים, לצד מוטוריקה עדינה: כפתור, רכיסה, אחיזת חפצים קטנים, לתרגול המוטוריקה העדינה

טיפול פסיכולוגי – חשוב מאוד לסייע לתובע להתמודד עם נכותו גם בעזרת יועצים נכונים. מערכת שיקום תומכת חייבת לכלול פסיכולוג ונוירו-פסיכולוג.

ספורט נכים – הליך סופי בשלב הסיכום. מומחה השיקום ימליץ על כך רק לנפגעים שעסקו בספורט קודם לפגיעה.

צרכים ביתיים – מאחזים בשירותים ובמקלחת, פתחים ומעברים רחבים בדירה שכן קשה לנכה להשתחל בפתחים צרים כמו שיש בדירות הישנות שנבנו בתנאים של פעם.מפסקים וברזים בגבהים מתאימים – למי שנשאר בכסא גלגלים. המומחה השיקומי גם יקבע באם קיים צורך מוגבר במיזוג אוויר. נפגעי חוט שדרה לא חשים כשהדירה קרה מאוד ואז הם עלולים לסבול מהשלכות של מגורים בדירה קרה. לכן, הם זקוקים לויסות אוטומטי של טמפרטורה. המומחה ימליץ גם על מעלית למי שהיה גר, קודם לפגיעה, בקומה ג' ללא מעלית, ועתה הוא נכה המתקשה לעלות במדרגות. אגב, גם מחשב אפשר להוסיף כשמדובר בצעירים.

אביזרים חיונים לנכה – המומחה השיקומי יצטרך לקבוע באם יהא על חברת הביטוח לשאת גם בעלות עגלת נכים / עגלת רחצה שעלותה 12,000-14,000 ₪  שהיא עגלה קלה יותר מעגלת בית חולים. בדר"כ הוא יעשה כן אלא ומדובר בנכה גריאטרי שהיה כבר עם עגלה. עוד יקבע המומחה השיקומי ביחס לאביזרים כמו כלי אוכל, גורב גרביים, כף נעליים, יד עזר ומכשירים אורטופדים להליכה. אם המומחה השיקומי יקבע שהנפגע זקוק למכשיר לכל תוחלת חייו, יתבצע חישוב היוון לפי עלות מחזורית עתידית של עלות המכשיר כפונקציה של  התחלופה שלו.

נשאר למומחה השיקומי לקבוע איזה מכשיר מתאים: למשל, ישנו מכשיר מיועד לתמיכה בכף הקרסול בפגיעות נוירולוגיות המונע בעדו של הנכה לגרור בהונותיו. מכשיר אחר יתמוך בכף הרגל בקרסול ובברך, יעזור בנשיאת המשקל וולא יכביד על כף הרגל, כך שנמנע הסיכון לאזור השבר. ישנם סדים לתמיכה בגף העליון – סד שיכול לכלול גם חגורת אגן אם הפגיעה גבוהה יותר למשל.

עניין אחר, הוצאה קבועה של נעליים אורטופדיות לא ניתנות כדבר שבשגרה. אלא, למשל, כאשר יש שינוי אנטומי שיקשה על הנפגע ללכת לחנות ולרכוש נעל ככל האדם, או אם כף הרגל התעוותה כתוצאה מהתאונה, אם קיימים שינויים מבניים בכף הרגל, בגלל קיצור גף תחתון או בעקבות קטיעות בכף הרגל, קטיעה של שתיים או שלוש אצבעות או קטיעה של המסרק (ולא ס"מ אחד של קיצור) כי אז צריך לבצע הגבהה, אבל לא הגבה גלויה.

הוצאות רפואיות אחרות יכולות להיות כף רגל קוסמטית, או תותבות. קיימת תותבת לגף העליון, לגף התחתון, קוסמטית ופונקציונאלית. ככלל, התותבות של המאה ה-21 אינן התותבות של שנות ה-80 והן גם לא כ"כ יקרות כך שמומחה שיקומי סביר בדר"כ ימליץ על רכישתן. בית הגדם כבר עשוי סיליקון ומתחבר באמצעות פין קטן עם מנגנון נעילה שאטלוק.

מפרק הברך הוא החשוב ביותר בתנועה ממקום למקום. לכן,  בנכים הקטועים מעל הברך, התותבת שהיא תחליף, חייבת לספק לנפגע ברך להתאים לצרכיו.

כיום, קיימים מנגנוני ברך דינמיים שמתכופפים בהתאם לנשיאת המשקל ותנאי השטח וההליכה באמצעותם הופכת להיות נכה וקלה יותר, אפילו במדרגות. קיימת תותבת שנקראת computeruized leg שבה השליטה מתבצעת באמצעות מחשב, שעולה 30,000-40,000 דולר. מחירה הוא כה גבוה שכן לחברה שמייצרת אותה לא קמה חברה מתחרה עם מוצר דומה. מומחים בתחום השיקום בינתיים לא ממליצים על תחליף זה, אולם נכי צהל שמתעקשים לקבל את המוצר מקבלים.

ניידות – רכיב אחר שיכול להגדיל את סכום התביעה תלוי בניידות. על עגלת הנכים דובר קודם. ביחס לקלנועית – אם בהווה אם בעתיד ייטה המומחה השיקומי להמליץ על תשלום עבור זה על ידי חברת הביטוח. אלא שהיות וקלנועית אינה "מצטיינת" בעליות, סביר להניח שתושב צפת לא יזכה להמלצה שכזו. תושב תל אביב – דווקא כן.  ביחס לרכב מאובזר – המומחה השיקומי צריך לבדוק ראשית את יכולתו של הנכה לנהוג ברכב.

אבדן פרנסה – המומה השיקומי יתייחס בחוות דעתו גם לנזק האורטופדי בראי אובדן כושר העבודה, תוך התאמת העיסוק ליכולות ולרקע. המומחה אף יתייחס ויפריד בין הפציעה למחלות קודמות של הנפגע: אם למשל סבל הנפגע, גם ממחלה ממארת הרי תטען חברת הביטוח כי ממילא היה לו אבדן פרנסה. לטענה שכזו יש להתייחס.

הכשרה מקצועית – רכישת השכלה מקצועית/ אקדמית לצעירים, שיקום מקצועי לאנשים בגיל הביניים, מציאת פתרון תעסוקתי למבוגרים יחסית והבטחת הכנסה במידה ואין מוצא של כבוד. מעביד עסקי לא ירצה נכה במחיצתו כי התפוקה היא העיקר, ובתי המשפט מבינים זאת. אולם עדיין שומה על הנפגע לעשות על מנת להיטיב עם נזקיו. לכן, הצעירים יישלחו להכשרה מקצועית במוסדות שונים, שכן ישנן עבודות שניתן לעשות גם בישיבה.

תוחלת חיים – קיצור תוחלת חיים מהווה ראש נזק לכשעצמו, ועל מנת לזכות בו, על המומחה השיקומי להתייחס לכך. בפגיעות אורטופדיות אין קיצור תוחלת החיים, אלא ויש בעיות פסיכיאטריות נילוות. אז קיימת סכנה שהנכה ישלח יד בנפשו. סיכון מוגבר לאלה התלויים במורפין. בעיקרון, מומחי השיקום מסתמכים על סטטיסטיקות.


 

No votes yet.
Please wait...