רשלנות רפואית במתן תרופות: מינון יתר, תרופה לא מתאימה ואינטראקציות

רשלנות רפואית במתן תרופות מתעוררת כאשר ניתנת תרופה לא מתאימה, במינון שגוי או בשילוב מסוכן.
הבדיקה אינה מתמקדת רק בטעות, אלא בשאלה האם ניתן היה למנוע אותה והאם נגרם נזק.
מתי טעויות כאלה חוצות את הרף והופכות לעילת תביעה.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

תרופה לא מתאימה
"אין סכום קבוע. הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם, חומרתו והאם האיחור או הטעות שינו את מהלך המחלה"

דוגמאות למקרים שבהם טעות בתרופות הובילה לתביעת רשלנות רפואית

לא כל טעות בתרופה היא רשלנות. הדוגמאות הבאות מראות מתי המחדל חורג מהסטנדרט הרפואי ומקים עילת תביעה.

01

אלרגיה שלא נבדקה מתי זה רשלנות רפואית

+
רופא חייב לבדוק רגישויות ואלרגיות לפני מתן תרופה. כאשר לא נשאלת היסטוריה רפואית, לא נבדק תיק רפואי קיים, או שלא ניתנת תשומת לב לאזהרות ברורות, הסיכון לתגובה מסכנת חיים עולה.

במקרים כאלה עצם מתן התרופה ללא בירור בסיסי עשוי להיחשב חריגה מסטנדרט הטיפול ולהקים עילת תביעה. לקריאה נוספת על מקרים דומים של רשלנות במתן תרופות .

02

עירוי דם שגוי מתי מדובר ברשלנות רפואית

+
עירוי דם מחייב התאמה מדויקת ובקרה כפולה. טעות בזיהוי סוג הדם, בהצלבת הנתונים או בתהליך האישור אינה תקלה שולית אלא כשל מהותי שעלול לגרום לנזק חמור ואף לסכן חיים.

כאשר מתבצע עירוי דם שגוי, בתי המשפט עשויים לראות בכך רשלנות ברורה בשל הפרת נהלי בטיחות בסיסיים. ועל טעויות בטיפול רפואי פולשני או תרופתי.

03

גלולות למניעת הריון וקרישיות יתר מתי עולה חשד לרשלנות

+
לפני מתן גלולות, רופא צריך לבדוק גורמי סיכון כמו עישון, היסטוריה משפחתית וחשד לקרישיות יתר. אי ביצוע תשאול רפואי בסיסי עלול להוביל לאירועים מסכני חיים ולנזק שהיה אפשר למנוע.

כאשר לא נבדקים גורמי סיכון ידועים, ניתן לטעון כי מדובר ברשלנות בטיפול התרופתי. בהקשר זה כדאי לקרוא גם על רשלנות בטיפול הורמונלי .

מינון יתר של תרופה | מתי מדובר ברשלנות רפואית?

אחת מעילות הרשלנות השכיחות ביותר היא טעות במינון התרופה. בתרופות אחדות טעות במינון מסבה נזק קטלני:

טעויות במתן תרופות מסוכנות

+

אינסולין

מוכר מקרה של חולה מבוגר שקיבל מנת אינסולין גדולה פי עשרה מן המינון הנדרש. הטעות גרמה לירידה חדה ברמת הסוכר ולהתדרדרות למצב מסכן חיים.

חומרי הרדמה

בבית החולים הלל יפה הוזרק בטעות חומר הרדמה לפעוטה בת שנה במקום סטרואידים. האירוע הוביל להידרדרות מהירה ולצורך בהתערבות רפואית דחופה.

מגנזיום

טעות של פי מאה במינון מגנזיום בבית החולים בני ציון גרמה לפגיעה מוחית קשה לפעוטה בת שנתיים וחצי. הילדה נותרה עם נכות קשה ובלתי הפיכה.

כאשר מדובר בתרופה מסוכנת, החובה אינה מסתיימת במתן התרופה עצמה. הצוות הרפואי חייב לבדוק מינון, לוודא התאמה למטופל, ולבצע ניטור ומעקב בזמן.


תגובה אלרגית שלא זוהתה מתי זה נחשב רשלנות רפואית

תגובה אלרגית לתרופה אינה הופכת אוטומטית לתביעת רשלנות רפואית. השאלה היא האם הצוות הרפואי בירר רגישויות קודמות, עיין בתיעוד הרפואי, זיהה סימני אזהרה בזמן, וביצע ניטור מתאים לאחר מתן התרופה. כאשר לא בוצע בירור בסיסי או לא הייתה תגובה מהירה להחמרה, ייתכן שמדובר ברשלנות.

מתן תרופה לא מתאימה | מתי אפשר להגיש תביעה?

מתן תרופה לא מתאימה תיחשב רשלנות רפואית כאשר הרופא לא התחשב ב-:

  • מחלות רקע,
  • תרופות קבועות,
  • גיל המטופל,
  • תפקודי כליה או כבד,
  • בהתוויות נגד ברורות.

