אי ספיקת כליות יכולה להקים תביעת רשלנות רפואית כאשר ניתן להראות שהרופא החמיץ סימני אזהרה, לא עקב אחרי קריאטינין או GFR, לא הפנה לנפרולוג, או נתן תרופה שפגעה בכליות בלי ניטור מתאים. השאלה המרכזית אינה רק האם נגרם נזק לכליות, אלא האם ניתן היה למנוע דיאליזה, השתלה או החמרה מיותרת.
מתי אי ספיקת כליות מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?
לא כל אי ספיקת כליות נובעת מרשלנות. אבל במקרים רבים ניתן היה לזהות את ההחמרה מוקדם.
כאשר הרופא לא עושה זאת, מחלת כליות שהייתה ניתנת להאטה עלולה להפוך לנזק בלתי הפיך.
01
מתי כן ניתן לתבוע?
עילות תביעה
התעלמות מקריאטינין גבוה
אי הפניה לנפרולוג
מתן תרופה מסוכנת ללא מעקב
איחור בזיהוי חסימה בדרכי השתן
פגיעה בשופכן בניתוח
איחור בטיפול בזיהום שהוביל לקריסת כליות
סימני אזהרה שהרופא חייב לבדוק
קריאטינין בעלייה · ירידה ב־GFR · חלבון או דם בשתן · ירידה בכמות השתן · בצקות · לחץ דם לא מאוזן · סוכרת לא מאוזנת · זיהומים חוזרים, כאבים או חסימה בדרכי השתן
02
מתי לא תמיד תהיה תביעה?
מצבים שאינם בהכרח רשלנות
מחלה גנטית שהתפתחה למרות טיפול
החמרה למרות מעקב תקין
אי היענות המטופל לטיפול
מצב בלתי נמנע רפואית
מתי רופא משפחה צריך להפנות לנפרולוג?
הפניה לנפרולוג נדרשת כאשר קיימת ירידה עקבית בתפקודי הכליות, חלבון בשתן, דם בשתן, החמרה חוזרת בקריאטינין, לחץ דם לא מאוזן או שילוב של סוכרת עם פגיעה כלייתית.
בתביעה לא בודקים רק ערך אחד. בודקים מגמה. אם במשך חודשים הופיעה ירידה ב-GFR או אלבומינוריה והרופא לא פעל, ייתכן שמדובר בכשל במעקב.
פגיעה כלייתית מתרופות: מתי הרופא אחראי?
תרופות מסוימות עלולות לפגוע בכליות, בעיקר אצל קשישים, חולי סוכרת, חולי יתר לחץ דם ומטופלים עם תפקוד כלייתי גבולי. הסיכון עולה כאשר רופא נותן תרופה כמו נוגדי דלקת, תרופה פסיכיאטרית או שילוב תרופות, בלי לבדוק קריאטינין ובלי להתאים מינון. הבעיה אינה תמיד בעצם מתן התרופה. לעיתים הרשלנות היא בהיעדר מעקב, היעדר אזהרה, או היעדר התאמה למצב הכלייתי של המטופל.
רשלנות רפואית במעקב אחר כליות אצל חולי סוכרת ולחץ דם
סוכרת היא גורם סיכון מרכזי לפגיעה כלייתית. אבל זו אינה תשובה שפוטרת את הרופא מאחריות. גם אצל חולה סוכרת צריך לעקוב אחרי תפקודי כליות, חלבון בשתן, לחץ דם ואיזון סוכר. כאשר הרופא מתעלם מהחמרה חוזרת, לא מפנה לנפרולוג ולא משנה טיפול, ייתכן שניתן היה למנוע דיאליזה או לפחות לדחות אותה. קרא עוד.
עו״ד אורן בושרי
אי ספיקת כליות בילדים בגלל איחור באבחון זיהום בדרכי השתן
בילדים ותינוקות זיהומים בדרכי השתן אינם תמיד מלווים בתסמינים ברורים. לעיתים מופיעים רק חום, אי שקט או הקאות.
איחור באבחון זיהום בדרכי השתן בילדים
כאשר רופא אינו מפנה לבדיקת שתן פשוטה ואינו מתחיל בירור בזמן, החיידקים עלולים לעלות לכליות ולגרום לצלקות קבועות. במקרים אלה ניתן היה למנוע את הפגיעה באמצעות אבחון מוקדם. לכן מדובר לעיתים ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעות אי ספיקת כליות?
גובה הפיצויים נקבע לפי חומרת הנזק הכלייתי והשפעתו על חיי המטופל. בתיקים מורכבים שבהם נגרם צורך בדיאליזה קבועה סכומי הפיצויים עשויים להגיע למאות אלפי שקלים ואף למיליוני שקלים.
הפיצוי מורכב מראשי נזק כגון: כאב וסבל (עוגמת נפש), הפסדי שכר עבר ועתיד, עזרת צד ג' (סיעוד וליווי), והוצאות רפואיות חריגות.
| מצב רפואי | מה בודקים בתביעה |
|---|---|
ירידה קלה בתפקוד כלייתי |
האם נותרה נכות, מעקב מתמשך, מגבלות תפקודיות ותרופות |
מחלת כליות כרונית |
השפעה על עבודה וכושר השתכרות, טיפולים שוטפים, מגבלות תזונה ומעקב רפואי |
דיאליזה |
פגיעה קשה בשגרת החיים, אובדן עבודה ונסיעות, כאב וסבל ועזרת צד שלישי |
השתלת כליה |
סיכון עתידי ואי ודאות רפואית, תרופות מדכאות חיסון, מעקב ונזק תפקודי |
פטירה מאי ספיקת כליות |
תביעת עיזבון ותביעת תלויים — בני משפחה שנפגעו מהפסד הפרנסה והאובדן |
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית באי ספיקת כליות?
