איחור באבחון לוקמיה עשוי להיחשב רשלנות רפואית כאשר בדיקות דם חריגות אינן מובילות לבירור, למעקב או להפניה להמטולוג. בתביעה כזו בודקים האם רופא סביר היה צריך לפעול מוקדם יותר והאם האיחור החמיר את המחלה או פגע בסיכויי ההחלמה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
מתי איחור באבחון לוקמיה נחשב רשלנות רפואית?
בתביעות מהסוג הזה לא די בלהראות הפרה של הפרקטיקה, וצריך להוכיח גם שהנזק החמיר בגללה:
01
הכשלים החוזרים באבחון לוקמיה
בתביעות מסוג זה חוזרים כשלים דומים:
• התעלמות מספירת דם חריגה
• היעדר מעקב לאחר תוצאה לא תקינה
• אי הפניה להמטולוג
כאשר מופיעים ממצאים חריגים, אך לא הרופא לא פותח בבירור, הוא חורג מהסטנדרט הרפואי.
02
סיפור מקרה: תביעה נגד קופת חולים מאוחדת על איחור באבחון לוקמיה
בתביעה שאנו מנהלים נגד קופת חולים מאוחדת (75793/07-24), נטען לאיחור של כמעט שנה באבחון מחלת דם שהתפתחה ללוקמיה חריפה.
המטופלת, ילידת 1959, הייתה במעקב רפואי בקופה. כבר בשנת 2022 הופיעו בבדיקות הדם ממצאים חריגים, ובהם:
- אנמיה
- ירידה בטסיות
- ירידה בכדוריות הלבנות
- ירידה במשקל וחוסר תיאבון
למרות הממצאים, לא בוצע בירור המטולוגי ולא נקבע מעקב מתאים.
מה הייתה הטענה?
+
טיפול שגוי במקום בירור
בהמשך ניתן טיפול בברזל למרות שלא היה חסר ברזל, במקום לברר את מקור האנמיה. רק כשנה לאחר מכן נמצאו בבדיקת הדם תאי לוקמיה ואז אובחנה לוקמיה חריפה מסוג AML. המטופלת עברה כימותרפיה והשתלת מח עצם, אך נפטרה מסיבוכי ההשתלה.
אובדן סיכוי לריפוי
לפי חוות הדעת הרפואית בתיק של ד"ר מאיר להב, בשלב מוקדם יותר סבלה המטופלת ממצב טרום ממאיר מסוג MDS שממנו ניתן היה לטפל ואף להביא לריפוי באמצעות השתלת מח עצם במועד מוקדם יותר. האיחור באבחון הוביל להתקדמות המחלה ללוקמיה חריפה ולאובדן סיכוי לריפוי. הצדדים עדיין מצויים בהליכי משא ומתן.
עו״ד אורן בושרי
האם רופאים יכולים לטעון שממילא לא ניתן היה להציל את החולה?
בתביעות על איחור באבחון לוקמיה רופאים לא פעם יטענו כי גם אבחון מוקדם לא היה משנה דבר וכי הנזק היה מתרחש בכל מקרה. במקרים רבים טענה זו אינה מחזיקה מול הרפואה המודרנית.
זה חשוב מאוד משפטית:
- • בעידן התרופות הממוקדות שיעור ההישרדות לחמש שנים עולה על 90%
- • אצל רבים המחלה מתנהגת כמחלה כרונית שניתן לחיות עמה שנים רבות
- • השכיחות באוכלוסייה עולה משום שיותר חולים חיים זמן ארוך יותר
הנתונים האפידמיולוגיים והישרדותיים שמציג המאמר הזה (מחקר אפידמיולוגיה והישרדות) ממחישים היטב כיצד אבחון מוקדם פותח חלון טיפולי ומסייע לשפר פרוגנוזה.
שווי פיצויים בגין איחור באבחון לוקמיה
כאשר האבחון המאוחר גורם להתקדמות המחלה ניתן לתבוע פיצוי. הפיצוי לא נקבע לפי עצם האבחנה אלא לפי הנזק שנגרם בפועל.
בתי המשפט בוחנים בעיקר:
- • פגיעה בסיכויי ההחלמה
- • צורך בטיפולים קשים יותר
- • אובדן כושר עבודה
- • קיצור תוחלת חיים
ברוב המקרים התביעה נשענת על חוות דעת המטולוגית שבוחנת מתי ניתן היה לאבחן ומה הנזק שנגרם עקב האיחור.
גיל האבחון הממוצע בלוקמיה הוא כ־57–60, ולכן הפסדי השכר לרוב נמוכים יחסית לעומת מקרים בגיל צעיר יותר. זאת לפי מחקר זה .
| סוג הפגיעה | המשמעות לפיצוי |
|---|---|
| פגיעה בסיכויי ההחלמה | פיצוי גבוה מאוד, גם כאשר לא ניתן להוכיח שהמחלה עצמה נגרמה |
| החמרת טיפול (כימותרפיה / השתלה) | פיצוי משמעותי בגין טיפולים אגרסיביים, כאב ופגיעה באיכות החיים |
| קיצור תוחלת חיים | במקרים קשים הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים |
לסיכום
לוקמיה היא מחלה שניתן לעיתים לזהות מוקדם מאוד.
כאשר ההזדמנות הזו מתפספסת הנזק אינו רק רפואי, אלא גם משפטי.
בדיקה נכונה של התיק הרפואי יכולה להכריע אם מדובר ברשלנות ומה שווי התביעה.