רשלנות רפואית באקרומגליה (איחור באבחון) | עו"ד אורן בושרי

אקרומגליה היא מחלה נדירה, אך כאשר האבחון שלה מתעכב הנזק עלול להפוך קבוע.
זו מחלה אנדוקרינית נדירה הנגרמת לרוב מגידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפריש עודף הורמון גדילה.
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר היא אובחנה אחרי שהיה צריך לחשוד בה. אם האיחור גרם לנזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי, ניתן לבחון תביעת פיצויים.

אקרומגליה
"כשמאחרים לאבחן הנזק ממשיך להיערם. הלב מתעבה, המפרקים נשחקים, הנשימה נפגעת והעייפות מחמירה".

מדוע מחמיצים אקרומגליה ומתי האיחור מצדיק בדיקה משפטית?

אקרומגליה מתפתחת לאט, לעיתים במשך שנים. לכן המטופל ובני משפחתו עשויים להתרגל לשינויים. גם התסמינים הראשונים אינם ייחודיים למחלה.

כאבי מפרקים מובילים לעיתים לבדיקת אורתופד. שינוי במנשך נבדק אצל רופא שיניים. סוכרת, עייפות או נחירות מטופלות בנפרד. כך כל רופא רואה רק חלק מהתמונה.

תסמינים מפוזרים בין רופאים הבדיקות שהיה צריך לבצע האבחון שהוחמץ בזמן הפיצוי שצריך להוכיח

אילו סימנים מצדיקים בדיקה משפטית של האיחור באבחון

+

איחור באבחון עשוי להצדיק בדיקה משפטית כאשר הופיעו, בין היתר, הסימנים הבאים:

  • שינויים במבנה הפנים, בכפות הידיים או בכפות הרגליים.
  • כאבי מפרקים, עייפות, נחירות או דום נשימה בשינה.
  • סוכרת חדשה או החמרה במצב המטבולי.
  • כאבי ראש, הפרעות ראייה או חשד לגידול בהיפופיזה.

אילו בדיקות היה צריך לבצע: IGF-1, אנדוקרינולוג ו-MRI

+

במקרים כאלה בודקים מתי היה צריך לבצע בדיקת IGF-1. בודקים גם מתי נדרשה הפניה לאנדוקרינולוג או לבדיקת MRI.

מה משמעות האבחון המוקדם על מהלך הטיפול

+

לאחר מכן בוחנים מה היה קורה אילו המחלה אובחנה בזמן. טיפול מוקדם עשוי לאפשר הסרה של גידול קטן ומוגבל יותר. הוא עשוי גם לקצר את החשיפה לעודף הורמון גדילה.

מה נדרש להוכיח כדי לקבל פיצוי

+

הפיצוי אינו ניתן על עצם האיחור. צריך להוכיח שהאיחור גרם לנזק נוסף או להחמרה. הנזק עשוי להיות לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי.

כשלים רפואיים אופייניים באיחור באבחון אקרומגליה

הכשלים אחדים ולעתים קרובות איחור באבחון אקרומגליה נובע משרשרת החמצות: 

01

כשל בזיהוי דפוס תסמינים מצטבר

באקרומגליה מתפתחת תמונה קלינית מצטברת לאורך זמן. כאשר הצוות הרפואי מטפל בכל תסמין בנפרד ואינו מחבר את המכלול האנדוקריני, עלול להיווצר איחור אבחנתי שניתן היה למנוע.

בין הסימנים האופייניים:

  • כאבי מפרקים ותסמונת התעלה הקרפלית
  • עייפות, נחירות והפרעות שינה
  • סוכרת או החמרה מטבולית
  • שינויים דנטליים ומרווחים בין השיניים
  • שינוי הדרגתי במבנה הפנים

סימנים אלה מופיעים לעיתים בבדיקות אצל אורתופד או רופא שיניים. כאשר אין הפניה לאנדוקרינולוג או בירור הורמונלי, האיחור באבחון עלול להעמיק.

