רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן העור | מלנומה וגידולי עור נוספים

סרטן העור כולל כמה סוגים של גידולים, ובהם מלנומה, BCC ו־SCC.
כאשר רופא משפחה מתעלם מנגע חשוד, אינו מפנה לבירור או מעכב ביופסיה, ייתכן בסיס לתביעת רשלנות רפואית, במיוחד כאשר מלנומה מתגלה בשלב גרורתי.

מלנומה איחור
"אי הפניה לרופא עור בזמן היא אחת העילות הנפוצות בתביעות מסוג זה".
מתי ניתן להגיש תביעה על איחור באבחון סרטן העור?

לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות. עם זאת, רופא מחויב לזהות סימני אזהרה מחשידים, לפעול לפי הידע הרפואי הקיים, ולנקוט באמצעים סבירים לשלול ממאירות. 

01

מתי איחור באבחון סרטן העור נחשב רשלנות רפואית?

איחור באבחון סרטן העור עשוי להיחשב רשלנות כאשר הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסימנים מחשידים ולא השלים בירור בזמן.

  • ✔️ התעלמו מנגע חשוד או משינוי בגודל, צבע או גבולות
  • ✔️ לא הפנו לביופסיה למרות אינדיקציה ברורה
  • ✔️ הסתפקו בטיפול שמרני במקום בירור מלא
  • ✔️ לקחו ביופסיה חלקית שאינה מייצגת את הנגע
  • ✔️ לא הפנו לרופא עור למרות צורך ברור
  • ✔️ לא קיימו מעקב אחרי נגע משתנה

כאשר מחדלים אלה הובילו לעיכוב באבחון ולהחמרת המחלה, עשויה להתגבש עילת תביעה.

02

מתי איחור באבחון סרטן העור לא ייחשב רשלנות?

לא כל איחור באבחון סרטן העור מהווה רשלנות. יש לבחון את ההתנהלות בזמן אמת ואת המידע שהיה זמין לרופא.

  • ✔️ לא היו סימנים מחשידים בשלב מוקדם
  • ✔️ הנגע נראה שפיר ולא הצדיק בירור מיידי
  • ✔️ הביופסיה בוצעה באופן סביר והייתה שלילית
  • ✔️ בוצע מעקב רפואי בהתאם לסטנדרט
  • ✔️ המחלה התפתחה במהירות חריגה שלא ניתן היה לצפות

בתי המשפט בוחנים האם רופא סביר היה פועל אחרת, ולא רק את התוצאה בדיעבד.

רופאי משפחה משמשים כשומרי סף במערכת הבריאות, אך אינם מומחים ברפואת עור. נגע עור חשוד אינו מופנה בזמן לרופא עור או לבירור מתאים, יעורר שאלת אחריות מקצועית.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

מלנומה גרורתית בגלל איחור באבחון

מלנומה היא סרטן עור אגרסיבי במיוחד. כאשר מאבחנים אותה בשלב מוקדם, ניתן לעיתים להסיר את הנגע בזמן ולשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.

איחור באבחון עלול לאפשר למחלה להתפשט לבלוטות לימפה ואף לאיברים מרוחקים. כאשר מלנומה מתגלה עם גרורות, נבדקת לעיתים השאלה האם ניתן היה למנוע זאת באבחון מוקדם יותר.

מחקר רפואי מצא כי הזמן הממוצע בין הופעת הסימנים הראשונים לבין האבחנה הסופית עמד על 30.9 חודשים. נתון זה ממחיש עד כמה עיכוב באבחון עלול להיות קריטי. למאמר המלא

סימני אזהרה נפוצים כוללים:

  • שינוי בגודל או בצורה
  • שינוי צבע או ריבוי צבעים
  • גבולות לא סדירים
  • דימום, גרד או כאב
  • הופעת נגע חדש

כאשר קיימות תלונות קודמות או סימנים מחשידים שלא נבדקו בזמן, ייתכן בסיס לבחינת תביעת רשלנות רפואית, במיוחד אם המחלה התגלתה בשלב מתקדם.

רשלנות מלנומה
"רופאי משפחה מאבחנים נכונה רק 43% מהמקרים בעוד שרופאי עור מדייקים ב-98%".

