מתי חייבים לפעול מיד ומה אסור להחמיץ?
רשלנות רפואית שגרמה למוות היא מהאירועים הקשים והמורכבים ביותר מבחינה משפטית.
מעבר לאבל, בני המשפחה נדרשים לקבל החלטות קריטיות בזמן קצר, לעיתים בתוך שעות:
- האם להסכים לנתיחה שלאחר המוות?
- האם לדרוש דיווח למשרד הבריאות?
- איך לשמור על ראיות שעשויות להכריע תביעה עתידית?
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מוות במהלך טיפול רפואי לעומת מוות כתוצאה ממנו
לא כל מוות בבית חולים מצדיק תביעה.
ההבחנה המשפטית המרכזית היא בין:
- מוות שאירע במהלך טיפול רפואי
- מוות שנגרם כתוצאה מהטיפול עצמו
עילת תביעה קיימת רק כאשר ניתן להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית לבין המוות.
כלים ראייתים להוכחת מוות כתוצאה מרשלנות רפואית
במקרי מוות החשודים כרשלנות רפואית, קיימים כלים ראייתיים מרכזיים שעשויים להכריע את גורל התביעה. שניים מהחשובים שבהם הם חקירת משרד הבריאות ונתיחה שלאחר המוות, אשר כל אחד מהם מספק נדבך אחר להוכחת הקשר הסיבתי וההתנהלות הרפואית.
01
נתיחה שלאחר המוות בתיקי רשלנות רפואית
להרחבה משפטית ומעשית בנושא, ראו: ניתוח שלאחר המוות ורשלנות רפואית
האם מותר לבית חולים לשכנע משפחה לוותר על נתיחה
בפועל, לא אחת מופעל לחץ על המשפחה לוותר על נתיחה.
הסיבה ברורה. נתיחה עלולה לחשוף את סיבת המוות, ובמקרים מסוימים גם רשלנות מצד המוסד הרפואי.
ויתור מהיר על נתיחה עלול להביא לאובדן ראיות בלתי הפיך.
מה נתיחה לאחר המוות יכולה להוכיח
נתיחה לאחר המוות עשויה לספק ממצאים מכריעים, בין היתר:
-
מינון תרופתי שגוי
בדיקת תכולת הקיבה יכולה לאשר מתי ואיזה מינון תרופה ניטל לפני המוות, ולהכריע טענה של מתן תרופה במינון לא תקין. -
זיהום נרכש
בדיקות מיקרוביולוגיות יכולות להוכיח או לשלול קיומו של זיהום שנרכש במהלך אשפוז או טיפול רפואי.
02
חקירת משרד הבריאות כראיה בהליך אזרחי
האם לממצאי הוועדה יש ערך משפטי
לחקירת משרד הבריאות יש ערך ראייתי משמעותי, גם כאשר הוועדה אינה קובעת רשלנות רפואית.
במהלך החקירה:
- נגבות גרסאות מהצוות הרפואי
- מתועדות חריגות מהנהלים או צורך ברענון נהלים
- נוצר פרוטוקול שניתן להשוות לעדויות בבית המשפט
לא אחת מתגלות סתירות בין גרסאות שנמסרו בפני הוועדה לבין עדויות בהליך האזרחי, וסתירות אלו עשויות לחזק את התביעה.
באילו מקרי מוות חלה חובת דיווח
נהלי משרד הבריאות מחייבים מוסדות רפואיים לדווח על פטירה בנסיבות חריגות, ובכלל זה:
- מוות במהלך טיפול רפואי או ניתוח
- מוות בעקבות שימוש במכשור רפואי
- מוות בלתי צפוי או בלתי מוסבר מבחינה רפואית
מדובר בחובה מנהלית. הדיווח אינו תלוי ברצון בית החולים או ברצון המשפחה.
האם אי דיווח יכול להעיד על רשלנות
אי דיווח בניגוד לנהלים אינו מוכיח כשלעצמו רשלנות רפואית, אך הוא עשוי לשמש אינדיקציה להתנהלות בעייתית.
לעיתים עצם ההימנעות מדיווח מעלה שאלות בדבר ניסיון לצמצם פיקוח או חשיפה, ושאלות אלו מקבלות משקל בהליך האזרחי.
פיצויים בתביעת מוות מרשלנות רפואית
חישוב הפיצויים מושפע בראש ובראשונה ממצבו המשפחתי של הנפטר:
- פטירת רווק מובילה לפיצוי שונה מפטירת נשוי עם ילדים
- עיקר הפיצוי נובע מהפסד שכר עתידי או אובדן חיסכון
- צעיר יפוצה יותר ממבוגר בשל שנות עבודה עתידיות רבות יותר
רכיב הכאב והסבל לבדו עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.
קרא עוד על דרך חישוב הפיצויים בתיקי מוות.
עו״ד אורן בושרי
נקודות קריטיות למשפחה בשעות הראשונות
לא למהר לוותר על נתיחה
לדרוש תיעוד מלא של האירוע
לבדוק אם חלה חובת דיווח למשרד הבריאות
לפנות לייעוץ משפטי לפני קבלת החלטות בלתי הפיכות
לסיכום
רשלנות רפואית שגרמה למוות מחייבת פעולה מדויקת ומהירה כבר בשעות הראשונות שלאחר האירוע. החלטות כמו ויתור על נתיחה, אי דרישת תיעוד רפואי מלא או הימנעות מבדיקת חובת הדיווח למשרד הבריאות עלולות לפגוע ביכולת להוכיח את התביעה בהמשך. שילוב נכון בין נתיחה שלאחר המוות, חקירת משרד הבריאות וליווי משפטי מוקדם מאפשר לשמר ראיות, לחשוף כשלים בהתנהלות הרפואית ולהעריך אם מתקיימת עילת תביעה לפיצוי.
