הסיבה השכיחה ביותר לכריתת גפה (יד או רגל) אחרי סיבוכי סוכרת היא מחלת עורקים היקפית, בשל טרשת עורקים. האם הכריתה היא הרת גורל או תוצאה של רשלנות רפואית בכירורגיית כלי דם, שמזכה גם בפיצויים?
מטרשת לאיסכמיה
טרשת גורמת לאיסכמיה כרונית המסכנת את הגפה. ללא תגובה לטיפול שמרני וללא רה-וסקולריזציה בזמן (צנתור/עקיפה/ניתוח), הסיכון לכריתה גובר משמעותית.
אם מדובר במחלה מדוע אפשר לתבוע?
למרות שמדובר במחלה אפשר להגיש תביעה. כי הסיכון הגדול הלא תמיד מפורש הוא כריתת גפיים (אמפוטציה). איחור באבחון ובטיפול גורם לכך שנבחרת כריתה על פני טיפולים מצילי-גפה (Revascularisation). מחקר מחו״ל שעקב אחרי מטופלים שעברו כריתת גפה בדק את מצבם הנפשי ומצא שהם בסיכון מוגבר לדיכאון.
סיכויי ההחלמה באבחון נכון
ד"ר דוד חן מתאר בסרטון המצורף ש-50 קטיעות בשנה אפשר לחסוך בעקבות ניתוח מעקף או טיפול אחר. למשל שימוש במערכת הדם הוורידית כתחליף למערכת הדם העורקית הסתומה.
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באיסכמיה חריפה של הגפיים
חוות דעת בתחום רפואת כלי דם
הגשת תביעה מחייבת חוות דעת מומחה בכירורגיית כלי דם; לעיתים נדרש גם חיווי רדיולוגי/שיקומי להערכת הנזק והקשר הסיבתי.
"התוצאה של אבחון מאוחר עלולה להיות כריתה".
עו״ד אורן בושרי