תסמונת Apla

א. כותרות

התובע:

פלוני אלמוני  

ע”י ב”כ עו”ד אורן בושרי. מ.ר. 29404 ו/או עו”ד עדן גלאם מ.ר. 83830, כתובת: רח’ ירושלים 28 חדרה טל’: 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט’: 5270038 – 03, דוא”ל: oren@orendin.com  

נ  –  ג  –  ד

הנתבעות:

1. שירותי בריאות כללית, אגודה עותומנית 611/99
ארלוזורוב 101, תל אביב

2. מור מאר בע”מ, ח.פ.  511631970
ז’בוטינסקי 7, בני ברק

 

כתב תביעה


פתח דבר:

עניינה של תביעה זו, בין היתר, פענוח שגוי של בדיקת אמ אר איי מוח. פענוח נכון היה מונע הידרדרות נוירולוגית, פגיעה קוגניטיבית ועיוורון (!).

 

ב. זהות הצדדים:

1. התובע הנו אזרח ותושב, אשר בזמנים הרלבנטים היה נתון לטיפול רפואי משותף אצל הנתבעות וחבר בקופת החולים המנוהלת על ידי הנתבעת מס’ 1.   

2. הנתבעת מס’ 1 הינה קופת חולים, כהגדרת המונח בחוק, אשר הייתה אמונה על שלומו ורפואתו של התובע במועדים הרלבנטיים לתביעה. (להלן: “קופת החולים”). היא הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיקה ו/או מפעילה של המרכזים הרפואיים בהם התקבל התובע לטיפול רפואי ו/או המעבידה של הצוותים הרפואיים, אשר טיפלו בתובע והיו אמונים על בריאותו, שלומו ורווחתו והיא שולחתן של צוותים אלה והיא חבה באחריות שילוחית למעשי ולמחדלי צוותים אלה ו/או נותנת להם הוראות מטעמה. 

3. הנתבעת מס’ 2 הינה חברה בקשר ישיר עם הנתבעת מס’ 1 והיא בעלת מרכזי דימות רפואי וציוד רפואי רחב ובכלל זה של מכשירי אמ אר איי ופענוח. היא בעלת רשת מרכזי דימות והיא מספקת בנוסף גם שירותי פענוח להדמיה אותה היא מבצעת עבור הנתבעת מס’ 1. היא אשר ברשלנותה גרמה, בצוותא עם הנתבעת מס’ 1, לנזק שיתואר להלן. 

ג. העובדות

4. התובע, יליד 1980, הנדסאי מכונות בהשכלתו, החל לסבול בשנת 2015 מכאבי ראש. בשנת 2018, כאשר הופיע כפל ראיה במבט לפנים הוא הופנה לבדיקת MRI מוח. הוא ביצע את בדיקת האמ אר אי ביום 16.7.2018 במכון השייך לנתבעת מס’ 2 ואשר אליו הופנה על ידי רופאי הנתבעת מס’ 1. 

בדיקת האמ אר איי הזו פורשה ע”י מפענחי הנתבעת מס’ 2 (והנתבעת מס’ 1) כתקינה למרות שהדגימה ריבוי מוקדים בחומר הלבן המתאימים למוקדי איסכמיה חריפה. בתקופה זו תפקודו הויזואלי המוטורי והקוגניטיבי של התובע היה תקין.

משעה שפוענחה הבדיקה כתקינה המשיך התובע בחייו בלא טיפול ייעודי.  בפרק זמן זה, סבל (מרץ 2019)  מהחמרה בתפקודי 2 הידיים, וחולשה באצבעות הידיים. 

ביום 20.7.2019 חלה החמרה מהותית במצבו הנוירולוגי ובמצב העיניים של התובע. התובע אושפז במחלקת עיניים בבי”ח “הלל יפה” עקב הופעה חדה של  עיוורון בעין שמאל עם שינויים איסכמים ברשתית עין שמאל. הוא עבר שם CT ראש ובהמשך MRI מוח 22.7.2020 שגילה ממצאים נרחבים ואוטמים מוחיים חריפים.  

5. לנוכח הממצאים באמ. אר. איי ולנוכח בדיקות נוירולוגיות נוספות אובחן התובע כסובל מתסמונת APLA אשר מתאפיינת בקרישיות יתר בדם הגורמת בשכיחות גבוהה לאוטמים מוחיים. 

הוא הועבר למחלקת שיקום ביום 18.8.2019 כאשר בסיום אשפוזו נמצאו במבחן התפקודיות שלו קושי, איטיות, כמי שזקוק להגשה חיתוך והאכלה של מזון, מבצע מעברים באיטיות,  סובל מבעית זיכרון לטווח קצר והפרעת ראיה בעין שמאל.  

