תאונת דרכים עלולה לגרום לפגיעה אורולוגית.
לא מדובר רק בדליפת שתן. לעיתים מדובר בפגיעה עצבית בשלפוחית השתן.
הפגיעה יכולה להופיע לאחר שבר בגב, חבלה בעמוד השדרה או פגיעה עצבית. לפעמים הנפגע מצליח לתת שתן, ולכן הבעיה נראית “קלה”. בפועל, מנגנון השלפוחית עלול להיות פגוע.
אילו תלונות מחייבות בדיקה?
לאחר תאונת דרכים חשוב לשים לב לתלונות הבאות:
- דליפת שתן,
- קושי להתחיל מתן שתן,
- צורך להפעיל לחץ בטני,
- תחושת התרוקנות לא רגילה, תכיפות, דחיפות, ירידה בתחושה.
כאשר התלונות התחילו אחרי התאונה, חשוב לתעד אותן מהר. בתביעת תאונת דרכים, הרצף הרפואי חשוב מאוד.
איך מוכיחים קשר לתאונה?
הפגיעה אינה רק רפואית.
פגיעה בשלפוחית השתן משפיעה על כל תחומי החיים.
היא משפיעה על עבודה, נסיעות, שינה, זוגיות, ביטחון עצמי ויציאה מהבית. לעיתים היא גורמת גם לבושה, הסתגרות וחרדה. לכן, בתיקי תאונות דרכים, חשוב לא להסתכל רק על השבר או על הכאב. צריך לבדוק גם את התפקוד היומיומי שנפגע.
איך מוכיחים שבעיית השתן נגרמה מהתאונה?
+
לא כל בעיית שתן אחרי תאונה תוכר אוטומטית כפגיעה שנגרמה בתאונה.
צריך להראות רצף רפואי ברור:
- תאונה משמעותית.
- פגיעה בגב, פגיעה בחוט השדרה או פגיעה אחרת במערכת העצבים.
- תלונות שהופיעו לאחר התאונה.
- בדיקה אורולוגית מתאימה.
- בדיקה אורודינמית.
- חוות דעת שקושרת בין הממצאים לבין התאונה.
כאשר יש ממצא אובייקטיבי בבדיקה האורודינמית, התיק מתחזק מאוד.
למה לא מספיק לכתוב שיש בעיית שתן?
+
תלונה כללית כמו “יש לי בעיה בשתן” אינה מספיקה.
צריך לדייק את סוג ההפרעה:
- האם יש דליפה.
- האם יש קושי להתחיל במתן שתן.
- האם יש צורך ללחוץ עם הבטן.
- האם קיימת תחושת התרוקנות לא מלאה.
- האם יש צורך בפדים.
- האם הומלץ על תרופות, צנתורים או קוצב.
ככל שהתמונה מדויקת יותר, כך קל יותר להציג את הפגיעה ואת הקשר שלה לתאונה.
למה בדיקה אורודינמית חשובה בתביעת נזקי גוף?
+
בדיקה אורודינמית בודקת כיצד שלפוחית השתן מתמלאת ומתרוקנת. היא בוחנת לחצים, נפחים, זרימת שתן ופעילות של שריר הדטרוזור.
בתיקים כאלה הבדיקה יכולה להיות ההבדל בין תלונה כללית לבין ראיה רפואית ממשית.
הספרות הרפואית מדגישה כי לאחר פגיעה בחוט השדרה, לא תמיד ניתן לחזות את תפקוד השלפוחית לפי הבדיקה הנוירולוגית בלבד. לכן בדיקה אורודינמית היא כלי מרכזי לזיהוי הפרעה בתפקוד השלפוחית ולקביעת הצורך בטיפול. למאמר הרפואי ב־PMC.
בחוות דעת שניתנה בתיק שטופל במשרדנו, הממצא המרכזי היה ברור: בזמן ההשתנה לא הייתה פעילות של שריר הדטרוזור.
ההשתנה התבססה על הפעלת שרירי הבטן. המומחה קבע כי מדובר באטוניה של שריר הדטרוזור, שמשמעותה פגיעה נוירוגנית בשלפוחית השתן, קרוב לוודאי עקב התאונה.
עו״ד אורן בושרי
הפרקטיקה ממשרדנו
בתיקים שטופלו במשרדנו למדנו שפגיעה אורולוגית לאחר תאונת דרכים עלולה להסתתר מאחורי תלונות שנראות בתחילה לא דרמטיות.
דווקא הבדיקה האורודינמית יכולה לחשוף את חומרת הפגיעה. כאשר שריר השלפוחית אינו מתפקד, והנפגע מרוקן את השלפוחית רק באמצעות לחץ בטני, מדובר בממצא בעל משמעות רפואית ומשפטית.
