איחור באבחון סרטן השד עלול להוביל לטיפול קשה יותר, לכריתת שד ולפגיעה בסיכויי ההחלמה.
כדי לבחון תביעה, לא שואלים רק אם היה איחור, אלא מה קרה למטופלת כתוצאה ממנו.
איך מוכיחים שהאיחור באבחון סרטן שד בא בגדר רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר היו סימנים שחייבו בירור, אך הרופא לא פעל בהתאם. כך למשל, כאשר מטופלת התלוננה על גוש בשד, שינוי במבנה השד, כאב חד צדדי, הפרשה, שינוי בעור או ממצא חשוד בבדיקה קודמת. רופא אינו יכול להסתפק בהרגעה כללית. עליו לבדוק, לתעד, לשקול הפניה לממוגרפיה, אולטרסאונד או ביופסיה, ולקבוע מעקב ברור. אלו סוגי הכשלים החוזרים הבאים בגדר רשלנות רפואית:
רשלנות רפואית בהחמצת מיקרו-הסתיידויות בממוגרפיה
החמצה של הסתיידויות עדינות או מיקרו-הסתיידויות בבדיקת ממוגרפיה עלולה לעכב את אבחון המחלה.
אי-אבחון סרטן שד אונתי (Lobular Carcinoma)
סרטן שד אונתי, Lobular Carcinoma, עלול להיות קשה לזיהוי במישוש או בממוגרפיה רגילה. במקרים מתאימים נדרש לשקול גם בדיקת MRI.
מחדל רפואי במעקב אחר נשאות גנטית (BRCA1/BRCA2)
אצל נשים עם נשאות גנטית ל־ BRCA1 או BRCA2, נדרש מעקב רפואי מותאם. כשל במעקב עלול להוביל לאיחור באבחון.
ביופסיה רשלנית שאינה דוגמת את מוקד המחלה
גם כאשר מבוצעת ביופסיה, ייתכן כשל אם הדגימה אינה נלקחת מהמוקד החשוד האמיתי. במקרה כזה התוצאה עלולה להרגיע לשווא, בעוד המחלה ממשיכה להתפתח.
כשל באבחון שד צפוף ללא הפניה לבדיקה משלימה
במקרים של שד צפוף, ממוגרפיה רגילה עלולה שלא להספיק. לכן נדרש לשקול בדיקה משלימה, כגון אולטרסאונד או MRI, בהתאם לממצאים ולגורמי הסיכון.
קצב גדילת סרטן השד ולמה הוא חשוב משפטית
קצב הגדילה של סרטן השד משתנה ממטופלת למטופלת.
הוא תלוי בסוג הגידול, במאפיינים הביולוגיים שלו, בגיל המטופלת, ברקע הגנטי ובשלב שבו התגלה.
מבחינה משפטית, קצב הגדילה חשוב משום שהוא מסייע להעריך מתי ניתן היה לגלות את המחלה ומה היה צפוי לקרות באבחון מוקדם יותר.
לעיתים המומחה הרפואי קובע כי מדובר בתהליך שהתפתח במשך זמן רב, ולא באירוע שהופיע לפתע. במקרים כאלה, שאלת המעקב הרפואי מקבלת חשיבות גדולה במיוחד.
מה עלינו להוכיח לגבי הנזק שגרם האיחור?
הוכחת קשר סיבתי לנזק הגופני
גם כאשר אנו מוכיחים כי הרופא התרשל, חובתנו להראות קשר סיבתי ישיר לנזק הגופני שנגרם למטופלת. בתביעות אלו, בית המשפט בוחן אם הגילוי המאוחר כפה על המטופלת מציאות רפואית קשה ומורכבת יותר.
השלכות רפואיות ותפקודיות של המחדל
- אבחון המחלה בשלב מתקדם ואגרסיבי יותר.
- אלץ את המטופלת לעבור טיפולי כימותרפיה קשים.
- צורך בטיפולי הקרנות ממושכים.
- ביצוע כריתת שד מלאה במקום ניתוח משמר שד.
- פגיעה ממשית בסיכויי ההחלמה וקיצור תוחלת החיים.
- הרס דימוי הגוף בעקבות הצלקות או הכריתה.
- נזק נפשי עמוק, חרדות ודיכאון.
- אובדן כושר עבודה ופגיעה תפקודית יומיומית.