***העתק מקצת החומר הרפואי מצורף לכתב התביעה כנספח 1. 

 

ד. רשלנות:

6. התובע נבדק על ידי ד”ר ארנון קרני, מומחה בתחום הנוירולוגי אשר חיווה דעתו בקשר לרשלנות ולקש”ס, ובמידה רבה לפענוח השגוי של אותה בדיקת אמ אר איי שפוענחה ברשלנות כאמור לעיל. הטענות הבאות בכתב תביעה זה נשענות על האמור בחוות הדעת. 

7. התובע יטען כי מעבר לד”ר מיימון, אף המומחים מטעמו הביטו בצילומי ה-MRI מוח  משנת 2018, וגם כ”א מהם, כמו ד”ר מימון, סבור שניתן היה בנקל ובבירור להבחין במספר מוקדים מוחיים כבר אז והם המכוונים לאיסכמיה תת חריפה.  

8. התובע יטען כי אבחון נכון היה מוביל לבירור המקור לאיסכמיה המוחית וכך סביר מאד כי סינדרום ה-APLA שאחראי לאוטמים האמורים היה מתגלה קודם להחמרה הקוגניטיבית המוטורית והעיוורון. טיפול מתאים, ע”פ המומחה, היה מונע קרוב לוודאי את הנכות הקשה.

9. התובע יטען בהתבסס על דברי המומחה כי לאור ההפרעה בידיים שגתה הנתבעת מס’ 1 באי הפנייתו של התובע לבדיקת נוירולוג וכי בירור נוירולוגי מתאים היה מונע את ההחמרה שחלה.

10. התובע יטען כי רפואה סבירה הייתה מונעת את נכותו: אבחון נכון של בדיקת האמ. אר. איי מוח מיום 16.7.2018 היה מונע את נכותו הקשה; בירור נוירולוגי במרץ-אפריל 2019 במקביל לתלונות על חולשה בידיים היה מונע העיוורון וחלק גם חלק מנכותו הקוגניטיבית. 

11. התובע יטען כי נזקו נגרם בשל פענוח שגוי ורשלני ואו הטעיה ו/או רשלנות ו/או אי זהירות ו/או הזנחה ו/או התעלמות ו/או הפרת חובה חקוקה, ועל כן מחובת הנתבעות לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו. 

12. כ”א מהנתבעות התרשלה כלפי התובע בכך ובהתרשלותה זו גרמה לנזק התוצאתי הסופי.  

13. התובע יטען לרשלנות גם במעקב. התובע יטען גם להעדר מנגנון בקרה ומעקב במרפאה מייעצת.

14. ד”ר קרני בדק כאמור את התובע, כתב חוות דעתו לעניין רשלנות רפואית, קש”ס ונזק והיא מצ”ב לכתב התביעה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה. חוות הדעת תומכת בטענות התובע אחת לאחת.

***מצ”ב חוות דעת של ד”ר קרני מסומנת כנספח 2 ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

15. התובע יטען כלפי הנתבעות להפרה כלפי התובע של חובות חקוקות לרבות החובות המוטלות עליהן על פי חוק זכויות החולה ופקודת הרוקחים ובריאות העם, וחוק יסוד כב’ האדם, אשר נועדו לטובתו של התובע ולטובת מטופלים מסוגו.

16. עוד יטען התובע כי כפי שהובהר לעיל, החוסר ברשומות הרפואיות גורם לנזק ראייתי, אשר גם בגינו יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי ההגנה. 

17. לחילופין, ייטען התובע כי רשלנותם ו/או אי זהירותם ו/או הזנחתם ו/או התעלמותם ו/או הפרת חובתה החקוקה של הנתבעת מס’ 1 ו-2 ושלוחיהם, כולם יחד ו/או כל אחד לחוד, באו לידיי ביטוי בין היתר בכך ש:

א. לא ערכו בדיקות כנדרש ו/או העסיקו מפענחי אמ אר איי לא מיומנים/ כשירים

ב. ביצעו פענוח שגוי כלאחר יד ולא הפנו לנוירולוג כנדרש

ג. ערכו שיקולים כספיים על חשבון שיקולי הבריאות.  

ד. לא זימנו התובע למעקב רפואי, ולא נתנו בידיו הסברים ביחס לחובת המעקב הרפואי. 

ה. לא איבחנו את הבעיה הרפואית ולא נקטו צעדים סבירים וידועים שהיו מביאים לאבחנה נכונה לו ננקטו.

ו. חסכו באמצעים כספיים. 

