קרע ברצועות הברך לא קובע את גובה הפיצוי.
מה שקובע הוא האם נותרה מגבלה תפקודית ואיך מוכיחים את הקשר לתאונה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
כיצד מוכיחים זכאות לפיצוי בגין קרע ברצועות הברך?
בית המשפט אינו מסתפק באבחנה של קרע.
הוא בוחן האם הוכח קשר ברור בין התאונה לבין הפגיעה, והאם הקרע יוצר מגבלה תפקודית מתמשכת.
לכן, השאלה הראשונה אינה מה כתוב בפענוח MRI, אלא כיצד המומחה מחבר בין האירוע לבין הנזק.
האם קרע ברצועות הברך במקרה שלך עשוי לזכות בפיצוי?
- התאונה תועדה בזמן אמת: תאונת דרכים, נפילה בעבודה או חבלה סיבובית חריפה.
- קיים תיעוד רפואי סמוך לאירוע המתאר כאבים, נפיחות או מגבלה.
- בדיקת MRI מאשרת קרע או פגיעה רצועתית.
- נותרה מגבלה תפקודית: רפיון, כאב מתמשך, קושי בהליכה או ירידה במדרגות.
- חלפו מספר חודשים ללא חזרה מלאה לתפקוד.
אילו רצועות נבחנות וכיצד נקבעים אחוזי הנכות בפועל?
המומחים מטעם בתי המשפט אינם קובעים אחוזי נכות לפי שם הרצועה שנקרעה, אלא לפי ההשפעה התפקודית שנותרה לאחר הפגיעה והטיפול.
עם זאת, לזהות הרצועה שנפגעה יש משקל, משום שלכל אחת משמעות שונה מבחינת יציבות הברך והשלכות עתידיות.
01
02
03
קרע טראומטי לעומת קרע ניווני
נקודת המחלוקת המרכזית בתביעות ברך
זהו הציר שעליו מסתובבים מרבית התיקים.
קרע טראומטי נגרם מאירוע חד: תאונת דרכים, נפילה, פגיעה סיבובית או חבלה ישירה.
קרע ניווני מתפתח בהדרגה, ולעיתים מתגלה במקרה.
מבחינה משפטית: קרע טראומטי מיוחס לתאונה. קרע ניווני מאפשר טענת מצב קודם ולעיתים מוביל לדחיית התביעה כולה.
לכן מומחה שמזהה סימני פגיעה חריפה מחזק את הקשר הסיבתי. גם אם חלף זמן מאז התאונה.
כמה שווה קרע ברצועות הברך לפי סוג הפגיעה?
לא כל קרע ברצועות הברך שווה אותו פיצוי. קיימים סוגים שונים של רצועות, ולכל אחת משמעות אחרת מבחינת יציבות הברך והשלכות תפקודיות. בתי המשפט אינם בוחנים רק את שם הרצועה – אלא בעיקר את הפגיעה בפועל.
| סוג הקרע | מה זה אומר בעברית | משמעות רפואית | פוטנציאל פיצוי |
|---|---|---|---|
| ACL | רצועה צולבת קדמית | אחראית ליציבות הקדמית של הברך. קרע גורם לאי יציבות, קושי בפעילות ולעיתים צורך בניתוח. | גבוה |
| PCL | רצועה צולבת אחורית | פגיעה ביציבות האחורית. לעיתים פחות מורגשת, אך כאשר יש מגבלה תפקודית – יש משמעות משפטית. | בינוני תלוי תפקוד |
| MCL / LCL | רצועות צידיות פנימית וחיצונית | ברוב המקרים מדובר בקרעים קלים יחסית. רק כאשר נותר רפיון או חוסר יציבות – קיימת השלכה תפקודית. | נמוך לרוב |
👉 בפועל, הפיצוי אינו נקבע לפי סוג הקרע בלבד. השאלה המרכזית היא האם נותרה מגבלה תפקודית שמוכחת באמצעות בדיקה קלינית וחוות דעת מומחה.
עו״ד אורן בושרי
האם ניתוח שחזור רצועה "פותר את הבעיה"?
חברות ביטוח נוהגות לטעון כי ניתוח מוצלח מחזיר את המצב לקדמותו.
המומחים מטעם בתי המשפט דוחים גישה זו. כי גם לאחר הניתוח נותרה מגבלה כלשהי בכושר הפעולה הכללי. לדוגמא מתיק בו אנו מטפלים:
כף רגל קרה, אין דופק או נימול אחרי ניתוח רצועה | מתי מדובר בפגיעה בעורק וברשלנות רפואית?
כאב מתמשך, נימול, כף רגל קרה או ירידה בדופק לאחר ניתוח לתיקון רצועות הברך אינם תסמינים רגילים שיש להתעלם מהם. חולים רבים מחפשים תשובות לשאלות כמו “למה כף הרגל שלי קרה אחרי ניתוח ברך”, “אין לי דופק בכף הרגל אחרי ACL”, או “האם זה מסוכן שיש בעיה בזרימת דם אחרי ניתוח רצועה”. במקרים מסוימים, מדובר בפגיעה בעורק הפופליטאלי – כלי הדם המרכזי מאחורי הברך – שעלולה להתרחש במהלך ניתוח. הספרות הרפואית מדגישה כי בפגיעות ברך מורכבות קיימת שכיחות משמעותית של פגיעות כלי דם. עלולה להתפתח איסכמיה של הרגל, נזק בלתי הפיך ואף צורך בקטיעה. 
למאמר המלא ב‑JISAKOS
מה הפיצוי שניתן לקבל על קרע ברצועות הברך?
- מגבלה תפקודית קלה: עשרות אלפי שקלים.
- פגיעה בינונית עם רפיון או כאב מתמשך: לרוב בטווח של 70,000 עד 250,000 ש״ח.
- פגיעה קשה עם ניתוח ושיקום ממושך: עשויה להגיע גם לסכומים גבוהים יותר.
למידע רחב יותר על אופן חישוב הפיצוי, רכיבי הנזק והשיקולים המשפטיים, ניתן לעיין גם במדריך: פיצוי בתביעות נזיקין .
טעויות נפוצות שמפחיתות פיצוי בקרע ברצועות הברך
- פנייה עצמאית לחברת הביטוח ומתן גרסה לא מדויקת.
- הסתמכות על MRI בלבד בלי בדיקה תפקודית מסודרת.
- דחיית טיפול או שיקום שיוצרים טענה של החמרה עצמית.
- ויתור מוקדם על בדיקת מומחה אורתופדי.
- קבלת פשרה נמוכה לפני מינוי מומחה בית משפט.
סיכום משפטי
קרע ברצועות הברך אינו מבטיח פיצוי, אך גם אינו שולל אותו.
ההכרעה תלויה ביכולת להוכיח שהקרע נגרם בתאונה, יוצר מגבלה תפקודית, ונשען על חוות דעת רפואית מנומקת.
מי שמבין את נקודות ההכרעה יודע גם מדוע תיקים דומים מסתיימים בתוצאות שונות לחלוטין.
כך נכון לפעול
- לאסוף תיעוד רפואי מלא כולל MRI וסיכומי ביקור.
- לשמור מסמכים על ימי מחלה והיעדרות מעבודה.
- לא למסור גרסאות עצמאיות לחברות ביטוח.
- לפנות לייעוץ משפטי לפני קבלת הצעות פשרה.