הרפס (HSV) בלידה מהווה סכנה חמורה עבור ילודים. הדבקה של תינוק במהלך הלידה עלולה לגרום לנזק מוחי, עיוורון ואף למוות. ברוב המקרים, אבחון מוקדם טרום לידתי וטיפול נכון מונעים את האסון. אם הצוות הרפואי כשל באבחון או בטיפול, התנהלותו באה בגדר רשלנות רפואית בלידה.
מתי הדבקת תינוק בהרפס בלידה נחשבת רשלנות רפואית?
לא כל הדבקה בהרפס יוצרת אחריות משפטית. בית המשפט בודק האם הצוות הרפואי פעל לפי הסטנדרט המקובל לפני הלידה ובמהלכה.
מה נטען בתביעת רשלנות רפואית בהרפס בלידה?
בתביעות מסוג זה נטען בדרך כלל כי הצוות הרפואי לא בירר היסטוריה של הרפס גניטלי, לא בדק נגעים פעילים, לא תיעד תלונות של היולדת או לא הפנה לניתוח קיסרי למרות גורמי סיכון ברורים. לעיתים נטען גם לשחרור מוקדם של תינוק עם סימנים מחשידים או לעיכוב במתן טיפול אנטי ויראלי לאחר הלידה.
חוזר משרד הבריאות 57/1993 עוסק במניעת הדבקת יילודים בנגיף ההרפס ומדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם של נשים נשאיות, בבירור קליני מתאים ובהיערכות ללידה כאשר קיים חשד להרפס פעיל. החוזר מתייחס גם לחשיבות הטיפול המהיר ביילוד ולסיכון הגבוה לפגיעה נוירולוגית כאשר האבחון מתעכב.
במקרים של נגעים פעילים בזמן הלידה, ההנחיות המקובלות מחייבות לשקול ניתוח קיסרי כדי להפחית את הסיכון למעבר הנגיף בתעלת הלידה. כאשר הצוות אינו פועל בהתאם להנחיות משרד הבריאות או לפרקטיקה הרפואית המקובלת, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
מה בית החולים יטען בדרך כלל?
בתי חולים טוענים לעיתים שלא היו נגעים פעילים בזמן הלידה, שלא הייתה אינדיקציה רפואית לניתוח קיסרי או שהתסמינים לאחר הלידה לא התאימו להרפס. בחלק מהמקרים נטען גם שההדבקה הייתה בלתי נמנעת או שהנזק היה מתפתח בכל מקרה. לכן בתי המשפט בוחנים בקפדנות את התיעוד הרפואי, את זמני האבחון ואת השאלה האם ניתן היה למנוע את ההדבקה או לצמצם את הנזק באמצעות טיפול מוקדם.
האם לידה קיסרית יכולה למנוע הדבקת הרפס? כן, זו בדיוק הטענה
במקרים רבים כן. זו הטענה. כאשר עולה חשד סביר להרפס גניטלי פעיל, הצוות הרפואי חייב לשקול ניתוח קיסרי.
המטרה היא למנוע מהתינוק להיחשף לנגיף ההרפס במהלך המגע עם ההפרשות והרקמות הנגועות. זאת בעת מעברו בתעלת הלידה.
האם האחריות היא רק של צוות חדר לידה?
לא רק. הרופא המטפל בקופת החולים או במרכז בריאות האשה, אם ידע על נוכחות של הנגיף סמוך ללידה היה צריך להציף את הבעיה. עבור היולדת במידע ועבור בית החולים המיילד בהכנה ללידה.
מה עלול לקרות כאשר תינוק נדבק בהרפס בלידה?
מהתינוקות שנדבקו בסוג מסוים של הרפס לא ישרדו גם לאחר טיפול אנטי ויראלי
מהתינוקות עם הרפס עלולים לפתח פגיעה במערכת העצבים המרכזית למרות טיפול רפואי
רשלנות באבחון הרפס אצל התינוק לאחר הלידה
החובה הרפואית אינה מסתיימת בחדר הלידה. גם לאחר הלידה נדרשת ערנות גבוהה במיוחד לסימנים מוקדמים של הרפס בילודים.
תינוק שנדבק בהרפס עלול לפתח שלפוחיות, חום, קשיי נשימה, ישנוניות חריגה, פרכוסים, אפאתיה או סימני ספסיס. כאשר הצוות בתינוקיה מתעלם מהתסמינים או מתעכב בביצוע בירור מתאים, מצבו של התינוק עלול להידרדר בתוך שעות.
איחור באבחון או במתן טיפול אנטי ויראלי מסוג אציקלוביר בזמן עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית קשה ואף למוות.
עו״ד אורן בושרי
תביעת פיצויים בגין הדבקת הרפס בלידה
פגיעה ממושכת בתינוק עקב נגיף ההרפס גוררת השלכות כלכליות, רפואיות ונפשיות כבדות על כל המשפחה. כדי להבטיח את עתידו של הילד, אנו מגבשים תביעה מקיפה ומדויקת. להלן טקסט הסבר על ראשי הנזק המרכזיים שעל בסיסם אנו דורשים את הפיצויים בתביעה:
הוצאות רפואיות מוגברות
התביעה דורשת מימון מלא עבור טיפולים, תרופות ואשפוזים ממושכים של הילד.
עזרת צד שלישי
הפיצוי מכסה את הצורך של המשפחה בליווי, עזרה סיעודית והשגחה קבועה על הילד.
הפסד כושר השתכרות
אנו תובעים פיצוי על אובדן השכר של ההורים המטפלים, ועל פגיעה בעתידו הכלכלי של הילד.
כאב וסבל
רכיב זה מעניק פיצוי משמעותי על הנזק הלא ממוני, הסבל הנפשי הקשה והפגיעה באיכות החיים.
