רשלנות רפואית במתן תרופות מתעוררת כאשר ניתנת תרופה לא מתאימה, במינון שגוי או בשילוב מסוכן.
הבדיקה אינה מתמקדת רק בטעות, אלא בשאלה האם ניתן היה למנוע אותה והאם נגרם נזק.
מתי טעויות כאלה חוצות את הרף והופכות לעילת תביעה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
דוגמאות למקרים שבהם טעות בתרופות הובילה לתביעת רשלנות רפואית
לא כל טעות בתרופה היא רשלנות. הדוגמאות הבאות מראות מתי המחדל חורג מהסטנדרט הרפואי ומקים עילת תביעה.
01
02
03
מינון יתר של תרופה | מתי מדובר ברשלנות רפואית?
אחת מעילות הרשלנות השכיחות ביותר היא טעות במינון התרופה. בתרופות אחדות טעות במינון מסבה נזק קטלני:
תגובה אלרגית שלא זוהתה מתי זה נחשב רשלנות רפואית
תגובה אלרגית לתרופה אינה הופכת אוטומטית לתביעת רשלנות רפואית. השאלה היא האם הצוות הרפואי בירר רגישויות קודמות, עיין בתיעוד הרפואי, זיהה סימני אזהרה בזמן, וביצע ניטור מתאים לאחר מתן התרופה. כאשר לא בוצע בירור בסיסי או לא הייתה תגובה מהירה להחמרה, ייתכן שמדובר ברשלנות.
מתן תרופה לא מתאימה | מתי אפשר להגיש תביעה?
מתן תרופה לא מתאימה תיחשב רשלנות רפואית כאשר הרופא לא התחשב ב-:
- מחלות רקע,
- תרופות קבועות,
- גיל המטופל,
- תפקודי כליה או כבד,
- בהתוויות נגד ברורות.
לא די בכך שניתנה תרופה שגרמה לנזק. יש להראות שההחלטה לתת אותה חרגה מרמת הזהירות הסבירה ושניתן היה למנוע את הפגיעה.
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית במתן תרופות?
בתביעות רשלנות רפואית במתן תרופות יש להבחין בין שני מקורות אחריות עיקריים. חברת התרופות והצוות הרפואי. לעיתים מתקיימת אחריות משולבת: גם כשל בייצור או באזהרה מצד החברה, וגם כשל קליני במעקב או בהתאמת הטיפול מצד הרופא. בפועל, ברוב המקרים התביעה מופנית נגד בית החולים או קופת החולים ולא נגד הרופא אישית.
01
אחריות חברות התרופות – כאשר היצרן או המשווק לא מסרו מידע מלא, ברור ועדכני על סיכוני התרופה, הסתירו נתונים מהותיים או הציגו מידע מטעה לציבור ולרופאים.
הסתרת מידע או הצגת מידע חלקי עלולה להוביל לנזקים חמורים, ובמקרים מסוימים אף למוות.
02
אחריות הצוות הרפואי – כאשר הרופא או המוסד הרפואי טעו במינון, לא בדקו אלרגיות, לא זיהו מחלות רקע, לא עקבו אחרי תופעות לוואי, או אישרו שילוב תרופות מסוכן ללא ניטור.
טעויות במתן תרופות לילדים | מתי מדובר ברשלנות רפואית?
רשלנות רפואית במתן תרופות לילדים מסוכנת במיוחד. לכן חובת הזהירות של הצוות הרפואי מוגברת, והפסיקה מתייחסת בחומרה לטעויות מסוג זה. גופם הקטן רגיש יותר להשפעות תרופתיות, ולכן כל סטייה במינון או בטכניקת המתן עלולה לגרום לנזק חמור.
דליפה של חומר תרופתי מהווריד לרקמות עלולה לגרום לכוויות כימיות, נמק מקומי ואף לאובדן גפה. תמיסות מסוימות רעילות לרקמות ודורשות זהירות וניטור קפדני.
עו״ד אורן בושרי
אילו תרופות נפוצות קשורות לתביעות רשלנות רפואית?
חלק מהתרופות דורשות רמת זהירות גבוהה במיוחד. ניסיון משפטי מלמד כי תרופות מסוימות חוזרות שוב ושוב בתביעות רשלנות רפואית.
תרופות בסיכון גבוה לרשלנות רפואית
תרופות אלה מופיעות בתביעות רבות בשל הצורך במעקב הדוק ובדיוק מינון.
| תרופה | סיכון עיקרי ומדוע נדרש מעקב |
|---|---|
| קומדין | עלול לגרום לדימומים ודורש מעקב INR קבוע. |
| אינסולין | מינון עודף עלול לגרום להיפוגליקמיה מסכנת חיים. |
| אספירין | מגביר נטייה לדימומים ועלול לגרום לכיב קיבה מדמם. |
| פרוקור | עלול לפגוע בכליות ובתפקוד בלוטת התריס ולכן נדרש מעקב מעבדתי. |
| גנטמיצין | עלול לגרום לפגיעה שמיעתית קבועה ומצריך זהירות במינון ובמעקב. |
| דיגוקסין | מינון לא מדויק עלול לגרום לרעילות לבבית ולהפרעות קצב. |
| טגרטול | עשוי לגרום לתופעות נוירולוגיות קשות ולכן נדרש מעקב הדוק. |
אינטראקציה בין תרופות מתי השילוב הופך לרשלנות רפואית
אינטראקציה בין תרופות עלולה לגרום לדימום, פגיעה נוירולוגית, ירידת סוכר מסוכנת או כשל טיפולי.
כאשר רופא רושם טיפול מבלי לבדוק אילו תרופות המטופל כבר נוטל, או מבלי לעקוב אחר הסיכון שנוצר מהשילוב, עשויה לקום עילת תביעה.
האם שיקול תועלת מול סיכון פוטר רופא מאחריות?
בדר״כ שיקולי תועלת אינם פוטרים מאחריות. כי כאשר תרופה היא מסוכנת על הרופא לנטר ולהיות במעקב בדגש על תופעות הלוואי מהתרופה. אם הרופא אינו דואג לכך, הוא מתרשל.
לסיכום
טעויות במתן תרופות הן מהגורמים השכיחים ביותר לתביעות רשלנות רפואית. כאשר נגרם נזק קבוע, החמרת מחלה, פגיעה נוירולוגית, נכות או מוות, קיימת עילת תביעה משמעותית. בירור משפטי מוקדם, איסוף תיעוד רפואי ובחינה מקצועית של המקרה משפיעים ישירות על סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי.