פגיעת ראש ופגיעה מוחית קשה לאחר תאונה, נפילה או חבלה | תביעת פיצויים

פגיעה מוחית או פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים, נפילה או חבלה ישירה עלולה לגרום לזעזוע מוח, נזק מוחי מתמשך, ירידה קוגניטיבית ואובדן כושר עבודה. בתביעות פיצויים, גובה הסכום נקבע לפי חומרת הפגיעה, אחוזי הנכות, ההשלכות התפקודיות והצורך בשיקום.

עורך דין חבלת ראש
״פגיעת ראש קלה עשויה להסתיים בפיצוי נמוך יחסית, בעוד שפגיעה מוחית עם מגבלות קבועות נאמוד במליונים״

כמה פיצוי מקבלים על פגיעת ראש?

הפיצוי על פגיעת ראש יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים כאשר מדובר בחבלה קלה ללא נכות קבועה, ועד למיליוני שקלים כאשר נותרת פגיעה מוחית משמעותית.

מה קובע את גובה הפיצוי

גיל הנפגע
השכר לפני התאונה
אחוזי הנכות
ובעיקר, הפגיעה בתפקוד

בתיקים הקשים עיקר הפיצוי נובע מאובדן כושר השתכרות, צורך בעזרת הזולת, שיקום, הוצאות רפואיות והתאמות דיור. לכן גיל הנפגע, השכר לפני התאונה, אחוזי הנכות ובעיקר הפגיעה בתפקוד משפיעים באופן ישיר על שווי התביעה.

פסקי דין נבחרים

מס' הליךגילמהות החבלהפיצוי
ת"א 1640-09מחוזי תל אביב 30 הולכת רגל שנפגעה מקטנוע. חבלת ראש בינונית עם דימומים תוך גולגולתיים, הפרעות זיכרון, קשב וריכוז, דיכאון וחרדה. נכות רפואית 43%, תפקודית 50%. 4,840,043 ש"חללא ניכוי ביטוח לאומי
ת"א 11113-09-15מחוזי תל אביב 16.5 פגיעת ראש קשה, חוסר הכרה מעל חודש, אטקסיה וליקוי קוגניטיבי קשה. 100% נכות משוקללת. 12,829,550 ש"ח
ת"א 11873-02-18מחוזי באר שבע 4 שנים ו-8 חודשים הולך רגל שנפגע מרכב. חבלת ראש ושמונה חודשי שיקום בלוינשטיין. נכות נוירולוגית 50%, אובדן כושר השתכרות 80%. 3,745,100 ש"ח3,695,098 ש"ח לאחר ניכויים
ת"א 44395-07-15מחוזי מרכז 44 תאונת עבודה, נפילה מגובה 12 מטר. דמם מוחי נרחב ופגיעה רב מערכתית. 100% נכות. 6,939,428 ש"חלאחר 5% אשם תורם, ובנוסף 965,541 ש"ח לאשתו כנפגעת משנית
ת"א 14602-04-20מחוזי תל אביב לא צוין פגיעת ראש קשה, טיפול בבית בליווי צמוד. 13,211,210 ש"חמתוכם 4,460,418 ש"ח לעזרה וסיעוד
ת"א 27662-08-17מחוזי ירושלים 23 רוכב אופנוע. דימום מוחי, בצקת מוחית ושברים מרובים. נכות קוגניטיבית 60% ושיתוק פלג גוף ימין, נכות תפקודית 100%. 6,675,000 ש"חלפני ניכוי גמלאות ביטוח לאומי
ת"א 44998-11-19מחוזי תל אביב 39 צליפת שוט בתאונה, ושלושה חודשים אחר כך דימום מוחי חריף. נכות משוקללת 48%. 1,993,852 ש"חלאחר 20% אשם תורם וניכוי ביטוח לאומי
ת"א 6689-07-16מחוזי תל אביב, רשלנות רפואית לא צוין צינור הנשמה נפלט בטיפול נמרץ ללא השגחה, דום לב ונזק מוחי קשה. 100% נכות. 1,400,000 ש"חמעבר לתגמולי ביטוח לאומי, בפשרה

הסכומים כפי שנפסקו, חלקם לפני ניכוי גמלאות ביטוח לאומי ואשם תורם.

