פיברומיאלגיה בעקבות תאונת דרכים מציבה קושי משמעותי עבור חברות הביטוח, אשר נוטות להכחיש את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הופעת התסמונת. בבתי המשפט הן גם נוטות להמעיט בעוצמתם ובמשמעותם של התסמינים, על אף הפגיעה התפקודית והכרונית הנלווית למחלה.
הגדרה
פיברומיאלגיה (בעברית: "דאבת") היא תסמונת כאב כרונית ממקור שריר־שלד, המתבטאת ברגישות וכאב מפושטים בלפחות 11 מתוך 18/19 נקודות מוגדרות בגוף. המחלה שכיחה בקרב נשים, אך מופיעה גם בקרב גברים, ומתאפיינת ב-:
- פגיעה תפקודית ניכרת
- עייפות
- הפרעות שינה
- קשיים קוגניטיביים.
כיצד נוכיח שהמחלה דווקא מהתאונה?
ננסה להוכיח שהמחלה קשורה בתאונה, בכך שנבקש מביהמ"ש למנות מומחה בתחום הראומטולוגי. העולם המדעי כבר הגיע למסקנה שדחק נפשי בעטיה של תאונה וטראומה גורמת להתפרצות פיברומיאלגיה. אבל טראומה היא רק אחד מגורמי הדחק. ראה מחקר מצוטט מחו״ל.
ע״פ הספרות, פיברומיאלגיה לאחר פגיעה בצוואר שכיחה פי 13 מאשר לאחר חבלה בגפיים תחתונות. הצוואר כזכור, מועד לפגיעה בתאונות דרכים בפגיעת רכב מאחור.
נפגעי פיברומיאלגיה נתקלים לעיתים בעין חשדנית. בניגוד למחלות ראומטולוגיות אחרות, התסמונת אינה מלווה בדלקת. למרות מחקרים רבים שתומכים בקיומה, יש רופאים שעדיין מסרבים להכיר בפיברומיאלגיה כמחלה של ממש. חלקם שוללים את הקשר בין טראומה גופנית להתפרצות התסמונת. אחרים מתייגים את הסובלים כמתחזים או כהיסטריים.
כך נאלץ המטופל להתמודד לא רק עם כאב כרוני, אלא גם עם מערכת רפואית שמטילה ספק בסבלו.
כשמומחה ביהמ״ש מסרב להכיר בקשר שבין המחלה לתאונה
מה עושים אם המומחה אותו ממנה ביהמ״ש לא מכיר בקשר, בשל הזמן שחלף מהתאונה ועד לאבחון? חוקרים אותו בביהמ״ש ומציגים לו ולשופט/ת מקרים אחרים ששם דווקא המעיטו בהערכת הזמן שחלף, כגון:
| שם ההליך | הזמן שחלף מהתאונה עד לאבחון | ההחלטה |
|---|---|---|
| ת.א. 18403/98 לרנר חיה נ’ כהן | כשנתיים וחצי לאחר התאונה | ביהמ״ש הכיר בקשר הסיבתי |
| ת.א. 950/04 כהן נ’ סורוקה | שנה וחצי לאחר התאונה | בית המשפט הכיר בקשר הסיבתי |
| ת.א. 358/03 וגנר נ’ מגדל | שנתיים לאחר התאונה | הוכר הקשר הסיבתי |
פיברומיאלגיה כתוצאה מתאונת עבודה
באשר לפיברומיאלגיה כתוצאה מתאונת עבודה, רופאי הועדות אמורים לעבוד לפי חוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי/ אגף נפגעי עבודה. בערעור על ביטוח לאומי בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת המומחה מטעמו.
בית הדין אינו מתערב בממצאי היועץ מטעמו בדר״כ. ראשית כי האובייקטיביות של המומחה היא אקסיומה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכר מהצדדים. הוא האורים והתומים ובמחלוקת שכל כולה רפואית, "בית הדין לא מכניס את ראשו". בדר"כ, לכל היותר ניתן להפנות אליו שאלות הבהרה ולבקש מינוי נוסף מקביל אילו.
פיברומיאלגיה ואחוזי נכות
הפיצוי הכספי תלוי באחוזי הנכות בגין פיברומיאלגיה אותם יקבע הראומטולוג. בשנת 2021 המחוקק תיקן את תקנות הנכות באופן שסעיף 92 מתייחס מעתה ספציפית למחלה:
- ״ברמיסה, בלא הפרעות בתפקוד: 0%
- עם סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד: 10%
- עם סימנים קליניים בחומרה קלה, והפרעה בינונית בתפקוד: 20%
- בחומרה בינונית + הפרעה ניכרת בתפקוד: 30%
- בסימנים קליניים בחומרה קשה המצריכים טיפול רפואי קבוע + הפרעה קשה בתפקוד: 40%״
קנאביס
חולי פיברומיאלגיה המבקשים רישיון קנאביס רפואי יקבלו אישור אם יעמדו בתנאים מסוימים, ללא צורך בוועדת ערר.
המשמעות הכספית
המשמעות הכספית היא שלתביעה יתווסף סכום שהוא היוון של כל התשלומים העתידיים שתוציא התובעת בעבור הוצ׳ רפואיות כל ימי חייה. מדובר בתוספת משמעותית לתביעת הפיצויים. בתיק מסוים קיבלה התובעת על 20% נכות למעלה מחצי מליון ש״ח. אם כי שם היו נכויות אחרות נוספות.
"חברת הביטוח תעשה הכל כדי לא להכיר במחלה כקשורה לתאונה. רק קנאביס שווה 100,000 ש״ח בממוצע במרוצת השנים לנפגע/ת".
עו״ד אורן בושרי
