רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בהגדרתה ההיסטורית היא נזק גופני מתווסף כתוצאה מטיפול רשלני החורג מהטיפול המוכר. עם השנים התרחבה הפסיקה וקיבלה תביעות גם בלי חריגה כאמור בעיקר כי מטופלים נכנסו לטיפול רפואי מבלי לקבל מידע מלא.  

כיצד ביהמ״ש מכריע בשאלה אם הייתה רשלנות רפואית?

כדי להכריע בשאלה מהו טיפול רשלני, ביהמ״ש שואל עצמו מה היה עושה רופא סביר, בנסיבות דומות לפי:

(א) הספרות הרפואית. 
(ב) נהלי משרד הבריאות.
(ג) עדויות רופאים או עדות על מדיניות המוסד הרפואי.
(ד) ניירות עמדה של האיגוד הרלוונטי (הגניקולוגי, הפלסטי, רופאי המשפחה וכו׳). 

אבחנה שגויה

אבחנה שגויה הזינה מס' לא מבוטל של תביעות רשלנות רפואית. התביעה בדרך כלל טוענת למחשבה מקובעת בכיוון מחלה אחת וההגנה בדר"כ טוענת ל״חכמה שבדיעבד״. 
קרא עוד

תביעות נגד בתי חולים

תביעות נגד בתי חולים

רשלנות רפואית בניתוחתביעות נגד בתי חולים בשל רשלנות בניתוח תלויות בסוג הניתוח. בהמ״ש מבדיל בין רשלנות רפואית בניתוח מתוכנן, לבין ניתוח דחוף, חירום ומציל חיים.  
קרא עוד

למי פונים?

הגשת תביעה כרוכה בצירוף חוות דעת מומחה. לשם כך מזמינים את התיק הרפואי ומפנים אותו למומחה בצירוף מכתב מנחה. בסייג אחד: לאחר תאונת דרכים מגישים תביעה בלי מומחה. אין תיאור של מיהו מומחה בחוק. כדאי לפנות לכזה שיכיר את הפרוצדורה הרפואית הרלבנטית ויש לו נסיון בתחום. 

בית משפט רשלנות רפואית

כן. ברשלנות רפואית בניתוח. אם מטופל בחר בביצוע ניתוח על בסיס מידע מוטעה. לא בניתוח חירום מציל חיים.

מהו המידע? סיכונים (גם נדירים) וסיכויים. ביהמ״ש פסק כי כאשר קיימת יותר מאסכולה אחת, על הרופאים לגלות למטופל את שתיהן (פס"ד טל יוחאי). גם אם בחו"ל הטיפול אחר, ואפילו אם בישיבת צוות היו רופאים שחשבו שלא צריך לנתח.

התשובה היא שלא תמיד תובעים את הרופא, בדר״כ רק את המוסד הרפואי. משני טעמים:

(א) מכיוון שבי״ח או קופת החולים נושאים באחריות שילוחית למעשיו או מחדליו של הרופא.
(ב) תביעה נגד המוסד הרפואי תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, מכון הרנטגן, המעבדה וכו׳. 

שכר הטרחה הוא באחוזים, 20% ומע״מ בדר״כ. נוציא הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת. אם הצדדים יפנו למגשר בהמשך, יישאו הצדדים בשכר טרחתו בחלוקה שווה. 

עורכי דין לא יכולים רק להציג את החומר הרפואי למומחה. הם ינחו את המומחה משפטית מה צריך לכתוב, ויסבירו לו כיצד להתמודד עם קושי ראייתי, אם גם הוא נתקל בו.

אורן בושרי, עו״ד

המומחה

מה אם המומחה הרפואי ישיב ש-?:

שהרופאים לא רשמו וקשה להסיק מסקנה

נסביר לו דוקטרינות משפטיות על היפוך הנטל ברשומות רפואיות חסרות. בנגר נ’ וילנסקי קבע ביהמ״ש שרישום חסר פועל לרעת המוסד הרפואי.

שקשה לו לנקוב במילים רשלנות רפואית

נשאל אם הוא יכול לכתוב "חריגה מהסטנדרט הרפואי המוכר" במקום רשלנות רפואית. זה אותו דבר ומספיק טוב.

מה אם הרשלנות הרפואית היא למעשה הפרקטיקה בכל הארץ מלבד במוסד בו קרה?

