רשלנות רפואית באבחון תסמונת טרנר: הממצאים שחובה היה לזהות בהריון

בתך אובחנה עם תסמונת טרנר? לצד ההתמודדות הרפואית, חשוב לדעת כי במקרים רבים מדובר במחדל אבחוני חמור במהלך ההריון. אם הרופא המטפל פספס את "נורות האזהרה" באולטרסאונד או לא הפנה לייעוץ גנטי הוא בבעיה. ייתכן שקיימת לכם עילה לתביעת פיצויים משמעותית בגין רשלנות רפואית (הולדה בעוולה).

איור של רופא מודאג בפתולוגיה או מעבדה מביט במיקרוסקופ, כשברקע מולקולת DNA סלילית ומסך מחשב.
"למרות שמדובר במחלה, עדיין יכול להיות מחדל מצד המערכת".

המחדל הרפואי: כשלים באבחון תסמונת טרנר במהלך ההריון

עילת התביעה ברשלנות רפואית מתבססת לרוב על שילוב בין שני כשלים מרכזיים:

01

המחדל האבחוני באולטרסאונד: ממצאים שחובה היה לזהות בסקירת המערכות ובשקיפות העורפית

בדיקות האולטרסאונד במהלך ההריון אינן רק כלי מעקב שגרתי, אלא מחסום קריטי לגילוי מומים. פסיקה ענפה קובעת כי התעלמות או פספוס של הממצאים הבאים מהווה סטייה מסטנדרט הרפואה הסביר ומקימה עילה לתביעה:

  • התרשלות בזיהוי היגרומה ציסטית או שקיפות עורפית מוגברת: הצטברות נוזל חריגה בעורף העובר בשבועות 11 עד 14 היא "נורת אזהרה" ראשונה במעלה. אי-תיעוד הממצא או התייחסות אליו כאל תקין, מונעים מההורים את האפשרות לבירור כרומוזומלי מכוון ומהווים כשל חמור.
  • פספוס מומי לב חסימתיים בסקירה: היצרות של אבי העורק (Coarctation of the aorta) או פגמים במבנה המסתמים שכיחים מאוד בתסמונת טרנר. אי-גילוי של מומים אלו על ידי טכנאי האולטרסאונד או הרופא המבצע את הסקירה מהווה התרשלות מקצועית בפיענוח.
  • אי-מתן משקל למומי כליות ומערכת השתן: ממצאים כמו "כליית פרסה" או הרחבה דו-צדדית של אגני הכליה מחייבים את הרופא לחשוד בלקות כרומוזומלית. התעלמות מממצאים אלו ללא הפניה לייעוץ גנטי דחוף מגבשת רשלנות רפואית.
  • התעלמות מהאטה בצמיחה תוך-רחמית (IUGR): פיגור משמעותי בקצב גדילת העובר או קיצור חריג של העצמות הארוכות, שאינם תואמים את גיל ההריון, מחייבים בירור מעמיק. אי-יידוע ההורים על החשד מונע מהם לקבל החלטות מודעות.
  • אי-אבחון בצקות עובריות: הצטברות נוזלים ברקמות העובר היא ממצא אולטרסאונד ברור וקל לזיהוי. כשל בזיהוי או השמטה של נתון זה מדוח הסיכום הרפואי מונעים אבחון מוקדם של התסמונת.

02

כשלים משפטיים בהפניה לבירור גנטי ובמתן ייעוץ רפואי מלא להורים

חובתו של הרופא אינה מסתיימת רק בביצוע הבדיקה הטכנית; עליו לפעול אקטיבית כדי לתרגם ממצאים חשודים להסברים ברורים והפניות מתאימות. הימנעות מכך מקימה חבות נזיקית מובהקת:

  • אי-הפניה לדיקור מי שפיר או סיסי שליה (העדר אבחון פולשני): בנוכחות ממצא מחשיד באולטרסאונד, הרופא המטפל מחויב משפטית להפנות את בני הזוג לבדיקות פולשניות שהן היחידות המאפשרות לקבל קריוטיפ (מפה כרומוזומלית) ולקבוע אבחנה סופית של תסמונת טרנר.
  • הפרת חובת הגילוי ואי-הסבר על משמעות הממצאים: גם אם הרופא הפנה לבדיקה, עליו להסביר להורים בשפה ברורה ומובנת מהו החשד הרפואי, מהן ההשלכות העתידיות של תסמונת טרנר על איכות חיי הילדה (מומים, עקרות, טיפולים הורמונליים), ומהן הבדיקות הזמינות לבירור החשד.
  • פגיעה קשה באוטונומיה ומניעת בדיקות מתקדמות: כאשר רופא נמנע מלהציע להורים לבצע בדיקות מתקדמות ויעילות (כגון צ'יפ גנטי או בדיקת NIPT רחבה באופן פרטי), הוא שולל מהם מידע חיוני. מחדל זה מונע מההורים לקבל החלטה מושכלת, לרבות פנייה לוועדה להפסקת הריון, ומגבש עילה עצמאית של פגיעה באוטונומיה ובחירת החיים של המשפחה.

