• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

ניתוח שלאחר המוות



קביעת סיבת המוות

ניתוח לאחר המוות (post-mortem) יכול לסייע בהוכחת רשלנות במקרה של מוות בבית החולים משום שזו הדרך האולטימטיבית של קביעת סיבת המוות.

מה קורה בפועל? כשהאינטרס של בית החולים הוא לא לנתח

בפועל, בתי חולים דוחקים במשפחות שלא לבצע נתיחת מתים פן תתגלה הסיבה האמיתית למוות שמקורה אולי ברשלנות בית החולים. הרי בבוא העת, בבית המשפט, גם אם בית החולים יודה ברשלנות, הוא יכחיש שהמוות קשור ברשלנות. ניתוח שלאחר המוות יכול למנוע הכחשות מעין אלה. 

כיצד ניתוח לאחר המוות יוכל לסייע בהוכחת תביעת רשלנות רפואית?

  • ניתוח לאחר המוות יוכל לסייע בראיות ולאיין את טענות בתי החולים. למשל:
  • אם בית החולים יתכחש לזיהום ויטען שהחולה נפטר ממחלה שקוננה בו הרי שבניתוח שלאחר המוות שולחים את הדגימות לבדיקה מיקרוביולוגית שתגלה אם היה זיהום או לא.
  • או אם תוכחש מתן תרופה במינון שגוי – ניתוח שלאחר המוות מנתח גם את תכולת הקיבה. כשאדם מת, הקיבה מפסיקה לעבוד וכל מזון שהיה בקיבה נותר בה. ניתן לדעת אפילו אילו תרופות נטל המנוח ומתי.

חובת ביצוע נתיחה שלאחר המוות

אם המטופל נפטר בבית החולים, יהיו מצבים בהם המוסד הרפואי יהא חייב לבצע נתיחה לאחר המוות, או לפחות חייב להציע לבצע נתיחה של הגופה. אם בית החולים חייב היה לבצע נתיחה ולא ביצע או לא הציע, הוא גרם נזק ראייתי למשפחה ולכך משמעות משפטית לטובתה.

הפרוצדורה - כיצד זה מתבצע?

המשפחה יכולה לפנות למשטרה ולבקש ממנה שתדרוש מהמכון הפתולוגי ניתוח שלאחר המוות. המשטרה תסכים. היא בין כה וכה משלמת למכון הפתולוגי גלובאלית, ולא פר גופה. כך אולי השגת דו”ח הניתוח לא תהיה קלה וכדאי אולי לשלם 5,000 ש”ח ולבקש נתיחה ישירות מהמכון. 

מי יכול להיות נוכח בניתוח לאחר המוות? המכון מאפשר נוכחות של נציג המשפחה ובלבד שהוא רופא. אפשרות טובה כדי להשיג בקרה.

אגב, למשפחה גם זכות לסרב לנתיחה. בדר״כ היא עושה זאת מטעמי דת. אם סבורה המשטרה כי יש לה סיבה לחקור (לאו דווקא בקשר עם רשלנות רפואית) היא תפנה לביהמ״ש.

ניתוח לאחר המוות ביהדות

  • ההלכה ביהדות, למעט חרדים, אינה שוללת על הסף ניתוח לאחר המוות כל עוד ההליך יתרום למניעת מגיפה - לשם זיהוי חיידק למשל. ניתוח לאחר המוות לצרכי מחקר אסור ביהדות. ההגיון מאחורי ההלכה הוא ״שהגויים ינתחו ואנו נלמד מהם״. ככלל ניתוח לאחר המוות אסור ולמעט הקלות מסוימות:
  • לדעת פוסקים אחדים ביהדות הציונית, מותר לנתח גופת אדם שנתן הסכמתו לכך עוד בחייו מהטעם שהאיסור לבתר את גופת המת נועד כדי שלא לפגוע בכבודו, ואם הוא עצמו הסכים לניתוח בתר מותו, אין בכך פגיעה בכבודו.
  • ניתוח שלאחר המוות בכדי לבדוק השפעת תרופה חדשה או נסיונית על חולים אחרים חיים במחלקה, תותר.​
  • במקרים שבהם אי נתיחה תגרום להפסד כספי מול חברת הביטוח, נמצאה דרך להקל את האיסור: למשל אם חברת-הביטוח טוענת שמות המנוח נגרם מהתקף-לב, ורק לאחר מכן המכונית סטתה לצד הדרך. נאמר שאילו בני המשפחה היו תובעים לנתחו, יתכן שהיה מקום להחמיר, אבל כאשר חברת-הביטוח או המשטרה עומדות מאחורי הבקשה לנתח ניתוח שלאחר המוות, אין חובת סירוב על בני המשפחה.
  • ויש גם פוסקים שמבדילים בין ביזוי קל, היינו בהסתכלות חיצונית בגופתו לבין ביתור הגופה. ​
נתיחה שלאחר המוות
דילוג לתוכן