רשלנות רפואית (באנגלית: Medical Negligence) הנה טיפול רפואי (או העדרו) מתחת לנורמה, שגרם או החמיר נזק גופני או נפשי. בהמשך התרחבה הפסיקה וקיבלה תביעות, גם כשהטיפול הניח את הדעת, אך כשהמידע שעבר למטופל לקראת הניתוח, היה חסר.
האם אני יכול לזכות בתביעת רשלנות רפואית גם בלי להוכיח רשלנות?
כן. אם מטופל בחר בניתוח על בסיס מידע מוטעה או חסר והתממש סיכון (גם אם נדיר) אין צורך להוכיח רשלנות. אבל כדי לזכות בכסף גדול, צריך להוכיח שהמטופל היה בוחר שלא להיכנס לניתוח.
כיצד ביהמ״ש מכריע בשאלה אם הייתה רשלנות רפואית?
כדי להכריע בשאלה אם הייתה רשלנות רפואית, ביהמ״ש שואל מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות, ע״פ:
(א) הספרות הרפואית.
(ב) נהלי משרד הבריאות וניירות עמדה של האיגוד הרפואי (הגניקולוגי, האורטופדי וכו׳).
(ג) עדויות רופאים או עדות על מדיניות המוסד הרפואי.
את מי תובעים?
לא תמיד תובעים את הרופא. אלא בדר״כ רק את המוסד הרפואי. משני טעמים:
(א) הם נושאים באחריות שילוחית למעשיו או מחדליו של הרופא.
(ב) תביעה כזו תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, הרנטגן, המעבדה וכו׳.
סרטן
איחור באבחון סרטן וטיפול שגוי
בהריון ולידה
רשלנות באולטרסאונד בהריון ורשלנות בלידה
אבחנה שגויה
טעות באבחנת מחלה וטיפול שגוי
בניתוח
רשלנות בניתוח ופגיעה באוטונומיה של המטופל
״ראשית, אל תזיק״ הוא אחד העקרונות הבולטים באתיקה הרפואית והוא חקוק באבן בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ.
למי פונים כדי להתחיל בתביעה?
הגשת תביעה כרוכה בצירוף חוות דעת מומחה. לשם כך עורכי דין מזמינים את התיק הרפואי ופונים איתו למומחה רפואי בצירוף מכתב מנחה לבירור הסוגיה הרפואית. בסייג אחד: לאחר תאונת דרכים מגישים תביעה בלי מומחה. אין תיאור של מיהו מומחה בחוק. כדאי לפנות לכזה שיכיר את הפרוצדורה הרפואית הרלבנטית ויש לו ניסיון בתחום.
סירוב למסור תיק רפואי
סירוב למסור תיק רפואי ייאלץ אותנו לפנות לבית המשפט בהליך מקדים. המוסד עלול לטעון לחסיון אם מדובר בממצאי ועדת בדיקה למשל. אלה חסויים בחלקם: החלטת הועדה מועברת בדר״כ למשפחה אבל הפרוטוקולים לא. שנית, בסעיף 17 לחוק זכויות החולה יש החרגה של תרשומת אישית של המטפל, מהגדרת "רשומה רפואית" שיש להעביר לעיון המטופל. חוסר או ליקויים ברשומה הרפואית הם נימוק נגד חסיון.
מה כוללת חוות דעת של מומחה?
חוות דעת מומחה כוללת התייחסות לניסיונו של המומחה, מה הסטנדרט הרפואי המקובל במקרה המדובר, ושהייתה סטייה מהותית ממנו. אם אין רשלנות, ומדובר ברשלנות רפואית בניתוח, המומחה יתבקש לכתוב אודות המידע החסר לקראת הניתוח. מידע שאם היה מועבר התובע אולי לא היה נכנס לניתוח.
מה אם המומחה הרפואי ישיב ש-?:
עורכי דין לא יכולים רק להציג את החומר הרפואי למומחה. הם ינחו אותו משפטית מה צריך לכתוב, וכיצד להתמודד עם קושי ראייתי, אם גם הוא נתקל בו.
שהרופאים לא רשמו נתון וקשה להסיק מסקנה
נסביר לו דוקטרינות משפטיות על היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות. בנגר נ’ וילנסקי קבע ביהמ״ש שרישום חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.
שקשה לו לנקוב במילים רשלנות רפואית
נשאל אם הוא יכול לכתוב "חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר" במקום רשלנות רפואית. זה אותו דבר ומספיק טוב.
שזו הפרקטיקה בכל הארץ מלבד במוסד שבו הדבר קרה?
בשטרן נ' שיבא (ע"א 3056/99) הגיעה למיון הרה עם ירידת מים ועובר במצב עכוז ונכנסה ללידה נרתיקית שהובילה לפגיעה בתינוק. באותה עת, "שיבא", להבדיל מיתר בתי החולים, אימץ מודל להעדיף קיסרי במקרים כאלו. רק שבמקרה הספציפי בשיבא לא עמדו במודל שאימצו לעצמם. בהמ"ש פסק שאין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה אז עדיין לא דיברו על המודל המחמיר.
