רשלנות רפואית שגרמה למוות

רשלנות רפואית שגרמה למוות מחייבת בראש ובראשונה ייעוץ משפטי ראשוני על נתיחה שלאחר המוות. עם הקושי התרבותי והדתי, היגון והצער, על המשפחה להבין כי כשאין נתיחה קל לטעון מנגד שאין קשר סיבתי בין הרשלנות לבין המוות.

המצב המשפחתי שמכתיב את דרך חישוב הפיצויים

חישוב הפיצויים תלוי בראש ובראשונה במצב משפחתי. משפחת רווק לא תפוצה כמשפחת נשוי, שהותיר אחריו משפחה שלמה שתלויה בפרנסתו ומקור הכנסתה נגדע. החישוב רק עבור כאב וסבל מגיע לכדי מאות אלפי ₪ ועד מיליון שקלים. צעיר יפוצה יותר ממבוגר כי צעיר אמור היה לחיות יותר שנים. כך היה הוא אמור לחסוך יותר. החלק הארי הוא הפסד השכר לעתיד, יותר נכון החיסכון ממנו.  

קיים גם חוסר הגיון בסכומים: תינוק שנפטר מיד לאחר הלידה שווה פיצוי של כ-1,500,000 ש״ח אבל אם הוא נפטר בלידה אז הפיצוי הוא חצי מזה. 

מדוע בתי החולים דוחקים במשפחה לוותר על נתיחה?

״בשטח״, בתי החולים דוחקים במשפחה לוותר על נתיחה כי הניתוח שופך אור על סיבת המוות. הרי אולי המוות קשור ברשלנות מצד בית החולים. נתיחה תמנע הכחשות מעין אלה. 

כיצד נתיחה שלאחר המוות תוכל לסייע בהוכחה של רשלנות?

חובת דיווח של בית החולים למשרד הבריאות

כאשר המוות נגרם בבית החולים, קיימת חובת דיווח למשרד הבריאות. המשרד חוקר ולחקירתו ערך ראייתי. בפרוטוקול הועדה לא יהיו מסקנות בדבר רשלנות רפואית אבל יהיה ״רענון נהלים״. רופאים מוסרים גרסאות שונות בבתי משפט מלוועדה וגם בוועדה הלשון פחות קשורה. הפרוטוקולים יכולים לסייע בהוכחת התביעה בבית המשפט.

רשלנות רפואית שגרמה למוות
5/5
דילוג לתוכן