ועדת בדיקה לפי חוק זכויות החולה עשויה להיות מקור ראייתי חשוב בתביעת רשלנות רפואית. מדובר בוועדה המוקמת לפי סעיף 21 לחוק לצורך בדיקת תלונה של מטופל או אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי.
לצד תפקידה בבדיקת האירוע ובהסקת מסקנות מערכתיות, עשויה להיות לוועדה גם משמעות משפטית. ממצאי הוועדה ומסקנותיה אינם חסויים ויכולים, בכפוף לדיני הראיות, לשמש בהליך משפטי. לעומת זאת, על פרוטוקול דיוני הוועדה חל הסדר שונה ומחמיר יותר.
רע"א 20495-06-26: האם דו״ח ועדת בדיקה של משרד הבריאות חסוי?
ביום 11.8.2026 נתן השופט גרוסקופף החלטה בהליך אסותא נגד פלוני. ההליך עסק בדו"ח ועדת בדיקה שהקים משרד הבריאות בעקבות אירוע החלפת העוברים ב"אסותא" ראשון לציון. בית המשפט העליון דחה את בקשת אסותא למנוע את צירוף ממצאי הוועדה ומסקנותיה כראיה וקבע:
האם ממצאי ועדת בדיקה ומסקנותיה חסויים?
בית המשפט העליון קבע כי סעיף 21 לחוק זכויות החולה אינו מטיל חיסיון על ממצאיה ומסקנותיה של ועדת בדיקה.
החוק קובע למי קיימת חובה למסור את הממצאים והמסקנות, אך אינו אוסר את מסירתם לאחרים. לכן אין מדובר בחומר שחסוי מפני שימוש בהליך משפטי.
האם גם פרוטוקול ועדת הבדיקה ניתן לגילוי?
לגבי הפרוטוקול חל הסדר שונה. החוק קובע כי פרוטוקול דיוני ועדת הבדיקה יימסר רק לגורמים המנויים בו.
עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול אם הצורך בגילוי לשם עשיית צדק עדיף על האינטרס שלא לגלותו.
בהחלטה בעניין רע״א 20495-06-26 אסותא מרכזים רפואיים בע״מ נ׳ פלוני הותיר השופט עופר גרוסקופף בצריך עיון את מלוא היקף ההגנה על הפרוטוקול. הוא גם לא הכריע אם קיימת מניעה להשתמש בפרוטוקול כראיה לאחר מסירתו.
מה ההבדל בין ועדת בדיקה לבין ועדת בקרה ואיכות?
ועדת בדיקה מוקמת בעקבות אירוע פרטני או חריג. לעומתה, ועדת בקרה ואיכות עוסקת בנושאים מערכתיים ובהפקת לקחים לשיפור הטיפול הרפואי.
גם היקף החיסיון שונה. לגבי ועדת בקרה ואיכות, החוק קובע כי תוכן הדיונים, הפרוטוקול, החומר שהוכן לדיון, הסיכומים והמסקנות חסויים ואינם משמשים ראיה בהליך משפטי.
מתי ניתן לקבל את פרוטוקול ועדת הבדיקה?
הפרוטוקול אינו נמסר למטופל או למשפחה באופן אוטומטי. עם זאת, סעיף 21 מאפשר לבית המשפט להורות על מסירתו כאשר הצורך בגילוי לשם עשיית צדק גובר על האינטרס שלא לגלותו. בפסיקה נבחנו בין היתר חשיבותו הראייתית של הפרוטוקול, חסר ברשומה הרפואית וסתירות בין גרסאות העדים.
פסיקה
-
ת״א 1604-10-05
בית המשפט קבע כי כאשר פרוטוקול ועדת הבדיקה חיוני מבחינת ערך ראייתי, ניתן להסיר את החיסיון. כך גם כאשר הרשומה הרפואית חסרה או משובשת.
-
ע״א 4708/03 לילי חן
בית המשפט קבע כי כאשר חסר תיעוד רפואי, הסנקציה אינה מסתכמת רק בהעברת הנטל. היעדר התיעוד מהווה גם שיקול משמעותי בהחלטה האם להורות על גילוי פרוטוקולים של ועדות בדיקה.
-
אי התאמה בין עדויות
גם בסיס לכאורה לאי התאמה בין עדויות שניתנו בבית המשפט לבין עדויות שניתנו בפני הועדה עשוי לתמוך בהסרת החיסיון, כאשר הפרוטוקולים דרושים לבירור האמת.
למה הפרוטוקולים להבדיל מהדו"ח עשויים להיות חשובים יותר?
לפרוטוקול עשוי להיות ערך ראייתי מיוחד. זאת משום שהוא כולל את הדברים שנמסרו לוועדה במהלך בירור האירוע. לרבות גרסאות של רופאים, אחיות ואנשי צוות. כאשר גרסה שנמסרה לוועדה שונה מגרסה שנמסרת בהמשך בהליך המשפטי, הפרוטוקול עשוי להיות חשוב לבירור הסתירה.
עו״ד אורן בושרי
שיפור תהליכים או כיסוי? ועדת בקרה ואיכות והבעיה שבשימוש בה
בפועל, קיימים מקרים שבהם בתי חולים משתמשים בועדה בקרה ואיכות לצורך בדיקת מקרה רפואי ספציפי, תחת מסווה של בדיקת איכות כללית. בפסק דין לילי חן נקבע כי יש לבחון את מטרת הקמת הועדה בפועל. אם הועדה הוקמה לצורך חקירת אירוע קונקרטי, החיסיון עשוי שלא לחול, גם אם הועדה כונתה ועדת איכות.
סיכום
כאשר מתברר שנערכה ועדת בדיקה בעקבות אירוע רפואי, אין להסתפק ברשומה הרפואית הרגילה. בתביעת רשלנות רפואית כדאי לברר אם קיים דו״ח של הוועדה, אילו ממצאים ומסקנות נקבעו בו והאם קיימת הצדקה לבקש גם את פרוטוקול הדיונים. ההחלטה בעניין אסותא מחדדת כי ממצאי הוועדה ומסקנותיה אינם חסויים מכוח סעיף 21, בעוד שקבלת הפרוטוקול מחייבת בחינה נפרדת.