פגיעת ראש עם CT תקין – האם עדיין אפשר לקבל פיצוי?

CT תקין אינו שולל בהכרח תלונות מתמשכות לאחר חבלת ראש. בתביעה בוחנים גם רצף רפואי, תלונות על זיכרון וריכוז, כאבי ראש, סחרחורת, שינוי התנהגותי ופגיעה בתפקוד ובעבודה.

מקרה ממשרדנו

40% נכות קוגניטיבית לאחר פגיעת ראש, גם כשה-MRI תקין

ת״א 31882-08-24, בית משפט מחוזי ת״א

בתיק המתנהל במשרדנו קבע מומחה בית המשפט כי הנפגעת סובלת מפגיעה מוחית משמעותית. מה שהכריע את התמונה לא היה צילום, אלא הערכה נוירופסיכולוגית מקיפה.

MRI ובדיקה נוירולוגית רגילה

יכולות להיראות תקינות. פגיעה מוחית מפושטת לא תמיד נראית בהדמיה.

הערכה נוירופסיכולוגית מקיפה

חשפה הפרעות קוגניטיביות אורגניות ברמה בינונית עד קשה.

40% נכות קוגניטיבית

ובנוסף 40% נכות מוטורית בגין אטקסיה, לפי קביעת מומחה בית המשפט.

בפגיעת ראש לא די בהדמיה ובבדיקה נוירולוגית רגילה. המבדקים הקוגניטיביים הם שמגלים את היקף הנזק, ולכן חשוב לדרוש אותם כבר בשלב מינוי המומחים.

כיצד מחושב סכום הפיצוי בתביעות נזק מוחי?

אין סכום קבוע. גובה הפיצוי נקבע לפי גיל הנפגע, השכר לפני התאונה, אחוזי הנכות, משך אי הכושר, הצורך בעזרת הזולת וההשפעה על העבודה והחיים. כאשר מדובר בפגיעת ראש, המחלוקת עם חברת הביטוח אינה רק רפואית אלא בעיקר כלכלית.

הוכחת נזק תפקודי ואיכות חיים בבית המשפט

בתביעות פגיעת ראש בתי המשפט בוחנים בעיקר את ההשלכות התפקודיות של הנזק המוחי לאורך זמן. לכן ניהול נכון של התיק מחייב הסתכלות מעבר לאחוזי נכות, הכוללת:

פגיעת ראש
״אם הדימום קטן לא מנתחים ואם הוא גדול לא מנתחים. מנתחים רק בבינוני״.

פגיעה מוחית טראומטית TBI לאחר תאונה

פגיעה מוחית טראומטית נקראת באנגלית Traumatic Brain Injury או בקיצור TBI. היא עלולה להיגרם בתאונת דרכים, בנפילה או בחבלה ישירה בראש.

הפגיעה אינה חייבת לגרום לשבר בגולגולת או לדימום מוחי. לעיתים התסמינים מופיעים גם כאשר בדיקות ההדמיה אינן מציגות נזק משמעותי.

TBI קל וזעזוע מוח

פגיעה מוחית קלה יכולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורת ועייפות. ייתכנו גם קשיי זיכרון וריכוז.

תסמונת לאחר זעזוע מוח

תסמינים שנמשכים לאחר החבלה עשויים להתאים לתסמונת לאחר זעזוע מוח. התסמונת עלולה להשפיע על עבודה, לימודים ותפקוד יום-יומי.

TBI בינוני או קשה

פגיעה חמורה יותר עלולה להשאיר נזק קוגניטיבי או נוירולוגי. לעיתים נדרש שיקום ממושך ועזרת הזולת.

הנכות התפקודית לאחר TBI

אחוזי הנכות אינם תמיד משקפים את מלוא הפגיעה. קושי בזיכרון, בקשב ובריבוי משימות עלול לפגוע בכושר העבודה.

חשוב לדעת: CT או MRI תקינים אינם שוללים תמיד פגיעה מוחית. בתביעה בוחנים גם תיעוד רפואי, תלונות מתמשכות והשפעה על התפקוד.

