המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
לדוגמא:
שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%.
מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית
רשלנות רפואית (Medical Negligence) היא טענה בבסיס תביעה לפיצויים כנגד רופא או מוסד רפואי, שלא עמד בחובת זהירות כלפי מטופל. למי פונים, את מי תובעים, כיצד ביהמ״ש מכריע, ומה הסכומים הצפויים?
עו״ד אורן בושרי
כיצד ביהמ״ש מכריע?
בית המשפט בוחן מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות. לצורך כך, הוא אינו מסתפק בחוות הדעת הרפואיות שמוגשות מטעם הצדדים, אלא מפעיל שיקול דעת עצמאי, תוך בחינה של:
ספרות רפואית
הספרות הרפואית ומאמרים בכתבי עת בעלי שם. כמו הלאנסט וניו אינגלנד אוף מדיסין.
נהלים
נהלי משרד הבריאות וניירות עמדה של האיגוד הרפואי הספציפי (הגניקולוגי, האורטופדי וכו׳).
עדויות
עדויות רופאים על "איך הטיפול הוא לרב" או עדות על מדיניות המוסד הרפואי.
למי פונים?
פונים לעורך דין — אך לשם הגשת תביעה יש לצרף חוות דעת של מומחה. לכן עורך הדין יאתר מומחה מתאים, ויעביר אליו את התיק הרפואי בצירוף מכתב מנחה. אין בחוק הגדרה למיהו “מומחה”. מאידך חשוב לבחור במי שמכיר את ההליך הרפואי הרלוונטי ובעל ניסיון בתחום.
מה המומחה עשוי להשיב – והאם זה משנה את כל המשחק?
הרופא יסביר את המטריה הרפואית, והעו״ד ינחה כיצד להתמודד עם מידע חסר ואיך לבסס חוות דעת שתעמוד במבחן משפטי. מה אם תשובת המומחה תהא:
שהרופאים לא רשמו נתון וקשה להסיק מסקנה
נסביר לו על היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות. רישום חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.
שהרופאים נהגו לפי אסכולה אחת מתוך שתיים.
נשיב שעל הרופאים לגלות את דבר קיומן של שתי האסכולות. (ע"א 6936/09 עליון, יוחאי).
שקשה לו לנקוב במילים ״רשלנות רפואית״
נשאל אם יכול לכתוב "חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר". זה אותו דבר.
שאין רשלנות אבל הנזק נגרם בגלל חיסכון כספי זעום
נפנה אותו לפסק דין קליפורד: רופא שיניים שהשתמש במזרק לא שואב שגרם לשיתוק. זה היה הנוהג. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה 1 ש״ח יותר, התביעה תתקבל.
שזו הפרקטיקה בכל הארץ מלבד המוסד בו אירעה הרשלנות.
נפנה אותו להליך שטרן נ׳ שיבא. שם הגיעה למיון הרה עם ירידת מים ועובר במצב עכוז. היא נכנסה ללידה נרתיקית שהובילה לפגיעה בתינוק. באותה עת, "שיבא", להבדיל מיתר בתי החולים, אימץ מודל להעדיף קיסרי במקרים כאלו. רק שבמקרה הספציפי בשיבא לא עמדו במודל שאימצו לעצמם. בהמ"ש פסק שאין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה אז עדיין לא דיברו על המודל המחמיר. שטרן נ' שיבא (ע"א 3056/99)
שחסר לו רישום של תסמין מסוים
נכתוב תצהירים של עדים לטיפול.
הכרחי למשל כשהמטופל מת. נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שביהמ״ש יקבל את האמור בתצהיר.
מה כוללת חוות דעת מומחה?
| מרכיב | תיאור |
|---|---|
| ניסיון | רקע רפואי רלוונטי של המומחה. |
| סטנדרט | מה מקובל ברפואה בזמן האירוע. |
| סטייה | איפה ולמה חרגו מהמקובל. |
| הסבר חסר | איזה מידע לא נמסר ולמה זה חשוב. |
את מי תובעים?
תובעים את המוסד הרפואי שבו האירוע קרה. לאו דווקא את הרופא האחראי. משני טעמים:
אחריות שילוחית
(א) המוסד הרפואי הוא זה שנושא באחריות שילוחית למעשיו או למחדליו של הרופא.
