ועדת בדיקה של משרד הבריאות ורשלנות רפואית | איך משתמשים בה בתביעה?

ועדת בדיקה של משרד הבריאות מוקמת במקרים של אירועים רפואיים חריגים, טעויות בטיפול וחשד לרשלנות רפואית.
במקרים רבים, ממצאי הועדה והפרוטוקולים שלה הופכים לכלי ראייתי מרכזי בתביעות פיצויים נגד בתי חולים וקופות חולים. הבנת הזכויות כבר בשלב זה משפיעה ישירות על סיכויי ההצלחה של התביעה.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.

מהי ועדת בדיקה של משרד הבריאות?

ועדת בדיקה היא גוף חקירתי פנימי שמוקם לפי חוק זכויות החולה. מטרתה לבדוק מקרים חריגים בטיפול רפואי, לברר את השתלשלות האירועים, לאתר כשלים מקצועיים ולהפיק לקחים.

לצד התפקיד המערכתי, לועדה קיימת משמעות משפטית חשובה. ממצאים שנאספים במסגרת הבדיקה עשויים לשמש בהמשך כראיות בהליך אזרחי בגין רשלנות רפואית.

מי מוסמך להורות על הקמת ועדת בדיקה?

סעיף 21 לחוק זכויות החולה קובע כי מנכ״ל משרד הבריאות, מנהל מוסד רפואי או מנהל קופת חולים רשאים להורות על הקמת ועדת בדיקה. בפועל, הסמכות קיימת לשלושה גורמים שונים, אך ברוב המקרים היוזמה להקמת הועדה מגיעה ממשרד הבריאות.

האם המטופל והמשפחה רשאים לעיין בהחלטת הועדה ובפרוטוקול שלה?

בקצרה, החלטה כן, פרוטוקול אולי. החוק מעניק למטופל ולבני משפחתו זכות לעיין בהחלטת ועדת הבדיקה. ההחלטה כוללת את ממצאי הועדה והמסקנות הכלליות.
השאלה היתר גדולה היא האם אפשר לקבל גם את פרוטוקולי ועדת הבדיקה. בפרוטוקולים מתועדות עדויות של רופאים, אחיות ואנשי צוות. שם מופיעות הגרסאות המלאות של המעורבים באירוע. לעיתים קיימים פערים בין הדברים שנאמרו בפני הועדה לבין העדויות שניתנות מאוחר יותר בבית המשפט. לכן לפרוטוקולים יש ערך ראייתי משמעותי.

01

מה טוענת המשפחה?

המשפחה טוענת כי סעיף 21 ד לחוק זכויות החולה מקנה לבית המשפט סמכות להורות על מסירת פרוטוקולי ועדת הבדיקה, כאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק. המשפחה רוצה להסתמך על הפרוטוקולים, מעבר להחלטת הועדה, לצורך ביסוס תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי. לטענתה, גילוי האמת והצורך בבירור אחריות גוברים על החיסיון, במיוחד כאשר קיימים חוסרים בתיעוד הרפואי, גרסאות סותרות או חשד לכשל בטיפול.

02

מה טוען בית החולים?

בית החולים טוען לחיסיון מלא על פרוטוקולי ועדת הבדיקה. לטענתו, הועדה נועדה לשיפור איכות הרפואה וללמידה מערכתית. חשיפת הפרוטוקולים תפגע בנכונות הצוותים הרפואיים לשתף פעולה ותסכל את מטרת ההליך.

03

כיצד מכריע בית המשפט?

ת״א 1604-10-05

בית המשפט קבע כי כאשר פרוטוקול ועדת הבדיקה חיוני מבחינת ערך ראייתי, ניתן להסיר את החיסיון. כך גם כאשר הרשומה הרפואית חסרה או משובשת.
ע״א 4708/03 לילי חן

בית המשפט קבע כי כאשר חסר תיעוד רפואי, הסנקציה אינה מסתכמת רק בהעברת הנטל. היעדר התיעוד מהווה גם שיקול משמעותי בהחלטה האם להורות על גילוי פרוטוקולים של ועדות בדיקה.
אי התאמה בין עדויות

גם בסיס לכאורה לאי התאמה בין עדויות שניתנו בבית המשפט לבין עדויות שניתנו בפני הועדה עשוי לתמוך בהסרת החיסיון, כאשר הפרוטוקולים דרושים לבירור האמת.
פס״ד עפרה הר-טל

דיון דומה התקיים בפרשת עפרה הר-טל, שבה במהלך טיפול קרינתי נחשפה המטופלת בטעות למינוני קרינה חריגים ונפטרה. גם שם עלתה שאלת הצורך בחשיפת חומרי בדיקה לשם בירור אחריות.

בתי המשפט בוחנים את הנסיבות בכל תיק. כאשר לפרוטוקולים יש חשיבות ראייתית ממשית, במיוחד על רקע תיעוד חסר או סתירות, הם עשויים להעדיף את הצורך בגילוי לשם עשיית צדק.

בשטח, מנהלי בתי חולים וקופות חולים נוטים להימנע ממינוי ועדות כאלה. הסיבה ברורה. קיים חשש שמסקנות הועדה ישמשו נגדם בהליך משפטי עתידי. לכן, ברוב המקרים היוזמה להקמת ועדת בדיקה מגיעה ממשרד הבריאות עצמו.

עו״ד אורן בושרי

שיפור תהליכים או כיסוי? ועדת בקרה ואיכות והבעיה שבשימוש בה

החוק מאפשר גם הקמת ״ועדת בקרה ואיכות״. ועדה זו נהנית מחיסיון רחב יותר. מטרתה המוצהרת היא שיפור תהליכים מערכתיים.

בפועל, קיימים מקרים שבהם בתי חולים משתמשים בועדה זו לצורך בדיקת מקרה רפואי ספציפי, תחת מסווה של בדיקת איכות כללית.

בפסק דין לילי חן נקבע כי יש לבחון את מטרת הקמת הועדה בפועל. אם הועדה הוקמה לצורך חקירת אירוע קונקרטי, החיסיון עשוי שלא לחול, גם אם הועדה כונתה ועדת איכות.

סיכום

ועדת בדיקה של משרד הבריאות אינה רק כלי פנימי של מערכת הבריאות. עבור נפגעים ובני משפחותיהם. מדובר במקור ראייתי חשוב בתביעות רשלנות רפואית.

כאשר קיימים חוסרים בתיעוד, גרסאות סותרות או חשד לכשל בטיפול, חשיפת פרוטוקולי הועדה עשויה להכריע את התיק. לכן, ליווי משפטי נכון כבר בשלב זה משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה בתביעה.

דורג 5 מתוך 5