סרטן הכליה

סרטן הכליה עולה לדיון גם בפן הרפואי משפטי, שכן עיכוב באבחון עלול לבוא בגדר רשלנות רפואית. איזה נזק הוא בר תביעת פיצויים?

סרטן הכליה (מאנגלית: Kidney Cancer) הוא גידול לא מבוקר באחד משני איברים בצורת שעועית ״בקיר האחורי העליון של הבטן״. גודלם כאגרוף. באשר לסוגו, 90% מחולי סרטן הכליות סובלים מקרצינומה של תאי כליה (RCC).

התפקיד העיקרי של הכליות הוא לסנן את הדם ולהעביר את הפסולת לשלפוחית השתן. לכן הסימפטום של סרטן בכליה הוא דם (בגלל החיכוך עם הגידול) בשתן. בלי כליות מתפקדות, הפסולת זאת תצטבר בדם ותגרום נזקים לגוף.

התסמינים הם דם בשתן, ירידה במשקל, כאב בצד הגב שלא מרפה, וחום, אבל לזכות הרופאים המפספסים נגיד שאלה אופיינים גם למחלות אחרות.

מדוע סרטן הכליה נפוץ בין תביעות רשלנות רפואית?

סרטן הכליה נפוץ בין תביעות רשלנות רפואית משני טעמים:

כי אפשר וצריך לגלות את המחלה בשלב מוקדם. בטרם הסרטן השתלט על הכליה או התפשט מעבר לה.
משום שבאדישות, המצב מחמיר עד איבוד כליה, אי ספיקת כליות, דיאליזה (באיבוד שתי הכליות), השתלה או מוות. כלומר, קיים נזק ממשי בר תביעה.

מתי אפשר לתבוע?

רופאים שוגים באבחנה של סרטן הכליות כי הם שוכחים לעקוב אחרי ערכי קריאטינין, מתעלמים מגורמי סיכון וכי הם חושבים שהממצאים בהדמיה הם בכלל ציסטות. אפשר לתבוע בדר״כ בגלל:

התעלמות מתסמינים

התעלמות מבדיקות דם ובעיקר מקריאטינין.

כשאין הפניה לבדיקות נוספות

או כאשר יש עיכובים בביצוע הפניה כזו.

פענוח תוצאות באופן שגוי

התעלמות מגורמי סיכון

השמנת יתר, מגדר (גברים), עישון, יתר לחץ דם, ותלות ארוכת טווח בדיאליזה.

אבחון ציסטה, גידול שפיר וזיהום בטעות כסרטן. וההיפך: אבחון סרטן כציסטה.

ציסטות בכליות הן ממצא שכיח בעקבות העלייה בהפניות לאולטרסאונד (לבירור כאבי בטן). אבל כשהן בגודל מסוים, מחייבות מעקב שנתי, במיוחד במעשנים עם אי ספיקת כליות קלה (קריאטינין נמוך). ישנם קווים מנחים למעקב במעל 3 ס"מ. פשוט כי אצלם הסיכון כי מדובר בסרטן גבוה יותר, עד 10% יותר.

ההשלכות של איחור באבחון סרטן הכליה

ההשלכות של איחור באבחון סרטן הכליה ממשיות. האיחור יוביל לגידול (בדר״כ קרצינומה RCC – Renal Cell Carcinoma) גדול ולא בהכרח נגיש. שיעורי ההישרדות בגילוי מוקדם הם 92%. לפי האיגוד האמריקאי לסרטן, שיעורי ההישרדות, לעומת זאת, בסרטן כליה מפושט, כלומר גרורתי, כשהיעילות של הניתוח מוגבלת, הם רק 14%.

כשהגידול מתחת ל-4 ס״מ

כשהגידול מתחת ל-4 ס"מ, הכריתה חלקית. לכן הניתוח נקרא "ניתוח לשימור כליה". מעל 4-7 ס״מ, להבדיל, הכריתה שלמה ומשאירה את החולה עם כליה אחת. הניתוח אז פשוט ומבוצע בלפרסוקופיה עם מצלמה (קריותרפיה). ההבדל בין שני המצבים הוא בשימור תפקוד הכליה (!).

אובדן כליה בגלל איחור באבחון

אובדן כליה בגלל עיכוב באבחון אף הוא בר תביעה. אם כי נכון שאפשר לחיות חיים ארוכים ובריאים עם כליה אחת. קרי, לא נפתח בהליך רק באיבוד סיכויי החלמה.

חסימת שופכן בניתוח הסרת גידול

בניתוח קריותרפיה (ניתוח קטן כאמור, דרך חתך קטן עם מצלמה) הצריבה של הגידול בהקפאה אבל כדי שההקפאה לא תגלוש לרקמות בריאות עוקבים ומשגיחים באולטרה סאונד. זהו טיפול ממוקד של סרטן הכליה. הרופא מקפיא את התאים הסרטניים ומשמידם. כולל 1 ס״מ של רקמה בריאה סביב הגידול, למקרה ששם תאים סרטניים מיקרוסקופיים.

הטיפול עלול לגרום לחסימת השופכן – הצינור המחבר בין הכליה לשלפוחית השתן. כבר קרה בעבר שאדם ניזוק בהליך. ההקפאה הגיעה לשופכן, מה שגרם לחסימת שופכן ונזק קטלני לכליה. באותו אופן תיתכן גם פגיעה בקיבה.

סרטן הכליה - כמו כל סרטן אחר - חייב להיות מאובחן במהירות. כך גדל הסיכוי להסיר אותו כשהגידול נגיש, לפני שהוא מתפשט לאיברים אחרים ולפני שנפגע תפקוד הכליות.

עו״ד אורן בושרי

פיצויים

פיצויים מחשבים לפי הפער בין המצב לו היו מגלים את הגידול במועד, לבין המצב בנק׳ הזמן בה גילו בפועל. לפי הנזק. אם התובע הגיע לאי ספיקת כליות, דיאליזה, והשתלה כליה או חלילה מוות.

ההבדל בין לחיות עם כליה אחת ובין בלי שתיים

בני אדם יכולים לתפקד רק עם כליה אחת ולחיות חיים חיים נורמליים ובריאים (יחסית, שכן חולים עם כליה אחת בסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה ואירוע מוחי). חולים בלי שתי כליות שורדים רק בעזרת דיאליזה – הליך רפואי חיצוני לגוף.

 5/5