רשלנות רפואית

מנגישים מידע משפטי ורפואי

רשלנות רפואית

כיצד מוכיחים?

תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח, בראש ובראשונה, באמצעות חוות דעת מומחה. מומחה רפואי בתחום כותב אותה ומוטב כזה שצבר נסיון. לשם כך מזמינים את התיק הרפואי. מפנים אותו למומחה בצירוף מכתב הנחיה המכוון אותו ״משפטית״ מה לכתוב. 

הסטנדרט הרפואי המקובל והסטיה ממנו

המומחה יכתוב מה הסטנדרט הרפואי המקובל, ושהיתה סטייה מהותית ממנו שגרמה נזק למטופל.      

רשלנות רפואית גם בלי סטייה מהפרקטיקה

יהיו מקרים חריגים שבהם גם בלי סטייה מהפרקטיקה, התביעה תתקבל. כך היה במקרה של ד”ר קליפורד, רופא שיניים שהזריק לילדה זריקת הרדמה מקומית במזרק שלא שואב. הזריקה גרמה לחסימת קריש דם בעורק ושיתוק. זה היה למעשה הנוהג של כל רופאי השיניים. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה בשקל אחד יותר, התביעה צריכה להתקבל. קל וחומר כי חומר ההרדמה המליץ להשתמש במזרק שואב.

כאשר הרופא היה צריך ליידע על בדיקה אפשרית ולא עשה זאת

רשלנות רפואית היא גם כאשר הרופא היה צריך ליידע על בדיקה אפשרית ולא עשה זאת. גם אם היא אינה כלולה בסל הבריאות. למשל, בדיקת הצ’יפ הגנטי (CMA), ובמיוחד כאשר קיים חשד לבעיה גנטית (ואז היא גם בסל הבריאות).   

האם יש ליידע את המנותח שהיה רופא בישיבת צוות רופאים שסבר שלא צריך לנתח?

אם מדובר ברשלנות רפואית בניתוחאפשר לזכות בתביעה גם בלי להוכיח רשלנות. למשל, אם הכניסה לניתוח היתה על בסיס הטעיה. זאת בלבד שלא מדובר בניתוח חירום, מציל חיים. יותר מכך: ביהמ״ש פסק כי כאשר יש יותר מאסכולה אחת, על הרופאים לגלות למטופל את דבר קיומן של שתיהן (פס”ד טל יוחאי), אם בחו”ל הטיפול מתנהל אחרת, ואפילו אם בישיבת צוות רופאים היו רופאים שחשבו שלא צריך לנתח.

כשבית החולים מאמץ סטנדרט טיפולי גבוה יותר אבל באופן חד פעמי נכשל מלפעול לפיו

בתיק רועי שטרן נ’ שיבא נדון מקרה של אשה הרה עם ירידת מים, בלי צירים, ועובר במצב עכוז. קרה שהצוות חילץ את התינוק בלידה נרתיקית עם פגיעה עצבית בשתי הגפיים. בסופו של דבר גם הוכרה נכות של 35%. נטען שהלידה היתה צריכה להיות בניתוח קיסרי.

באותה עת, “שיבא”, להבדיל מכל שאר בתי החולים, אימץ מודל חדשני ומחמיר של ביצוע ניתוח קיסרי במצב עכוז, אך במקרה הספציפי לא עמד בו. נפסק כי אין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה שהיו מקובלים אז עדיין לא עודכנו.

סכומים

פיצויים בתיקי רשלנות רפואית דומים לכל תביעת נזיקין, עם שוני מסוים. בדומה, הפיצוי תלוי בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. אך באבחון מאוחר למשל, אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור סיכויי ההחלמה.

שוני אחר ברשלנות רפואית בניתוח כשלא כל המידע ההכרחי מועבר לחולה. מדובר במה שאנחנו המשפטנים מכנים ״פגיעה באוטונומיה״. זהו ״ראש נזק״ נוסף שיכול להוסיף לתביעה מאות אלפי שקלים.

שכר טרחה

שכר הטרחה הנגבה הוא באחוזים, 20% ומע״מ בדר״כ. נדרשת הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ”ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם הצדדים ייפנו למגשר בהמשך או שביהמ״ש ימנה מומחה מטעמו, שכר טרחתו ייפול על כל הצדדים ביחד. 

רשלנות רפואית

כיצד נתמודד עם תשובות של ספק מצד המומחה?

 נציע לו לכתוב “חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר”. זה מספיק טוב. 

נציע לו תצהירים (עדויות) של מי שהיה ליד מיטתו של המנוח שיצהיר על התסמין החסר. נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שהעדות הזו תתקבל.

