ועדה רפואית אינה שיחה טיפולית. הרופאים בוועדה בודקים מהימנות, עקביות ותיעוד. מי שמגיע לא מוכן עלול להיפגע גם אם הפגיעה אמיתית.
להלן טיפים לנבדק ועדה רפואית של ביטוח לאומי (מדור נפגעי עבודה), איתם נעבור אותה בשלום: [מאמר זה הנו מורחב למאמר שפורסם ב-ynet].
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
איך רופאים בועדה מזהים חוסר אמינות?
לא כדאי לנסות ״לעבוד״ על הרופאים בוועדה.
לא משנה מה תחום ההתמחות. רופאים מזהים במהירות פערים בין התלונות לבין הממצאים האובייקטיביים, והפערים הללו פוגעים במהימנות ובסיכויי ההכרה.
אורטופדים
+
אורטופדים יודעים לזהות מתי מנסים ״לעבוד על הרופא״. כאשר לא מופיע דלדול שרירים בשריר התאומים, קשה לשכנע שאין דריכה על הרגל או שאין שימוש ממשי בגפה.
פסיכיאטרים
+
גם פסיכיאטרים אינם מסתפקים בתיאור מילולי של מצוקה נפשית. כאשר החזות החיצונית — גילוח, איפור, תסרוקת והתנהלות כללית — אינה תואמת דיכאון עמוק, קשה לשכנע שהפגיעה הנפשית חמורה כפי שמתוארת.
רופאים תעסוקתיים
+
בפגיעות כף יד, רופאים תעסוקתיים בוחנים גם סימנים חיצוניים. כאשר הידיים אינן נקיות וניכרים סימני עבודה פיזית, קשה לשכנע שלא הייתה חזרה לעבודה הכרוכה במאמץ ידני.
נוירולוגים
+
נוירולוגים מזהים במהירות פערים בין תלונות לבין ממצאים אובייקטיביים. כאשר מטופל מתאר חולשה קשה, אובדן תחושה או פגיעה עצבית משמעותית, אך הבדיקה הקלינית, הרפלקסים או בדיקות כגון EMG אינם תומכים בכך, הטענה לפגיעה נוירולוגית מתקשה לעמוד.
חוסר עקביות בין התלונות, הבדיקה הגופנית והבדיקות האובייקטיביות פוגע במהימנות ועלול להשפיע לרעה על קביעת הנכות.
עו״ד אורן בושרי
הטעות הגדולה ביותר אותה עושים נפגעים
נפגעים טועים לחשוב שהם יציגו את סיפור המקרה והם כבר ״יקבלו את מה שמגיע״. זו טעות. הרופאים בועדות אינם כולם הגונים והעררים עליהם מתקבלים באחוזים גבוהים.
1. האם כדאי לשלוח חומר רפואי לועדה לפני המועד?
מומלץ לשלוח את המסמכים הרפואיים מבעוד מועד לוועדה.
הוועדה כוללת רופא שתפקידו להעריך את דרגת הנכות, ולצידו מזכיר ועדה, האחראי על ניהול הדיון, הצגת הממצאים ותיעוד הפרוטוקול. כבר לפני מועד הוועדה, הרופא עובר על החומר הרפואי שהוגש. עם זאת, ניתן גם להציג מסמכים רפואיים במהלך הדיון עצמו.
2. אילו שאלות ישאלו אותי בועדה?
3. אילו טענות ניתן להעלות בועדה?
אפשר להעלות טענות בדבר מגבלות רפואיות, אבל לא רק. גם קושי למצוא עבודה, השפעת הגיל, השלכות על התפקוד הכללי או על התפקוד בעבודה (תקנה 15).
4. הבדיקה
מכאן יעבור הרופא לבדיקה. במהלכה, הרופא יכול לשאול שאלות שהן פחות צפויות ולרב קשורות לאופי הכאב, משכם, תדירותם ואופיים. הבדיקה עצמה יכולה גם לגרום לכאב מתון משום שהיא מודדת טווח תנועות מלא.
6. מה עושים אם הוועדה נראית מחמירה?
לעתים קיימת דרך להתחמק מפוסק מחמיר. אם הגעתם לועדה והתברר שהבודק הוא כזה תוכלו להשתמש בתירוץ של ״טרם חלפה שנה״ כדי להיות מוזמנים לועדה רפואית אחרת. אז, אולי עם רופא נדיב יותר. אם טרם חלפה שנה, הועדה בדר״כ לא קובעת נכות לצמיתות. כשעברה שנה, ניתן לנסות לטעון שאתם מחכים לבדיקה נוספת בקופת החולים. אם גם זה לא הולך, ניתן להגיש ערר.
7. ההחלטה של הועדה
ההחלטה של הועדה היא לפי ספר הליקויים. בספר מופיע אחוז נכות לכל ליקוי רפואי. עוד הוא קובע את תאריך תחילת אחוז הנכות הרפואית, ואם הנכות הרפואית זמנית או קבועה (לצמיתות). בנכות שבין 9% ו-19% הביטוח הלאומי משלם מענק חד פעמי, ומעל אחוזי נכות הללו הוא משלם קצבה חודשית קבועה.
8. נכות זמנית
בועדות רפואיות מוקדמות קובעים נכות זמנית. הטיפ הכי חשוב למי שלא שב לעבודה, הוא להגיש בקשה מוקדמת לנכות וטופס נכה נזקק. כך, פקיד תביעות יוכל להגדיל את הנכות (הזמנית בלבד) ל-100%. זהו פתרון למי שלא חזר לעבודה ומצא עצמו בקושי כלכלי. כי תשלום דמי הפגיעה (חלף השכר) מוגבל ל-90 יום.
9. ערר
כדאי להצטייד בקוד גישה לאתר הביטוח הלאומי כדי לעקוב אחר ההחלטות. על ההחלטה אפשר להגיש ערר לועדה נוספת של 3 רופאים וגם עליה ניתן לערער, בעניין משפטי בלבד, לבית הדין.
מתי לא כדאי לערער על החלטת הוועדה הרפואית?
לא תמיד כדאי להגיש ערעור על החלטת ועדה רפואית. אין חובה להתייחס לכל מסמך בתיק, גם אם הוא שונה במסקנותיו. הוועדה בוחנת את הבדיקה הקלינית ואת המסמכים שהיא בוחרת, ולא חייבת להתייחס לכל מסמך רפואי. גם אם קיים פער בין מסמכים רפואיים, הוועדה לא תמיד תראה בכך טעם לשנות את החלטתה.
פסקי דין לדוגמה:
- בר"ע (ארצי) 18110-09-24 עוביידה – המוסד לביטוח לאומי
- בר"ע (ארצי) 52739-06-19 המוסד לביטוח לאומי – מלכה רובינוב חלדוב
- בר"ע (ארצי) 36863-01-16 שמואל אבני – המוסד לביטוח לאומי
בחן את עצמך
כל הכבוד.