שהרופאים נהגו לפי אסכולה אחת מתוך שתיים
נאמר לו שעל הרופאים לגלות למטופל את דבר קיומן של שתי האסכולות (ע"א 6936/09 עליון, טל יוחאי זריקות סטרואידים בשנות 94).
שאין רשלנות אבל הנזק נגרם בגלל חיסכון כספי זעום
נפנה אותו לפסק דין קליפורד: רופא שיניים שהשתמש במזרק לא שואב שגרם לשיתוק. זה היה הנוהג. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה 1 ש״ח יותר, התביעה תתקבל.
שחסר לו רישום של תסמין מסוים
נכתוב תצהירים של עדים לטיפול.
הכרחי כשהמטופל מת בינתיים.
נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שביהמ״ש יקבל את האמור בתצהיר העדים על פני הרשומות.
רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בהריון (מאנגלית: Prebirth Negligence) עלולה להסתיים בנזק עצום ליילוד. בדר״כ של הרופא שמנהל את מעקב ההריון, או של הבודק באולטרסאונד. רב התביעות מייחסות טעויות אולטרסאונד (על קול) לרופא הבודק. בראש ובראשונה ״פספוס״ של איבר או מום באיבר שע״פ חוזר האגודה למיילדות חובה לסרוק.
רשלנות רפואית בלידה
רשלנות בלידה עלולה להסתיים בנזק חמור. רב התיקים נוגעים לנזק מוחי אבל טעויות גורמות גם לנזק אחר, לתינוק ולאם. בנזק מוחי כמעט תמיד קיימת מחלוקת גם למה גרם לנזק. או שהנזק (בדר״כ שיתוק מוחין) הוא מום מולד/ סיבוך טבעי. אלה אינם בהכרח רשלנות כי הם אינם בשליטתו של בית החולים. או שהנזק אופייני למצוקה שלא אובחנה.
רשלנות רפואית סרטן
תביעות רשלנות רפואית רבות דנות בסרטן. נושא רב התביעות הוא אבחון באיחור, אבל תביעות אחרות מתייחסות לטיפול שגוי בסרטן. כמו תכנון לא נכון של שדה הקרינה.
איחור באבחון
איחור באבחון קשור בפספוס של סימפטום אופייני. למעשה, הרופאים אמורים להכיר את הסימפטומים האופייניים לכל סוג של סרטן, למשל:
א. המטוריה (דם בשתן) לסרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית וסרטן הכליות;
ב. דם בצואה לסרטן המעי הגס;
ג. שיעול דם (המופטיזציה) לסרטן ריאות.
תכנון שגוי של שדה הקרינה – רשלנות בטיפול בסרטן
תביעת רשלנות רפואית סרטן יכולה גם להתנצח עם מלאכת הטיפול. נניח אם הרופא לא תכנן נכון את ממדי השדה בקרינה והזיק לאיבר בריא סמוך. בדרך כלל בגידול פנים ולע. שם, האיברים החיוניים קרובים זה לזה.
השאלה היא האם אבחון מוקדם יותר היה משנה את הטיפול. ואם הסיכוי לשרוד היה גבוה יותר, לו היה מאובחן קודם.
רשלנות רפואית בקופת חולים
תביעות רבות דנות ברשלנות רפואית בקופת חולים. מ-4 טעמים:
ראשית, כי המפגש הראשוני עם הרופא הוא בקופת חולים. שנית, משום שקיימים נהלי עבודה שגויים בקופות החולים. שלישית, כי איחור באבחון מתרחש לרב בקופת חולים כיוון שהטיפול הרפואי בארץ ביסודו מרוכז בהן.
התכתבות מעל הרדאר של החולה
לעתים קיים קצר בתקשורת בין רופא המפנה לבדיקה לבין הרופא שמבצע את הבדיקה. או התכתבות "מעל הרדאר של החולה". החולה לא בקיא במושגים בסיסיים ברפואה. אבל הרופא סבור מתוך שאננות כי אם הרנטגנולוג כתב אז גם המטופל קרא והבין. למשל מדוע לכתוב “תהליך תופס מקום” ולא פשוט ״סרטן״? או לכתוב “להמשך בירור” בלי הפניה ברורה היכן?
רשלנות רפואית מוסדית
רשלנות רפואית מוסדית הנה מצד קופת חולים ולא בהכרח רופאיו. למשל בהחלטה ניהולית רעה. נניח אם ההנהלה הורתה על בדיקה עם סיכון במבנה לא נגיש לאמבולנס, בקומה גבוהה ללא מעלית.
סכומים בתביעות רשלנות רפואית
סכומים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לכל תביעת נזיקין. באופן שהפיצוי תלוי בעיקר בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. ובכל זאת, קיים שוני מסוים:
השוני העיקרי מתיקי נזיקין אחרים שאינם רשלנות רפואית
השוני העיקרי קשור בסיכויי החלמה. כי אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור הגריעה של סיכויי ההחלמה. תוך השוואה בין הסיכוי עם הרשלנות לבין בלעדיו.
