מיקרוצפליה שלא אובחנה בזמן יכולה לבוא בגדר רשלנות רפואית.
הטענה המשפטית אינה נגד עצם קיום המום, אלא נגד איחור באבחון, היעדר בירור או אי מתן מידע להורים. באילו שלבים מתרחשת רשלנות?
- בהריון
- בלידה
- במעקב טיפת חלב
- באבחון מאוחר של היקף ראש חריג
כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה סימני אזהרה או אינו פועל בזמן, הנזק הנוירולוגי עלול להיות קשה ובלתי הפיך.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מהי מיקרוצפליה?
+
מיקרוצפליה (Microcephaly) היא מצב שבו היקף הראש קטן מהמצופה ביחס לגיל ולמין. המשמעות הרפואית אינה נובעת רק מהמדידה עצמה, אלא מהשאלה האם המוח התפתח באופן תקין.
מיקרוצפליה יכולה להיות:
- מולדת
- נרכשת
- קלה או חמורה
- מבודדת או חלק מתסמונת רחבה
במקרים רבים ההשלכות כוללות פגיעה קוגניטיבית, עיכוב התפתחותי, אפילפסיה ונכות תפקודית משמעותית.
מיקרוצפליה מולדת לעומת מיקרוצפליה נרכשת
+
מיקרוצפליה מולדת
כאשר מדובר במיקרוצפליה מולדת, המקור הוא לרוב מום גנטי או תסמונת כרומוזומלית. במצבים אלה חלה חובה רפואית ברורה: הפניה לייעוץ גנטי, ביצוע בדיקות מתקדמות ומתן מידע מלא וברור להורים.
היעדר הפניה לייעוץ גנטי, אי הצעת בדיקות רלוונטיות או אי הסבר למשמעות הממצאים עלולים לשלול מההורים אפשרות לקבל החלטה מושכלת, לרבות שקילת הפסקת הריון.
מיקרוצפליה נרכשת
לעומת זאת, במיקרוצפליה נרכשת היקף הראש היה תקין בתחילת ההריון או לאחר הלידה, אך חדל להתפתח בהמשך.
בין הגורמים השכיחים ניתן למנות:
- זיהומים תוך רחמיים
- פגיעה בלידה
- היפוקסיה
- דימום מוחי
- טראומה
במקרים שבהם ניתן היה לזהות את התהליך בזמן, לעקוב כראוי או למנוע את הנזק, מתקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
אם זו גזירה משמיים, מה הטענה המשפטית?
גם כאן, השאלה המשפטית אינה האם קיימת מיקרוצפליה, אלא כיצד פעל הצוות הרפואי.
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר הרופא או הצוות לא:
- זיהו היקף ראש חריג
- הפנו לבירור משלים
- ביצעו בדיקות חיוניות
- הסבירו את משמעות הממצא, תיעדו שיחה או המלצות
הטענה תמיד נבחנת בהתאם לגורם למיקרוצפליה ולשלב שבו ניתן היה להתערב.
כיצד בוחן בית המשפט מקרים של מיקרוצפליה?
היקף ראש קטן הוא סימן אזהרה רפואי מובהק. הוא מחייב דריכות, בירור מלא והצגת חלופות ברורות להורים.
כאשר הצוות הרפואי אינו פועל בהתאם לסטנדרט זה, עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.
01
מום גנטי ואי הפניה לייעוץ מתאים
עילת תביעה מתקיימת כאשר ההורים לא קיבלו מידע מהותי, לא הופנו לבדיקות מתאימות, ונשללה מהם האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון.
02
היקף ראש קטן באולטרסאונד בשליש השלישי
אי הפניה ל MRI עוברי, אולטרסאונד מוח או ייעוץ נוירולוגי עלולה להיחשב מחדל רפואי.
03
זיהומים תוך רחמיים כגון CMV או טוקסופלזמה
כאשר ניתן היה למנוע את הנזק ולא בוצע בירור או טיפול, מתקיימת עילת תביעה ברשלנות רפואית.
04
מעקב בטיפת חלב והיקף ראש חריג
פספוס של חריגה או קצב גדילה לא תקין, בשלב שבו ניתן היה להתערב, מהווה הפרת חובת המעקב.
עו״ד אורן בושרי
דוגמא מפסק דין: ביה״ח אלמקאסד
לאחרונה קיבל ביהמ"ש תביעה נגד בי"ח "אלמקאסד" בירושלים. שם התינוקת סבלה ממיקרוצפליה וממומים מוחיים חמורים, בהם היפופלזיה (מיקום נמוך) של הקורפוס קלוסום. בהמשך, אובחנה עם תסמונת גנטית, הגורמת למגבלות תפקודיות משמעותיות ולנכות מלאה.
הטענה הייתה שבמהלך ההריון לא בוצעה סקירה מכוונת למח למרות שהתגלו פיגור בגדילה התוך-רחמית וריבוי מי שפיר.
בדיקת שבב גנטי ממי שפיר היתה יכולה לגלות את התסמונת, אבל בית חולים טען שהוצע לאם לבצע דיקור מי שפיר והיא סירבה לבצעה.
ביהמ״ש פסק שההצעה לדיקור (לפני הסירוב של האם) הועלתה בתחילת ההריון, כאשר לא היתה אינדיקציה רפואית לבצעו. לפסק הדין.
סיכום והיבט הפיצויים
בתביעות רשלנות רפואית עקב מיקרוצפליה, הפיצוי אינו נגזר מהממצא עצמו אלא מהנזק שנגרם עקב מחדל, עיכוב או אי מתן מידע.
בתי המשפט בוחנים האם אבחון מוקדם או בירור מתאים היו מונעים או מצמצמים את הפגיעה הנוירולוגית ואת השלכותיה לטווח ארוך.
במקרים מתאימים, הפיצוי עשוי לכלול:
- נזקי גוף
- אובדן כושר השתכרות עתידי
- הוצאות רפואיות ושיקומיות
- עזרת צד ג
- ולעיתים גם פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה
סיבות למיקרוצפליה והטענה המשפטית
| גורם | מה הצוות הרפואי חייב לעשות | מתי קיימת עילת רשלנות |
|---|---|---|
| מום גנטי | הפניה לייעוץ גנטי והסבר על אפשרות להפסקת הריון | כאשר ההורים לא קיבלו את המידע ולא הופנו לבדיקות |
| טראומה בלידה | זיהוי מצוקה עוברית וביצוע חילוץ בזמן | כאשר לא פעלו לחלץ את התינוק למרות אינדיקציות ברורות |
| היקף ראש קטן באולטרסאונד | בשליש השלישי למדוד ולהפנות ל־MRI / US מוח / ייעוץ נוירולוגי | כאשר חריגה של 2 סטיות תקן לא הובילה לבירור נוסף |
| זיהומים (CMV, טוקסופלזמה) | בדיקות סקר, מעקב וטיפול מונע במידת האפשר | כאשר ניתן היה למנוע את הנזק ולא נעשה טיפול או בירור |
| מעקב בטיפת חלב | מדידת היקף ראש והפניה לבירור נוסף במקרה של חריגה | כאשר היקף ראש חריג לא זוהה בזמן שבו ניתן היה להתערב |