כשבית החולים מכחיש קשר בין הטיפול לבין המוות
רשלנות רפואית שגרמה למוות מחייבת בראש ובראשונה ייעוץ משפטי ראשוני על נתיחה שלאחר המוות.
עם הקושי התרבותי והדתי, היגון והצער, על המשפחה להבין כי באין נתיחה בית החולים יטען כי אין קשר סיבתי בין הרשלנות לבין המוות.
״בשטח״, ביה״ח דוחק במשפחה לוותר על נתיחה. נתיחה תמנע הכחשות מעין אלה כי הניתוח שופך אור על סיבת המוות.
כיצד נתיחה שלאחר המוות תוכל לסייע בהוכחה של רשלנות?
נתיחה שלאחר המוות תוכל לסייע בהוכחה של רשלנות. כי אם בית החולים יתכחש לכך שמדובר בזיהום ויטען למשל שהחולה נפטר ממחלת הסרטן בגללה הגיע לבית החולים – ניתוח לאחר המוות יסייע בפתרון המחלוקת – כי בניתוח שלאחר המוות עורכים בדיקה מיקרוביולוגית גם של דם.
אם בית החולים יכחיש מתן תרופה במינון גבוה ושגוי – ניתוח שלאחר המוות יוכיח אחרת. כי ברגע שאדם מת, הקיבה מפסיקה לעבוד. כל מזון שהיה בקיבה נותר בה וניתן לדעת גם אילו תרופות נטל המנוח ומתי.
חובת דיווח של בית החולים למשרד הבריאות
כאשר המוות נגרם בבית החולים, קיימת חובת דיווח למשרד הבריאות. המשרד חוקר ולחקירתו ערך ראייתי. בפרוטוקול הועדה לא יהיו מסקנות בדבר רשלנות רפואית אבל יהיה ״רענון נהלים״. רופאים מוסרים גרסאות שונות בבתי משפט מלוועדה וגם כי בוועדה הלשון פחות קשורה. הפרוטוקולים פשוט יכולים לסייע בהוכחת התביעה בבית המשפט.
פיצויים
חישוב הפיצויים תלוי בראש ובראשונה במצב משפחתי. משפחת רווק לא תפוצה כמשפחת נשוי, שהותיר אחריו משפחה שלמה שתלויה בפרנסתו ומקור הכנסתה נגדע. החישוב עבור כאב וסבל מגיע לכדי מאות אלפי ₪ ועד מיליון שקלים. צעיר יפוצה יותר ממבוגר כי צעיר אמור היה לחיות יותר שנים אלמלא המוות. החלק הארי הוא הפסד השכר לעתיד, לפחות החיסכון ממנו.
