תסמונת טרנר ורשלנות רפואית

תסמונת טרנר מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, בעיקר כאשר צוות רפואי מחמיץ ממצאים בהריון, אינו מפנה לבדיקות גנטיות משלימות, או אינו מיידע על אפשרויות שימור פוריות. במצבים כאלה עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

תסמונת טרנר הנה תסמונת (כלומר אוסף סימנים) גנטית עם שוני בכרומוזום X בבנות. זוהי ההפרעה השכיחה ביותר בכרומוזומי המין בנשים עם שכיחות של 1 ל-2000. תסמונת טרנר אינה תורשתית (ראה כאן). ברוב המקרים (כ-99%), מדובר בשגיאה אקראית בחלוקת התאים בזמן היווצרות הביצית או הזרע, או בשלב מוקדם לאחר ההפריה. כלומר, אין מדובר בגֶן שמועבר מההורים לילד. 

התסמינים כוללים: בעיית פריון, קומה נמוכה, שינויי שלד, היצרות של אבי העורקים, יתר לחץ דם, צניחה של המסתם המיטרלי בלב, זיהומים כרוניים, סיבוכים אורולוגים ותת פעילות של בלוטת התריס. 
מומי הלב המצוינים דלעיל נוכחים בכ-25-50% מהמקרים.
ללוקים בתסמונת שינויים מבניים נראים בחלל הפה, חיך קשתי גבוה, בלסת התחתונה, בשיניים שבוקעות בטרם עת, ובכלל הן עם אנומליות אורתודונטית. אלא שבעוד שקומה נמוכה היא רוחבית, השינויים המבניים בחלל הפה לא מופיעים תמיד.

1/5 עד 1/3 מהבנות הלוקות בתסמונת מאובחנות לאחר הלידה. אצל היתר, האבחנה עשויה להתעכב לגיל התבגרות או אפילו לבגרות. כ-1/3 מהבנות מקבלות את האבחנה באמצע הילדות בעת גילוי של קומה נמוכה.  

מתי קיימת עילת תביעה בגין תסמונת טרנר?

המשמעות המשפטית היא שהמיקוד אינו בגנטיקה משפחתית – אלא בהתנהלות הרפואית סביב האבחון והמעקב.

01

פספוס ממצאים בהריון ואי הפניה לבירור גנטי +

כאשר בדיקות אולטרסאונד מעלות סימנים מחשידים, קיימת חובה להפנות את ההרה לייעוץ גנטי ולהשלמת בדיקות כגון:

  • דיקור מי שפיר
  • צ'יפ גנטי
  • בדיקות סקר מתקדמות

אי העלאת חשד לפגם כרומוזומלי או הימנעות מהפניה לבירור מתאים עלולה להיחשב סטייה מסטנדרט רפואי סביר.

02

אי יידוע על אפשרויות שימור פוריות +

כ־40% מהנשים עם תסמונת טרנר סובלות מאי ספיקה שחלתית מוקדמת.

הרפואה מאפשרת כיום שימור פוריות מוקדם באמצעות הקפאת ביציות או הקפאת רקמת שחלה.

אי מתן מידע במועד הנכון עשוי להקים עילת תביעה בגין אובדן סיכויי פוריות.

03

אי יידוע על בדיקות משלימות בהריון +

גם כאשר בוצעה בדיקת מי שפיר, קיימת חובה ליידע את ההרה על בדיקות משלימות כגון:

  • צ'יפ גנטי
  • בדיקת NIPT

אי מסירת מידע מלא פוגעת בזכות הבחירה ועשויה להוות רשלנות רפואית.

רמזים באולטרסאונד שדורשים בירור

נכון שלא ניתן לאבחן תסמונת טרנר בוודאות באמצעות אולטרסאונד בלבד. עם זאת, קיימים ממצאים המחייבים העלאת חשד:

  • עורף מעובה
  • הצטברות נוזל לימפתי
  • מומי לב
  • חריגות מבניות
האם קל לפספס את הממצאים? +

ברוב המקרים אין סימנים חיצוניים מובהקים בשלבי ההריון המוקדמים.

עם זאת, דווקא בשל הקושי, חובת הזהירות של הצוות הרפואי מתחדדת ונדרשת רמת ערנות גבוהה יותר בביצוע הבדיקות, בפענוח הממצאים ובהפניה להשלמות בירור.

סיבוכים רפואיים ונזק עתידי

לתסמונת טרנר השלכות תפקודיות וכלכליות משמעותיות:

 

תסמונת טרנר
״למרות שמדובר במחלה, עדיין יכול להיות מחדל מצד המערכת״.
נגיש תביעה בגלל כמה סיבות. בעת ״פספוס״ רמזים באולטרסאונד וייעוץ גנטי חסר, או בטענה לאי שימור פוריות כי רזרבה שחלתית תתרוקן לפני הבגרות. 
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

סיכום משפטי

תביעות בגין תסמונת טרנר מתמקדות בעיקר ב-:

  • פספוס ממצאים בהריון
  • אי הפניה לייעוץ גנטי
  • אי יידוע על בדיקות משלימות
  • רשלנות בשימור פוריות
  • פגיעה באוטונומיה
דורג 5 מתוך 5