רשלנות רפואית

רשלנות רפואית (באנגלית: Medical Negligence) היא טענה לאשמה של רופא / מוסד רפואי בהחמרת מצב רפואי קיים במסגרת עתירה לתשלום פיצויים. מנגד, בדר״כ, תישמע טענת הגנה של רפואה מתגוננת: שהטענה גורמת לפגיעה בתקציב, ובכלל מביאה ״בדיקות מיותרות וסיכון למטופל״. כמה נוטה בית המשפט לקבלן? 

ההגדרה המקורית הייתה ״טיפול רפואי (או העדרו) מתחת לנורמה, שגרם או החמיר נזק גופני או נפשי״. 

בהמשך ״התעדכנה״ ההגדרה כשהפסיקה קיבלה תביעות, גם כשהטיפול הניח את הדעת, אך כשהמידע שעבר למטופל לקראת הניתוח, היה חסר או שהוא כלל הטעיה בנתונים. 

 

כיצד ביהמ״ש מכריע ?​
הוא שואל מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות, ע״פ:

את מי תובעים?

לא תמיד תובעים את הרופא. אלא בדר״כ רק את המוסד הרפואי. משני טעמים:

(א) הם נושאים באחריות שילוחית למעשיו או מחדליו של הרופא.
(ב) תביעה כזו תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, הרנטגן, המעבדה וכו׳. 

רופא תורן בית חולים אשמה של מוסד רפואי

״ראשית, אל תזיק״ הוא אחד העקרונות הבולטים באתיקה הרפואית והוא חקוק באבן בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ.

Author picture

עו״ד אורן בושרי

עורכי דין רשלנות רפואית חדרה
עו״ד אורן בושרי, מרצה בהשתלמות בלשכת עורכי דין מחוז חיפה.

בחן את עצמך

למי פונים?

הגשת תביעה כרוכה בצירוף חוות דעת מומחה. לשם כך עורכי דין מזמינים את התיק הרפואי ופונים איתו למומחה רפואי בצירוף מכתב מנחה לבירור הסוגיה הרפואית. בסייג אחד: לאחר תאונת דרכים מגישים תביעה בלי מומחה. אין תיאור של מיהו מומחה בחוק. כדאי לפנות לכזה שיכיר את הפרוצדורה הרפואית הרלבנטית ויש לו ניסיון בתחום. 

בין עורך הדין לרופא

בין עורך הדין למומחה יתקיים "פינג פונג" של דעות. האחד יפרה את השני. הרופא יסביר לעורך הדין את המטריה הרפואית. מנגד, העו״ד יסביר לרופא כיצד לגשר על מידע חסר, ובאילו כלים משפטיים יעשה ביהמ״ש שימוש כדי להעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה. 

מה כוללת חוות דעת של מומחה?

חוות דעת מומחה כוללת התייחסות לניסיונו של המומחה, מה הסטנדרט הרפואי המקובל במקרה המדובר, ושהייתה סטייה מהותית ממנו. אם אין רשלנות, ומדובר ברשלנות רפואית בניתוח, המומחה יתבקש לכתוב אודות המידע החסר לקראת הניתוח. מידע שאם היה מועבר התובע אולי לא היה נכנס לניתוח. 

מה אם המומחה הרפואי ישיב ש-?:

עורכי דין לא יכולים רק להציג את החומר הרפואי למומחה. הם ינחו אותו משפטית מה צריך לכתוב, וכיצד להתמודד עם קושי ראייתי, אם גם הוא נתקל בו.​

סירוב למסור תיק רפואי

סירוב למסור תיק רפואי ייאלץ אותנו לפנות לבית המשפט בהליך מקדים. המוסד עלול לטעון לחסיון אם מדובר בממצאי ועדת בדיקה למשל. אלה חסויים בחלקם: החלטת הועדה מועברת בדר״כ למשפחה אבל הפרוטוקולים לא. חוסר או ליקויים ברשומה הרפואית הם נימוק נגד חסיון.

הריון ולידה

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון (מאנגלית: Prebirth Negligence) עלולה להסתיים בנזק עצום ליילוד. בדר״כ של הרופא שמנהל את מעקב ההריון, או של הבודק באולטרסאונד. רב התביעות מייחסות טעויות אולטרסאונד (על קול) לרופא הבודק. בראש ובראשונה ״פספוס״ של איבר או מום באיבר שע״פ חוזר האגודה למיילדות חובה לסרוק. 

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות בלידה עלולה להסתיים בנזק חמור. רב התיקים נוגעים לנזק מוחי אבל טעויות גורמות גם לנזק אחר, לתינוק ולאם. בנזק מוחי כמעט תמיד קיימת מחלוקת גם למה גרם לנזק. או שהנזק (בדר״כ שיתוק מוחין) הוא מום מולד / סיבוך טבעי. אלה אינם בהכרח רשלנות כי הם אינם בשליטתו של בית החולים. או שהנזק אופייני למצוקה שלא אובחנה.

קרא עוד

רשלנות רפואית סרטן

תביעות רשלנות רפואית רבות דנות בסרטן. נושא רב התביעות הוא אבחון באיחור, אבל:
תביעות אחרות מתייחסות
לטיפול שגוי בסרטן. כמו תכנון לא נכון של שדה הקרינה. 

איחור באבחון

איחור באבחון קשור בפספוס של סימפטום אופייני.

למעשה, הרופאים אמורים להכיר את הסימפטומים האופייניים לכל סוג של סרטן, למשל:

א. המטוריה (דם בשתן) לסרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית וסרטן הכליות;
ב. דם בצואה לסרטן המעי הגס;
ג. שיעול דם (המופטיזציה) לסרטן ריאות.  


