תאונת דרכים עלולה לגרום לפגיעה אורולוגית, ולא מדובר רק בדליפת שתן. לעיתים התאונה גורמת לפגיעה עצבית בתפקוד שלפוחית השתן, בעקבות שבר בגב, חבלה בעמוד השדרה או פגיעה במערכת העצבים. גם כאשר הנפגע מצליח לתת שתן והבעיה נראית בתחילה קלה, מנגנון ההתרוקנות של השלפוחית עלול להיות פגוע.
קשר סיבתי בין בעיית השתן לתאונת הדרכים
פגיעה בשלפוחית השתן אינה רק בעיה רפואית. היא עלולה להשפיע על העבודה, הביטחון העצמי והיכולת לצאת מהבית. לעיתים היא גורמת גם לבושה, להסתגרות ולחרדה ואולי בעיה נפשית. בצד הנכויות בתחום הנפשי והאורולוגי כסף רב.
איך מוכיחים שבעיית השתן נגרמה מתאונת הדרכים?
+
לא כל הפרעה במתן שתן שמופיעה לאחר תאונה נגרמה בהכרח מהתאונה. יש לבחון את סמיכות הזמנים, רצף התלונות והממצאים הרפואיים.
הקשר הסיבתי עשוי להתבסס על אחד משלושה מנגנונים:
- חבלה ישירה בבטן או באגן שגרמה לפגיעה בשלפוחית השתן.
- פגיעה בחוט השדרה או בעצבים השולטים במילוי השלפוחית ובהתרוקנותה.
- פגיעת ראש המשבשת את מנגנוני השליטה המוחיים בפעולת השלפוחית.
פגיעה עצבית ומוחית כגורם להפרעות במתן שתן
+
גם מיקום הפגיעה העצבית משפיע על סוג ההפרעה. פגיעה מעל האזור הסקרלי עלולה לגרום להתכווצויות בלתי רצוניות ולחוסר תיאום בין הדטרוזור לסוגר. פגיעה באזור הסקרלי או בעצבים היוצאים ממנו עלולה לגרום לשלפוחית רפויה, לאצירת שתן ולצורך בלחץ בטני או בצנתור. להרחבה בסקירה הרפואית על שלפוחית נוירוגנית לאחר פגיעה בחוט השדרה .
גם היעדר פגיעה ישירה בשלפוחית אינו שולל קשר לתאונה. מחקר על הפרעות במתן שתן לאחר פגיעה מוחית טראומטית מצא תלונות אורולוגיות אצל 17 מתוך 24 נפגעים לאחר פגיעת ראש קשה. בין הממצאים נמצאו שלפוחית פעילה־ביתר, שינוי בתחושת המילוי, שארית שתן וחוסר תיאום בין השלפוחית לסוגר.
למה חשוב לדייק בתסמינים לאחר התאונה?
+
תלונה כללית כמו „יש לי בעיה בשתן” אינה מספיקה. חשוב לתעד את סוג ההפרעה ואת השפעתה בפועל:
- דליפת שתן או צורך בפדים.
- קושי להתחיל במתן שתן.
- צורך להפעיל לחץ בטני כדי להתרוקן.
- תחושת התרוקנות לא מלאה.
- תכיפות, דחיפות או ירידה בתחושה.
- צורך בתרופות, בצנתורים או בקוצב.
ככל שהתיעוד מדויק ומופיע בסמוך לתאונה, כך קל יותר להוכיח את אופי הפגיעה ואת הקשר שלה לתאונה.
למה בדיקה אורודינמית חשובה בתביעת נזקי גוף?
+
בדיקה אורודינמית בוחנת כיצד שלפוחית השתן מתמלאת ומתרוקנת, לרבות לחצים, נפחים, זרימת השתן ופעילות שריר הדטרוזור. היא עשויה להפוך תלונה כללית לראיה רפואית אובייקטיבית.
לאחר פגיעה בחוט השדרה , לא תמיד ניתן לחזות את תפקוד השלפוחית לפי הבדיקה הנוירולוגית בלבד. לכן לבדיקה האורודינמית תפקיד מרכזי בזיהוי ההפרעה ובקביעת הטיפול. למאמר הרפואי ב־PMC .