החמצת בירור אנדוקריני בסיסי

חשד קליני מחייב הפניה לבדיקות הורמונליות, ובראשן IGF 1. אי ביצוע בדיקות בסיסיות אלה מהווה סטייה מהפרקטיקה המקובלת ומונע גילוי מוקדם של המחלה בשלב שבו ניתן היה לצמצם נזק.

דחיית MRI של בלוטת יותרת המוח

בדיקת MRI מאפשרת לאתר גידולים בהיפופיזה כבר בשלבים מוקדמים. דחיית ההפניה לבדיקה זו כאשר קיימים ממצאים קליניים והורמונליים מחשידים גורמת להחמצת חלון טיפולי משמעותי.
02

מעקב רשלני לאחר זיהוי ממצא

גם לאחר זיהוי ממצא בהדמיה או בבדיקות דם, נדרש מעקב אנדוקריני סדור. היעדר בקרה, דחיית טיפול או אי הפניה למומחה מאפשרים למחלה להתקדם ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

איך מוכיחים שהאיחור באבחון אקרומגליה גרם לנזק?

לאחר שמזהים החמצה רפואית, צריך להוכיח מה היה קורה אילו האקרומגליה הייתה מאובחנת בזמן. לשם כך בונים ציר זמן הכולל את הופעת התסמינים והממצאים, הביקורים אצל הרופאים, המועד שבו היה צריך לבצע בדיקת IGF-1 או להפנות לאנדוקרינולוג, מועד האבחון בפועל והטיפול שניתן.

לאחר מכן בודקים אם טיפול מוקדם יותר היה מאפשר להסיר את הגידול כשהוא קטן ומוגבל יותר, לאזן מוקדם את רמות הורמון הגדילה ו־IGF-1 ולמנוע חלק מהנזק. ההשוואה מתמקדת בין היתר בפגיעה לבבית, בנזק למפרקים ולעצבים, בהפרעות ראייה, בדום נשימה בשינה ובירידה התפקודית.

הפיצוי אינו ניתן על עצם האיחור בלבד, אלא על ההחמרה שנגרמה בגללו. אם גם באבחון מוקדם היה נותר אותו נזק, הקשר הסיבתי נחלש. לעומת זאת, אם טיפול במועד היה עשוי למנוע נזק קבוע, להקטין את היקף הגידול או לשפר את סיכויי הצלחת הניתוח, מתחזק הבסיס לתביעת רשלנות רפואית.

״כאשר רופא אינו מפנה לבדיקות הורמונליות כגון IGF-1, אינו שוקל הפניה לאנדוקרינולוג ואינו יוזם MRI של ההיפופיזה למרות סימנים אופייניים, הוא חורג מהסטנדרט הרפואי המקובל״
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

איך מטפלים באקרומגליה ומדוע אבחון מוקדם חשוב?

מטרת הטיפול באקרומגליה היא להפחית את רמות הורמון הגדילה ו־IGF-1, לשלוט בגידול ולמנוע את המשך הנזק לאיברי הגוף. הטיפול מותאם לגודל הגידול, למיקומו, לרמות ההורמונים ולמצבו הרפואי של המטופל.

ניתוח להסרת הגידול

כאשר מקור המחלה הוא גידול בבלוטת יותרת המוח, הטיפול המועדף במקרים רבים הוא ניתוח להסרתו דרך האף והסינוס הספנואידלי. הצלחת הניתוח תלויה, בין היתר, בגודל הגידול ובמידת חדירתו לרקמות הסמוכות. ככל שהגידול קטן ומוגבל יותר, גדל בדרך כלל הסיכוי להסרה מלאה ולנרמול מהיר של רמות ההורמונים.

טיפול תרופתי

כאשר הניתוח אינו אפשרי, אינו מביא לשליטה מלאה במחלה או שנותרת רקמת גידול, ניתן להשתמש בתרופות. אנלוגים לסומטוסטטין מפחיתים את הפרשת הורמון הגדילה ולעיתים גם מקטינים את הגידול. תרופות אחרות חוסמות את פעולת הורמון הגדילה או מפחיתות את הפרשתו. לעיתים משלבים בין כמה טיפולים.