- הוצאות רפואיות כבדות לצד הפסדי שכר משמעותיים.
ביסוס עילת הפיצוי
אנו ממקדים את הטיעון המשפטי בפער הדרמטי שבין המצב הרפואי הנוכחי, לבין התוצאה הקלה שהמטופלת הייתה משיגה אילו הרופא היה מגלה את המחלה בזמן ומעניק טיפול מהיר.
האם האיחור גרם לכריתת שד או לטיפול קשה יותר?
זו אחת השאלות המרכזיות בתביעות מסוג זה.
אבחון מוקדם עשוי לאפשר ניתוח משמר שד, טיפול ממוקד יותר ולעיתים הימנעות מטיפולים קשים.
כאשר האבחון מתעכב, המחלה עלולה להתפשט מקומית. במצב כזה הצוות הרפואי עשוי להמליץ על כימותרפיה, הקרנות, כריתה מלאה ושחזור.
לכן, בתביעה לא מסתפקים בטענה שהייתה טעות באבחון. חובתנו להוכיח שההתרשלות שינתה ישירות את פרוטוקול הטיפול שהמטופלת נאלצה לעבור ואת היקף הנזק הגופני.
מה הפיצוי שמקבלים על איחור באבחון סרטן השד?
בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים כאשר האיחור באבחון סרטן השד שינה את מהלך המחלה, החמיר את הטיפול או פגע בסיכויי ההחלמה.
גובה הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם בפועל, ולא לפי עצם קיום המחלה בלבד.
כיצד נקבע גובה הפיצוי?
גובה הפיצוי הכספי נקבע בבית המשפט על בסיס מספר נתוני מפתח מרכזיים:
- השפעת משך האיחור על התקדמות המחלה.
- היקף הטיפולים הרפואיים, משכם ומידת הפולשנות שלהם.
- פגיעה ישירה בסיכויי ההחלמה לעומת אבחון בזמן.
- אובדן הכנסה נוכחי ופגיעה עתידית בכושר ההשתכרות.
- הוצאות רפואיות נלוות, עזרת צד ג' בבית וסיעוד.
סוג הפגיעה והפיצוי
פגיעה בסיכויי ההחלמה
ביסוס פיצוי משמעותי, גם כאשר עיקר הטענה המשפטית מתמקד באובדן הסיכוי לקבלת טיפול רפואי מוקדם ויעיל יותר.
החמרת היקף הטיפול
פסיקת פיצויים בגין כפיית טיפולים קשים ותוקפניים יותר, כאב וסבל מוגבר ופגיעה קשה באיכות החיים.
גילוי בשלב מתקדם
במקרים שבהם נגרם נזק גופני כבד, סכומי הפיצויים עשויים להגיע לערכים גבוהים מאוד.
קיצור תוחלת חיים
החמרה קיצונית ומקרים קשים
כאשר האיחור הרשלני באבחון המחלה הוביל להחמרה קיצונית במצב הרפואי או לפטירת המטופלת, המציאות המשפטית משתנה.
במצבים אלו, בית המשפט נוטה לפסוק פיצויים כספיים משמעותיים בגין ראש הנזק של קיצור תוחלת חיים, לצד מתן פיצוי מלא על הנזקים הכלכליים והנפשיים הכבדים שנגרמו לבני המשפחה והשארתם ללא מפרנס.
טענות ההגנה של הנתבעים
טענות הגנה נפוצות וכיצד מתמודדים איתן?
הנתבעים מעלים טענות הגנה חוזרות, שבית המשפט בוחן לפי הסטנדרט הרפואי המקובל.
01
“לא היה לרופא בסיס לחשד”
הנתבעים טוענים לעיתים כי לא עמד בפני הרופא בסיס לחשד המצדיק בירור נוסף. בית המשפט בוחן טענה זו לפי מכלול הנסיבות, ולא לפי ממצא בודד.
כאשר מטופלת מתלוננת שוב ושוב, מדווחת על שינוי בתחושה, על כאב חד צדדי או על רקע משפחתי, גם בהיעדר גוש מוחשי, הרופא חייב להפנות לבירור מתאים. היעדר אבחנה חד משמעית אינו פוטר אותו מחובת בדיקה.