במקרים כאלה יש לבדוק לא רק את המצב הנוכחי, אלא גם את הסיכון להחמרה עתידית: צורך בצנתורים, טיפול תרופתי, קוצב סקרלי או מעקב אורולוגי קבוע.
מהי שלפוחית נוירוגנית?
שלפוחית נוירוגנית היא שלפוחית שתפקודה נפגע בגלל בעיה עצבית.
במצב תקין, שריר השלפוחית, שנקרא דטרוזור, מתכווץ ומרוקן את השתן. כאשר השריר אינו פועל נכון, ההתרוקנות עלולה להתבצע בדרך לא תקינה.
אחת הדוגמאות היא מצב שבו הנפגע מרוקן את השלפוחית בעזרת שרירי הבטן, ולא בזכות פעילות תקינה של השלפוחית.
מה קורה אם המצב מחמיר?
בשלפוחית נוירוגנית צריך לבדוק גם את העתיד.
המומחה ציין כי לא מן הנמנע שבעתיד התובעת לא תצליח להתרוקן באמצעות לחץ בטני. במצב כזה היא עלולה להידרש לצנתורים עצמיים לסירוגין.
תלות בצנתורים עצמיים יכולה להקנות נכות גבוהה בהרבה. באותה חוות דעת צוין כי מצב כזה עשוי להתאים לנכות בשיעור 70%.
קוצב סקרלי לאחר פגיעה בשלפוחית
בחלק מהמקרים נשקל טיפול באמצעות קוצב סקרלי. מדובר בטיפול שנועד להשפיע על פעילות העצבים הקשורים לתפקוד השלפוחית.
בתשובות הבהרה שניתנו בתיק שבו טיפלנו, המומחה התייחס לקוצב סקרלי שהושתל לאחר חוות הדעת. הוא הבהיר כי בדרך כלל, לאחר תכנות נכון, הקוצב אינו דורש תפעול יומיומי. עוד צוין כי הקוצב נטען אחת לשבוע למשך כ־20 דקות, ותוחלת חייו היא כ־15 שנה.
המשמעות המשפטית ברורה: לא בודקים רק את אחוזי הנכות. צריך לבדוק גם טיפולים עתידיים, מגבלות, תלות במכשור, צורך במעקב והשפעה יומיומית.
איך מחשבים פיצוי בגין פגיעה אורולוגית?
פגיעה אורולוגית לאחר תאונת דרכים יכולה להשפיע על כמה ראשי נזק: כאב וסבל, הפסדי שכר, פגיעה בכושר העבודה, עזרת צד ג׳, הוצאות רפואיות, נסיעות, מוצרי ספיגה, טיפול תרופתי ומעקב אורולוגי.
הפיצוי אינו נקבע רק לפי אחוזי הנכות. השאלה המרכזית היא כיצד הפגיעה משפיעה על החיים בפועל: עבודה, יציאה מהבית, שינה, זוגיות, ביטחון עצמי ותלות בטיפולים.
בתביעות נזקי גוף, שיעור הנכות האורולוגית נקבע לפי חומרת ההפרעה בתפקוד שלפוחית השתן. התקנות מבחינות בין הפרעות קלות, כמו תכיפות במתן שתן, לבין מצבים קשים יותר של כאבים, עוויתות, שלפוחית מצומקת או אי שליטה במתן שתן.
- הפרעה קלה עם תכיפות במתן שתן ביום ובלילה יכולה להתאים לנכות של 10%.
- הפרעה בינונית עם תכיפות, כאבים ועוויתות יכולה להתאים לנכות של 20%.
- במצבים קשים של אי שליטה או צורך מתמיד במכשירים, הנכות יכולה להגיע גם ל־70%.
כאשר מדובר בשלפוחית נוירוגנית לאחר תאונת דרכים, השאלה אינה רק אם קיימת דליפת שתן. צריך לבדוק איך השלפוחית מתרוקנת, האם שריר הדטרוזור פועל, האם יש צורך בלחץ בטני, האם קיימת שארית שתן, והאם קיים סיכון לצנתורים בעתיד.
כאשר קיימת שלפוחית נוירוגנית, קוצב סקרלי או חשש לצנתורים בעתיד, יש לבחון גם את ההחמרה האפשרית ואת ההוצאות העתידיות. לעיון בתקנות הנכות (סעיף 23) לחץ כאן.
בדיקת תיק עם פגיעה אורולוגית
משרדנו מטפל בתיקי תאונות דרכים עם פגיעות מורכבות, לרבות פגיעות גב, פגיעות עצביות, דליפת שתן ושלפוחית נוירוגנית.
בתיקים כאלה חשוב לבדוק את כל החומר הרפואי, ולא להסתפק בכותרת של “שבר” או “כאבי גב”. לפעמים דווקא הפגיעה האורולוגית היא זו שמשנה את שיעור הנכות ואת גובה הפיצוי.