בשטרן נ' שיבא (ע"א 3056/99) הגיעה למיון הרה עם ירידת מים ועובר במצב עכוז ונכנסה ללידה נרתיקית שהובילה לפגיעה בתינוק. באותה עת, "שיבא", להבדיל מיתר בתי החולים, אימץ מודל להעדיף קיסרי במקרים כאלו. רק שבמקרה הספציפי בשיבא לא עמדו במודל שאימצו לעצמם. בהמ"ש פסק שאין להקל עם בית החולים. אפילו שספרי הרפואה אז עדיין לא דיברו על המודל המחמיר.

שהרופאים נהגו לפי אסכולה אחת מתוך שתיים

נאמר לו שעל הרופאים לגלות למטופל את דבר קיומן של שתי האסכולות (ע"א 6936/09 עליון, טל יוחאי זריקות סטרואידים בשנות 94).

שאין רשלנות אבל הנזק נגרם בגלל חיסכון כספי זעום

נפנה אותו לפסק דין קליפורד: רופא שיניים שהשתמש במזרק לא שואב שגרם לשיתוק. זה היה הנוהג. אבל ביהמ״ש קבע כי אם המזרק השואב, זה שבטוח יותר, עולה 1 ש״ח יותר, התביעה תתקבל.

שחסר לו רישום של תסמין מסוים

נכתוב תצהירים של עדים לטיפול.
הכרחי כשהמטופל מת בנתיים.
נציע למומחה לכתוב חוו״ד על תנאי שביהמ״ש יקבל את האמור בתצהיר העדים על פני הרשומות.

מה כוללת חוות דעת של מומחה?

כעיקרון, המומחה יכתוב בחוות הדעת מה נסיונו, מה הסטנדרט הרפואי המקובל, ושהייתה סטייה מהותית ממנו.  

רשלנות רפואית סרטן

תביעות רשלנות רפואית רבות דנות בסרטן. נושא רב התביעות הוא אבחון באיחור, אבל תביעות אחרות מתייחסות לטיפול שגוי בסרטן. כמו תכנון לא נכון של שדה הקרינה. 

איחור באבחון

איחור באבחון קשור בפספוס של סימפטום אופייני. למעשה, הרופאים אמורים להכיר את הסימפטומים האופיינים לכל סוג של סרטן, למשל:

א. המטוריה (דם בשתן) לסרטן שלפוחית השתן, הערמונית והכליות;
ב. דם בצואה לסרטן המעי הגס;
ג. שיעול דם (המופטיזציה) לסרטן ריאות.  

תכנון שגוי של שדה הקרינה – רשלנות בטיפול בסרטן

תביעת רשלנות רפואית סרטן יכולה גם להתנצח עם מלאכת הטיפול. נניח אם הרופא לא תכנן נכון את ממדי השדה בקרינה והזיק לאיבר בריא סמוך. בדרך כלל בגידול פנים ולע. שם, האיברים החיונים קרובים זה לזה.

השאלה היא האם אבחון מוקדם יותר היה משנה את הטיפול. ואם הסיכוי לשרוד היה גבוה יותר, לו היה מאובחן קודם.

אורן בושרי, עו״ד

רשלנות רפואית בקופת חולים

תביעות רבות דנות ברשלנות רפואית בקופת חולים. מ-4 טעמים:

ראשית, כי המפגש הראשוני עם הרופא הוא בקופת חולים. שנית, משום שקיימים נהלי עבודה שגויים בקופות החולים.
שלישית, כי איחור באבחון מתרחש לרב בקופת חולים, ורביעית, בגלל שהטיפול הרפואי בארץ ביסודו מרוכז בהן.  

התכתבות מעל הרדאר של החולה

לעתים קיים קצר בתקשורת בין רופא המפנה לבדיקה לבין הרופא שמבצע את הבדיקה. או התכתבות "מעל הרדאר של החולה". החולה לא בקיא במושגים בסיסים ברפואה. אבל הרופא סבור מתוך שאננות כי אם הרנטגנולוג כתב אז גם המטופל קרא והבין. מדוע לכתוב “תהליך תופס מקום” ולא פשוט ״סרטן״? או לכתוב “להמשך בירור” בלי הפניה ברורה היכן? 

רשלנות רפואית מוסדית

הכוונה לרשלנות רפואית מוסדית מצד מנהלי קופת חולים ולא בהכרח רופאיו. למשל אם ההנהלה הורתה על בדיקה עם סיכון במבנה לא נגיש לאמבולנס, בקומה גבוהה ללא מעלית. 

