נפילה מפיגום היא אחת מתאונות העבודה הנפוצות בענף הבנייה ועלולה לגרום לפגיעות קשות ואף לנכות. לצד הזכויות בביטוח הלאומי, ניתן לבחון תביעת פיצויים נגד המעסיק, הקבלן, מנהל העבודה או גורם אחר שהיה אחראי לבטיחות באתר.
את מי ניתן לתבוע לאחר נפילה מפיגום?
זהות המעסיק בתלוש אינה קובעת לבדה מי אחראי לתאונה. יש לבדוק מי ניהל את העבודה, נתן הוראות, שלט באתר והיה יכול למנוע את הסיכון. האחריות עשויה לחול על המעסיק הישיר, הקבלן הראשי או מבצע הבנייה, מנהל העבודה, חברת הבנייה וכן על מי שהקים או בדק את הפיגום.
בית המשפט בוחן גם מי היה אחראי להדרכה, לציוד המגן, לבדיקת הפיגום ולפיקוח על העבודה. פיגום בלתי יציב, מעקה או משטח חסרים ועבודה ללא אמצעי הגנה עשויים לבסס תביעה נגד הגורמים שיצרו את הסיכון או לא מנעו אותו.
01
האם אישור עבודה בגובה מוכיח שהעובד הודרך?
לא תמיד. אישור בתוקף הוא מסמך חשוב, אבל הוא אינו מוכיח לבדו שהעובד ידע כיצד לבצע בבטחה את המשימה שבמהלכה נפל.
בתביעה נבחן מי הדריך את העובד, מתי ניתנה ההדרכה ולאיזה סוג עבודה היא התייחסה. נבדוק גם אם העובד קיבל תדריך באתר ואם הוסבר לו היכן להיקשר וכיצד לעבוד על הפיגום המסוים.
השאלות האלה חשובות במיוחד כאשר העובד היה חדש באתר, כאשר שיטת העבודה השתנתה או כאשר היה עליו להסיר מעקה, להישען החוצה או להרים חומר כבד מתוך הפיגום.
האם מסירת רתמה מספיקה כדי לפטור את המעסיק?
לא. רתמה שאי אפשר לחבר לנקודת עיגון אינה מונעת נפילה. כך גם רתמה שאינה מתאימה לעבודה או שנותרה ברכב בזמן שהעובד נשלח לפיגום.
השאלה היא מה היה קיים במקום בזמן התאונה: האם הותקנו מעקות, האם הייתה נקודת עיגון נגישה והאם ניתן היה לבצע את העבודה כשהעובד מאובטח לאורך כל הזמן.
עבודה בגובה מוגדרת, ככלל, כעבודה שממנה עלול העובד ליפול לעומק העולה על שני מטרים. ההגדרה כוללת גם מצבים נוספים. ראו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס״ז–2007 .
אילו ליקויים בפיגום עשויים לבסס תביעה?
לפעמים הליקוי ברור: הפיגום קרס, לוח נשבר או שלא היה מעקה בצד שממנו נפל העובד. במקרים אחרים הבעיה נמצאת בשיטת העבודה ולא בפיגום כולו.
משטח חלקי, רווח בין הפיגום לקיר, לוחות שלא קובעו, גישה מאולתרת או פירוק של חלק מהמעקה עלולים להפוך פיגום שנראה תקין למקום עבודה מסוכן.
לכן חשוב לצלם את הפיגום מיד לאחר התאונה. באתר בנייה ניתן להשלים משטח, להחזיר מעקה או לפרק את הפיגום בתוך זמן קצר, ואז קשה יותר להוכיח כיצד נראה בזמן הנפילה.
מי אחראי לבדוק את הפיגום?
באתר בנייה האחריות אינה נקבעת רק לפי זהות המעסיק בתלוש. יש לברר מי היה מבצע הבנייה, מי מונה למנהל העבודה, מי הקים את הפיגום ומי שינה אותו לפני התאונה.
מנהל העבודה נדרש לפקח על הבטיחות באתר ולוודא שהפיגום מתאים לעבודה. כאשר הפיגום שונה, הועתק, נפגע או נחשף לתנאים העלולים להשפיע על יציבותו, עשויה להתעורר חובה לבדוק אותו מחדש.
החובות הנוגעות להקמת הפיגום, לבדיקתו, למשטחי העבודה ולגידור מפורטות ב־ תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ״ח–1988 .
בתביעה נבקש את פנקס הבטיחות, יומן העבודה, תיעוד הבדיקות והפרטים של מנהל העבודה ושל הגורם שהקים את הפיגום.
האם טעות של העובד שוללת את הפיצוי?
בדרך כלל לא. חברת הביטוח עשויה לטעון שהעובד איבד שיווי משקל, פירק מעקה או לא התחבר לרתמה. הטענות האלה אינן מסיימות את בירור האחריות.
צריך לברר מדוע העבודה בוצעה בדרך הזאת. אם היה צורך להסיר מעקה כדי להכניס חומר, ייתכן ששיטת העבודה עצמה הייתה מסוכנת. אם לא הייתה נקודת עיגון זמינה, עצם מסירת הרתמה אינה מספקת.
בית המשפט יכול להפחית מהפיצוי בשל אשם תורם, אך הוא נוטה להבחין בין התנהגות מסוכנת במודע לבין טעות רגעית במהלך העבודה. אמצעי הבטיחות נועדו להגן על העובד גם כאשר תשומת לבו נתונה לביצוע המשימה.
