סרטן הכבד מתפתח בדרך כלל אצל מי שכבר ידוע כחולה כבד. לכן הרפואה יודעת מראש את מי צריך לבדוק, ובאיזו תדירות. כשמטופל בקבוצת סיכון לא נשלח למעקב, או שממצא בבדיקה נשאר בלי המשך, הגידול ממשיך לגדול בשקט.
רשלנות רפואית באבחון סרטן הכבד נבחנת בשאלה אחת. מה היה מצב הגידול ביום שבו היה צריך לגלות אותו, ומה אבד מאז.
איזה סרטן כבד אי אפשר להציל?
התשובה תלויה כמעט כולה במועד הגילוי. גידול קטן שנמצא בתוך הכבד ניתן לעיתים קרובות לריפוי בכריתה, בצריבה (אבלציה) או בהשתלת כבד. לעומת זאת, כשהגידול חודר לכלי הדם הגדולים של הכבד או שולח גרורות, הטיפול כבר לא נועד לרפא אלא לעכב.
הפער במספרים חד. לפי נתוני האגודה האמריקאית לסרטן, שיעור ההישרדות לחמש שנים יורד מ 37% כשהגידול מוגבל לכבד, ל 4% בלבד כשיש גרורות רחוקות.
הגידול מוגבל לכבד
אפשר לכרות, לצרוב או להשתיל. אחרי השתלה בשלב מוקדם, 60% עד 70% מהחולים שורדים 5 שנים ויותר.
התפשטות לאזור הסמוך
הגידול חודר לכלי דם או לבלוטות לימפה סמוכות. ברוב המקרים השתלה כבר לא אפשרית.
גרורות רחוקות
הטיפול נועד לעכב את המחלה, לא לרפא אותה.
מי צריך מעקב, ומה ההנחיות קובעות
ההנחיות המקובלות בעולם, של האיגוד האמריקאי (AASLD) ושל האיגוד האירופי (EASL), ממליצות על אולטרסאונד כבד כל 6 חודשים למטופלים בקבוצות סיכון. לעיתים מצרפים לבדיקה גם בדיקת דם לסמן AFP.
קבוצות הסיכון העיקריות הן חולי שחמת כבד מכל סיבה, כולל שחמת על רקע כבד שומני או אלכוהול. בנוסף, נשאי הפטיטיס B כרונית נכללים בחלק מהמקרים גם בלי שחמת.
רופא שמזהה כבד שומני צריך להעריך את מידת הצלקתיות (פיברוזיס) בכבד, כי משם מתחילה ההתדרדרות לשחמת.
כשנמצא נגע בכבד, ההנחיה ברורה. נגע בגודל 1 ס״מ ומעלה מחייב בירור ב CT תלת פאזי או ב MRI עם חומר ניגוד. נגע קטן יותר מצריך אולטרסאונד חוזר בתוך כ-3 חודשים.
הכשלים שמובילים לתביעת רשלנות
בכל אחד מהמקרים האלה המידע על הגידול היה קיים, אבל לא הגיע למי שהיה צריך לפעול לפיו.
מטופל בקבוצת סיכון שלא הופנה למעקב
זה התרחיש הנפוץ ביותר. המטופל ידוע כחולה שחמת או כנשא הפטיטיס B, אבל אף אחד לא דאג שיעבור אולטרסאונד כל חצי שנה. כשהגידול מתגלה, הוא כבר גדול מדי לטיפול מרפא.
נגע אקראי שנמצא בבדיקה מסיבה אחרת
מטופל עם כאבי בטן נשלח לאולטרסאונד, ובדרך מופיע נגע בכבד, למשל בסגמנט 3. הנגע לא קשור לתלונה, ולכן מתעלמים ממנו. אבל ממצא אקראי הוא עדיין ממצא, והוא מחייב בירור.
פענוח שנחתם אחרי השחרור מהמיון
המטופל משתחרר מהמיון, ורק אחר כך הרדיולוג חותם על הפענוח. בפענוח מתואר נגע בכבד עם המלצה להמשך בירור, אבל מכתב השחרור כבר יצא בלעדיו. המטופל לא יודע, ורופא המשפחה לא רואה.
המלצה בפענוח שלא בוצעה
הרדיולוג המליץ על MRI או על מעקב קרוב, וההמלצה נשארה על הנייר. האחריות לבצע אותה מוטלת על הרופא המטפל, לא על המטופל.
עלייה ב AFP שלא קיבלה המשך
רמת AFP שעולה בין בדיקה לבדיקה היא סימן אזהרה, גם כשהיא עדיין לא גבוהה במיוחד. עלייה כזו מחייבת הדמיה, לא המתנה לבדיקה הבאה.
עו״ד אורן בושרי
מה קופת החולים תטען, ומה אתם יכולים לדרוש?
כמעט בכל תביעה כזו הקופה טוענת שאבחון מוקדם יותר לא היה משנה דבר. לפי הטענה, הכבד מתפקד גם עם גידול, והגידול גדל לאט, ולכן כמה חודשים של איחור לא שינו את התוצאה.
את הטענה הזו בודקים בהשוואה בין שני מועדים. המועד הראשון הוא היום שבו היה צריך לגלות את הגידול. המועד השני הוא היום שבו הוא התגלה בפועל.
