גוף זר שנשכח בניתוח, תביעת רשלנות רפואית ופיצויים

השארת גוף זר בגוף המטופל לאחר ניתוח נחשבת בפסיקה לאחת הדוגמאות הברורות לרשלנות רפואית. במקרים רבים עצם גילוי הגוף הזר לאחר הניתוח מהווה בסיס להגשת תביעת פיצויים נגד בית החולים והצוות הרפואי.

עורך דין לרשלנות רפואית הבוחן מקרה כזה מתמקד בשאלות של אחריות רפואית, קשר סיבתי והנזק שנגרם למטופל בעקבות המחדל.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404

מהו גוף זר?

גוף זר הוא כל אביזר שנותר בגוף המטופל בתום ניתוח ללא הצדקה רפואית:

  • פד / תחבושת,
  • חוט תפירה, תופסן מתכתי, צינורית,
  • כלי ניתוח
  • חלק ממכשור רפואי (כגון טבעת בנתוחי קיבה).

במקרים כאלה מתעוררת לעיתים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

רשלנות ספוג זר
״צילום אחד חושף מחדל ארוך״.

הנזק בתביעת גוף זר שנשכח בניתוח

ברוב המקרים הגוף הזר אינו מתגלה מיד לאחר הניתוח. המטופל סובל מכאבים ממושכים, עובר בדיקות חוזרות ולעיתים מאובחן באבחנה שגויה. לעיתים נדרש ניתוח נוסף להוצאת הגוף הזר, ולעיתים מתפתח זיהום.

משך הזמן עד גילוי המחדל הוא אחד הגורמים המרכזיים בקביעת גובה הפיצוי. 3 פסקי דין רלבנטים להמחשה:

השארת צינורית בגוף המטופל – 38 חודשים

הצוות הרפואי הותיר צינורית בגופו של המטופל למשך כ־38 חודשים. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית ברורה.

בית המשפט פסק פיצוי בסך 150,000 ₪. בערעור הוסיף פיצוי נוסף בסך 50,000 ₪.

השארת פד בניתוח – סבל של כ־4 חודשים

במהלך ניתוח הותיר הצוות הרפואי פד בגופו של המטופל. המטופל סבל מכאבים ומצוקה במשך כארבעה חודשים.

בית המשפט קבע אחריות מלאה ופסק פיצוי בסך 150,000 ₪ בגין הסבל.

פד שנשכח בנרתיק

הצוות הרפואי הותיר פד בנרתיק המטופלת. הפד התגלה לאחר ארבעה ימים ,תיק של משרדנו

הצדדים הגיעו להסדר פשרה שאושר. הפיצוי עמד על 200,000 ₪, אף שלא נותר נזק קבוע.

מה בתי החולים טוענים להגנתם?

בתי חולים טוענים לעיתים כי הכאב או הסיבוכים נובעים מהבעיה הרפואית המקורית ולא מהגוף הזר שנשכח. טענות אלה מתמקדות בדרך כלל בשאלת הקשר הסיבתי בין המחדל לבין הנזק.

למרות זאת, בפסיקה נקבע לא פעם כי השארת גוף זר בניתוח מהווה רשלנות רפואית ברורה.

תוצאה של הבעיה הראשונית
״פסקי הדין בעניין גוף זר הם חד משמעיים לטובת המטופל״.

מדוע חשוב עורך דין בתביעת גוף זר?

הצוות הרפואי עשוי לטעון כי מדובר בסיבוך מוכר ולא ברשלנות. ללא ייצוג משפטי מתאים קשה להתמודד עם טענות אלה ועם שאלת זהות הנתבעים.

פסיקה מחו"ל ממחישה זאת: כאשר ספוג נותר בגוף מטופלת לאחר כריתת רחם, התביעה נגד המנתח בלבד נדחתה, משום שהאחריות הוטלה על בית החולים שלא נתבע.

זהות הנתבעים וניהול נכון של התביעה משפיעים ישירות על סיכויי הפיצוי.

דורג 5 מתוך 5