עו״ד אורן בושרי
הגורמים העיקריים לנפילה מפיגום
לפי דו״ח המוסד לבטיחות וגיהות, (ראה עמ׳ 33 כאן) הגורמים המרכזיים הם:
- הקמה לא תקינה של הפיגום;
- הקמה בידי עובדים שאינם מתאימים למשימה;
- עיגון לקוי של הפיגום;
- מרחק גדול בין הפיגום לקיר;היעדר מעקות;
- היעדר סולמות או דרכי גישה;
- ציוד מגן שאינו מתאים;
- היעדר הדרכה ופיקוח.
בתביעה חשוב לזהות את הליקוי המדויק שגרם לנפילה. לאחר מכן יש לברר מי היה אחראי למנוע אותו.
מה לעשות לאחר נפילה מפיגום?
לתיעוד הראשוני יש חשיבות רבה. הפיגום עשוי להשתנות או להתפרק זמן קצר לאחר התאונה. לכן מומלץ, ככל שהמצב מאפשר:
- לקבל טיפול רפואי ללא דיחוי.
- לציין בפני הצוות הרפואי שהפגיעה אירעה בעבודה.
- לצלם את הפיגום ואמצעי הבטיחות שהיו או לא היו במקום.
- לרשום את שמות העדים ופרטי הקשר שלהם.
- לשמור הודעות שנשלחו למעסיק או למנהל העבודה.
טופס בל/250 מיועד למילוי בידי המעסיק, כדי להפנות עובד שכיר שנפגע בעבודה לטיפול רפואי ראשוני.
תביעה לביטוח הלאומי ותביעה נגד המעסיק
נפילה מפיגום עשויה להיחשב תאונת עבודה. העובד יכול להגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי פגיעה ובהמשך תביעה לקביעת דרגת נכות. במקביל, ניתן לבחון תביעת נזיקין נגד האחראים לתאונה. אין חובה להמתין בכל מקרה עד לסיום כל ההליכים בביטוח הלאומי. עם זאת, יש לתאם בין ההליכים. תגמולים שמשלם הביטוח הלאומי עשויים להיות מובאים בחשבון בחישוב הפיצוי בתביעת הנזיקין.
התביעה האזרחית יכולה לכלול פיצוי בגין:
- הפסדי שכר בעבר;
- פגיעה בכושר ההשתכרות;
- כאב וסבל;
- עזרת בני משפחה או מטפלים;
- הוצאות רפואיות ונסיעות;
- התאמת דיור ורכב במקרים קשים;
- פגיעה בזכויות פנסיוניות;
- צרכים רפואיים ושיקומיים עתידיים.
אי דיווח על התאונה למשרד העבודה והמשמעות הראייתית של אי דיווח
במקרים הקבועים בדין, המעסיק חייב לדווח על התאונה למפקח העבודה.
לפי משרד העבודה, חובת הדיווח חלה על תאונה שאירעה במהלך העבודה וגרמה ליותר משלושה ימי אי־כושר או למות העובד. מקור החובה הוא פקודת התאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945.
אי דיווח אינו מוכיח לבדו שהמעסיק אחראי לנפילה. עם זאת, הוא עשוי ליצור קושי ראייתי ולהצטרף לראיות אחרות. אם המעסיק לא דיווח הדבר פועל לרעתו. מכל מקום, העובד אינו צריך לוותר על זכויותיו. ניתן לאסוף ראיות ממקורות אחרים, ובהם:
- הרשומה הרפואית;
- תמונות וסרטונים;
- עדים לתאונה;
- יומן העבודה;
- דוחות מד״א;
- רישומי כניסה לאתר;
מתי מגישים תביעת פיצויים לאחר נפילה מפיגום?
יש מקום לבחון תביעה כאשר הנפילה נגרמה עקב ליקויי בטיחות, היעדר פיקוח או ציוד בלתי מתאים. לא כל תיק מחייב להגיש תביעה נגד המעסיק בלבד. לעיתים האחריות העיקרית מוטלת על הקבלן הראשי, מנהל העבודה או גורם אחר באתר. בדיקה משפטית מוקדמת מאפשרת לזהות את האחראים ולשמר את הראיות לפני שהאתר משתנה.
כדאי לבצע את הבדיקה גם כאשר המעסיק טוען שהעובד החליק, איבד שיווי משקל או ביצע תנועה לא נכונה. השאלה החשובה היא האם אמצעי בטיחות תקינים היו מונעים את הנפילה או מצמצמים את הנזק.
לסיכום
לאחר נפילה מפיגום יש לפעול בשני מסלולים. המסלול הראשון הוא מיצוי הזכויות כנפגע עבודה בביטוח הלאומי. המסלול השני הוא בדיקת האחריות של הגורמים שניהלו את העבודה והיו אחראים לבטיחות.
בתביעה יש לבחון את תקינות הפיגום, אמצעי ההגנה, ההדרכה והפיקוח. יש לבדוק גם מי נתן לעובד הוראות ומי יכול היה למנוע את התאונה.
תיעוד מוקדם של מקום התאונה, העדים והליקויים עשוי להשפיע באופן משמעותי על היכולת להוכיח את התביעה.