סכומי פיצויים לדוגמא בתיקי רשלנות רפואית
על השארת גוף זר פסק ביהמ״ש 150,000 ש״ח (ת.א 2424/00 ירחמיאל קורין וגם ת.א. 978/91 יהודה כתבי נ' ד"ר שאול שגיב). מות תינוק ברשלנות שווה פיצוי של כ-1,500,000 ש״ח. בתיק פלסטיקה פסקה השופטת הניג 110 אלף נטו בגלל העדר הסכמה מדעת בניתוח הגדלת חזה. מתוכם 45,000 ש״ח על ניתוח מתקן. על אובדן אשך אחד בגלל בקע כלוא אצל ילד, פוסקים בערך 200,000 ש״ח. זאת בהיעדר הוכחה על פגיעה בפוריות ונזק נפשי.
על לידה שקטה, כלומר אובדן הריון תקין, מוכרים שני פסקי דין מהעת האחרונה:
באחד (המאוחר שבהם) – נפסק כ-1,200,000 לאשה שזה היה ילדה היחיד ושבהמשך נזקקה לפונדקאות. בשני – נפסק סך כולל של 830,000 ש״ח לאשה שאח״כ ילדה שני ילדים נוספים.
בשני, בפס״ד לבנה לוי נפסקו 400,000 ש״ח בגין אובדן עובר בשבוע 40. גם בפס״ד הירש נפסקו 600,000 ש״ח בגין אובדן הריון סמוך לשבוע 40.
קשישים
בתיק חן מרדכי נגד בי״ח ״מאיר״ פסקו לתובע קשיש בן 84 שחי שנתיים נוספות במצב סיעודי (בגלל רשלנות רפואית) סך של 758,000 ש״ח מתוכם 400,000 ש״ח בגין כאב וסבל. בפס״ד גרומנס פסקו לאשה בת 87 שהמשיכה חודשיים עד פטירתה עם נכות מלאה 250,000 ש״ח. בפסק דין הלברד פסקו סך של כ-400,000 ש״ח לבת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח.
פגיעה באוטונומיה
כאמור גם בלי רשלנות, רק בפגיעה באוטונומיה, ניתן לזכות בכמה מאות אלפי שקלים בודדים. אם לא עבר כל המידע הדרוש. כלומר, כשהייתה פגיעה באוטונומיה של המטופל, להחליט החלטה מושכלת, אם בכלל להיכנס לניתוח.
מהו הסכום הכי גבוה שנפסק בגין פגיעה באוטונומיה?
א. בפסד מאיה בן דוד (תסמונת דאון) נפסקו 250,000 ש״ח כי לא הייתה רשלנות ורק כי הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר.
ב. בקוטיק נגד איכילוב נפסקו 275,000 ש״ח. ראה כתבה ב-ynet כאן.
ג. בת.א (שלום, רמלה) 63519-11-16 נפסקו 350,000 ש״ח.
גם פגיעה באוטונומיה וגם כאב וסבל? בע"א 2278/16 קבע ביהמ"ש כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה. החריג לכלל הוא מקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב במגוון התחושות השליליות העולות מן הפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל.
אובדן סיכויי החלמה
שאלה שחוזרת ונדונה היא מה אם אבדו סיכויי החלמה. שהרי מחלות רבות הדורשות טיפול מהוות סיכון לתמותה גם בלי רשלנות. אז אולי המטופל היה לא שורד גם בלא רשלנות.
למשל, אם היו מאבחנים במועד היו הסיכויים 80%, ואילו כתוצאה מהזמן שחלף הופחתו הסיכויים והידרדרו ל-60%. אקדים להסביר כי אין פירושו של דבר שהנזק הוא 20%. קל להבין כיצד ביהמ"ש מחשב אם נשווה בין שיעור הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
בדוגמא הקודמת שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון בגלל רשלנות = 40%.
לכן התביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
הסכום הכי גבוה עד כה
הסכום הכי גבוה עד כה התקבל במקרה של נכות מלאה אצל קטין והיה גבוה מ-10 מיליון ש״ח. (מחוזי, ד. גנות, ת.א. 12074-07-10. העליון אישר את הפסיקה).
שכר טרחה ברשלנות רפואית
שכר טרחה הוא באחוזים, 20% ומע״מ בדר״כ. אם ביהמ״ש פסק 700,000 ש״ח כפיצוי, הנתבעת תשלם 863,000 ש״ח סכום הכולל 20% שכר טרחה. מהסכום הזה יהיה על הלקוח לשלם 20% לבא כוחו.
הוצאות נוספות
נוציא הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם נפנה למגשר בהמשך, יישאו הצדדים בשכר טרחתו בחלוקה שווה.