לא די בכך שניתנה תרופה שגרמה לנזק. יש להראות שההחלטה לתת אותה חרגה מרמת הזהירות הסבירה ושניתן היה למנוע את הפגיעה.

 

את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית במתן תרופות?

בתביעות רשלנות רפואית במתן תרופות יש להבחין בין שני מקורות אחריות עיקריים. חברת התרופות והצוות הרפואי. לעיתים מתקיימת אחריות משולבת: גם כשל בייצור או באזהרה מצד החברה, וגם כשל קליני במעקב או בהתאמת הטיפול מצד הרופא. בפועל, ברוב המקרים התביעה מופנית נגד בית החולים או קופת החולים ולא נגד הרופא אישית.

01

אחריות חברות התרופות – כאשר היצרן או המשווק לא מסרו מידע מלא, ברור ועדכני על סיכוני התרופה, הסתירו נתונים מהותיים או הציגו מידע מטעה לציבור ולרופאים.

הסתרת מידע או הצגת מידע חלקי עלולה להוביל לנזקים חמורים, ובמקרים מסוימים אף למוות.

02

אחריות הצוות הרפואי – כאשר הרופא או המוסד הרפואי טעו במינון, לא בדקו אלרגיות, לא זיהו מחלות רקע, לא עקבו אחרי תופעות לוואי, או אישרו שילוב תרופות מסוכן ללא ניטור.

טעויות במתן תרופות לילדים | מתי מדובר ברשלנות רפואית?

רשלנות רפואית במתן תרופות לילדים מסוכנת במיוחד. לכן חובת הזהירות של הצוות הרפואי מוגברת, והפסיקה מתייחסת בחומרה לטעויות מסוג זה. גופם הקטן רגיש יותר להשפעות תרופתיות, ולכן כל סטייה במינון או בטכניקת המתן עלולה לגרום לנזק חמור.

דליפה של חומר תרופתי מהווריד לרקמות עלולה לגרום לכוויות כימיות, נמק מקומי ואף לאובדן גפה. תמיסות מסוימות רעילות לרקמות ודורשות זהירות וניטור קפדני.

תרכובות מסוכנות ומזיקות.
"גופם הקטן רגיש הרבה יותר להשפעות של תרופות"
בארה״ב טעויות רפואיות נמצאות במקום השלישי כגורם תמותה, אחרי סרטן ומחלות לב.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

אילו תרופות נפוצות קשורות לתביעות רשלנות רפואית?

חלק מהתרופות דורשות רמת זהירות גבוהה במיוחד. ניסיון משפטי מלמד כי תרופות מסוימות חוזרות שוב ושוב בתביעות רשלנות רפואית.

תרופות בסיכון גבוה לרשלנות רפואית

תרופות אלה מופיעות בתביעות רבות בשל הצורך במעקב הדוק ובדיוק מינון.

תרופה סיכון עיקרי ומדוע נדרש מעקב
קומדין

עלול לגרום לדימומים ודורש מעקב INR קבוע.

אינסולין

מינון עודף עלול לגרום להיפוגליקמיה מסכנת חיים.

אספירין

מגביר נטייה לדימומים ועלול לגרום לכיב קיבה מדמם.

פרוקור

עלול לפגוע בכליות ובתפקוד בלוטת התריס ולכן נדרש מעקב מעבדתי.

גנטמיצין

עלול לגרום לפגיעה שמיעתית קבועה ומצריך זהירות במינון ובמעקב.

דיגוקסין

מינון לא מדויק עלול לגרום לרעילות לבבית ולהפרעות קצב.

טגרטול

עשוי לגרום לתופעות נוירולוגיות קשות ולכן נדרש מעקב הדוק.

אינטראקציה בין תרופות מתי השילוב הופך לרשלנות רפואית

אינטראקציה בין תרופות עלולה לגרום לדימום, פגיעה נוירולוגית, ירידת סוכר מסוכנת או כשל טיפולי.

כאשר רופא רושם טיפול מבלי לבדוק אילו תרופות המטופל כבר נוטל, או מבלי לעקוב אחר הסיכון שנוצר מהשילוב, עשויה לקום עילת תביעה.

ברזל יחד עם נקסיום או תרופות עיכול
שילוב זה מפחית את ספיגת הברזל ועלול לפגוע ביעילות הטיפול. במצבים כאלה נדרש מעקב אחר רמות המוגלובין והתאמת מינונים.
אספירין ומדללי דם בשילוב סרוקסט, משככי כאבים או תוספים
השילוב מגביר משמעותית את הסיכון לדימומים פנימיים וחיצוניים. במקרים רבים נדרש ניטור רפואי צמוד ולעיתים שינוי טיפול.
אינסולין יחד עם אמאריל ואוזמפיק
ההשפעה המצטברת על רמות הסוכר עלולה לגרום להיפוגליקמיה מסוכנת, עם סיכון לאובדן הכרה ולפגיעה נוירולוגית.
משתנים בשילוב תרופות ליתר לחץ דם
שילוב זה עלול לשבש ערכי סוכר, אלקטרוליטים ולחץ דם. לכן יש לבצע בדיקות תקופתיות ולהתאים את הטיפול לפי התגובה הקלינית.