ז. לא קיימו התייעצות ולא הזהירו עצמם בכתב.  

ח. התעלמו מכלל התסמינים שנתגלו אצל התובע. 

ט. לא העניקו טיפול רפואי נאות מבחינת רמתו המקצועית ואיכותו הרפואית. 

י. לא סיפקו טיפול רפואי סביר ו/או נכון ו/או מתאים למצבו הרפואי של הפציינט.

יא. לא אספו ותיעדו מידע מפי התובע לגבי מצבו – חלק בסיסי של מעקב רפואי. 

יב. באופן שיטתי, לא רשמו בתיקו של התובע דיון רפואי לגבי משמעות הממצאים של החולה. 

יג. לא הצליבו מידע רפואי כנדרש.

יד. לא מילאו אחר הנהלים המקובלים בעת ביצוע בדיקות רפואיות ומתן טיפולים רפואיים כגון אלו שלהם נזקק התובע.

טו. לא עשו כל שביכולתם למנוע את נזקו של התובע.

טז.  התרשלו במעקב אחר הצוות הרפואי.

יז. התרשלו באי קביעת נהלים (ראה לעניין זה ע”א 5461/91 עזבון התובע פלוני ז”ל נ’ הכללית)   

יח. לא דאגו לכך שייערכו רישומים נאותים ומלאים בתיק הרפואי וגם לכן נטל הראיה וההוכחה שלא התרשלו מונח על כתפי הנתבעת.

יט. לא דאגו לקבוע נהלים בנוגע לאופן הטיפול שיש לתת לאנשים כגון התובע  אשר מגיעים עם תלונות כגון אלו שתוארו לעיל.

כ. העסיקו צוות רפואי בלתי מיומן ו/או בלתי כשיר ו/או ללא ניסיון עבודה מתאים לטיפול בפציינטים כגון במקרה נשוא תביעה זו. 

18. לחילופי חילופין, התובע ייטען כי בנסיבות העניין הוא אינו יודע ואינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק, ומאחר והנזק נגרם בעת שהתובע  שהה תחת השגחתה המלאה של ההגנה, ומאחר ועצם קרות האירועים שגרמו לנזק, מתיישבים יותר עם ההנחה שההגנה לא שמרה על מידת הזהירות הסבירה והראויה בעת הטיפול, מאשר עם ההנחה שהנתבעת  ושלוחיה נקטו במידת הזהירות הראויה והסבירה, יש להטיל את נטל הראיה והשכנוע על כתפי ההגנה , כי לא היה במעשיה ו/או במחדליה משום רשלנות שתחוב בגינה, וזאת בין היתר בהתאם לכלל “הדבר מדבר בעד עצמו”.

19. התובע יוסיף ויטען כי הנתבעות ו/או מי מעובדיהן ו/או שלוחיהן ו/או פועליהן ו/או עושי דברן, כולם או מקצתם, הפרו את ההסכם המפורש או מכללא הקיים עם התובע באשר השירות ניתן בכסף.

20. עוד נטען ביחס לכ”א מהנתבעות כי מי מעובדיה ו/או שלוחיה ו/או פועליה ו/או עושי דברה כולם או מקצתם ו/או מי מהם הפרו את התחייבויותיהם בכך שפעלו שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת בקיום חיוביהם כלפי התובע.

21. ‎‎בעקבות הנזקים וכתוצאה מהם נותר התובע נכה, מוגבל בתפקוד, סובל מכאבים עזים. 

22. ‎‎המומחה רפואי מטעמו של התובע שהתייחס לשאלת הרשלנות קבע גם נכות מקיפה.

23. ד”ר קרני מצא עיוורון בעין שמאל, פגיעה פרונטלית שביטויה קונקרטיות, קושי בתכנון פעולות בשליטה ובקרה מוטורית ואפקטיבית, הפרעה אקזקוטיבית, קושי  מוטורי בתפקוד הידיים עקב דיסטוניה וחולשה משמאל. המומחה קבע כי עקב מצבו הקוגניטיבי וכן המוטורי בידיים הוא מתקשה בתפקוד עצמאי וזקוק לעזרה עקב כל אחת מהבעיות הללו. 

