תקנה 15 מאפשרת להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה, כאשר הפגיעה הרפואית גורמת גם לפגיעה ממשית בכושר ההשתכרות.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
הגדלת אחוזי נכות בשל פגיעה בכושר העבודה
התקנה אינה עוסקת רק במצב הרפואי, אלא בשאלה התפקודית: האם הנפגע מסוגל להמשיך לעבוד ולהתפרנס כפי שעבד לפני הפגיעה. ראה גם חוזר פנימי בעניין שהוציא המוסד לביטוח לאומי עבור הפקידים בועדה.
התנאים להפעלת תקנה 15
כאשר הוועדה מקבלת את הבקשה, היא רשאית להגדיל את אחוזי הנכות עד למחצית מהנכות הרפואית שנקבעה.
מתי ניתן להפעיל את תקנה 15?
מה בוחנת הוועדה וכיצד משפיעה תקנה 15?
איזו ירידה בהכנסות נדרשת להפעלת תקנה 15?
- ירידה של 20% עד 25% בהכנסות.
- ירידה של 26% עד 35% בהכנסות.
- ירידה של 36% ומעלה בהכנסות.
עו״ד אורן בושרי
מדוע קל יותר להגיש ערעור על החלטה בתקנה 15?
ערר על תקנה 15 קל יותר להגיש כי הוא לא עניין רפואי שמרתיע את בית הדין מלדון בו. נימוקים אפשריים לערעור:
(א) הועדה לא בחנה כל חלופה בנפרד.
(ב) בנכות צמיתה גבוהה מ-20%, הועדה לא התייעצה עם ועדת הרשות – ועדה ספציפית לעניין התקנה – וחובתה לעשות כן.
מתי תקנה 15 לא חלה?
התקנה לא ״מקפיצה״ ממסלול קבלת מענק (עד 19%) למסלול קצבה חודשית (נכות של 20% או יותר).
גם לא כל קושי בעבודה מצדיק הפעלת תקנה 15.
כאשר הנפגע ממשיך לעבוד באותו תפקיד, ללא ירידה בהכנסה וללא מגבלה תפקודית ממשית, הוועדה עשויה לדחות את הבקשה. גם טענה כללית לקושי, ללא תיעוד תעסוקתי או רפואי מתאים, אינה מספיקה.
האם ניתן להפעיל את תקנה 15 גם כשאין ירידה בהכנסות? הפסיקה החדשה (במקרה של הכדורסלן דניאל בלנקי) קובעת שלא. הכדורסלן אמנם לא חזר לעיסוקו הקודם, אך סך הכנסותיו לא נפגע. לכן התקנה לא תופעל.
מה תפקידה של ועדת רשות?
ההחלטה על הגדלת הנכות על פי תקנה 15 היא בסמכות הוועדה שישבה וקבעה את הנכות הרפואית. במקרים מסוימים הוועדה יכולה לקבל חוות דעת של ועדה נוספת, "ועדת רשות", שכוללת פקיד תביעות, עובד שיקום (שניהם מטעם המוסד לביטוח לאומי) ורופא שהוא כביכול ניטראלי. מעל 20% נכות חובתו של ביטוח לאומי לכנס וועדה כזו. אותה ועדת רשות מתכנסת גם בעניין נכה נזקק ותקנה 18.
בקשה להחמרת מצב
כשהתובע מגיש בקשה להחמרת מצב, על הוועדה לערוך השוואה בין ההכנסה אחרי ההחמרה ולפני ההחמרה ולא לפני הפגיעה.
טעויות שמובילות לדחיית הבקשה
נפגעים רבים מתמקדים במסמכים רפואיים בלבד. הם אינם מציגים תלושי שכר, אישורי מעסיק או ראיות לשינוי תעסוקתי שנגרם בעקבות הפגיעה. היערכות נכונה לדיון יכולה לעשות את ההבדל בין דחיית הבקשה לבין הגדלת אחוזי הנכות בפועל.