רשלנות רפואית בטיפול הורמונלי: גלולות, קריש דם, תסחיף ומוות

גלולות למניעת היריון נקשרו במחקרים רפואיים לעלייה מוכחת בסיכון לקרישיות יתר ולסיבוכים חמורים. מחקרים הצביעו, בין היתר, על עלייה של כ־29% במחלות לב, כ־26% בסרטן השד וכ־41% בשבץ מוחי. גם אצל נשים ללא נטייה תורשתית ידועה, שימוש ממושך בגלולות עשוי להעלות את רמת הסיכון לשיעורים המתקרבים לאלו של נשים עם גורמי סיכון מוכרים.

במצבים אלה, האחריות אינה מתמצה בהחלטת הרופא בלבד. נבחנת גם השאלה האם יצרנית התרופה עמדה בחובתה להזהיר מפני הסיכונים, למסור מידע מלא ומעודכן, ולהימנע מהצגת התרופה כבטוחה לשימוש רחב ללא הסתייגויות מספקות.

בשנים האחרונות הוגשו תביעות רבות נגד יצרניות גלולות למניעת היריון בטענה להפרת חובת האזהרה והסתרת מידע מהותי. בארצות הברית חויבה חברת התרופות WYETH לשלם פיצוי של כ־58 מיליון דולר, לאחר שנקבע כי מוצריה תרמו להתפתחות סרטן השד אצל מטופלת, מבלי שניתנה אזהרה מספקת.

גם בישראל הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברת באייר, בטענה שלא נמסר לציבור מידע מלא על סיכוני יתר הקשורים בגלולות מהדור השלישי. מחקרים שהוצגו בהליכים מסוג זה הצביעו על כך שהסיכון לפתח קרישי דם אצל נשים הנוטלות גלולות גבוה עד פי שישה לעומת נשים שאינן נוטלות טיפול הורמונלי.

במקרים מסוימים עשויה להתקיים אחריות מצטברת – הן של הרופא שרשם את הגלולות והן של יצרנית התרופה שלא הזהירה כראוי מפני הסיכון.