עילת התביעה המרכזית: "הולדה בעוולה"

במקרים של תסמונת טרנר, הטענה המשפטית המרכזית פשוטה. אילו הצוות הרפואי היה מפענח נכון את הבדיקות, ההורים היו פונים לוועדה להפסקת הריון. הועדה היתה מאשרת בקשה שכזו. זאת לנוכח השלכות התסמונת על עתיד הילדה (מומי לב, בעיות כליה, היעדר התפתחות מינית ועקרות).

הפיצויים בתביעה נועדו לכסות את העלויות האדירות הכרוכות בגידול הילדה. מדובר בטיפולים הרפואיים המורכבים (כגון הורמוני גדילה וטיפולי פוריות עתידיים), והנזק התפקודי לכל ימי חייה.

עילת "שימור הפוריות"

גם אם התסמונת לא אובחנה בהריון, רשלנות רפואית יכולה להתרחש לאחר הלידה. כלומר במהלך הילדות.

זאת אם רופאי הילדים או האנדוקרינולוגים לא אבחנו את התסמונת בזמן. בעיקר אם הם לא הפנו את הנערה לשימור פוריות (הקפאת ביציות/רקמת שחלה). זאת לפני שהרזרבה השחלתית אוזלת לחלוטין.

תקריב של אישה עם שיער בלונדיני השוכבת במיטה ומחזיקה בידה בדיקת הריון ביתית המציגה תוצאה חיובית (שני פסים אדומים).
"אי אבחון מונע שימור הפוריות של הילדה בעתיד".
"נגיש תביעה בגלל כמה סיבות. למשל בעת ״פספוס״ רמזים באולטרסאונד וייעוץ גנטי חסר. או בטענה לאי שימור פוריות כי רזרבה שחלתית תתרוקן לפני הבגרות".
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

כיצד בוחנים היתכנות לתביעה?

כדי לבחון האם קיים קייס משפטי, יש לבצע הערכה רפואית-משפטית מדוקדקת של התיק. לשם כך נדרשים:

  1. תיק מעקב ההריון המלא מטיפת חלב ומקופת החולים.
  2. דוחות הפענוח של בדיקות האולטרסאונד (שקיפות וסריקות מערכות) ותדפיסי הצילומים המקוריים.
  3. תוצאות בדיקות המעבדה (הסקר הביוכימי).

מסמכים אלו מועברים למומחים מטעמנו (גניקולוגים מומחי אולטרסאונד וגנטיקאים). הם קובעים אם התנהלות הרופאים חרגה מהמקובל.

סיכום

קיימות עילות המשפטיות לתביעת רשלנות רפואית ("הולדה בעוולה") בגין פספוס תסמונת טרנר בבדיקות האולטרסאונד ובייעוץ הגנטי במהלך ההריון.
כמו כן, קיימת עילת הרשלנות לאחר הלידה בשל אי-הפניה לשימור פוריות בזמן.  

שאלות ותשובות נפוצות: רשלנות רפואית בתסמונת טרנר

מתי אי אבחון תסמונת טרנר בהריון הוא רשלנות?

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הצוות הרפואי התעלם מסימנים מחשידים באולטרסאונד ולא שלח את האישה לבירור גנטי.

מהי עילת הולדה בעוולה בתסמונת טרנר?

אבחון נכון בזמן ההריון היה מאפשר להורים לבצע הפסקת הריון. הפיצוי נועד לכיסוי הוצאות הגידול והטיפולים.

מתי מתיישנת תביעה בגין אי אבחון בהריון?

התביעה מתיישנת בגיל 7 באופן קשיח. מאחר שזו תביעת הורים, חובה להגישה לבית המשפט לפני יום הולדתה השביעי.

האם ניתן לתבוע על אבחון בגיל ההתבגרות?

כן. אנו נבדוק אם איחור באבחון מנע טיפול רפואי חיוני או מנע את האפשרות לבצע שימור פוריות בזמן.

אילו מסמכים דרושים לבדיקת תיק רשלנות?

דרושים תיק מעקב הריון מלא, צילומים ודוחות אולטרסאונד, בדיקות סקר ביוכימי ותוצאות מעבדה.

דורג 5 מתוך 5