מומחה שיקום

אימתי יתמנה מומחה שיקום?

רופא שיקום ימונה בפגיעה מוחית או בפגיעה בחוט השדרה. ראשית, תיקבענה נכויות בתחום הנוירולוגי, האורטופדי וכו’, על ידי מומחים בתחומים אלה, ואז, על בסיסן, בדר”כ בנכויות גבוהות מ-30%, יעבור הדיון לידי המומחה השיקומי. 

בתאונות דרכים המומחה השיקומי ימונה על ידי בית המשפט. שלא בתאונות דרכים, ניתן להגיש חוות דעת של מומחה שיקום. אנו ממליצים על אלה:

שם המומחההמוסד הרפואי בו הוא עובד + טלפון ליצירת קשר
ד”ר אלי איסקובבית החולים “לבינשטיין”
פרופ’ עצמון צור“גליל מערבי”, נהריה 04-9107726
ד”ר ז’אנה צנטר“הדסה”, ירושלים 02-5844474

המסמכים שיש להעמיד בפני המומחה השיקומי

א. מכתבי שחרור מבית חולים.
ב. דוחות מסכמים: פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק
ג. ממצאי בדיקות הדמיה בדיקות מעוררים
ד. ממצאי בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות
ה. פרוטוקולים הביטוח לאומי, שירות התעסוקה, והמרב”ד כדי שהמומחה השיקומי יוכל לקבוע אם הנפגע יכול לנהוג או זקוק לנהג.
ו. חוות דעת מומחים בתחומים השונים

מה תכלול חוות דעת של מומחה שיקומי?

א. בדיקה גופנית

חוות הדעת תכלול את ממצאי הבדיקה הגופנית והתפקודית. גם היכולת לבצע פעולות בסיסיות. המומחה יבדוק כיצד הנפגע יכול כלל להתגלגל מצד לצד, לקום, לעבור מישיבה לעמידה, להיכנס לשירותים, למרות שהפתח צר, להגיע למטבח, למוצרים. חשובה יכולת התנועה שלו במשטחים לא ישרים וכיו”ב, גם אם הוא מרותק בעגלת הנכים, להגיש לעצמו אוכל, להגיע לבנק לקופת החולים למשרדים ציבוריים לעלות ולרדת מאוטובוס וכיו”ב.

עוד היא תכלול התווית דרך לשיקום הנפגע. אלא וכבר עברו מס’ שנים מאז הפגיעה. לנפגע שהוא משכיל צרכים נוספים. 

ב. טיפול רפואי

תדירות המעקב אצל רופאים מומחים בעתיד וטיפולים ניתוחיים עתידיים – קופ”ח לא מוכנה לכסות את הביקורים העתידיים אצל המומחים הרפואיים, ולכן יש לעגן דרישה זו במסגרת התביעה כנגד חברת הביטוח. לפיכך, יצטרך המומחה השיקומי לקבוע את תדירות הטיפולים בעתיד.

היקף התרופות ותכשירים נלווים, אצל רתוקים למיטה, וחשופים ללחות יתר.

ריפוי בעיסוק והצורך בפיזיותרפיה והידרו-תרפיה – טיפול במים המיועד בעיקר להגדלת טווחי תנועה במפרקים שונים והפעלת גפיים בגין נזק אורטופדי וקיבוע ממושך. טיפול שכזה ראוי רק אצל חולים שיש להם בעיית בנשיאת משקל והמים מקלים עליהם.

ספורט נכים – הליך סופי בשלב הסיכום. מומחה השיקום ימליץ על כך רק לנפגעים שעסקו בספורט קודם לפגיעה.

ג. צרכים ואביזרים

מאחזים בשירותים ובמקלחת, ופתחים ומעברים רחבים בדירה. זאת שכן קשה לנכה להשתחל בפתחים צרים כמו שיש בדירות הישנות שנבנו בתנאים של פעם. מפסקים וברזים בגבהים מתאימים – למי שנשאר בכסא גלגלים. המומחה השיקומי גם יקבע באם קיים צורך מוגבר במיזוג אוויר. נפגעי חוט שדרה לא חשים קור ועלולים לסבול מהשלכות של מגורים בדירה קרה. לכן, הם זקוקים לויסות אוטומטי של טמפרטורה. המומחה ימליץ גם על מעלית. 