תסמינים נוירולוגיים מבוססי תיעוד המחזקים את התביעה

גם כאשר ההדמיה תקינה, ייתכנו תסמינים משמעותיים לאחר פגיעת ראש. תיעוד עקבי שלהם עשוי לחזק את התביעה:

  • כאבי ראש חוזרים
  • סחרחורת וחוסר יציבות
  • ירידה בזיכרון ובריכוז
  • רגישות לאור או לרעש
  • חרדה או שינוי התנהגותי
  • הפרעות שינה

ככל שקיים רצף טיפולי, פנייה לנוירולוג, בדיקות מתאימות ותיעוד תפקודי, כך קל יותר להוכיח את היקף הנזק.

המחלוקת על הפיצויים בפגיעה מוחית קשה

בפגיעה מוחית קשה המחלוקת אינה מסתיימת באחוזי הנכות. בתי המשפט בוחנים גם את צורכי הנפגע ואת היקף הפיצוי העתידי.

סוג המחלוקת טענת חברות הביטוח מה יקבע בית המשפט
תוחלת חיים קיצור תוחלת חיים עקב מחלות רקע או גורמי סיכון. חוות דעת רפואית ושיקומית עשויה להראות תוחלת חיים קרובה לנורמה. כל שנה נוספת עשויה להגדיל את הפיצוי.
התאמת דיור אין צורך בהתאמות קבועות בבית. חוות דעת שיקומית עשויה להוכיח צורך בהתאמות נגישות ובטיחות. צורך כזה עשוי להגדיל את הפיצוי.
עזרת הזולת וסיעוד ניתן להסתפק בעזרה חלקית או במטפל זר. ברירת המחדל היא מטפל זר. מטפל מקומי עשוי להיות מוכר כאשר קיים צורך טיפולי או קוגניטיבי מיוחד. בפגיעה מוטורית קשה במיוחד עשוי בית המשפט לפסוק לפי הלכת אקסלרד. במקרים מסוימים מדובר בסכומים גבוהים מאוד לכל חודש.
אובדן כושר השתכרות ניתן לעבוד בעבודה אחרת או לחשב לפי שכר נמוך. כאשר מוכח אובדן כושר מלא, הנכות התפקודית מקבלת משקל מרכזי. ניתן גם להוכיח פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.
שיקום ניתן להסתפק בשיקום ציבורי. ניתן להוכיח צורך בשיקום אינטנסיבי או ייעודי. צורך כזה עשוי להגדיל את סכום הפיצוי.

הפגיעות הנוירולוגיות הנפוצות והשפעתן על התיק

פגיעה מוחית או נזק מוחי בעקבות פגיעת ראש אינם אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך של השלכות תפקודיות. במקרים רבים, הפגיעה הנוירולוגית היא רק נקודת הפתיחה של שורה של מגבלות המשפיעות על התפקוד היומיומי, העצמאות האישית והיכולת לעבוד.

1. מדד PTA (אמנזיה פוסט-טראומטית) כאינדיקציה לחומרת הפגיעה

אמנזיה פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Amnesia) היא מצב שכיח של בלבול, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, וקושי ברישום או זיכרון של אירועים חדשים מיד לאחר חבלת הראש. במישור המשפטי, משך תקופת ה-PTA אינו רק נתון רפואי חולף, אלא משמש עבור מומחים מטעם בית המשפט ככלי אובייקטיבי ומכריע להערכת עומק הפגיעה המוחית הראשונית. ככל שמשך האמנזיה ממושך יותר (נמדד בימים או בשבועות), כך גדלה הסבירות לקיומו של נזק קוגניטיבי אורגני קבוע, מה שמסייע לבסס אחוזי נכות גבוהים יותר בתביעות נזקי גוף מורכבות.