גורמי משנה
(ב) תביעה את המוסד תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, מכון הרנטגן, המעבדה וכו׳.
סכומים בתיקי רשלנות רפואית
סכומי פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לתביעות נזיקין אחרות עם שוני מסוים: כשסיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי מחושב לפי הירידה בסיכוי – ההבדל בין מה שהיה אפשרי לולא הרשלנות, לבין מה שקרה בפועל.
אובדן סיכויי החלמה - "כיצד מחשבים"?
סכומים לדוגמא
הטבלה מציגה דוגמאות לסכומי פיצוי שנפסקו בתביעות רשלנות רפואית בישראל, בהתאם לסוג המקרה והיקף הנזק.
| סכום הפיצוי | הליך / מספר הליך | פרטים נוספים |
|---|---|---|
| 13.5 מיליון ש"ח | רשלנות בלידה – נזק מוחי לתינוק (ת.א 12074-07-10) | המחוזי קיבל, העליון אישר. פגיעה מוחית קשה בלידה. |
| 150,000 ש"ח | השארת גוף זר בגוף המטופל | פסקי דין ת.א 2424/00 קורין ות.א 978/91 כץ נ' שאול |
| כ-1,500,000 ש"ח | מות תינוק ברשלנות | פיצוי למשפחה |
| 110,000 ש"ח | צלקת בניתוח | מתוכם 45,000 ש"ח על ניתוח מתקן |
| 2,030,000 ש"ח | לידה שקטה ברשלנות | 1,200,000 ש"ח לתובעת + 830,000 ש"ח לבעלה (400,000 ש"ח כאב וסבל) |
| 200,000 ש"ח | אובדן אשך | פגיעה בפריון ונזק נפשי |
קשישים
בתי המשפט אינם מקלים ראש בנזק שנגרם לקשישים. גם כאשר תוחלת החיים מוגבלת, נפסקו פיצויים מהותיים במקרים של רשלנות רפואית:
| שם התיק / מספר הליך | סכום הפיצוי ומה נפסק |
|---|---|
| חן מרדכי נ' בי"ח מאיר | 758,000 ש"ח – מתוכם 400,000 ש"ח בגין כאב וסבל; קשיש בן 84 שנותר סיעודי לשנתיים |
| גרומנס | 250,000 ש"ח – לאישה בת 87 עם נכות מלאה שנפטרה חודשיים לאחר מכן |
| הלברד | 400,000 ש"ח – לאישה בת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח |
פגיעה באוטונומיה
הפסיקה מעניקה חשיבות רבה לזכותו של אדם להחליט על גופו. לפיכך, גם כאשר לא בוצעה רשלנות רפואית ישירה, אם הרופא לא הסביר למטופל לפני הניתוח את כל הנדרש, האחרון עשוי להיות זכאי לפיצוי בסכומים של מאות אלפי שקלים. הדבר מהווה פגיעה באוטונומיה שלו להחליט באופן מושכל אם ברצונו לעבור את הניתוח:
| מקרה | סכום (ש״ח) | תיאור |
|---|---|---|
| מאיה בן דוד (תסמונת דאון) | 250,000 | לא היתה רשלנות אלא הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. |
| קוטיק נגד איכילוב | 275,000 | ראה כתבה ב-ynet. |
| ת.א 63519-11-16 (שלום, רמלה) | 350,000 | המנוח הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, אך היה חסוי. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע אם היו מסכימים לניתוח. |
| בע"א 2278/16 | לא צויין | הפסיקה קובעת כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה, למעט במקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב בתחושות השליליות מהפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל. |
״ראשית, אל תזיק״ הוא אחד העקרונות הבולטים באתיקה הרפואית והוא חקוק באבן בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ.
עו״ד אורן בושרי
שכר טרחה על בסיס הצלחה
הוצאות פתיחת תיק
ישנה הוצאה כספית ראשונית עבור השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם נפנה למגשר בהמשך, יישאו הצדדים בשכר טרחתו בחלוקה שווה, אלא אם יסכימו אחרת.
בחן את עצמך
