בין עורך הדין לרופא
בין עורך הדין למומחה יתקיים “פינג פונג” של דעות. האחד יפרה את השני. הרופא יסביר לעורך הדין את המטריה הרפואית. מנגד, עורך הדין ינחה את המומחה כיצד לגשר על מידע חסר, ובאילו כלים משפטיים יעשה ביהמ״ש שימוש כדי להעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה.
מה כוללת חוות דעת של מומחה?
חוות דעת מומחה כוללת תיאור ניסיונו של המומחה, מה הסטנדרט הרפואי המקובל, ומה הסטייה מהותית ממנו במקרה המדובר. אם אין רשלנות, ומדובר ברשלנות רפואית בניתוח, המומחה יתבקש לתאר מהו המידע שלא נמסר לתובע לקראת הניתוח. מידע שאם היה מועבר ייתכן והתובע לא היה נכנס לניתוח.
מה אם המומחה הרפואי ישיב ש-?:
שהרופאים לא רשמו נתון וקשה להסיק מסקנה
נסביר לו על היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות.
בנגר נ’ וילנסקי קבעו:
רישום חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.
שהרופאים נהגו לפי אסכולה אחת מתוך שתיים.
נשיב שעל הרופאים לגלות את דבר קיומן של שתי האסכולות.
ע"א 6936/09 עליון,
(ע"א 6936/09 עליון, יוחאי).
שקשה לו לנקוב במילים רשלנות רפואית
נשאל אם יכול לכתוב "חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר".
זה אותו דבר
ומספיק טוב.
שאין רשלנות אבל הנזק נגרם בגלל חיסכון כספי זעום
נפנה אותו לפסק דין קליפורד:
רופא שיניים שהשתמש במזרק לא שואב שגרם לשיתוק.
זה היה הנוהג. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה 1 ש״ח יותר, התביעה תתקבל.
שזו הפרקטיקה בכל הארץ מלבד המוסד בו אירעה הרשלנות
נפנה אותו ל שטרן נ׳ שיבא שם הגיעה למיון הרה עם ירידת מים ועובר במצב עכוז. היא נכנסה ללידה נרתיקית שהובילה לפגיעה בתינוק.
שטרן נ' שיבא (ע"א 3056/99)
באותה עת, "שיבא", להבדיל מיתר בתי החולים, אימץ מודל להעדיף קיסרי במקרים כאלו. רק שבמקרה הספציפי בשיבא לא עמדו במודל שאימצו לעצמם. בהמ"ש פסק שאין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה אז עדיין לא דיברו על המודל המחמיר.
שחסר לו רישום של תסמין מסוים
נכתוב תצהירים של עדים לטיפול.
הכרחי למשל כשהמטופל מת.
נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שביהמ״ש יקבל את האמור בתצהיר.