תכנון שגוי של שדה הקרינה – רשלנות בטיפול בסרטן

תביעת רשלנות רפואית סרטן יכולה גם להתנצח עם מלאכת הטיפול. נניח אם הרופא לא תכנן נכון את ממדי השדה בקרינה והזיק לאיבר בריא סמוך. בדרך כלל בגידול פנים ולוע. שם, האיברים החיוניים קרובים זה לזה.

השאלה המשנית והלא פחות חשובה בתיקי סרטן היא האם אבחון מוקדם יותר היה משנה את הטיפול. ואם הסיכוי לשרוד היה גבוה יותר, לו היה מאובחן קודם.

רשלנות רפואית בקופת חולים

תביעות רבות דנות ברשלנות רפואית בקופת חולים. מ-4 טעמים:

ראשית, כי המפגש הראשוני עם הרופא הוא בקופת חולים. שנית, משום שקיימים נהלי עבודה שגויים בקופות החולים. שלישית, כי איחור באבחון מתרחש לרב בקופת חולים כיוון שהטיפול הרפואי בארץ ביסודו מרוכז בהן. 

רשלנות רפואית מוסדית

רשלנות רפואית מוסדית הנה מצד קופת חולים אבל לא רופאיו. למשל בהחלטה ניהולית רעה. נניח אם ההנהלה הורתה על בדיקה עם סיכון במבנה לא נגיש לאמבולנס, בקומה גבוהה ללא מעלית.

התכתבות מעל הרדאר של החולה

לעתים קיים קצר בתקשורת בין רופא המפנה לבדיקה לבין הרופא שמבצע את הבדיקה. או התכתבות "מעל הרדאר של החולה". החולה לא בקיא במושגים בסיסיים ברפואה. אבל הרופא סבור מתוך שאננות כי אם הרנטגנולוג כתב אז גם המטופל קרא והבין. למשל מדוע לכתוב “תהליך תופס מקום” ולא פשוט ״סרטן״? או לכתוב “להמשך בירור” בלי הפניה ברורה היכן? 

סכומים בתביעות רשלנות רפואית

סכומי פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לכל תביעת נזיקין. באופן שהפיצוי תלוי בעיקר בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. ובכל זאת, קיים שוני מסוים:

השוני העיקרי מתיקי נזיקין אחרים שאינם רשלנות רפואית

השוני העיקרי קשור בסיכויי החלמה. כי אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור הגריעה של סיכויי ההחלמה. תוך השוואה בין הסיכוי עם הרשלנות לבין בלעדיו. 

קשישים

בתיק חן מרדכי נגד בי״ח ״מאיר״ פסקו לתובע קשיש בן 84 שחי שנתיים נוספות במצב סיעודי (בגלל רשלנות רפואית) סך של 758,000 ש״ח מתוכם 400,000 ש״ח בגין כאב וסבל. בפס״ד גרומנס פסקו לאשה בת 87 שהמשיכה חודשיים עד פטירתה עם נכות מלאה 250,000 ש״ח. בפסק דין הלברד פסקו סך של כ-400,000 ש״ח לבת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח. 

אובדן סיכויי החלמה

שאלה שחוזרת ונדונה היא כיצד לחשב אובדן של סיכויי החלמה. נדגים: באבחון במועד היו הסיכויים 80%, ואלה הידרדרו ל-60%. המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעור הסיכון ולא הסיכוי להחלמה, כדלקמן:

*** שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
*** שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%. 

התביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית. 

פגיעה באוטונומיה

כאמור גם בלי רשלנות, רק בפגיעה באוטונומיה, ניתן לזכות בכמה מאות אלפי שקלים בודדים. אם לא עבר כל המידע הדרוש. כלומר, כשהייתה פגיעה באוטונומיה של המטופל, להחליט החלטה מושכלת, אם בכלל להיכנס לניתוח. 

מהו הסכום הכי גבוה שנפסק בגין פגיעה באוטונומיה? 

א. בפסד מאיה בן דוד (תסמונת דאון) נפסקו 250,000 ש״ח כי לא הייתה רשלנות ורק כי הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. 
ב. בקוטיק נגד איכילוב נפסקו 275,000 ש״ח. ראה כתבה ב-ynet כאן. 
ג. בת.א (שלום, רמלה) 63519-11-16 נפסקו 350,000 ש״ח. 

גם פגיעה באוטונומיה וגם כאב וסבל?

בע"א 2278/16 קבע ביהמ"ש כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה. החריג לכלל הוא מקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב במגוון התחושות השליליות העולות מן הפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל

הסכום הכי גבוה עד כה

הסכום הכי גבוה עד כה התקבל במקרה של נכות מלאה אצל קטין והיה גבוה מ-13 מיליון ש״ח. (מחוזי, ד. גנות, ת.א. 12074-07-10. העליון אישר את הפסיקה).

הוצאות

נוציא הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם נפנה למגשר בהמשך, יישאו הצדדים בשכר טרחתו בחלוקה שווה, אלא ויסכימו אחרת.

רשלנות רפואית בין יתר גורמי מוות בארה"ב (מקרים בשנה)

סיבת המוות מס' המתים
מחלות לב 696,962
סרטן 599,601
תאונות 249,581
מחלות נשימה 160,201
שבץ 153,513
אלצהיימר 121,499
סכרת 102,117
שפעת ודלקת ריאות 53,144
מחלות כליות 50,633
ספסיס (אלח דם) 47,529
רשלנות רפואית 250,000-440,000
5/5