ניתן להגיש תביעה נגד העירייה בעקבות נפילה שנגרמה ממפגע ברחוב כגון בור, מדרכה שבורה, שקיעת ריצוף או ליקוי תשתיתי אחר.
עורכי דין העוסקים בתביעות נגד רשויות מקומיות בוחנים בכל תיק קיומו של מפגע, התרשלות בתחזוקה וקשר סיבתי בין המפגע לנזק גוף.
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הפגיעה, נסיבות התאונה והיקף הנזק שנגרם לנפגע.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מתי ניתן להגיש תביעה נגד העירייה ומה נחשב מפגע ברשות הרבים?
ניתן להגיש תביעה על נפילה ברחוב ובלבד שקיים מפגע ברשות הרבים.
מפגע כולל:
- בור, או שקיעת ריצוף
- מדרכה שבורה
- בליטה חריגה או מהמורה
- מכסה תשתית בולט או ליקוי שאינו עומד בתקן.
גם מפגע שנראה לכאורה "שגרתי" עשוי לבסס אחריות אם הוא יוצר סיכון בלתי סביר להולכי רגל.
לא כל נפילה מובילה אוטומטית לפיצוי. בית המשפט בוחן האם מדובר בליקוי חריג, האם העירייה התרשלה בתחזוקה והאם קיים קשר ישיר בין המפגע לפגיעה.
אחריות משפטית של העירייה ורשלנות תורמת של הולך הרגל
לפי סעיף 235 לפקודת העיריות מחויבת הרשות המקומית לפקח על מצב הרחובות, לדאוג לתחזוקה, ניקוי, תאורה, ניקוז ולהסיר מכשולים ומפגעים במרחב הציבורי.
01
האם צריך להוכיח שהעירייה ידעה בפועל על המפגע?
בדרך כלל נטענות טענות כגון:
• רשלנות בתחזוקה
• אי מניעת מכשול מסוכן
• חיסכון באמצעי בטיחות
• היעדר מערך פיקוח עירוני אפקטיבי
02
רשלנות תורמת והפחתת פיצויים
בפועל מדובר לעיתים בהפחתה של עשרה עד חמישים אחוזים מסכום הפיצוי. מדובר בפער כספי משמעותי.
נפילה במדרכה והפסיקה בישראל
ההכרעה בכל תיק תלויה בנסיבות, באופי המפגע ובמידת הסיכון שנוצר בפועל.
מצד אחד, בתי משפט אחדים קבעו שאי אפשר לצפות מהעירייה לגרום לכך שהמדרכות תהיינה פלס.
מצד שני, בתי משפט אחרים פסקו כי לא ניתן לצפות מהולך רגל להביט, כל זמן הליכתו, מטה, ולחפש מכשול.
תאונת רכיבה בגלל בור בכביש אופניים וקורקינט
ניתן להגיש תביעה נגד העירייה גם בעקבות תאונת רכיבה שנגרמה ממפגע בכביש, כגון בור או שקיעה, כאשר לא היה מגע עם רכב מנועי.
הדבר רלוונטי לרכיבה על אופניים או קורקינט.
רוכב אופנוע שנפגע מגיש תביעה לביטוח החובה של עצמו ולא תביעה נגד העירייה.
בהחלקה רגילה על חול או כביש רטוב העירייה לרוב אינה אחראית.
עם זאת, במקרים חריגים כגון ממטרות פעילות באמצע הקיץ או נזילת מים ממושכת עשויות להתקיים נסיבות מיוחדות.
עו״ד אורן בושרי
נפילה בדרך לעבודה וכפל מסלולי פיצוי
נפילה בדרך לעבודה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה גם אם הייתה סטייה קבועה מהמסלול, למשל ליווי ילד לגן. אז מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי במקביל לתביעה נגד העירייה ולפתוח מסלול פיצוי נוסף.
01
מתי נפילה בדרך לעבודה מאפשרת שתי תביעות במקביל +
כאשר הנפילה נגרמה עקב מפגע במרחב הציבורי כגון בור, מדרכה שבורה או ליקוי תשתיתי, ניתן לפעול בשני מסלולים במקביל: תאונת עבודה מול הביטוח הלאומי ותביעת נזיקין נגד העירייה.
