המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
לדוגמא:
שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%.
מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית (Medical Negligence) היא טענה בבסיס תביעה לפיצויים כנגד רופא או מוסד רפואי, שלא עמד בחובת זהירות כלפי מטופל. למי פונים, את מי תובעים, כיצד ביהמ״ש מכריע, ומה הסכומים הצפויים?
עו״ד אורן בושרי
ההגדרה המקורית של רשלנות רפואית הייתה ״טיפול רפואי (או העדרו) מתחת לנורמה, שגרם או החמיר נזק גופני או נפשי״.
בהמשך התעדכנה ההגדרה כשהפסיקה קיבלה תביעות, גם כשהטיפול הניח את הדעת, אך כשהמידע שעבר למטופל לקראת הניתוח, היה חסר או שכלל הטעיה בנתונים. קרא עוד...
הספרות הרפואית ומאמרים בכתבי עת בעלי שם. כמו הלאנסט וניו אינגלנד אוף מדיסין.
נהלי משרד הבריאות וניירות עמדה של האיגוד הרפואי הספציפי (הגניקולוגי, האורטופדי וכו׳).
עדויות רופאים על "איך הטיפול הוא לרב" או עדות על מדיניות המוסד הרפואי.
פונים לעורך דין — אך לשם הגשת תביעה יש לצרף חוות דעת של מומחה. לכן עורך הדין יאתר מומחה מתאים, ויעביר אליו את התיק הרפואי בצירוף מכתב מנחה. אין בחוק הגדרה למיהו “מומחה”. מאידך חשוב לבחור במי שמכיר את ההליך הרפואי הרלוונטי ובעל ניסיון בתחום.
הרופא יסביר את המטריה הרפואית, והעו״ד ינחה כיצד להתמודד עם מידע חסר ואיך לבסס חוות דעת שתעמוד במבחן משפטי. מה אם תשובת המומחה תהא:
נסביר לו על היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות. רישום חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.
נשיב שעל הרופאים לגלות את דבר קיומן של שתי האסכולות. (ע"א 6936/09 עליון, יוחאי).
נשאל אם יכול לכתוב "חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר". זה אותו דבר.
נפנה אותו לפסק דין קליפורד: רופא שיניים שהשתמש במזרק לא שואב שגרם לשיתוק. זה היה הנוהג. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה 1 ש״ח יותר, התביעה תתקבל.
נפנה אותו להליך שטרן נ׳ שיבא. שם הגיעה למיון הרה עם ירידת מים ועובר במצב עכוז. היא נכנסה ללידה נרתיקית שהובילה לפגיעה בתינוק. באותה עת, "שיבא", להבדיל מיתר בתי החולים, אימץ מודל להעדיף קיסרי במקרים כאלו. רק שבמקרה הספציפי בשיבא לא עמדו במודל שאימצו לעצמם. בהמ"ש פסק שאין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה אז עדיין לא דיברו על המודל המחמיר. שטרן נ' שיבא (ע"א 3056/99)
נכתוב תצהירים של עדים לטיפול.
הכרחי למשל כשהמטופל מת. נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שביהמ״ש יקבל את האמור בתצהיר.
תובעים את המוסד הרפואי שבו האירוע קרה. לאו דווקא את הרופא האחראי. משני טעמים:
(א) המוסד הרפואי הוא זה שנושא באחריות שילוחית למעשיו או למחדליו של הרופא.
(ב) תביעה את המוסד תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, מכון הרנטגן, המעבדה וכו׳.
סכומי פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לתביעות נזיקין אחרות עם שוני מסוים: כשסיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי מחושב לפי הירידה בסיכוי – ההבדל בין מה שהיה אפשרי לולא הרשלנות, לבין מה שקרה בפועל.
המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
לדוגמא:
שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%.
מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
הטבלה מציגה דוגמאות לסכומי פיצוי שנפסקו בתביעות רשלנות רפואית בישראל, בהתאם לסוג המקרה והיקף הנזק.
סכום הפיצוי | הליך / מספר הליך | פרטים נוספים |
---|---|---|
13.5 מיליון ש"ח | רשלנות בלידה – נזק מוחי לתינוק (ת.א 12074-07-10) | המחוזי קיבל, העליון אישר. פגיעה מוחית קשה בלידה. |
150,000 ש"ח | השארת גוף זר בגוף המטופל | פסקי דין ת.א 2424/00 קורין ות.א 978/91 כץ נ' שאול |
כ-1,500,000 ש"ח | מות תינוק ברשלנות | פיצוי למשפחה |
110,000 ש"ח | צלקת בניתוח | מתוכם 45,000 ש"ח על ניתוח מתקן |
2,030,000 ש"ח | לידה שקטה ברשלנות | 1,200,000 ש"ח לתובעת + 830,000 ש"ח לבעלה (400,000 ש"ח כאב וסבל) |
200,000 ש"ח | אובדן אשך | פגיעה בפריון ונזק נפשי |
שם התיק / מספר הליך | סכום הפיצוי ומה נפסק |
---|---|
חן מרדכי נ' בי"ח מאיר | 758,000 ש"ח – מתוכם 400,000 ש"ח בגין כאב וסבל; קשיש בן 84 שנותר סיעודי לשנתיים |
גרומנס | 250,000 ש"ח – לאישה בת 87 עם נכות מלאה שנפטרה חודשיים לאחר מכן |
הלברד | 400,000 ש"ח – לאישה בת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח |
הפסיקה מעניקה חשיבות רבה לזכותו של אדם להחליט על גופו. לפיכך, גם כאשר לא בוצעה רשלנות רפואית ישירה, אם הרופא לא הסביר למטופל לפני הניתוח את כל הנדרש, האחרון עשוי להיות זכאי לפיצוי בסכומים של מאות אלפי שקלים. הדבר מהווה פגיעה באוטונומיה שלו להחליט באופן מושכל אם ברצונו לעבור את הניתוח:
מקרה | סכום (ש״ח) | תיאור |
---|---|---|
מאיה בן דוד (תסמונת דאון) | 250,000 | לא היתה רשלנות אלא הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. |
קוטיק נגד איכילוב | 275,000 | ראה כתבה ב-ynet. |
ת.א 63519-11-16 (שלום, רמלה) | 350,000 | המנוח הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, אך היה חסוי. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע אם היו מסכימים לניתוח. |
בע"א 2278/16 | לא צויין | הפסיקה קובעת כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה, למעט במקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב בתחושות השליליות מהפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל. |
השימוש באתר כפוף לקבלה המוחלטת של הסכם השימוש שבו. התכנים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי. אין בעיון באתר כדי ליצור יחסי עו”ד לקוח. התכנים מבטאים אסכולה משפטית מסויימת או דעה אישית של אורן, תלויים בנסיבותיו ובעובדותיו של כל מקרה, ויש להתייחס אליהם בזהירות הנדרשת. בעצם העיון, הגולש/ת מוותר/ת על כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי משרד אורן בושרי ו/או מי מטעמו. מלוא זכויות הקניין הרוחני באתר, לרבות זכויות היוצרים בעיצוב, לעו”ד בושרי ואין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן התכנים כאמור בלא קבלת הסכמה מראש ובכתב.
Ⓒ 2020- All Rights Are Reserved