לסיכום: מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית?
מומלץ לבדוק אפשרות לתביעה כאשר התינוק נדבק בהרפס בלידה, כאשר לא הוצע ניתוח קיסרי למרות גורמי סיכון ברורים, או כאשר חל איחור באבחון ובמתן טיפול אנטי ויראלי לאחר הלידה.
במקרים של פגיעה נוירולוגית, שיתוק מוחין, או איחור התפתחותי או אשפוז ממושך, חשוב לבדוק האם ניתן היה למנוע את הנזק או לצמצם אותו באמצעות טיפול מוקדם.
שאלות ותשובות על רשלנות רפואית בעקבות הרפס בלידה
האם הטיפול הרפואי היה תקין?
האם אי־ביצוע ניתוח קיסרי בגלל הרפס נחשב לרשלנות?
לא בכל מקרה. בתביעה בודקים אם בזמן הלידה היו נגעים פעילים, תסמינים המתאימים להרפס גניטלי או מידע רפואי אחר שחייב הערכת סיכון. בנסיבות כאלה הצוות צריך לשקול אם ניתוח קיסרי עשוי להפחית את חשיפת התינוק לנגיף.
עילת תביעה עשויה להתקיים אם הצוות התעלם מממצאים חשובים, לא תיעד את הבדיקה או אישר לידה נרתיקית בלי לשקול את הסיכון ואת החלופות.
האם אפשר להגיש תביעה אם לא היו לאם נגעים ברורים?
היעדר נגעים גלויים אינו שולל בהכרח אפשרות לתביעה. צריך לבדוק אם היולדת דיווחה על כאבים, צריבה, שלפוחיות קודמות או היסטוריה של הרפס, ואם המידע נבדק והועבר לצוות חדר הלידה.
מנגד, כאשר לא היו תסמינים, תלונות או גורמי סיכון שניתן היה לזהות, ייתכן שבית החולים יטען שלא הייתה אפשרות סבירה למנוע את ההדבקה.
האם אפשר לשלול הרפס אצל התינוק כשאין שלפוחיות?
לא. הרפס ביילוד עלול להופיע ללא פריחה אופיינית. חום, ישנוניות, קשיי אכילה, אפאתיה, פרכוסים, שינוי בהכרה, קשיי נשימה או סימנים הדומים לספסיס עשויים לחייב בירור דחוף.
אם הצוות הסתמך רק על היעדר שלפוחיות ושחרר את התינוק בלי לבדוק סימנים נוספים, יש לבחון אם האבחון והמעקב עמדו בסטנדרט הרפואי הנדרש.
מתי עיכוב במתן אציקלוביר עשוי להיחשב לרשלנות?
כאשר קיים חשד ממשי להרפס ביילוד, לעיתים נדרש להתחיל אציקלוביר בעירוי עוד לפני קבלת כל תוצאות הבדיקות. המתנה לאישור סופי עלולה לאפשר לנגיף להתפשט ולערב את המוח ואיברים נוספים.
בתביעה משווים בין מועד הופעת סימני האזהרה לבין מועד תחילת הטיפול. לפי המאמר על אבחון וטיפול בדלקת מוח חריפה, הצלחת הטיפול בדלקת מוח מהרפס תלויה בהתחלה מוקדמת שלו.
כיצד בודקים ומבססים את התביעה?
אילו מסמכים צריך לבדוק לפני הגשת תביעה?
הבדיקה צריכה לכלול את מלוא הרצף הרפואי:
- רשומות מעקב ההריון בקופת החולים.
- תלונות היולדת והיסטוריה של הרפס גניטלי.
- תיק חדר הלידה ורישומי הבדיקות שנערכו לאם.
- רישומי מחלקת היילודים ומכתבי השחרור.
- תוצאות PCR, בדיקות דם ונוזל השדרה.
- מועדי מתן אציקלוביר, MRI ובדיקות EEG.
רצף הזמנים עשוי להראות מתי הופיע החשד, מי קיבל את המידע ומדוע הטיפול התעכב.
את מי תובעים בעקבות הדבקת תינוק בהרפס?
קופת החולים עשויה לשאת באחריות אם רופא הנשים לא בירר תלונות, לא תיעד היסטוריה של הרפס או לא העביר מידע חשוב לבית החולים.
בית החולים עשוי לשאת באחריות אם צוות חדר הלידה לא בדק נגעים, לא שקל ניתוח קיסרי או אם מחלקת היילודים איחרה באבחון ובטיפול. לעיתים התביעה מוגשת נגד כמה גורמים בשל כשל משולב.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בהרפס בלידה?
תחילה צריך להראות שהטיפול חרג מההתנהלות הרפואית הסבירה. לאחר מכן צריך להוכיח קשר בין הכשל לבין ההדבקה או החמרת הנזק.
לא די בכך שהטיפול התעכב. יש להראות שאבחון, ניתוח קיסרי או טיפול מוקדם יותר היו עשויים למנוע את ההדבקה, לעצור את התפשטות הנגיף או להפחית את הפגיעה המוחית. בדרך כלל נדרשת לכך חוות דעת רפואית.
איזה פיצוי אפשר לקבל בעקבות הרפס ביילוד?
סכום הפיצוי תלוי בחומרת הנזק ובהשפעתו על עתיד הילד. כאשר נגרמו אפילפסיה, עיכוב התפתחותי, פגיעה קוגניטיבית, ליקויי ראייה או נכות נוירולוגית, התביעה עשויה להתייחס לצורכי הילד לאורך כל חייו.
ראשי הנזק עשויים לכלול טיפולים ושיקום, עזרת הזולת, השגחה, התאמות דיור, ניידות, הפסד כושר ההשתכרות של הילד, הפסדים מוכחים של ההורים וכאב וסבל.