תסמונות גנטיות אינן תמיד גזירת גורל.
לעיתים ניתן היה לזהות סימנים מוקדמים בהריון, להפנות לבדיקות גנטיות מתקדמות או להזהיר את ההורים מפני הסיכון.
כאשר הצוות הרפואי אינו מאבחן, אינו מפנה לבירור מתאים או אינו מוסר מידע מהותי, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון והולדה בעוולה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
אם מדובר בתסמונת גנטית מדוע אפשר בכלל לתבוע?
מתי תסמונת גנטית הופכת לעילת תביעה?
עילת התביעה אינה נשענת על עצם קיומה של המחלה, אלא על אופן ההתנהלות הרפואית בתקופת ההיריון או לאחר האבחון. כאשר מחמיצים אחד מהשלבים הללו קמה עילת רשלנות רפואית בהריון או לאחר הלידה:
01
אי יידוע ההורים ואי גילוי מידע גנטי רלוונטי
+
כאשר מידע מהותי אינו נמסר, נפגעת זכות ההורים לקבל החלטה מושכלת. בתי המשפט מכירים בכך כפגיעה באוטונומיה ולעיתים גם כבסיס עצמאי לעילת רשלנות רפואית.
במקביל, לעיתים מצוי בידי הצוות הרפואי מידע גנטי רלוונטי על בני משפחה מדרגה ראשונה. אי העברת מידע כזה עלולה לפגוע ישירות ביכולת לקבל החלטות רפואיות ולגרום לנזק ממשי. בעולם נדונה סוגיה זו בפסק דין תקדימי שעסק במחלת הנטינגטון, שבו הוכרה החובה לשקול איזון בין סודיות רפואית לבין הצורך להתריע בפני בני משפחה מפני סיכון גנטי חמור לקריאת הסקירה המשפטית.
גם בישראל מתגבשת גישה שלפיה מידע גנטי בעל משמעות רפואית אינו יכול להישאר חסוי כאשר הוא רלוונטי ישירות להריון או לבריאות הצאצא.
02
אי הפניה לבדיקות מתקדמות
+
כאשר רופא אינו מפנה לבדיקה מתקדמת, מתעלם מממצאי ביניים או אינו ממליץ על ייעוץ גנטי, הוא עלול לחרוג מסטנדרט הטיפול המקובל. הימנעות מבירור מתאים עלולה להקים עילת תביעה.
03
התעלמות מממצאים באולטרסאונד
+
גם כאשר לא ניתן לקבוע אבחנה ודאית באולטרסאונד, קיימת חובה להפנות לייעוץ גנטי ולהמשך בירור. התעלמות מסימני אזהרה מהווה חריגה מהסטנדרט הרפואי ועלולה להוביל לאחריות משפטית.
מהי תסמונת גנטית מבחינה רפואית ומשפטית?
תסמונת גנטית נגרמת משינוי ברצף ה DNA או במבנה הכרומוזומים. חלקן שכיחות יותר, כגון:
- תסמונת דאון
- תסמונת X שביר,
- תסמונת קלינפלטר
- אוטיזם,
- סיסטיק פיברוזיס
- טרנר.
מבחינה משפטית עצם קיומה של תסמונת אינו יוצר אחריות רפואית. האחריות נבחנת לפי התנהלות הצוות הרפואי במהלך ההיריון והבירור הגנטי.
עו״ד אורן בושרי
אילו פיצויים ניתן לתבוע בתביעות תסמונות גנטיות?
בהנחה שאכן התקיימה רשלנות רפואית במהלך ההיריון או הבירור הגנטי אנו באים לשאלת הפיצויים. בתביעות רשלנות רפואית בתסמונות גנטיות הפיצוי עשוי להגיע לסכומים משמעותיים, משום שהוא כולל את העלויות הצפויות של טיפול, שיקום וסיעוד לאורך כל חיי הילד. ניתן לתבוע פיצוי בגין:
- הוצאות רפואיות עתידיות
- טיפולים, שיקום וסיעוד
- עזרת צד ג׳
- אובדן השתכרות עתידי
- פגיעה באוטונומיה
- כאב וסבל
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הפגיעה, השלכותיה התפקודיות והצרכים העתידיים של הילד והמשפחה. תביעות אלו מוגשות גם במסגרת עילת הולדה בעוולה, כאשר נטען כי אילו המידע הגנטי נמסר בזמן, ההורים היו מקבלים החלטה רפואית אחרת.
הזינו תסמונת או אבחנה תורשתית. אם האבחון בהריון או לאחר הלידה התעכב, ייתכן שקמה עילת רשלנות רפואית.
אפשר להקליד כל תסמונת או אבחנה גם אם אינה מופיעה ברשימה
המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי. מטרת החיפוש לתת כיוון ראשוני.
סיכום משפטי | תסמונות גנטיות ורשלנות רפואית
האם ניתן לתבוע גם כאשר התסמונת הגנטית נדירה? כן. זו שאלה צדית פחות רלבנטית. תסמונת גנטית כשלעצמה אינה יוצרת אחריות משפטית. השאלה היא כיצד התנהלה המערכת הרפואית במהלך ההיריון והבירור הגנטי.
במקרים רבים ניתן היה לאבחן מוקדם, להתריע להורים, להפנות לבדיקות מתקדמות או לאפשר קבלת החלטות רפואיות מושכלות. כאשר הצוות הרפואי אינו עושה זאת, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.