תסמונת אשרמן וההסבר מאחורי קושי להיכנס להריון

תסמונת אשרמן (Asherman’s syndrome) מתפתחת כאשר רופאים משאירים חלקי שליה ברחם לאחר לידה או גרידה. האם מדובר ברשלנות רפואית המזכה בתביעה לפיצויים?

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404

מהי התסמונת?

תסמונת אשרמן היא מצב שבו נוצרת רקמת צלקת או הידבקויות בתוך חלל הרחם – לרוב לאחר לידה, גרידה או ניתוח. הצלקות עלולות לחסום את הרחם, לגרום להפסקת וסת ולאי־פוריות.

הרופא צריך לוודא לאחר הלידה שלא נותרו חלקים מהשליה ברחם. כפי שקבע מומחה רפואי באחד התיקים שלנו על הרופא לבצע שתי בדיקות:

  • בדיקה ידנית של חלל הרחם
  • בדיקת קרום וצבע השליה. צבע מט מעיד על שלמות. אם השליה יוצאת בחתיכות – יש לבדוק בזהירות רבה יותר.

הטיפול הרשלני מותיר חלקי שליה בלי בדיקה. באחת מהתביעות שהגשנו כתב המומחה מטעמנו: ״את ההוצאה של השליה המיילד מבצע באמצעות שתי ידיים. ביד אחת הוא אוחז בקרקעית הרחם. את השנייה הוא מכניס לחלל הרחם עם גב כף היד. בין השיליה לדופן הרחם, הוא אוחז אותה בכף ידו ומוציאה במלואה. כך הוא מוודא שלא נותרו ברחם חלקי שליה. אסור למיילד להניח או להסיק שהשלייה יצאה רק כי הדימום פסק״. ​

שארית שליה ברחם: "סיבה נסתרת לעקרות"

רבות מהנשים לא יודעות שהסיבה לעקרות היא שארית שליה. מטעמים שלהם הרופאים לא מביאים את העובדה הזו לידיעת האשה. למעשה, זהו ״חטא על פשע״. 

כניסה להריון
״חטא על פשע״. 

כיצד שארית שליה שנשארה ברחם מונעת כניסה להריון?

1
סביבה חלבונית
שארית שליה יוצרת סביבה חלבונית נוחה לחיידקים
2
זיהום והידבקויות
החיידקים גורמים לזיהום, והזיהום להידבקויות.
3
חסימת מעבר הביצית
ההידבקויות חוסמות את מעבר הביצית מהשחלה לחצוצרה ומשם לחלל הרחם

איך מוכיחים קשר בין רשלנות רפואית לאי פוריות?

בתי המשפט רואים בעקרות נזק כבד ופוסקים פיצויים בהתאם. הקשר בין הרשלנות לאי פוריות הוא ברור מאליו: מחקר מחו"ל בדק 42 מקרים של הידבקויות תוך רחמיות. ב-24 מהם התפתחה אי-פוריות. עם זאת, כדי לחזק את הקשר כדאי לבצע בדיקת היסטרוסקופיה. הבדיקה כוללת החדרת מצלמה לחלל הרחם ומאפשרת אבחנה וגם טיפול.

אמנוריאה
"תסמונת אשרמן תוביל לכדי הפסקת וסת"

פיצוי כספי בגין עקרות – גם עבור הליכי פונדקאות

בתי המשפט בישראל מעניקים תקווה לנשים שנותרו עקרות בשל תסמונת אשרמן. מעבר לפיצוי בגין כאב וסבל בתי המשפט פוסקים לעיתים גם פיצוי עבור העלויות הגבוהות הכרוכות בהליכי פונדקאות מסחרית. פיצוי מסוג זה אינו מובן מאליו במדינות אחרות. בבריטניה למשל הוא עומד בניגוד לתקנת הציבור.

פסקי דין

תביעות עורכי דין
״כיצד יכריע ביהמ״ש?״
1,100,000 ש״ח

בע״א 38497/10-17 פסק בימ״ש השלום 600,000 ש״ח, ואחר ערעור 1,100,000 ש״ח. 500,000 ₪ עבור כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, פיצוי בסך 300,000 ₪ עבור פונדקאות וסכום דומה עבור טיפול נוסף אם תעשה. כל זאת אפילו שכבר נולדו להורים 3 ילדים.

1,200,000 ש״ח

בפסק דין אחר פסק ביהמ״ש 1,200,000 ש״ח. היה זה לאשה שזה היה ילדה היחיד ושבהמשך נזקקה לפונדקאות. בפס״ד אחר פסקו סך כולל (לאחר ערעור) של 830,000 ש״ח לאשה שאחרי זמן ילדה שני ילדים נוספים.

מתי ההתיישנות חלה – והאם ניתן להאריך אותה?

משום שלא תמיד ידועה הסיבה, במקרים מסויימים ניתן לבקש להאריך את מועד ההתיישנות. מנגד, אם היה לאשה קצה חוט להבין את הקשר הסיבתי בין העקרות לבין שאריות השליה בלידה קודמת ביהמ״ש לא ייעתר לבקשה. זהו מבחן אובייקטיבי של סבירות, מבלי להתחשב בתכונות ובנסיבות אישיות. לכן כדאי לתבוע תוך 7 שנים. 

סיכום

לסיכום, תסמונת אשרמן היא דוגמה בולטת לנזק חמור שיכול להיגרם כאשר רופאים אינם בודקים כראוי את שלמות השליה לאחר לידה או גרידה. אבחון מאוחר או טיפול רשלני עלולים להוביל לעקרות, לפגיעה באוטונומיה ולצורך בהליכי פוריות או פונדקאות. במקרים כאלה ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצוי על הנזק הגופני והנפשי שנגרם.

רשלנות רפואית עקרות
״צבע שלייה מט יעיד על שלמותה״.

באחת התביעות שהגשנו כתב המומחה מטעמנו: ״בעוד שפיסות קטנות שנותרו לא יוכלו להזיק, שארית שליה גדולה תגביל כניסה להריון״.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

מנין מקור השם?

מקור השם תסמונת אשרמן (מאנגלית: "Asherman syndrom") ברופא שגילה אותה בסוף המאה ה-19, גניקולוג תל אביבי בשם גוסטב אשרמן. 

מתי תסמונת אשרמן מתרחשת – לידה, הפלה או ניתוח קיסרי?

מחקר שעקב אחר 42 תביעות של תסמונת אשרמן בישראל גילה ש-47% מהמקרים התרחשו לאחר לידה נרתיקית, 19% עברו ניתוח קיסרי, והיתר בעקבות הפסקות הריון, כלומר הפלות, רובם בשליש הראשון דווקא. 

דורג 5 מתוך 5