2. פגיעות בשדה הראייה והמיאנופיה כעילת תפקוד עצמאית

חבלות באזורים האחוריים של המוח, ובמיוחד באונה האוקסיפיטלית (Occipital Lobe), עלולות להוביל לפגיעה קשה במערכת הראייה המרכזית, לרבות ראייה כפולה, טשטוש כרוני או אובדן מוחלט של חצי משדה הראייה בכל עין (מצב המכונה המיאנופיה). מדובר בליקוי בעל השלכות תפקודיות דרמטיות על חיי היום-יום: הוא שולל לחלוטין את היכולת לנהוג ברכב, מגביל בצורה קיצונית את יכולת הניידות במרחב הציבורי, ומונע מהנפגע לעסוק במקצועות רבים. מסיבה זו, בתי המשפט נוטים לתרגם פגיעה זו לפסיקת פיצויים משמעותית ביותר תחת ראשי הנזק של הפסדי השתכרות עתידיים והזדקקות מוגברת לעזרת צד ג'.

3. פגיעה במרכזים עצביים והיווצרות חוסר שליטה על סוגרים

כאשר הנזק המוחי פוגע במרכזים העצביים העליונים האחראיים על תפקוד מערכת השתן והמעיים, הנפגע עלול לסבול מאובדן שליטה חלקי או מלא על הסוגרים. מעבר למחיר הנפשי, החברתי והפגיעה האנושה באיכות החיים של האדם, מבחינה משפטית מדובר במצב המגדיר את הנפגע כתלוי בזולת לצורך ביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות (ADL). במסגרת תביעת הפיצויים, ליקוי זה מהווה את התשתית המרכזית לדרישת עלויות סיעוד והשגחה קבועות לאורך כל תוחלת החיים, לצד כיסוי הוצאות רפואיות כבדות עבור רכישת ציוד היגייני וטיפולים מונעים.

4. דיספגיה (הפרעות בליעה) והשלכותיה על עלויות הטיפול והסיעוד

דיספגיה (Dysphagia) היא פגיעה נוירולוגית במנגנון הבליעה, המונעת מהנפגע לבלוע מזון או נוזלים בצורה בטוחה, ומעמידה אותו בסכנת חנק קבועה או דלקות ריאות חוזרות (אספירציה). במקרים חמורים, הנפגע נאלץ לעבור להזנה מלאכותית פולשנית באמצעות צינורית ייעודית (כגון זונדה או פתח PEG ישירות לבטן). ניהול תיק נזיקין שבו קיימת דיספגיה מחייב הסתמכות על חוות דעת של מומחה שיקומי, שכן העלויות הכרוכות במצב זה הן עצומות: החל מהצורך בליווי צמוד בזמן הארוחות למניעת חנק, דרך רכישת מזון רפואי ייעודי ומרוכז, ועד לציוד מתכלה וטיפולים קבועים של קלינאית תקשורת.

בתיקי פגיעה מוחית מצרפים לפחות שתי חוות דעת מרכזיות. האחת, נוירולוג להערכת הפגיעה המוחית והשלכותיה הרפואיות. השנייה, מומחה שיקומי. להערכת התפקוד, הניידות, הצורך בעזרת הזולת, התאמות דיור וציוד שיקומי. השילוב בין שתי חוות הדעת הוא שמאפשר להעריך את הנזק המוחי והתפקודי המלא.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים

במקרים של פגיעה מוחית בתאונת דרכים, מוקד ההתנהלות המשפטית עובר במהירות לשאלת הטיפול והשיקום. כבר בשלבים הראשונים חשוב לפעול מול חברת הביטוח לצורך מימון אשפוז במרכז שיקומי מתאים. טיפול שיקומי מוקדם ואיכותי כמו ב"לוינשטיין" משפיע לא רק על מצבו של הנפגע, אלא גם על היכולת להעריך נכונה את היקף הנזק.

מרכזים שיקומיים ייעודיים לצד מחלקות שיקום בבתי חולים כלליים מאפשרים רצף טיפולי, גישה למומחים מתחומים שונים ותיעוד רפואי מדויק, אשר משמש בהמשך בסיס לניהול התביעה.