שני מועדים, שני גדלים של גידול
רדיולוג מומחה בוחן את בדיקות ההדמיה שכבר נעשו, ומשחזר מה היה גודל הגידול במועד הראשון. אחר כך משווים את שני הגדלים לקריטריוני מילאנו, הכללים שקובעים מי יכול לקבל השתלת כבד.
המועד שבו היה צריך לגלות
הגידול בתוך הקריטריונים. השתלה אפשרית.
המועד שבו התגלה בפועל
הגידול חרג מהקריטריונים. אפשרות ההשתלה אבדה.
קריטריוני מילאנו, הקו המקווקו. גידול בודד עד 5 ס״מ, או עד שלושה גידולים שכל אחד מהם עד 3 ס״מ, בלי חדירה לכלי דם ובלי התפשטות מחוץ לכבד.
כשהגידול עמד בקריטריונים במועד הראשון וחרג מהם במועד השני, האיחור הוא שסגר את הדרך להשתלה.
גם בתוך הקריטריונים יש הבדל גדול. גידול של עד 3 עד 4 ס״מ, או עד שלושה מוקדים, מתאים לעיתים קרובות לצריבה (אבלציה) או לאמבוליזציה. אלה טיפולים שרדיולוג פולשני מבצע דרך העור או דרך כלי הדם, בלי ניתוח פתוח ובלי השתלה. לכן גם כמה סנטימטרים של גדילה יכולים להפוך טיפול קצר לניתוח גדול.
כשאין מחלת כבד ברקע, טענת הרזרבות מתהפכת
הקופה טוענת שלכבד יש רזרבות גדולות. אבל אצל מטופל בלי שחמת, העובדה הזו פועלת דווקא לטובתו. כבד בריא מתאושש היטב גם אחרי כריתה של חלק גדול ממנו, ולכן כשהגידול מתגלה מוקדם אין מניעה רפואית לנתח.
במצב כזה מצב הכבד לא הגביל את הטיפול. מה שקבע את התוצאה הוא המועד שבו הגידול התגלה.
הטענה שאפשר היה להקטין את הגידול
לפעמים הקופה טוענת שגם אחרי האיחור אפשר היה לטפל בגידול, להקטין אותו ולהחזיר אותו לתוך הקריטריונים. אבל מה שקובע הוא מה שקרה בפועל. אם הגידול לא הוקטן והמטופל לא הושתל, אפשרות תיאורטית לא מבטלת את הנזק.
כמה סיכויים אבדו
בסוף, בית המשפט שואל מה היו סיכויי הריפוי במועד הראשון. כשהסיכויים עלו על 50%, אפשר לטעון שהאיחור גרם לכל הנזק ולדרוש פיצוי מלא. כשהסיכויים היו נמוכים יותר, התביעה עוברת לתחום של אובדן סיכויי החלמה, והדרך בו מורכבת יותר.
לכן לב התביעה הוא חוות דעת רפואית שמעריכה במדויק את סיכויי הריפוי בכל אחד משני המועדים.
לסיכום
אם אתם חושבים שהאבחון הגיע מאוחר, אפשר לבדוק את זה לפי בדיקות ההדמיה שכבר נעשו. שלחו את הסיכומים הרפואיים, ונבדוק מה היה מצב הגידול במועד שבו היה צריך לגלות אותו. טלפון 052-5299-555.
שאלות נפוצות על איחור באבחון סרטן הכבד
מה המשמעות של נגע באולטרסאונד כבד?
נגע בכבד מתגלה פעמים רבות במקרה, באולטרסאונד שנעשה בגלל כאבי בטן. בכבד בריא הוא לרוב שפיר, אבל אצל מטופל עם שחמת כל נגע חדש חשוד. נגע של 1 ס״מ ומעלה מחייב CT תלת פאזי או MRI, ונגע קטן יותר מחייב אולטרסאונד חוזר בתוך כשלושה חודשים.
האם AFP תקין שולל סרטן כבד?
לא. בחלק ניכר מהגידולים המוקדמים רמת ה AFP תקינה. לכן ההנחיות מבססות את המעקב על אולטרסאונד, ובדיקת הדם רק משלימה אותו.
האם כבד שומני מחייב מעקב לסרטן הכבד?
כבד שומני לבדו לא מחייב אולטרסאונד כל חצי שנה. אבל כשהכבד השומני מתקדם לשחמת, המטופל נכנס לקבוצת הסיכון. לכן הרופא צריך לעקוב אחרי מידת הצלקתיות בכבד ולא להסתפק באבחנה של כבד שומני.
תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה?
תקופת ההתיישנות בתביעת נזיקין היא שבע שנים. כשהרשלנות לא הייתה ידועה, המניין יכול להתחיל רק מהיום שבו התגלתה. בכל זאת, כדאי לבדוק את המועדים מוקדם ככל האפשר.
האם המשפחה יכולה לתבוע אם החולה נפטר?
כן. העיזבון יכול לתבוע בשם הנפטר, והתלויים בו יכולים לתבוע גם על אובדן התמיכה שקיבלו ממנו.
מה ההבדל בין סרטן כבד ראשוני לגרורות בכבד?
סרטן ראשוני מתחיל בתאי הכבד עצמם. גרורות בכבד מגיעות מגידול באיבר אחר, למשל המעי הגס, ומטופלות לפי מקור הגידול. העמוד הזה עוסק בסרטן הכבד הראשוני.