נסביר לו שדי ב- 51% ולא צריך וודאות של מחקר מדעי הקרובה ל100%. ״יותר מתקבל על הדעת ש…״. פס”ד קרישוב (דנ”א 5707/04)

נסביר לו דוקטרינות משפטיות: “הדבר מדבר בעד עצמו”, היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות. נגר נ’ וילנסקי, ע”א 285/86
כשהרישום חסר הדבר פועל לרעת המוסד הרפואי

נספר לו שעל הרופאים לגלות למטופל את דבר קיומן של שתי האסכולות (ע”א 6936/09 עליון, טל יוחאי זריקות סטרואידים בשנות 94).

נספר לו שהוא צריך לבדוק מה הפרקטיקה במוסד הספציפי. נספר לו על שיבא שאימץ סטנדרט מחמיר: רועי נ’ שטרן ע”א 3056/99 

לספר לו שהפסיקה דורשת להביא בחשבון גם סטיית תקן (מימון נ’ “הדסה, ע”א 2694/90, עליון)

מידע כללי שכדאי לדעת

רשלנות באבחון מחלה

רשלנות באבחון רפואי רשלנות באבחון רפואי הזינה מס’ לא מבוטל של תביעות בהן התביעה בדרך כלל טוענת למחשבה מקובעת בכיוון מחלה אחת וההגנה בדר”כ טוענת ל״חכמה שבדיעבד״.  טעות באבחון מחלה בכל גליון חדר

קרא עוד »

רשלנות באיבחון סרטן

מה מעניין את ביהמ״ש?
רשלנות באבחון סרטן הזינה מס׳ לא מבוטל של תביעות רשלנות רפואית. שתי שאלות קריטיות להליך:

א. האם האיחור באבחון החמיר את הנזק, או תרם להידרדרות?
ב. האם האיחור גרם לקיצור תוחלת חיים או לנכות או שינה את אופי הטיפול שהיה מתוכנן אלמלא האיחור, או את מס’ ההקרנות?

קרא עוד »

רשלנות רפואית שגרמה למוות

רשלנות רפואית שגרמה למוות מחייבת בראש ובראשונה ייעוץ משפטי ראשוני על נתיחה שלאחר המוות. עם הקושי התרבותי והדתי, היגון והצער, על המשפחה להבין כי כשאין נתיחה קל לטעון מנגד שאין קשר סיבתי בין הרשלנות לבין המוות.

קרא עוד »

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות בלידה מציבה שאלה ראשונה מהותית: האם הנזק לנולד (מוחי או אחר) אינו תלוי בבית החולים כמו מום מולד או סיבוכי פגות או שהוא נזק אופייני לרשלנות כמו איחור בכניסה לניתוח קיסרי בהיפרדות שליה. נפנה תחילה לנוירולוג ילדים שאם ישיב כי מדובר בנזק אופייני למצוקה עוברית בלידה נמשיך לגניקולוג שיתייחס לאיחור בכניסה לניתוח קיסרי וזהו המקרה הקלאסי.

קרא עוד »

רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים

ההגיון אל מול החוק הדין המתייחס לרשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים מנותק מכל הגיון בריא. ההלכה קובעת כי חב’ הביטוח שביטחה את הרכב תישא בפיצוי גם עבור נזק שנגרם ברשלנות בבית החולים. ייחוד העילה הטעם

קרא עוד »

רשלנות רפואית בקופת חולים

רשלנות בנהלי עבודה בתוך קופת חולים רשלנות בקופת חולים היא מושא תביעות רבות כי המפגש הראשוני של החולה הוא עם הרופא בקופה. הרופא שלא איבחן הוא מושא לתביעות רבות ובמקביל בתי המשפט קיבלו

קרא עוד »

כשקשה להשיג חוות דעת מומחה

כשקשה להשיג חוות דעת מומהח בתיק רשלנות רפואית נדרשת פרגמטיות. על איחור באבחון גידול ראש יכול לכתוב נוירו-כירורג, אבל גם רופא משפחה. קשר שתיקה גורף במילייה הרופאים נעלם, ואם הוא עוד קיים, אזי

קרא עוד »

רשלנות רפואית בניתוח

מה בין ניתוח חירום לבין ניתוח מתוזמן? הפסיקה מבחינה בין רשלנות רפואית בניתוח חירום לבין רשלנות רפואית בניתוח מתוזמן. בניתוח חירום אפשר לזכות בתביעה רק אם נוכיח רשלנות מצד הצוות, כלומר ניתוח מתחת

קרא עוד »

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון מקנה להורים זכות לתביעה. הזכות היא להחזר הוצאות מכבידות של גידול ילד עם מום.  טעויות אולטרסאונד בהריון רב תביעות הרשלנות רפואית בהיריון מייחסות טעויות אולטרסאונד לרופא הבודק. בראש ובראשונה ״פספוס״

קרא עוד »

רשלנות רפואית - פוסטים ממוקדים