גיליתם אחרי הלידה שלילד שלכם חסר קורפוס קלוסום - כפיס המח - הגשר שמחבר בין שני חלקי המח? ברוב המקרים הממצא מתגלה בבדיקת MRI או CT של המוח, לאחר פרכוסים, עיכוב התפתחותי או בדיקה שגרתית בפגייה. כשהחסר היה ניתן לזיהוי בסקירת המערכות ולא זוהה, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית ובעילה לתביעת הולדה בעוולה.
מה כתוב בפענוח MRI של הילד?
דו״חות הדמיה משתמשים במונחים שקשה להבין. הסקירה ב British Journal of Radiology מתארת את הסימנים האופייניים לחסר בקורפוס קלוסום.
היעדר המבנה בחתך האורך
במקום שבו הקורפוס קלוסום אמור להופיע, לא נראה מבנה מתאים.
חדרים צדדיים מקבילים
עקבות באולטרסאונד
חדרי המוח נראים מקבילים זה לזה במקום לפנות כלפי חוץ.
צרורות פרובסט, Probst bundles
סיבי עצב שלא חצו לצד השני ונערמו לאורך החדרים.
קרניים קדמיות בצורת קלשון או קסדת ויקינג
עקבות באולטרסאונד
כך נראים החדרים בחתך העטרתי.
קולפוצפליה, Colpocephaly
עקבות באולטרסאונד
הרחבה של הקרניים האחוריות של החדרים הצדדיים.
למה זה חשוב משפטית?
חלק מהסימנים האלה, כמו צורת החדרים והרחבת הקרניים האחוריות, משאירים עקבות גם באולטרסאונד בהריון.
מומחה מטעמנו משווה בין דוח ה MRI לבין תמונות הסקירה ובודק מה היה אפשר לראות.
האם היה אפשר לזהות את החסר בהריון?
הקורפוס קלוסום מתפתח בין שבוע 12 לשבוע 16 עד 20 להריון. הוא נוצר מהחלק הקדמי לכיוון האחורי, והחלק התחתון הקדמי נוצר אחרון. בסקירה המאוחרת המבנה כבר אמור להיות שלם.
- היווצרות הקורפוס קלוסום, משבוע 12 ועד שבוע 16 עד 20.
- סקירה מוקדמת, בערך בשבוע 14 עד 17. לעיתים מוקדם מדי לשלול חסר.
- סקירה מאוחרת, בערך בשבוע 20 עד 25. המבנה כבר אמור להיות קיים.
טענת ההגנה לגבי הסקירה המוקדמת
ההגנה עשויה לטעון שבסקירה המוקדמת עוד לא ניתן היה לשלול חסר. זו טענה שאינה תקפה לגבי הסקירה המאוחרת. בנוסף, ההתפתחות מהחלק הקדמי לאחורי מסבירה למה בחסר חלקי חסרים בדרך כלל החלקים האחוריים.
החובה לבדוק את מבני קו האמצע בסקירה המאוחרת
בסקירה המאוחרת הרופא צריך לבחון את מבני קו האמצע של המוח ואת צורת החדרים. כשהמבנה אינו נראה, או כשצורת החדרים חריגה, החשד מחייב בירור. מומחה מטעמנו בודק אם הבדיקה כללה את החתכים הנדרשים ואם הממצאים פוענחו נכון.
אי הפניה לבדיקות המשך
כשעולה חשד לחסר בקורפוס קלוסום, רופא סביר מפנה לבדיקות המשך. אלה כוללות נוירוסונוגרפיה ממוקדת, MRI עוברי, ייעוץ גנטי ובדיקות כמו מי שפיר עם צ׳יפ גנטי. הימנעות מהפניה כזו חורגת מהסטנדרט הרפואי הסביר.
מה צריך להוכיח, ומה לא?
אין צורך להוכיח שהרופא גרם למום. גם כשהמום נובע מגורם גנטי, הטענה היא שהרופא לא זיהה ממצא שהיה עליו לזהות. לכן העובדה שהמום גנטי אינה פוטרת את הרופא או את המוסד הרפואי מאחריות. המחקר ב Nature Communications מראה שמבנה הקורפוס קלוסום נקבע בתהליכי גדילה בשלב העוברי, כלומר החסר היה קיים כבר בזמן הסקירה.
ההחמצה שללה מכם את האפשרות לבירור, לייעוץ ולהחלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.
על מה תובעים אחרי הלידה?