מה בתי החולים יטענו להגנתם – ואיך ניתן להתמודד עם זה?

לא היו סימנים מחשידים

טענה שכיחה של הנתבעים כאשר לא בוצע בירור בזמן.

רחף או לחץ כדי להפוך

כך מתמודדים

מציגים תיעוד של שינוי בגודל, צבע, דימום או תלונות חוזרות שלא קיבלו מענה.

מדובר בנגע שפיר

ניסיון לטעון שלא היה צורך בבדיקה נוספת.

כך מתמודדים

בודקים האם היה מקום להפנות לרופא עור, דרמוסקופיה או ביופסיה כבר בשלב מוקדם.

הביופסיה הייתה תקינה

טענה המבוססת על תשובה פתולוגית קודמת.

כך מתמודדים

בוחנים אם הדגימה הייתה מייצגת או שמדובר בביופסיה חלקית שהחמיצה את הממצא.

המחלה התפתחה במהירות

ניסיון לנתק קשר בין האיחור לבין הנזק.

כך מתמודדים

בודקים האם ניתן היה לזהות את הנגע מוקדם יותר ולמנוע את ההחמרה או לצמצם נזק.

המטופל לא חזר למעקב

טענה להעברת אחריות למטופל.

כך מתמודדים

בודקים אם ניתנה הנחיה ברורה למעקב, האם זומן המטופל והאם הדברים תועדו כנדרש.

בתי המשפט בוחנים את ההתנהלות בזמן אמת. כאשר סימני אזהרה לא טופלו או לא תועדו כראוי, עשוי לקום בסיס לטענת רשלנות רפואית.

 

רשלנות פתולוגית בפענוח ביופסיה

טעויות בפענוח פתולוגי של דגימות עור אינן נדירות, ובפרט כאשר מדובר במלנומה ובעיקר:

  • פענוח שגוי,
  • קביעה מוטעית של שוליים נקיים,
  • התייחסות לדגימה חלקית כאילו הייתה מייצגת.

כל אלה עלולים להוביל לאבחנה שגויה ולעיכוב משמעותי בטיפול. כשל פתולוגי עשוי להוות בסיס עצמאי לתביעת רשלנות רפואית.

ת״א (י־ם) 44568-08-22 פלונית נ׳ ד״ר זאבלוצקי

בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שלא כל טעות באבחון סרטן עור מהווה רשלנות רפואית, אולם כאשר מתקיימים סימני אזהרה ברורים, חלה חובה לנקוט באמצעי אבחנתי מתאים.

כך נקבע כי הימנעות מנטילת ביופסיה מנגע שהתברר בדיעבד כמלנומה, שעה שהנגע הציג שינויי צבע, שינוי בגודל או היעדר תגובה לטיפול, עשויה להיחשב הפרת חובת הזהירות ולהקים אחריות בגין רשלנות רפואית (פס׳ 57–59 לפסק הדין).

עוד נקבע כי כשל במעקב אחר נגע עור משתנה, או הסתמכות בלתי סבירה על אבחנה קודמת מבלי לבחון שינוי במצב הקליני, עשויים אף הם לבסס אחריות משפטית, מקום שבו האיחור באבחון הוביל להחמרה ממשית במצב הרפואי.

מה הפיצוי שניתן לקבל על איחור באבחון סרטן העור?

הפיצוי אינו נקבע לפי עצם קיומו של סרטן העור, אלא לפי הנזק שנגרם עקב האיחור באבחון. השאלה המרכזית היא האם האיחור שינה את מהלך המחלה והחמיר את מצבו של המטופל.

כאשר האבחון מתעכב, המחלה עלולה להתקדם לשלב מתקדם יותר, להתפשט לבלוטות לימפה או לאיברים מרוחקים, ולחייב טיפולים מורכבים ואגרסיביים יותר. במצב כזה, הפיצוי עשוי להיות משמעותי.

הערכת הפיצוי מבוססת על מספר רכיבים מרכזיים:

  • פגיעה בסיכויי ההחלמה
  • הצורך בטיפולים קשים יותר
  • אובדן כושר עבודה
  • הוצאות רפואיות
  • כאב וסבל
  • פגיעה באוטונומיה

 

פיצוי סרטן העור
"ככל שהאיחור הוביל להחמרה ממשית במצב הרפואי – כך עולה גם היקף הפיצוי".