02
“גם גילוי מוקדם לא היה משנה”
לעיתים נטען כי מדובר בסרטן אגרסיבי, ולכן האיחור אינו רלוונטי. בתי המשפט בוחנים טענה זו בזהירות.
גם בסרטן אלים, גילוי מוקדם עשוי להשפיע על סוג הטיפול, היקפו, והנזק שנגרם. די בפגיעה בסיכויי ההחלמה או בהחמרת מהלך המחלה כדי לבסס אחריות.
03
“המטופלת לא הייתה נענית לבדיקה או לטיפול”
הנתבעים טוענים לעיתים כי גם אם הרופא היה מפנה לבדיקה, המטופלת לא הייתה פועלת לפי ההפניה. על הנתבעים להוכיח טענה זו.
כאשר המטופלת פונה שוב ושוב, מבקשת בדיקה או משתפת פעולה עם טיפול, בית המשפט דוחה את הטענה. האחריות ליזום בירור, להפנות לבדיקה ולהסביר את משמעות הממצאים מוטלת על הרופא.
נזקים ברי פיצוי גם בלי פגיעה בסיכויי ההחלמה
לעיתים קשה להוכיח במדויק עד כמה האיחור פגע בסיכויי ההחלמה.
אבל גם אז ייתכן פיצוי בגין נזקים אחרים.
לדוגמה, אם האיחור גרם לכריתה רחבה יותר, לטיפול כימותרפי, להקרנות, לפגיעה נפשית, לפגיעה בדימוי הגוף, לפגיעה בפוריות או להוצאות רפואיות מוגברות.
לכן חשוב לבחון את כל הנזק שנגרם בפועל, ולא רק את שאלת סיכויי ההחלמה.
מוות עקב איחור באבחון סרטן השד
כשהמחלה מתגלה בשלב מתקדם, האיחור אף עלול להביא למוות.
במקרה שבו אישה נפטרה עקב איחור באבחון סרטן השד, יורשיה רשאים להגיש תביעה ולדרוש פיצוי בגין הנזקים שנגרמו. קרא עוד על רשלנות רפואית שגרמה מוות.
עו״ד אורן בושרי
מתי נכון לפנות לעורך דין?
כדאי לפנות לבדיקה משפטית כאשר סרטן השד התגלה בשלב מתקדם, לאחר תקופה שבה היו תלונות, גוש, בדיקות קודמות או מעקב חסר.
כדאי לפנות גם כאשר הייתה בדיקה תקינה לכאורה, אך בתוך זמן לא ארוך התגלה גידול משמעותי.
מן הפרקטיקה של משרדנו: פיצוי של 1,350,000 ש"ח בגין איחור באבחון גידול ממאיר (IDC)
במסגרת ההליך הלקוחה שלנו זכתה לפיצוי בסך 1,350,000 ש״ח, אף שלא נקבע קיצור תוחלת חיים.
רקע המקרה: התביעה עסקה בטענה לרשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן השד. המטופלת פנתה לרופא בעקבות גוש בשד ימין, אך לא בוצעה בדיקת אולטרסאונד ולא נקבע מעקב רפואי מסודר כמקובל.
כעבור מספר שנים, לאחר הריון והנקה, חשה המטופלת שוב בגוש. בשלב זה בוצע בירור רפואי מקיף שהוביל לאבחון גידול ממאיר מסוג IDC. בשל שלב המחלה המתקדם בעת האבחון, היא נאלצה לעבור סדרת טיפולי כימותרפיה, הקרנות קשות, כריתת שד מלאה וניתוח שחזור מורכב.
אילו מסמכים חשוב לאסוף לפני בדיקת התביעה?
כדי לבדוק אם קיימת עילת תביעה, חשוב לאסוף את מלוא התיק הרפואי.
המסמכים החשובים כוללים ביקורי רופא משפחה, ביקורי כירורג שד, ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI, ביופסיות, תשובות פתולוגיה, סיכומי אונקולוג, סיכומי ניתוח ותיעוד מעקב.
חשוב במיוחד לבדוק את הרשומות הראשונות. לעיתים דווקא שם מופיע המחדל: תלונה שלא נבדקה, ממצא שלא נעקב או הפניה שלא ניתנה.