המומחה השיקומי יצטרך לקבוע באם יהא על חברת הביטוח לשאת גם בעלות עגלת נכים / עגלת רחצה שעלותה 12,000-14,000 ₪  שהיא עגלה קלה יותר מעגלת בית חולים. בדר”כ הוא יעשה כן אלא ומדובר בנכה גריאטרי שהיה כבר עם עגלה. עוד יקבע המומחה השיקומי ביחס לאביזרים כמו כלי אוכל, גורב גרביים, כף נעליים, יד עזר ומכשירים אורטופדים להליכה.  

ישנו מכשיר מיועד לתמיכה בכף הקרסול בפגיעות נוירולוגיות המונע בעדו של הנכה לגרור בהונות. מכשיר אחר יתמוך בכף הרגל בקרסול ובברך, יעזור בנשיאת המשקל וולא יכביד על כף הרגל, כך שנמנע הסיכון לאזור השבר. ישנם סדים לתמיכה בגף העליון – סד שיכול לכלול גם חגורת אגן אם הפגיעה גבוהה יותר למשל.

נעליים אורטופדיות: בעיוות כף הרגל, בגלל קיצור גף תחתון או בעקבות קטיעות בכף הרגל, קטיעה של שתיים או שלוש אצבעות או קטיעה של המסרק (ולא ס”מ אחד של קיצור) כי אז צריך לבצע הגבהה, אבל לא הגבהה גלויה.

לגבי תותבות: קיימת תותבת לגף העליון, לגף התחתון, קוסמטית ופונקציונאלית. ככלל, התותבות של המאה ה-21 אינן התותבות של שנות ה-80 והן גם לא כ”כ יקרות כך שמומחה שיקומי סביר בדר”כ ימליץ על רכישתן. בית הגדם כבר עשוי סיליקון ומתחבר באמצעות פין קטן עם מנגנון נעילה שאטלוק.

מפרק הברך הוא החשוב ביותר בתנועה ממקום למקום. לכן, בנכים הקטועים מעל הברך, התותבת כוללת מפרק מדומה.

כיום, קיימים מנגנוני ברך דינמיים שמתכופפים בהתאם לנשיאת המשקל ותנאי השטח וההליכה באמצעותם הופכת להיות נכה וקלה יותר, אפילו במדרגות. קיימת תותבת שנקראת computeruized leg שבה השליטה מתבצעת באמצעות מחשב, שעולה 30,000-40,000 דולר. מחירה גבוה כי לחברה שמייצרת אותה אין מתחרה.  

ד. ניידות

ניידות – רכיב אחר שיכול להגדיל את סכום התביעה הוא ניידות. על עגלת הנכים דובר קודם. ביחס לקלנועית – אם בהווה אם בעתיד ייטה המומחה השיקומי להמליץ על תשלום עבור זה על ידי חברת הביטוח. אלא שהיות וקלנועית אינה “מצטיינת” בעליות, סביר להניח שתושב צפת לא יזכה להמלצה שכזו. תושב תל אביב – דווקא כן.  ביחס לרכב מאובזר – המומחה השיקומי צריך לבדוק ראשית את יכולתו של הנכה לנהוג ברכב. יהיו הוצאות אם המומחה צריך אביזרים ייחודים לרכב. 

ה. אובדן פרנסה

המומחה יתאים את העיסוק ליכולות ולרקע. הוא יתייחס גם להכשרה מקצועית. מעביד עסקי לא ירצה נכה במחיצתו כי התפוקה היא העיקר, ובתי המשפט מבינים זאת. אולם עדיין שומה על הנפגע לפעול להקטנת הנזק. לכן, הצעירים יישלחו להכשרה מקצועית במוסדות שונים, שכן ישנן עבודות שניתן לעשות גם בישיבה.

ה. קיצור תוחלת חיים

קיצור תוחלת חיים הוא מהותי. כי אם ממילא הנפגע לא היה אמור לחיות הרבה שנים לא ניתן להכפיל את ההוצאות החודשיות הקבועות במספר גבוה. בפגיעות אורטופדיות אין קיצור תוחלת החיים, אלא ויש בעיות פסיכיאטריות נילוות. בעיקרון, מומחי השיקום מסתמכים על סטטיסטיקות אבל מוסיפים וטוענים כי הרפואה המשתפרת תיטיב בעתיד עם הנתונים.

5/5
דילוג לתוכן