האם שיקול תועלת מול סיכון פוטר רופא מאחריות?

בדר״כ שיקולי תועלת אינם פוטרים מאחריות. כי כאשר תרופה היא מסוכנת על הרופא לנטר ולהיות במעקב בדגש על תופעות הלוואי מהתרופה. אם הרופא אינו דואג לכך, הוא מתרשל. 

"בדר״כ שיקולי תועלת אינם פוטרים מאחריות"

לסיכום

טעויות במתן תרופות הן מהגורמים השכיחים ביותר לתביעות רשלנות רפואית. כאשר נגרם נזק קבוע, החמרת מחלה, פגיעה נוירולוגית, נכות או מוות, קיימת עילת תביעה משמעותית. בירור משפטי מוקדם, איסוף תיעוד רפואי ובחינה מקצועית של המקרה משפיעים ישירות על סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי.

שאלות ותשובות

מתי טעות במינון תרופה נחשבת רשלנות רפואית?

+
טעות במינון נחשבת רשלנות כאשר המינון חורג מהנחיות רפואיות, אינו מותאם למטופל או ניתן בלי בקרה סבירה. בתי המשפט בודקים האם ניתן היה למנוע את הטעות באמצעים פשוטים של בדיקה, התאמה ותיעוד. במקרים חמורים, הנזק עלול להוביל גם לנזק מוחי או לפגיעה מערכתית.

האם מתן תרופה לא מתאימה מזכה בפיצוי?

+
כן, כאשר התרופה ניתנה בניגוד להתוויות, בלי בדיקה מספקת או בלי התאמה למצב הרפואי של המטופל. השאלה היא האם רופא סביר היה בוחר טיפול אחר. לעיתים מדובר גם במקרים של רשלנות בחדר מיון.

מה קורה כאשר תגובה אלרגית לתרופה לא זוהתה בזמן?

+
אי זיהוי תגובה אלרגית עלול להיחשב רשלנות אם לא בוצע בירור מתאים, לא נבדקה רגישות ידועה או שלא נעשה מעקב סביר לאחר מתן התרופה. במקרים חמורים, העיכוב גורם להידרדרות מהירה ולעיתים אף לפגיעה נוירולוגית.

מתי אינטראקציה בין תרופות נחשבת טעות רפואית?

+
כאשר ניתנות תרופות בשילוב מסוכן שניתן היה לצפות מראש. לפני התחלת טיפול חדש חובה לבדוק אילו תרופות המטופל כבר נוטל, מהן ההתוויות הנגדיות ומהם הסיכונים הידועים. במקרים מסוימים זה קשור גם לרשלנות בהרדמה.

האם אי בדיקת רגישות לתרופה לפני מתן נחשבת רשלנות רפואית?

+
לעיתים כן, במיוחד כאשר קיימת היסטוריה רפואית, תיעוד קודם או גורם סיכון ידוע. רופא צריך לשאול, לבדוק ולתעד לפני מתן תרופה. התעלמות מנתונים כאלה עלולה להיחשב חריגה מסטנדרט הטיפול.

מתי לא מדובר ברשלנות רפואית בטיפול תרופתי?

+
לא כל תוצאה רפואית רעה היא רשלנות. בתי המשפט בודקים האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל, גם אם בסופו של דבר נגרם סיבוך, הופיעה תופעת לוואי או שהטיפול לא הצליח.

האם ניתן לתבוע גם אם לא נגרם נזק?

+
בדרך כלל לא. כדי לזכות בפיצוי צריך להוכיח לא רק טעות אלא גם נזק ממשי שנגרם בעקבותיה. ללא נזק, לרוב לא קמה עילת תביעה לפיצויים.

כמה זמן יש להגיש תביעה על רשלנות במתן תרופה?

+
ברוב המקרים תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד האירוע או מהמועד שבו התגלה הנזק. יש חריגים, במיוחד אצל קטינים או כאשר הנזק התגלה בשלב מאוחר יותר.

איך מוכיחים שטעות בתרופה גרמה לנזק?

+
צריך להוכיח קשר סיבתי בין הטעות לבין הנזק. לרוב עושים זאת באמצעות חוות דעת מומחה רפואי שמראה כי אלמלא הטעות, הנזק היה נמנע או היה קטן משמעותית.

כמה פיצוי אפשר לקבל על טעות במתן תרופה?

+
אין סכום קבוע. הפיצוי נקבע לפי היקף הנזק, חומרתו, הצורך בטיפולים נוספים, הפגיעה בתפקוד וההשפעה על איכות החיים. בילדים יש משמעות מיוחדת לרשלנות בטיפול בילדים.
דורג 5 מתוך 5