גידול בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) הוא גידול מוחי לכל דבר.
איחור באבחון שלו עלול לגרום לפגיעה בראייה, לנזק נוירולוגי ולחסר הורמונלי קבוע.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מה מחייב הסטנדרט הרפואי?
כאשר מטופל מציג שילוב של כאבי ראש, הפרעות ראייה או שינויים הורמונליים שאינם מוסברים, רופא סביר נדרש:
- להפנות לבדיקות דם הורמונליות
- לשלוח להדמיית MRI של המוח
- לשקול ייעוץ נוירולוגי או אנדוקרינולוגי
- לנהל מעקב סדור כאשר מתגלה ממצא
כאשר רופאים אינם מפנים לבירור מוחי מחדלם בא בגדר רשלנות רפואית באבחון גידול מוחי המזכה בפיצוי.
למה גם גידול שפיר בהיפופיזה עלול לגרום לנזק חמור?
בשלב מוקדם התסמינים אינם תמיד ייחודיים. לא אחת מייחסים אותם למיגרנה, מתח נפשי או הפרעה הורמונלית כללית. כאשר הבירור המוחי מתעכב, הגידול ממשיך לגדול ועלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה או בתפקוד נוירולוגי.
מבחינה משפטית, השאלה אינה אם הגידול הוגדר כשפיר. המבחן הוא האם ניתן היה לזהות את הסיכון בזמן, להפנות לבירור מתאים, ולפעול לפי סטנדרט הטיפול הסביר.
מתי איחור באבחון בא בגדר רשלנות רפואית?
בית המשפט אינו בוחן את התוצאה בלבד, אלא את התנהלות הרופאים בזמן אמת.
השאלה המרכזית היא האם רופא סביר היה צריך לחשוד בגידול מוחי ולפעול מוקדם יותר. שלושה כשלים נפוצים בתביעות על גידולי היפופיזה:
01
אי הפניה לבדיקות מתאימות בזמן
+
כאשר מטופל מציג תסמינים אופייניים כמו כאבי ראש חדשים ומתמשכים, הפרעות ראייה, שינויים הורמונליים, ירידה בחשק המיני, עייפות קיצונית או שינויים במשקל, הרופא חייב לבצע בירור מתקדם. הסטנדרט הרפואי מחייב הפניה לבדיקות דם הורמונליות ולהדמיית MRI של המוח. הימנעות מבירור כזה חורגת מהפרקטיקה המקובלת.
עו״ד אורן בושרי
כיצד בוחן בית המשפט את הקשר הסיבתי
בתביעות רשלנות רפואית נבחנות 3 שאלות עיקריות, האם -:
- הופיעו סימני אזהרה שחייבו בירור
- הרופאים פעלו לפי סטנדרט הטיפול הסביר
- אבחון מוקדם היה מונע את הנזק או מצמצם אותו
אם ניתן להראות שהאיחור באבחון פגע בסיכויי ההחלמה, גרם לעיוורון או לחסר הורמונלי קבוע, עשויה לקום עילת תביעה לפיצוי משמעותי.
מקרה אמיתי: עיוורון בעקבות איחור באבחון
מקור: Fieldfisher – תביעת רשלנות רפואית בגידול יותרת המוחאבחון שגוי שהוביל לעיוורון מלא
מטופל פנה לרופא המשפחה עם כאבי ראש חוזרים. למרות החמרה בתסמינים ורגישות לאור, הרופא אבחן מיגרנה. בהמשך הגיע המטופל למיון עם כאב חזק בעין, הקאות, ירידה במשקל וחולשה, אך שוב שוחרר ללא בירור מתקדם.
בדיקות דם הצביעו על רמות טסטוסטרון נמוכות במיוחד. למרות זאת, האורולוג לא הפנה לאנדוקרינולוג ולא דרש הדמיה מוחית. במשך שנים המשיכו התסמינים עד שהמטופל איבד את ראייתו לחלוטין. רק אז בוצעה בדיקת CT שגילתה גידול בבלוטת יותרת המוח.
בוצע ניתוח להסרת הגידול, אך הראייה לא הושבה. המטופל נותר עם עיוורון קבוע, חסר הורמונלי לכל החיים, פיתח סוכרת מסוג 2 וסבל גם מפגיעה נפשית. התיק הסתיים בפשרה של 2.45 מיליון ליש״ט.
אילו פיצויים ניתן לדרוש בתביעות על גידולי היפופיזה?
במקרים של איחור באבחון ניתן לדרוש פיצוי בגין:
- פגיעה בראייה או עיוורון
- חסר הורמונלי קבוע לכל החיים
- אובדן כושר עבודה
- כאב וסבל
- הוצאות רפואיות, טיפול תרופתי ומעקב מתמשך
- עזרה וסיעוד
עורך דין תביעות פיצויים רשלנות רפואית בוחן בכל מקרה את היקף הנזק ואת הקשר בין האיחור לבין התוצאה.
לסיכום
גידול בהיפופיזה אינו בהכרח ממאיר, אך הוא עלול להיות מסוכן בשל מיקומו המוחי.
כאשר סימני אזהרה נוירולוגיים אינם נבדקים בזמן, וכאשר MRI מוחי מתעכב שלא כדין, הנזק עלול להפוך קבוע.
במצבים כאלה יש לבחון האם מדובר ברשלנות רפואית המזכה בתביעת פיצויים.