פסקי דין
| פסק דין | העובדות המרכזיות | הכרעה | פיצוי |
|---|---|---|---|
| ע״א 754/05 רויטמן נ׳ כללית | האיחור באבחון הפחית באופן חד את סיכויי ההחלמה, והמחלה התגלתה בשלב מתקדם. | בית המשפט קבע קשר סיבתי בין האיחור לבין הפגיעה בסיכויי ההחלמה. | כ־1.2 מיליון ש״ח |
| ע״א 6023/97 טייג נ׳ ד״ר ארנסטו | הרופא נמנע מיוזמת פנייה למטופלת גם לאחר קבלת ממצאים חריגים. | בית המשפט הטיל אחריות משותפת וקבע אשם תורם למטופלת. | פיצוי מופחת |
| ת״א 3532-01 מחוזי ירושלים | הרופא סירב להפנות לממוגרפיה מוקדמת למרות סיפור משפחתי משמעותי. | בית המשפט קבע כי המקרה חייב בירור מוקדם יותר. | פיצוי משמעותי |
| ע״א 4975/05 לוי נ׳ זאב מור | פסק הדין עיצב את ההלכה בדבר אובדן סיכויי החלמה. | בית המשפט קבע את שיטת חישוב הפיצוי לפי הפער בסיכויי ההחלמה. | הלכה מנחה |
לסיכום
תביעת רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן השד אינה מבוססת על עצם הגילוי המאוחר בלבד.
צריך להוכיח 2 דברים: שהרופא היה צריך לפעול אחרת בזמן אמת, ושהאיחור גרם נזק ממשי. כאשר הרופא מתעלם מתלונות, לא מפנה לבירור, לא קובע מעקב או מחמיץ ממצא חשוד, יש מקום לבדיקה משפטית.
***בדיקה משפטית מוקדמת מאפשרת לבחון את הרשומה הרפואית, לקבל חוות דעת מתאימה ולהעריך אם קיימת עילת תביעה.
שאלות ותשובות
האם כל איחור באבחון סרטן השד הוא רשלנות רפואית?
בשום אופן לא. הוכחת רשלנות דורשת להראות כי הרופא המטפל סטה באופן ברור מהפרקטיקה המקובלת, למשל כאשר הוא מתעלם מתלונה מפורשת, נמנע מהפניה להדמיה או מחמיץ מעקב נדרש. עילת התביעה תתגבש רק אם המחדל הזה גרם למטופלת נזק גופני ממשי.
מתי גוש שנראה שפיר מחייב את הרופא במעקב?
הדבר נדרש במרבית המקרים. גם כשהרופא חושד שמדובר בציסטה או בפיברואדנומה, חובתו המקצועית כוללת שקילת ביופסיה, הפניה להדמיה או קביעת בדיקה חוזרת. קביעת המשך הטיפול תלויה בגיל המטופלת, במאפייני הממצא, בהיסטוריה המשפחתית ובתלונות נלוות.
האם אפשר לתבוע גם אם הרשלנות לא גרמה לסרטן עצמו?
בוודאי. תביעות אלו אינן מייחסות לרופא את עצם היווצרות הגידול, אלא מתמקדות באיחור הקריטי בגילויו. אבחון מאוחר מאלץ את המטופלת לעבור טיפולים אגרסיביים יותר, מקטין את סיכויי ההישרדות ומחמיר את מצב המחלה.
באילו תנאים בית המשפט יפסוק פיצוי ללא הוכחת אובדן מלא של סיכויי ההחלמה?
השופטים נוטים לפסוק פיצויים משמעותיים גם עבור פגיעות נלוות שהיו נמנעות באבחון מוקדם. נזקים אלו כוללים כריתת שד נרחבת במקום מקומית, טיפולים כימיים קשים, כאב וסבל מוגברים, פגיעה קשה בדימוי הגוף, והפסדי השתכרות עתידיים.
כמה זמן לוקח לבדוק אם יש עילת תביעה?
התהליך מתחיל באיסוף קפדני של התיק הרפואי וניתוח מעמיק של שרשרת האירועים. בהמשך, אנו בוחנים אם עלו נורות אזהרה בזמן אמת אשר חייבו בירור רפואי נוסף. בסיום השלב הזה, נדע בדיוק אם המקרה מצדיק פנייה למומחה רפואי לצורך כתיבת חוות דעת רשמית.
עו״ד אורן בושרי עוסק 26 שנה בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף, ובין היתר בתיקים של איחור באבחון סרטן השד ומחלות אונקולוגיות.