סכומים בתביעות רשלנות רפואית

סכומים בתביעות רשלנות רפואית מחושבים בדומה לכל תביעת נזיקין. באופן שהפיצוי תלוי בעיקר בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. ובכל זאת קיים שוני מסוים:

השוני העיקרי מתיקי נזיקין אחרים שאינם רשלנות רפואית

סיכויי החלמה

כי אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי יחושב לפי שיעור סיכויי ההחלמה. כלומר, אם בגלל רשלנות נמנע טיפול רפואי שהיה גורם להירפא רק בקצת, החישוב יהיה על פי הסיכוי. 

פגיעה באוטונומיה

שוני אחר בתביעות רשלנות רפואית קשור ב״פגיעה באוטונומיה״. כי אדם נכנס לניתוח מבלי כל האינפורמציה שהוא צריך לדעת כדי להחליט אם להתנתח. זהו סכום שנוסף לתביעה במאות אלפי שקלים.

סכומי פיצויים שנפסקו בתיקי רשלנות רפואית לפי נושאים

על השארת גוף זר פסק ביהמ״ש 150,000 ש״ח (ת.א 2424/00 ירחמיאל קורין וגם ת.א. 978/91 יהודה כתבי נ' ד"ר שאול שגיב).

מות תינוק ברשלנות שווה פיצוי של כ-1,500,000 ש״ח.  

בתיק פלסטיקה פסקה השופטת הניג 110 אלף נטו בגלל העדר הסכמה מדעת בניתוח הגדלת חזה. מתוכם 45,000 ש״ח על ניתוח מתקן.

על אובדן אשך אחד בגלל בקע כלוא אצל ילד, פוסקים בערך 200,000 ש״ח. זאת בהיעדר הוכחה על פגיעה בפוריות ונזק נפשי.

על לידה שקטה, כלומר אובדן הריון תקין, מוכרים שני פסקי דין:  

באחד (המאוחר שבהם) – נפסק כ-1,200,000 לאשה שזה היה ילדה היחיד ושבהמשך נזקקה לפונדקאות. בשני – נפסק סך כולל (לאחר ערעור) של 830,000 ש״ח לאשה שאחר כך ילדה שני ילדים נוספים.

בשני, בפס״ד לבנה לוי נפסקו 400,000 ש״ח בגין אובדן עובר בשבוע 40. גם בפס״ד הירש נפסקו 600,000 ש״ח בגין אובדן הריון סמוך לשבוע 40.   

סכומי פיצויים שנפסקו בתיקי רשלנות רפואית למטופלים מבוגרים

א. בתיק חן מרדכי נגד בי״ח מאיר פסקו לתובע בן 84 שחי שנתיים נוספות עם נכות נוירולוגית 400,000 ש״ח.

ב. בפס״ד גרומנס נפסקו לאשה בת 87 שהמשיכה חודשיים עד פטירתה עם נכות מלאה 250,000 ש״ח.

ג. בפסק דין הלברד נפסקו סך של כ-400,000 ש״ח לאשה בת 81 שנחנקה למוות מאספירציה בניתוח. 

רשלנות רפואית עורך דין חדרה

פגיעה באוטונומיה

גם בלי רשלנות ניתן לזכות בכמה מאות אלפי שקלים בודדים. אם המטופל נכנס לטיפול בלא כל הידע שהיה צריך להיות מועבר לו. כלומר כשהיתה פגיעה באוטונומיה שלו להחליט החלטה מושכלת אם בכלל להיכנס לניתוח. 

מהו הסכום הכי גבוה שנפסק בגין פגיעה באוטונומיה? 

א. בפסד מאיה בן דוד (תסמונת דאון) נפסקו 250,000 ש״ח כי לא היתה רשלנות ורק כי הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. 
ב. בקוטיק נגד איכילוב נפסקו 275,000 ש״ח. ראה כתבה ב-ynet כאן. 
ג. בת.א (שלום, רמלה) 63519-11-16 350 נפסקו 350,000 ש״ח. 

פגיעה באוטונומיה וכאב וסבל

סוגיה רחבה קשורה בשאלה האם ניתן לפסוק פיצוי גם עבור פגיעה באוטונומיה וגם עבור כאב וסבל. בע"א 2278/16 קבע ביהמ"ש כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה.

חריג לכלל

החריג לכלל הוא מקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב במגוון התחושות השליליות העולות מן הפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל. אם תרצו, אותה גברת בשינוי אדרת.  

סכומים בתביעות רשלנות רפואית

הסכום הכי גבוה שנפסק עד כה

פסק הדין הכי גבוה עד כה התקבל במקרה של נכות מלאה אצל קטין. הסכום היה גבוה מעשרה מליון ש״ח. (מחוזי, השופטת דליה גנות, ת.א. 12074-07-10. פסק הדין אושר בעליון).

5/5