דיסקציה (בתירה או קרע) של אבי העורקים היא מצב חירום רפואי מסכן חיים וגורם מוות.
כאשר ניתן היה לזהות את הסיכון קודם לכן ולמנוע את ההחמרה, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
אי אבחון מפרצת (הרחבה) באבי העורקים לפני דיסקציה
במקרים רבים דיסקציה של אבי העורקים אינה מתרחשת ללא סימני אזהרה מוקדמים. לעיתים המטופל סובל מכאב חזה חד, כאב גב פתאומי או תסמינים המעידים על הרחבה של האאורטה עוד לפני הקרע. במקרים אחרים, בדיקות דימות קודמות כבר הצביעו על מפרצת שלא טופלה בזמן.
כאשר ממצאים כאלה אינם זוכים למעקב, להפניה מתאימה או לטיפול מונע, עשויה לקום עילת לתביעה.
מתי דיסקציה של אבי העורקים באה בגדר רשלנות רפואית?
בתי המשפט מכירים ברשלנות רפואית בדיסקציה של אבי העורקים לפני ובמהלך הניתוח
01
איחור באבחון דיסקציה של אבי העורקים
מתי עולה חשד לרשלנות רפואית
בתביעות רבות השאלה היא האם הרופאים היו צריכים לחשוד בדיסקציה בזמן. החשד צריך לעלות כאשר מופיעים כאב חזה חד, כאב גב פתאומי, חולשה, הזעה או התעלפות.
למה Type A חשוב משפטית
Type A מערבת את האאורטה העולה ונחשבת מצב חירום ניתוחי. לכן גם עיכוב קצר בבירור או בהדמיה עלול להיות קריטי.
גורמי סיכון שמחייבים בירור
- יתר לחץ דם
- טרשת עורקים
- מפרצת ידועה
- מחלות גנטיות כמו מרפן, טרנר או היצרות מולדת של האאורטה
עילת תביעה עשויה לקום כאשר לא בוצע בירור מתאים, לא נשקלה דיסקציה באבחנה המבדלת, או המטופל שוחרר מוקדם מדי.
רשלנות רפואית באי הפניה לבדיקות סקר למפרצת
מי זכאי לבדיקות סקר
בדיקות סקר לאיתור מפרצת בטנית נכללות בסל הבריאות בעיקר לגברים בגילאי 65–74 עם היסטוריה של עישון.
מתי עולה חשד לרשלנות
במקרים רבים המטופל כלל אינו יודע שהוא זכאי לבדיקה. כאשר קופת חולים אינה מפנה לבדיקה או אינה מיידעת מטופל בסיכון, עשויה לקום עילת תביעה.
למה זה חשוב
לעיתים המפרצת מתגלה רק לאחר דיסקציה, קרע באבי העורקים או אירוע חירום מסכן חיים. במצבים כאלה נבדק האם אבחון מוקדם היה יכול למנוע את ההחמרה.
אי ביצוע ניתוח מונע במפרצת של אבי העורקים
מתי צריך לשקול ניתוח
בחלק מהמקרים ניתן למנוע דיסקציה או קרע באמצעות ניתוח יזום. בדרך כלל נשקל ניתוח כאשר המפרצת מגיעה לכ־5–5.5 ס"מ, ולעיתים מוקדם יותר אצל חולי מרפן או כאשר קיימת גדילה מהירה.
מה נבדק בתביעות רשלנות
בתביעות כאלה בוחנים האם בוצע מעקב תקין, האם המטופל הופנה בזמן לכירורג, והאם הייתה דחייה בלתי סבירה של הטיפול.
טענת ההגנה הנפוצה
בתי חולים טוענים לעיתים שגם ניתוח מוקדם לא היה משנה את התוצאה. מנגד, הספרות הרפואית מראה כי טיפול מונע מפחית את הסיכון לדיסקציה קטלנית.
שחרור מחדר מיון עם דיסקציה של אבי העורקים
שחרור ממיון הופך לבעיה משפטית כאשר המטופל הגיע עם תסמינים מחשידים, אך שוחרר לפני שנשללה דיסקציה של האאורטה.
דיסקציה עלולה להידמות להתקף לב, כאב שרירי, חרדה או אירוע מוחי. לכן אק"ג תקין או יציבות זמנית אינם מספיקים תמיד לשלילת האבחנה.
כאשר קיים חשד ל-Type A, הדרישה לבירור מהיר חזקה במיוחד, משום שמדובר במצב שעלול להידרדר במהירות ודורש לעיתים ניתוח דחוף.