התביעה במקרים כאלה היא תביעת הולדה בעוולה. בפסק הדין המנחה, ע״א 1326/07 המר נ׳ עמית, קבע בית המשפט העליון שהתביעה מוגשת על ידי ההורים. ההורים רשאים לתבוע גם את ההוצאות הנוספות לצרכי הילד לאורך כל חייו, ולא רק עד גיל 18.
כדי להצליח בתביעה צריך להראות שרופא סביר היה מזהה את הממצא או מפנה לבירור. וכן, שאילו ידעתם, הייתם שוקלים הפסקת הריון.
בחסר בקורפוס קלוסום, ובמיוחד כשיש ממצאים נלווים, ועדה להפסקת הריון עשויה לאשר הפסקה גם בשלב מתקדם. חוות דעת מומחה תבחן מה היה קורה אילו החסר זוהה בזמן. קראו עוד על רשלנות רפואית בהריון.
מה כדאי לעשות עכשיו?
ההבנה שהממצא התפספס מגיעה בדרך כלל זמן רב אחרי הלידה. בשלב הזה חשוב לאסוף את החומר הרפואי לפני שמשהו הולך לאיבוד.
אילו מסמכים לבקש?
בקשו את התמונות עצמן מכל סקירות המערכות ובדיקות האולטרסאונד בהריון, ולא רק את הסיכומים. בנוסף, שמרו את דוח ה MRI או ה CT של הילד ואת הדיסק עם התמונות. חשובים גם תוצאות הבדיקות הגנטיות והאבחונים ההתפתחותיים.
לא לחכות עם הבדיקה המשפטית
תביעת הורים כפופה בדרך כלל לתקופת התיישנות של 7 שנים. לכן כדאי לבדוק את התיק בהקדם, גם אם הילד כבר בן כמה שנים.
שאלות ותשובות על חסר בקורפוס קלוסום
האם אפשר לתבוע אם החסר לא אובחן בהריון?
כן, אם הסימנים היו גלויים בסקירה והרופא לא זיהה אותם. השאלה היא לא רק מה רואים היום ב MRI. השאלה היא מה רופא סביר היה צריך לראות בתמונות של אז.
אם הממצא היה מזוהה, ההורים היו מקבלים הפניה לבירור נוסף ומידע מלא כדי להחליט על המשך ההריון.
מתי אפשר לראות סימנים לחסר באולטרסאונד?
הקורפוס קלוסום משלים את התפתחותו בערך עד שבוע 20 להריון. לכן סקירת המערכות המאוחרת היא בדרך כלל הבדיקה הרלוונטית.
בסקירה הזו בודקים גם את חלל המחיצה השקופה. היעדר שלו, יחד עם חדרים מקבילים או הרחבה של הקרניים האחוריות, אמור לעורר חשד ולהוביל לבירור.
בסקירה נכתב שהכל תקין. האם זה סוגר את התיק?
לא. הרבה תיקים מתחילים בדיוק כך. מה שקובע הוא מה מופיע בתמונות עצמן, לא רק מה שהרופא כתב בדוח.
לכן חשוב לבקש מהמכון או מקופת החולים את כל תמונות הסקירה, ולא להסתפק בדוח הכתוב.
מי מגיש את התביעה, ההורים או הילד?
ההורים. בפסק דין המר נגד עמית, ע"א 1326/07, בית המשפט העליון קבע שההורים יכולים לתבוע כשנשללה מהם האפשרות להחליט על המשך ההריון.
הפיצוי כולל גם את ההוצאות הנוספות לגידול ילד עם מוגבלות, לאורך כל תוחלת חייו. תביעה של הילד עצמו בעילה הזו כבר לא מוכרת.
עד מתי אפשר להגיש תביעה?
בדרך כלל 7 שנים. מכיוון שזו תביעה של ההורים, המועד לא נדחה עד שהילד מגיע לגיל 18.
במקרים שבהם ההורים גילו את הקשר לסקירה רק מאוחר יותר, המועד יכול להימנות מיום הגילוי. כדאי לבדוק את התיק מוקדם ולא לחכות.
אילו מסמכים צריך כדי לבדוק אם יש עילה?
את כל דוחות ותמונות האולטרסאונד מההריון, את דוח ה MRI של הילד, ואת סיכומי הנוירולוג וההתפתחות.
מומחה מטעמנו בוחן את החומר ומשיב על שאלה אחת. האם הממצא היה נראה בזמן אמת.