לסיכום

רשלנות רפואית באבחון סרטן העור נבחנת לפי ההתנהלות בזמן אמת, ולא רק לפי התוצאה הסופית. כאשר מתעלמים מנגע חשוד, לא מפנים לביופסיה או לא מקיימים מעקב – עלולה לקום עילת תביעה, במיוחד אם האיחור הוביל להחמרה במצב הרפואי.

הנקודה המרכזית בתביעות אלה היא לא עצם המחלה, אלא השאלה האם ניתן היה לאבחן מוקדם יותר ולמנוע את ההחמרה.

הקשר בין סרטן עור לרקע תעסוקתי

כאשר סרטן העור נגרם גם כתוצאה מחשיפה תעסוקתית ממושכת לשמש, עשויה להתעורר שאלה נפרדת של הכרה במחלת מקצוע במסגרת הביטוח הלאומי. לפרטים נוספים על חשיפה לשמש בעבודה ודרכי ההכרה בסרטן עור כמחלת מקצוע ראו: חשיפה לשמש בעבודה וסרטן עור כמחלת מקצוע .

שאלות נפוצות על איחור באבחון סרטן העור

מה הפיצוי על איחור באבחון מלנומה?

אין סכום קבוע לפיצוי על איחור באבחון מלנומה. בתי המשפט אינם פוסקים פיצוי לפי עצם המחדל או הטעות, אלא לפי הנזק שנגרם בפועל.

השאלה המרכזית היא האם האיחור הוביל להחמרה במצב הרפואי, לפגיעה בסיכויי ההחלמה או לצורך בטיפולים מורכבים יותר. ככל שהאיחור שינה את מהלך המחלה, כך עשוי לגדול היקף הפיצוי.

איך יודעים שהיה איחור באבחון סרטן העור?

בודקים האם הופיעו סימנים מחשידים שלא טופלו בזמן, כגון שינוי בגודל, צבע או צורת הנגע, והאם ניתן היה להפנות לביופסיה או לרופא עור בשלב מוקדם יותר.

הבחינה נעשית לפי השאלה האם רופא סביר, באותן נסיבות, היה פועל מוקדם יותר ומונע את העיכוב.

האם כל איחור באבחון סרטן העור נחשב רשלנות רפואית?

לא. לא כל איחור מהווה רשלנות. יש לבחון את המידע שהיה זמין לרופא בזמן אמת ואת אופן קבלת ההחלטות.

רשלנות תתקיים כאשר הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסימני אזהרה ברורים או לא השלים בירור שהיה נדרש לפי הסטנדרט הרפואי הסביר.

האם מלנומה גרורתית שהתגלתה באיחור יכולה להקים עילת תביעה?

לעיתים כן. כאשר מלנומה מתגלה רק לאחר שהתפשטה לבלוטות לימפה או לאיברים אחרים, נבדקת השאלה האם ניתן היה לאבחן את הנגע בשלב מוקדם יותר.

אם מתברר שהיו סימני אזהרה ברורים שלא טופלו בזמן, ייתכן בסיס לתביעת רשלנות רפואית בגין החמרת המחלה או אובדן סיכויי החלמה.

האם ביופסיה שגויה יכולה להוות רשלנות רפואית?

כן. ביופסיה חלקית או דגימה שאינה מייצגת את הנגע עלולה להוביל לאבחנה שגויה ולעיכוב בטיפול.

במקרים כאלה בוחנים האם אופן הדגימה, הפענוח או ההסתמכות על התוצאה חרגו מהסטנדרט הרפואי המקובל.

מה חשוב להוכיח בתביעה על איחור באבחון סרטן העור?

יש להוכיח כי הייתה חריגה מהתנהלות רפואית סבירה, וכי האיחור גרם לנזק ממשי.

הדגש אינו רק על הטעות עצמה, אלא על הקשר בין האיחור לבין החמרת המחלה או הפגיעה בסיכויי ההחלמה.

דורג 5 מתוך 5