טיפול בקרינה

במקרים מסוימים נעשה שימוש בקרינה ממוקדת, בעיקר כאשר נותר גידול שלא ניתן להסירו ושאינו נשלט היטב באמצעות תרופות. השפעת הקרינה מתפתחת בהדרגה ועלולה להימשך שנים, ולכן לעיתים ניתן במקביל טיפול תרופתי.

מהו חלון ההזדמנויות שהאיחור עלול להחמיץ?

אבחון מוקדם עשוי לאפשר טיפול כאשר הגידול עדיין קטן ומוגבל, לפני שהוא חודר למבנים סמוכים או לוחץ על עצבי הראייה. הוא עשוי גם לקצר את התקופה שבה הלב, המפרקים, העצבים ומערכת הנשימה חשופים לעודף הורמון גדילה.

הטיפול יכול לשפר תסמינים רבים ולעצור את המשך התקדמות המחלה, אך לא כל נזק שכבר נגרם הוא הפיך. שינויים גרמיים, שחיקת מפרקים ופגיעות לבביות או עצביות עלולים להישאר גם לאחר איזון רמות ההורמונים. לכן בתביעת רשלנות רפואית בודקים האם אבחון וטיפול מוקדמים יותר היו מאפשרים הסרה מוצלחת יותר של הגידול או מונעים חלק מהנזק הקבוע.

מידע נוסף על הטיפול באקרומגליה

סיכום

אקרומגליה מתפתחת לאט, ולכן האבחון שלה עלול להתעכב. אבל כאשר קיימים סימנים חוזרים, בדיקות מחשידות או תלונות מתועדות, הרופא אינו יכול להתעלם מהתמונה הכוללת.

אם האיחור גרם לנזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי, כדאי לבדוק אם ניתן להגיש תביעת פיצויים.

שאלות ותשובות

מתי איחור באבחון אקרומגליה מצדיק תביעת רשלנות רפואית?

+

כאשר הופיעו סימנים חוזרים, אך הרופא לא חיבר ביניהם ולא הפנה לבירור מתאים. תביעה מתחזקת במיוחד כאשר לא בוצעו בדיקות כמו IGF 1, לא ניתנה הפניה לאנדוקרינולוג או לא בוצע MRI של בלוטת יותרת המוח בזמן.

איך מוכיחים קשר סיבתי בין האיחור באבחון לבין הנזק?

+

בונים ציר זמן רפואי. בודקים מתי הופיעו התסמינים, מתי היה צריך לבצע בירור הורמונלי, מתי אובחנה המחלה בפועל, ואיזה נזק התפתח בתקופת האיחור. אם אבחון מוקדם היה עשוי למנוע חלק מהנזק, הקשר הסיבתי מתחזק.

אילו פיצויים ניתן לתבוע בגלל איחור באבחון אקרומגליה?

+

ניתן לתבוע פיצוי על נכות תפקודית, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות, טיפולים עתידיים, כאב וסבל, עזרת צד ג ופגיעה באיכות החיים. היקף הפיצוי תלוי במשך האיחור, בחומרת הנזק ובשאלה מה ניתן היה למנוע באבחון מוקדם.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית באקרומגליה?

+

ברוב המקרים יש לבחון את התביעה בתוך שבע שנים, אך בתיקים של אבחון מאוחר עשויות להתעורר שאלות לגבי מועד גילוי הנזק והקשר בינו לבין ההתרשלות. לכן חשוב לבדוק את התיק מוקדם ולא להמתין לסיום כל הטיפולים.

האם אפשר לתבוע גם אם הגידול באקרומגליה הוא שפיר?

+

כן. העובדה שהגידול שפיר אינה שוללת תביעה. בית המשפט בוחן אם הרופאים היו צריכים לאבחן מוקדם יותר, אם הם החמיצו סימנים מחשידים, ואם האיחור גרם להחמרה רפואית או לפגיעה תפקודית.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית באקרומגליה?

+

כדאי לפנות לייעוץ כאשר האבחון הגיע לאחר שנים של תלונות, כאשר לא בוצע בירור הורמונלי, כאשר לא ניתנה הפניה ל MRI למרות סימנים אופייניים, או כאשר נותר נזק לבבי, מפרקי, עצבי, ראייתי או תפקודי.

דורג 5 מתוך 5