24. נכותו הנוירולוגית כיום ע”פ ד”ר קרני כדלקמן:

-פגיעה קוגניטיבית כמתואר שמתאימה לסעיף ליקוי 32 א’ (ה) – תסמונת נוירופסיכיאטרית עם ליקוי קוגניטיבי בלפחות שני מרכיבים שמפריעה באופן משמעותי לתפקוד בעבודה ובקשרים חברתיים שאינו מסוגל לתפקד ברמה הקודמת וזקוק לעזרה – 60%

-דיסטוניה בידיים שמתאימה לסע’ ליקוי 29 (8) (ב) IV – תנועות מפושטות בגפיים הגורמות להפרעה תפקודית נכרת – 60% 

-ליקוי  מלא בכושר הראיה בעין אחת – 30% 

-הפרעת שפה קלה – סעיף ליקוי 29 (7)  20%

-חולשת פלג גוף שמאל  בצד לא דומיננטי במידה קלה – סעיף ליקוי 29 (1) (ב) – 20%. 

——————

סה”כ נכות נוירולוגית משולבת  93% (מעוגלת מ-92.8%). 

25. התובע נבדק גם על ידי המומחה השיקומי, ד״ר אייכנבלאום, שמצא פגיעה קוגניטיבית, ירידה בקשב, ודיבור איטי. 

26. מבחינה תפקודית המומחה מצא: קימה לישיבה וקימה לעמידה איטיים, וכן איטיות גם במעברים. מבחינת אכילה נקבע שהתובע זקוק לגורם שלישי להכנה והגשה וחיתוך אוכל, משום שהוא אינו מסוגל לחתוך מזון או למזוג. המומחה מצא את התובע כמי שמתקשה להרים נוזל עם כף. בהיבט ההלבשה, הוא נמצא זקוק לעזרה בינונית בחלק גוף עליון ולעזרה רבה בחלק גוף תחתון. ברחצה הוא נמצא זקוק לעזרה בינונית רבה.  

27. המומחה השיקומי הוסיף על הנכויות שקבע ד״ר קרני גם נכות בגין טרומבופיליה תחת טיפול בגובה 20%. 

28. בהיבט השיקומי קבע המומחה השיקומי כי התובע זקוק לטיפול שיקומי כולל פיזיותרפיה, ריפוי בעסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ותמיכה סוציאלית להסתגלות התובע והמשפחה. 

***מצ”ב חוות דעת של ד”ר אייכנבלאום המומחה השיקומי מסומנת כנספח 3 ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

29. עוד יטען התובע כי הוא הפך להיות בלתי סבלני, עצבני ותלותי, ובטחונו העצמי נפגע קשות.

30. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע הנזקים המפורטים להלן:

 הוצ’ רפואיות עד כה כולל נסיעות……………..400,000 ₪

 עזרה וסיעוד עד כה………………………………500,000 ₪

 הפסדי השתכרות בעבר………………………….500,000 ₪ 

31. כן נגרמו לתובע נזקים כלליים ובין היתר בגין הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד בעתיד, ניידות בעתיד, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד ופנסיה, לרבות אובדן כושר השתכרות נסיעות מוגברות בעתיד, אובדן זכויות סוציאליות וכאב וסבל.

32. התובע נבדק על ידי המוסד לביטוח לאומי ואושרה לו נכות לצמיתות של 100%. 

33. עוד על הנתבעות לפצות את התובע על הפגיעה באוטונומיה כראש נזק נפרד. כמו כן הפגיעה באוטונומיה מהווה עילת תביעה עצמאית ונפרדת, כמוסבר לעיל. דרישת הקש”ס שבעילת האוטונומיה מתקיימת, והוא אמור לזכות במלוא הפיצוי אפילו טענת הרשלנות תדחה. משום שנשללה זכותו של התובע לאוטונומיה על גופו כמו גם לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונו וטובתו.  

התובע יטען כי לו הייתה מקוימת זכותו של התובע להחלטה אוטונומית ואילו היו ניתנים כל ההסברים ומפורטים ומומחשים הסיכונים והסיבוכים, לא היה הוא מסכים לאבחון ופענוח אמ. אר. איי אצל הנתבעת מס’ 2. 

34. על הנתבעות לפצות את התובע על מלוא נזקיו, ואולם עד להגשת התביעה לא שולם לתובע סכום כלשהו. התובע זקוק לציוד רפואי ושקומי מיוחד ומתוחכם, לציוד ביצוע פעולות יומיומיות ולציוד לפעולות מיוחדות הנובעות ממצב נכותו. 

35. כל הטענות הנטענות בכתב תביעה זה הינן חלופיות, מצטברות ומשלימות זו את זו, הכל לפי העניין והקשר הדברים.

36. לבית המשפט הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה. 

37. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעות  לדין ולחייב כ”א מהן ביחד ולחוד לפצות את התובע על מלוא נזקיו בצירוף הוצאות המשפט, שכר טרחת עו”ד, מע”מ ריבית והפרשי הצמדה.

 

___________________

אורן בושרי, עו”ד

ב”כ התובע       

 
5/5
דילוג לתוכן