תשלום תכוף – מימון ביניים לנפגע ראש
בתיקי פגיעה מוחית ניתן לדרוש תשלום תכוף, שהוא תשלום מיידי על חשבון הפיצוי העתידי. מטרתו לאפשר לנפגע ולמשפחתו להתמודד עם התקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, הכוללת אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, צורך בסיעוד זמני ורכישת ציוד שיקומי. את תביעת הנזק המלאה מגישים לרוב לאחר סיום שלב השיקום הראשוני והתייצבות רפואית, אז ניתן להעריך את הנזק לצמיתות בצורה מדויקת יותר.
בית חולים המתמחה בשיקום אחרי פגיעה מוחית
כדאי ללחוץ על חברת הביטוח לאשפוז בבתי חולים המתמחים בשיקום.

סיכום

תביעת פיצויים בגין פגיעת ראש, פגיעה מוחית או נזק מוחי משמעותי אינה מתמצה בקביעת אחוזי נכות.

גובה הפיצוי נקבע בעיקר לפי:

  • התפקוד בפועל
  • הצורך בשיקום
  • עזרת הזולת
  • אובדן כושר השתכרות

ניהול נכון של התיק כבר בשלבים הראשונים מאפשר להעריך את הנזק האמיתי ולהימנע מפיצוי חלקי.

שאלות ותשובות

איך מוכיחים נזק מוחי לאחר פגיעת ראש?

+

גם כאשר אין שבר בגולגולת או צורך בניתוח, עדיין ניתן להוכיח נזק מוחי באמצעות מכלול ראיות רפואיות ותפקודיות.

  • תיעוד רפואי סמוך לתאונה
  • בדיקות נוירולוגיות
  • MRI או בדיקות הדמיה מתאימות
  • מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים
  • חוות דעת מומחים
  • עדויות על ירידה בתפקוד היומיומי

בתי המשפט בוחנים במיוחד פגיעה בזיכרון, קושי בריכוז, עייפות, שינוי התנהגותי ופגיעה בעבודה.

אילו מסמכים חשוב לשמור אחרי פגיעת ראש?

+

כדי לחזק תביעת פיצויים לאחר פגיעת ראש, חשוב לשמור כל מסמך רפואי, תפקודי וכלכלי הקשור לפגיעה.

  • סיכום חדר מיון ואשפוז
  • בדיקות CT, MRI או EEG
  • אישורי מחלה
  • תלושי שכר לפני ואחרי התאונה
  • קבלות על טיפולים והוצאות
  • דוחות משטרה או דיווח תאונה
  • מסמכי שיקום ופיזיותרפיה
  • תיעוד של ירידה תפקודית בעבודה או בבית

תיעוד מסודר עשוי להשפיע באופן ישיר על גובה הפיצוי.

מה מיוחד בתביעת פגיעת ראש אצל ילדים וקטינים?

+

כאשר ילד נפגע בראש, קשה לעיתים להעריך מיד את מלוא הנזק העתידי. בעיות קשב, קושי לימודי, הפרעות התנהגות או מגבלה קוגניטיבית עשויות להתגלות רק בהמשך.

לכן בתביעות של קטינים בוחנים גם את ההשפעה העתידית על לימודים, תעסוקה, עצמאות ותפקוד בבגרות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין לפגיעת ראש?

+

מומלץ לפנות מוקדם לעורך דין כאשר קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • אשפוז או אובדן הכרה
  • כאבי ראש מתמשכים
  • סחרחורת או נפילות
  • ירידה בזיכרון או בריכוז
  • היעדרות ממושכת מהעבודה
  • צורך בשיקום
  • מחלוקת מול חברת ביטוח
  • חשש לנכות קבועה

פנייה מוקדמת מסייעת לשמור ראיות, להפנות לבדיקות מתאימות ולמנוע פגיעה בתביעה.

פגיעה מוחית קשה יכולה להצדיק גם תביעת ביטוח סיעודי

כאשר פגיעה מוחית גורמת לתלות בעזרת הזולת, ירידה קוגניטיבית, קושי בניידות או צורך בהשגחה, כדאי לבדוק גם זכאות נפרדת לפי ביטוח סיעודי . אפשר להגיש תביעה סיעודית במקביל לתביעת הנזיקין או לתביעה מול ביטוח לאומי. ברוב המקרים מדובר בזכות חוזית לפי הפוליסה, ולכן אין קיזוז אוטומטי רק משום שהנפגע מקבל או עשוי לקבל פיצוי ממקור אחר.