הסיבה השכיחה ביותר לכריתת גפה (יד או רגל) אחרי סיבוכי סוכרת היא מחלת עורקים היקפית, בשל טרשת עורקים. האם הכריתה היא הרת גורל או תוצאה של רשלנות רפואית בכירורגיית כלי דם, שמזכה גם בפיצויים?
מטרשת לאיסכמיה
טרשת גורמת לאיסכמיה כרונית המסכנת את הגפה. ללא תגובה לטיפול שמרני וללא רה-וסקולריזציה בזמן (צנתור/עקיפה/ניתוח), הסיכון לכריתה גובר משמעותית.
מחלת עורקים היקפית (PAD) מצמצמת את זרימת הדם לרגליים. זו מחלה שכיחה וברורה לאבחון כאשר מקפידים על בדיקה קלינית ובדיקות דימות מתאימות.
הסימפטומים (תסמינים) כוללים צליעה לסירוגין וכאבים במאמץ החולפים במנוחה, פצעים או כיבים שאינם מחלימים, שינוי צבע או תחושת קור בגפה, וכן נימול וחולשה.
אבחון מוקדם של PAD יכול לשפר את זרימת הדם ולמנוע את אובדן הגפה.
אם מדובר במחלה מדוע אפשר לתבוע?
למרות שמדובר במחלה אפשר להגיש תביעה. כי הסיכון הגדול הלא תמיד מפורש הוא כריתת גפיים (אמפוטציה). איחור באבחון ובטיפול גורם לכך שנבחרת כריתה על פני טיפולים מצילי-גפה (Revascularisation). מחקר מחו״ל שעקב אחרי מטופלים שעברו כריתת גפה בדק את מצבם הנפשי ומצא שהם בסיכון מוגבר לדיכאון.
סיכויי ההחלמה באבחון נכון
ד"ר דוד חן מתאר בסרטון המצורף ש-50 קטיעות בשנה אפשר לחסוך בעקבות ניתוח מעקף או טיפול אחר. למשל שימוש במערכת הדם הוורידית כתחליף למערכת הדם העורקית הסתומה.
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באיסכמיה חריפה של הגפיים
כאשר רופא מתעלם מהתסמינים האופייניים למחלה הוא מאבד זמן יקר. הוא אינו מפנה את המטופל להמשך בירור על ידי כירורג כלי דם ו"חוסך" ממנו בדיקות מתאימות (דופלר, CTA או MRA).
האבחון מתבצע באמצעות מדידת דופק ברגליים. אבל קורה שהרופא מתעצל ומודד דופק רק בעורק אחד. כך הוא "מפספס" את הבעיה וההפרעה באספקת הדם לרקמות נמשכת. כתוצאה מכך, המטופל לא הופנה לבדיקת דופלר וכבר לא הייתה ברירה אלא לבצע כריתה של הרגל. באבחון מוקדם, לעומת זאת, אפשר "לפתוח חסימות".
חוות דעת בתחום רפואת כלי דם
הגשת תביעה מחייבת חוות דעת מומחה בכירורגיית כלי דם; לעיתים נדרש גם חיווי רדיולוגי/שיקומי להערכת הנזק והקשר הסיבתי.
סיכום
PAD היא סיבה מרכזית לכריתת גפה בקרב חולי סוכרת, אך אבחון מוקדם וטיפול בזמן יכולים להציל גפיים. כאשר בדיקות נדרשות לא מבוצעות, או כשהפניה לרה-וסקולריזציה מתעכבת ללא הצדקה רפואית, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך ואף עילת תביעה. בכל מקרה של חשד לאיסכמיה, מומלץ לפנות מיד לבדיקה, ולבחון ייעוץ משפטי אם קיים חשש לליקוי באבחון או בטיפול.