תינוק שנדבק בחיידק GBS בלידה

מתי מדובר ברשלנות רפואית ומתי ניתן לתבוע פיצויים?

כאשר תינוק נדבק בחיידק GBS במהלך הלידה עולה מיד שאלה משפטית.
האם ניתן היה למנוע את ההדבקה אילו הצוות פעל לפי הרפואה הסבירה.

במקרים רבים התשובה חיובית.
כאשר הרופאים לא מבצעים בדיקה נדרשת
או מתעכבים במתן טיפול מונע
הדבר בא בגדר רשלנות רפואית בלידה.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

GBS הנו חיידק נפוץ מאוד ממשפחת הסטרפטוקוק, שאינו מזיק למבוגרים, אבל נוכחותו בלידה מסוכנת לתינוק. 20% מהנשים נושאות את החיידק בנרתיק או במעי.

GBS עלול לגרום לזיהום קשה ביילודים מכיוון שמערכת החיסון שלהם טרם התפתחה. החיידק גורם לבעיות כמו אלח דם, דלקת קרום המוח, אובדן שמיעה או ראייה, פגיעה מוחית, שיתוק מוחין ונכות נוירולוגית. בזיהוי מוקדם, באבחון וטיפול מהירים, אין בעיה.

תינוק יכול להידבק ב-GBS כבר ברחם, לא רק בלידה, בשונה מהרפס גניטלי. התינוק יראה סימני זיהום במהלך 7 הימים הראשונים לחייו. תינוקות יכולים להידבק גם לאחר השבוע הראשון לחייהם, בדרך כלל מחשיפה למקורות זיהום אחרים.

תינוק שנדבק בזיהום GBS מחייב טיפול אנטיביוטי דחוף בעירוי תוך ורידי בתוך כשעה מרגע קבלת ההחלטה הרפואית. טיפול בזמן מוביל לרוב להחלמה מלאה. עיכוב בטיפול, לעומת זאת, חושף את היילוד לנזק חמור ומסביר מדוע זיהום GBS חוזר שוב ושוב בתביעות רשלנות רפואית.

מתי הדבקה בחיידק GBS מצביעה על רשלנות רפואית?

לא כל הדבקה בחיידק GBS מצביעה בהכרח על רשלנות רפואית. עם זאת, כאשר ניתן להצביע על מחדל רפואי ברור בהתנהלות הצוות, עשויה לקום עילת תביעה. ההכרעה אינה נשענת על עצם קיומו של החיידק, אלא על השאלה האם ניתן היה למנוע את העברתו ליילוד באמצעות התנהלות רפואית סבירה.

01

מחדלים רפואיים נפוצים בלידה

הצוות הרפואי חורג מהסטנדרט הרפואי כאשר הוא אינו עומד בפרוטוקול טיפול מניעתי, מתעכב במתן אנטיביוטיקה לאם, נמנע מביצוע בדיקות נדרשות או נותן ייעוץ שגוי להישאר בבית במקום להגיע לאשפוז. במקרים נוספים הצוות מפרש נתונים קליניים באופן לקוי בזמן אמת ומחמיץ חלון הזדמנויות קריטי למניעת ההדבקה.

השאלה המשפטית המרכזית בכל תיק GBS

בית המשפט אינו בוחן את עצם קיומו של החיידק, אלא בודק האם הצוות יכול היה למנוע את ההדבקה אילו פעל בהתאם לרפואה הסבירה. לצורך כך הוא בוחן את פעולת הצוות בזמן אמת, לפי הנתונים שעמדו בפניו במועד הלידה, ולא לפי חומרת התוצאה בדיעבד.

מבחן הרפואה הסבירה והקשר הסיבתי

כאשר הרפואה הסבירה מחייבת ביצוע בדיקה, מעקב הדוק או מתן אנטיביוטיקה מניעתית, והצוות אינו פועל כך, עשויה לקום אחריות משפטית. במצבים אלה בוחן בית המשפט גם את הקשר הסיבתי בין המחדל לבין התפתחות הזיהום והנזק שנגרם ליילוד.

02

המצב בישראל ובעולם עד שנת 2023

בארצות הברית מערכת הבריאות מבצעת זה שנים סקר אוניברסלי לנשאות GBS בשבועות 35 עד 37 להריון. בישראל, עד שנת 2022, הרופאים בדקו נשאות רק בקרב נשים שעמדו בקריטריונים מסוימים, כגון חום בלידה, פקיעת קרומים ממושכת, לידה מוקדמת או היסטוריה של זיהום קודם. מדיניות זו הובילה לכך שבמקרים רבים הצוות לא איתר נשאות מבעוד מועד.

הנוהל החדש והשלכותיו המשפטיות

בשנת 2023 משרד הבריאות החיל נוהל חדש המחייב ביצוע סקר אוניברסלי לכלל הנשים ההרות ומתן אנטיביוטיקה תוך לידה כאשר הבדיקה חיובית. נוהל זה מצמצם את הסיכון לפגיעה ביילוד ומחזק את הבסיס המשפטי לתביעה במקרים שבהם הצוות הרפואי אינו פועל לפיו או מתעלם מתוצאות הבדיקה.

הורדת הנוהל המלא של משרד הבריאות BZ06 2023

זיהום מוקדם לעומת זיהום מאוחר

גם כאשר הזיהום מתגלה ימים לאחר הלידה, עדיין ניתן להגיש תביעה. איחור בזיהוי הזיהום או עיכוב במתן אנטיביוטיקה ליילוד עלולים לגרום לנזק חמור ולהקים אחריות משפטית.

סיבוכים אפשריים

זיהוי מאוחר של החיידק עלול לגרום לאלח דם, דלקת קרום המוח ופגיעה נוירולוגית. כאשר הצוות מזהה את הזיהום בזמן ונותן טיפול מתאים, רוב התינוקות מחלימים ללא נזק קבוע. ההבדל בין המצבים מדגיש את חשיבות ההתערבות הרפואית המוקדמת.

צלחת פטרי
״עיכוב במתן אנטיביוטיקה יוביל לתביעה״
"החיידק מסוכן עבור יילודים בזיהוי מאוחר ועלול לגרום לזיהום קשה. בזיהוי מוקדם, רוב התינוקות מתאוששים ממנו."
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

טענות הגנה צפויות של בית החולים

במקרים אלו בתי חולים מעלים טענות הגנה חוזרות ובהן:

  • טענה להעדר קשר סיבתי בין ההדבקה לנזק.
  • הטלת אחריות על האם בטענה שלא דיווחה על תסמינים.
  • טענה שהאם לא השתייכה לקבוצת סיכון.
  • לעיתים נטען גם כי ההגעה לבית החולים הייתה מאוחרת.
  • שהנזק נגרם עקב פגות או גורם רפואי אחר.

טענות אלו נבחנות אל מול הרשומות הרפואיות והפרקטיקה המקובלת בזמן הלידה.

GBS
"האם ניתן היה למנוע את ההדבקה"?

מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

כאשר תינוק חלה בסמוך ללידה, כאשר הטיפול ניתן באיחור או כאשר מתברר שלא בוצעה בדיקה נדרשת, מומלץ לבחון את המקרה בעיניים משפטיות. פנייה מוקדמת מאפשרת איסוף מסמכים רפואיים, שמירה על ראיות והערכה מדויקת של סיכויי התביעה.

דורג 5 מתוך 5