עורך דין רשלנות רפואית יידרש להוכיח:
- סטייה מהתנהלות רפואית סבירה
- קיום נזק כלייתי מוכח
- קשר סיבתי בין המחדל לנזק
- חוות דעת נפרולוגית תומכת
- היקף הנזק הכלכלי והתפקודי
כאן נבנה בסיס לפיצוי בגין דיאליזה, אובדן כושר עבודה, כאב וסבל והוצאות עתידיות.
בניית בסיס הפיצוי והוכחת הנזק הרפואי דורשים משאבים רבים, מימון חוות דעת של מומחים נפרולוגים וניהול מאבק משפטי עיקש מול סוללת עורכי הדין של קופות החולים. כדי לאפשר לך שקט נפשי מלא, משרדנו פועל במודל שקוף והוגן:
מודל שכר הטרחה: מבוסס הצלחה בלבד
הסיכון הכלכלי בניהול התביעה חל עלינו. שכר הטרחה במשרדנו נגזר אך ורק כאחוז מתוך הפיצוי הכספי שיושג עבורך בפועל:
לפני הגשת תביעה לבית המשפט
לאחר הגשת תביעה לבית המשפט
חושש שפספסו את ההידרדרות בתפקודי הכליות שלך?
אל תישאר עם הספק הכלכלי והבריאותי. בדיקת היתכנות משפטית ראשונית להערכת סיכויי התביעה מתבצעת ללא כל התחייבות.
חיוג ישיר לעו"ד בושרי: 052-5299-555לסיכום
אי ספיקת כליות אינה תמיד גזירת גורל. במקרים רבים ניתן היה לזהות מוקדם ירידה בתפקוד הכליות ולמנוע הידרדרות לדיאליזה או להשתלת כליה.
כאשר רופא מתעלם מסימני אזהרה, לא מבצע מעקב או נותן טיפול שמסכן את הכליות, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
שאלות ותשובות: רשלנות רפואית באי ספיקת כליות
כן. אם הערך החריג הופיע שוב או הצטרף לירידה ב-GFR, חלבון בשתן או גורמי סיכון, הרופא היה צריך להמשיך בירור ולעקוב. התעלמות ממגמת עלייה במדדים אלו ומניעת טיפול מוקדם עלולות להוות עילה מוצקה לתביעה.
לא בכל מקרה. עם זאת, כאשר קיימת החמרה עקבית ומתמשכת בתפקודי הכליות או ממצאים פתולוגיים חוזרים בבדיקות השתן, אי הפניה לרופא מומחה (נפרולוג) מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר ומחזקת משמעותית את עילת התביעה.
בהחלט כן. מחלת הסוכרת אינה פוטרת את הצוות הרפואי מאחריות ומעקב. נהפוך הוא – חולה סוכרת מוגדר מראש בקבוצת סיכון גבוהה, ולכן חלה על הרופא חובה הדוקה ומחמירה בהרבה לעקוב אחר תפקודי הכליות, לאזן את לחץ הדם ולנטר חלבון בשתן כדי למנוע קריסה כלייתית.
כן. מבחינה משפטית, אם ניתן היה באמצעות אבחון נכון לדחות את הצורך בטיפולי דיאליזה, למנוע לחלוטין את ההידרדרות או לצמצם את הנזק התפקודי והתעסוקתי של המטופל – עצם האצת המחלה וקיצור הזמן ללא דיאליזה נחשבים לנזק משמעותי בר פיצוי.
כשל באבחון או במעקב המוביל לאי ספיקת כליות
| הגורם | מה קורה בפועל | מה הרופא חייב לבצע |
|---|---|---|
תרופות נוגדות דלקת (וולטרן, אדוויל, נורופן וכדומה) |
פוגעות בזרימת הדם לכליות ומאיצות קריסת תפקוד, עד לצורך בדיאליזה או השתלה. | לאתר גורמי סיכון מראש, לבחור חלופות בטוחות ולנטר קריאטינין במעקב מסודר. |
מחלת וגנר |
תוקפת במהירות את הכליות ומובילה לאי ספיקה חמורה בשל החמצת אבחון מוקדם. | לזהות סימנים מערכתיים, להתחיל בירור מיידי ולקיים מעקב רפואי הדוק. |
היעדר הסבר על סיכון תרופתי |
המטופל מסכן את בריאותו ללא ידיעתו. פוגע באוטונומיה ומהווה בסיס מוצק לתביעה. | להסביר סיכונים וחלופות בצורה ברורה, ולתעד הסכמה מדעת כחוק. |
פגיעה בשופכן בניתוח |
חסימת ניקוז השתן גורמת להצטברות נזק כלייתי בלתי הפיך עד לאי ספיקה. | לזהות את הפגיעה בזמן אמת במהלך הניתוח, או להשלים בירור מהיר מיד לאחריו. |
הצג מצבים נוספים +
תסחיף כולסטרול לאחר צנתור |
חוסם כלי דם, מקטין את אספקת החמצן ומחולל פגיעה כלייתית קשה. | להעריך סיכונים מראש ולנטר את התפקוד הכלייתי לאחר הפרוצדורה. |
אבחון מאוחר של סוכרת |
חוסר איזון מתמשך ברמות הסוכר גורם לנזק מצטבר בכלי הדם הכלייתיים. | להפנות לבירור מוקדם, להדק את המעקב ולהציב יעדי איזון ברורים. |