במקרים כאלה בוחנים אם נשקלו או בוצעו:
- CTA להדגמת האאורטה
- CT חזה כאשר התסמינים מתאימים
- אקו לב בחשד לפגיעה באאורטה העולה או במסתם
- בדיקות דם וסמנים לבביים
- ניטור לחץ דם, דופק ושינוי בתסמינים
עילת תביעה עשויה להתעורר כאשר:
- לא נשקלה דיסקציה באבחנה המבדלת
- לא בוצעה הדמיה מתאימה
- המטופל שוחרר למרות כאב חריג
- לא נלקחו בחשבון גורמי סיכון
- לא בוצע מעקב לפני השחרור
כאשר שחרור מוקדם מוביל לאיחור באבחון דיסקציה, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
02
רשלנות רפואית בניתוח אבי העורקים
בשל מורכבות ההליך, הצוות הרפואי חייב להיערך נכון לפני הניתוח, לבחור את שיטת הטיפול המתאימה ולבצע ניטור קפדני במהלך הניתוח ולאחריו.
רשלנות רפואית עשויה להתעורר, בין היתר, כאשר:
- לא בוצעה הערכה מספקת של מצב המטופל לפני הניתוח
- לא נשקלו חלופות טיפול מתאימות
- הניתוח בוצע באיחור למרות סימני החמרה
- לא זוהו סיבוכים בזמן הניתוח או לאחריו
- לא ניתן הסבר מספק על הסיכונים ועל אפשרויות הטיפול
כאשר נגרם נזק קשה לאחר ניתוח אבי העורקים, יש לבדוק לא רק את עצם הופעת הסיבוך, אלא גם את השאלה האם הצוות פעל לפי הסטנדרט המקצועי הנדרש.
ביצוע ניתוח מורכב במרכז חסר ניסיון
מחקרים רחבי היקף הראו כי בבתי חולים שמבצעים נפח גבוה של ניתוחי אאורטה, שיעורי הסיבוכים והתמותה נמוכים יותר. לכן, במקרים מתאימים, יש חשיבות לשאלה האם המטופל הופנה למרכז רפואי בעל ניסיון מתאים.
באחד מהתיקים שבהם טיפלנו כתב המומחה מטעמנו, פרופ' בר אילן:עילת תביעה עשויה להתעורר כאשר:
"על פי האתיקה הרפואית המקובלת ועל פי הפסיקה הישראלית חובה היה להעמיד בפני החולה את הבחירה בין בית חולים קטן למרכז רפואי גדול."
- הניתוח בוצע במסגרת שאינה מנוסה דיה בניתוחי אאורטה
- המטופל לא קיבל הסבר על אפשרות לפנות למרכז מנוסה יותר
- לא נשקלה העברה לבית חולים מתאים יותר
- הצוות לא נערך לסיבוכים הצפויים בניתוח מורכב
- לא ניתן טיפול מהיר בסיבוך שהתפתח לאחר הניתוח
לא כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות רפואית. עם זאת, כאשר הסיבוך קשור לבחירת מסגרת טיפול לא מתאימה, להיעדר ניסיון מספיק או להיעדר יידוע של המטופל, יש מקום לבחון את התיק מבחינה משפטית ורפואית.
עו״ד אורן בושרי
רשלנות רפואית במעקב אחר תסמונת מרפן
בתסמונת מרפן קיים סיכון מוגבר לדיסקציה של האאורטה, והיא מהווה אחת מסיבות התמותה המרכזיות במחלה. לכן קיימת חשיבות קריטית למעקב הדמייתי תקופתי, לשליטה בלחץ הדם ולבחינת הצורך בניתוח מונע בזמן.
במקרים רבים ניתן לחשוד בתסמונת גם בבדיקה קלינית, בין היתר אצל מטופלים בעלי מבנה גוף גבוה ורזה, עקמת, פלטפוס, מבנה פנים אופייני או צפיפות שיניים חריגה. כאשר התסמונת אינה מאובחנת, לא מבוצע מעקב מספק או שמוחמץ העיתוי לטיפול מונע, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בדיסקציה של אבי העורקים
גובה הפיצוי תלוי בהיקף הנזק שנגרם בעקבות האיחור באבחון או הכשל הטיפולי. במקרים קשים התביעה עשויה לכלול פיצוי בגין פטירה, נכות לבבית, פגיעה נוירולוגית, אובדן כושר עבודה, צורך בעזרת צד שלישי וכאב וסבל.
מתי אין עילת תביעה ברשלנות רפואית?
לא כל דיסקציה שנגמרת באסון מעידה על רשלנות רפואית. לעיתים הקרע מתרחש באופן פתאומי ללא סימני אזהרה מוקדמים, או שהבירור הרפואי בוצע בהתאם לסטנדרט המקובל.
אם המטופל הגיע בשלב מתקדם מאוד, קרס מיד, או שהאירוע היה בלתי ניתן לעצירה גם עם טיפול מיידי, כנראה שלא תהיה עילת תביעה.
לסיכום
דיסקציה של אבי העורקים היא מצב רפואי קטלני, אך במקרים רבים קיימים סימני אזהרה מוקדמים שניתן היה לזהות בזמן. כאשר רופאים, קופות חולים או בתי חולים מתעלמים מתסמינים, מחמיצים מפרצת ידועה או דוחים טיפול מונע, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. בדיקה מוקדמת של התיק הרפואי וחוות דעת מתאימה עשויות להכריע האם ניתן היה למנוע את הנזק.