בתיק שטופל במשרדנו נמצא כי בזמן ההשתנה לא הייתה פעילות של שריר הדטרוזור, וההתרוקנות התבצעה באמצעות הפעלת שרירי הבטן. המומחה קבע כי מדובר באטוניה של הדטרוזור ובפגיעה נוירוגנית בשלפוחית, קרוב לוודאי עקב התאונה.
אחוזי הנכות הקובעים בהתאם לחומרת הפגיעה בתפקוד שלפוחית השתן
סעיף 23(2)(א) לתקנות מנוסח ביחס לדלקת כרונית של שלפוחית השתן ואינו מזכיר במפורש שלפוחית נוירוגנית. לכן, שיעור הנכות בכל מקרה ייקבע לפי הממצאים הרפואיים, תוצאות הבדיקה האורודינמית ומידת הפגיעה בתפקוד.
עו״ד אורן בושרי
מהי שלפוחית נוירוגנית לאחר תאונת דרכים?
שלפוחית נוירוגנית היא שלפוחית שתפקודה נפגע בשל בעיה במערכת העצבים. במצב תקין, שריר השלפוחית, הנקרא דטרוזור, מתכווץ ומאפשר את התרוקנות השתן. כאשר השריר אינו פועל כראוי, ההתרוקנות עלולה להתבצע בדרך לא תקינה.
מה קורה אם המצב מחמיר?
כאשר קיימת שלפוחית נוירוגנית, חשוב לבחון גם את הסיכון להחמרה עתידית. המומחה ציין כי לא מן הנמנע שבעתיד התובעת לא תצליח לרוקן את השלפוחית באמצעות לחץ בטני, ובמצב כזה היא עלולה להידרש לצנתורים עצמיים לסירוגין.
תלות בצנתורים עצמיים עשויה להקנות נכות גבוהה בהרבה. באותה חוות דעת צוין כי מצב המחייב צנתורים עשוי להתאים לנכות בשיעור של 70%.
קוצב סקרלי לאחר פגיעה בשלפוחית השתן
בחלק מהמקרים נשקל טיפול באמצעות קוצב סקרלי, שנועד להשפיע על פעילות העצבים הקשורים לתפקוד שלפוחית השתן. בתשובות הבהרה שניתנו בתיק שטופל במשרדנו התייחס המומחה לקוצב סקרלי שהושתל לאחר מתן חוות הדעת. הוא הבהיר כי לאחר תכנות מתאים, הקוצב אינו דורש בדרך כלל תפעול יומיומי. עוד צוין כי הקוצב נטען אחת לשבוע במשך כ־20 דקות וכי תוחלת חייו היא כ־15 שנה.
איך מחשבים פיצוי בגין פגיעה אורולוגית?
פגיעה אורולוגית לאחר תאונת דרכים עשויה להשפיע על כמה ראשי נזק בו זמנית. הפיצוי אינו נקבע רק לפי אחוזי הנכות — יש לבחון כיצד הפגיעה משפיעה בפועל על חיי היום-יום.
ראשי הנזק שנבדקים בתביעה
כאב וסבל
הפסדי שכר
פגיעה בכושר העבודה
עזרת צד שלישי
הוצאות רפואיות
הוצאות נסיעה
מוצרי ספיגה
טיפול תרופתי
מעקב אורולוגי
מעבר לאחוזי הנכות — מה עוד נבחן
הפיצוי אינו נקבע רק לפי אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית. יש לבחון כיצד הפגיעה משפיעה בפועל על תפקוד הנפגע בכל תחומי החיים.
שני נפגעים עם אותם אחוזי נכות יכולים לקבל פיצויים שונים — הכול תלוי באופן שבו הפגיעה משפיעה על חייהם בפועל.
לבחינת ראשי הנזק הרלוונטיים למקרה שלכם וקביעת גובה הפיצוי המגיע — פנו לייעוץ משפטי פרטני עם משרד עורך דין.
בדיקת תיק עם פגיעה אורולוגית
משרדנו מטפל בתביעות תאונות דרכים הכוללות פגיעות מורכבות, ובהן פגיעות גב, פגיעות עצביות, דליפת שתן ושלפוחית נוירוגנית. בתיקים כאלה חשוב לבדוק את מלוא התיעוד הרפואי ולא להסתפק בכותרת של „שבר” או „כאבי גב”. לעיתים דווקא הפגיעה האורולוגית היא שמשנה באופן משמעותי את שיעור הנכות ואת גובה הפיצוי.