נדרש להראות קשר סיבתי בין המפגע לבין הפגיעה וכן שהאירוע התרחש במסגרת הדרך לעבודה או ממנה, לרבות סטייה קבועה ומוכרת.
02
מתי אין עילת תביעה נגד העירייה בדרך לעבודה +
כאשר הנפילה אינה נובעת ממפגע תשתיתי אלא ממעידה אישית, החלקה רגילה או איבוד שיווי משקל ללא גורם חיצוני, לא קמה עילת תביעה נגד העירייה.
במצבים אלה נותר בדרך כלל רק מסלול ההכרה כתאונת עבודה מול הביטוח הלאומי.
מדוע חשוב לפנות לעורכי דין המתמחים בתביעות נגד עירייה?
תביעות נגד עיריות מנוהלות מול גופים ציבוריים בעלי מערך משפטי חזק. עורכי דין בתחום הנזיקין והרשלנות הציבורית יודעים כיצד לאתר כשלים תחזוקתיים, להשיג ראיות, להתמודד עם טענות רשלנות תורמת ולמקסם את הפיצוי בפועל.
לסיכום
ניתן להגיש תביעה על כל נפילה ברחוב ובלבד שקיים מפגע.
ההכרעה אינה אוטומטית והיא תלויה בנסיבות, באיכות הראיות ובאופן ניהול ההליך.
מניסיוננו בתביעות נגד רשויות מקומיות, ההבדל בין דחיית תביעה לבין פיצוי משמעותי מתחיל כבר בשלב איסוף הראיות הראשוני ובהתנהלות הנפגע מיד לאחר התאונה.
מפגעים בפסקי דין לדוגמא
| מהות המפגע | הכרעת בית המשפט + נימוק |
|---|---|
| 1בור סמוי שהוסתר באשפה (רמת גן) | בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה, מאחר שהמפגע נמשך זמן רב ולא תוחזק. יתרה מכך, ערימת אשפה הסתירה את הבור – מה שהגביר את הסיכון: “מרצפת שקועה ושבורה שהוסתרה באשפה יוצרת סיכון בלתי סביר שיש למנוע.” |
| 2אבני ריצוף שבלטו מעל פני הקרקע (גבעת שמואל) | לאחר עיון בתמונות ובעדות התובעת, קבע השופט כי מדובר במפגע גלוי לעין, אשר העירייה לא תיקנה בזמן. “התרוממות הריצוף יצרה הפרשי גובה ברורים, שהיו עלולים לגרום לנפילה – כפי שאכן קרה.” |
| 3פינה קצוצה ובלתי מסומנת במדרכה (חיפה) | העירייה טענה שמדובר בעיצוב אדריכלי, אך בית המשפט דחה טענה זו. נקבע כי “היעדר סימון מתאים של הפינה הקטומה יצר סיכון לא סביר לעוברת אורח – ועל כן קיימת חבות.” |
| 4שקע עמוק באבנים משתלבות (תל אביב – גבר בן 64) | הנתבעים טענו שמדובר בבלאי סביר, אולם השופט סבר אחרת: “השקע החריג נמשך זמן, לא גודר ולא תוקן – ולכן מדובר ברשלנות ברורה של העירייה.” |
| 5בור בקצה המדרכה (ת"א – פגיעה בקרסול) | גם כאן בית המשפט פסק לטובת התובעת. לפי פסק הדין: “על אף שמדובר במפגע קטן יחסית, הוא היה ממוקם בדיוק היכן שהולכי רגל דורכים – ולכן נדרש טיפול שלא נעשה.” |
| 6בור בתשתית ליד תחנת אוטובוס (רחוב הנגרים, ת"א) | הוכח שהבור היה גלוי לעין וממוקם באזור תנועתי. בית המשפט קבע: “כאשר מדובר במוקד ציבורי – חובת הפיקוח והתחזוקה חלה במלואה, ולפיכך העירייה אחראית לנזק.” |
| 7מכסה בזק שבולט מעל פני הקרקע (אזור עירוני סואן) | למרות שהעירייה ניסתה להטיל את האחריות על חברת בזק, נקבע כי “על הרשות המקומית לפקח על תשתיות בתחומה – לרבות מתקנים של גופים אחרים. הבולטות החריגה חייבה תיקון.” |


