פגיעת ראש ופגיעה מוחית קשה לאחר תאונה, נפילה או חבלה | תביעת פיצויים

פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים, נפילה או חבלה ישירה עלולה לגרום לזעזוע מוח, נזק מוחי, ירידה קוגניטיבית ואובדן כושר עבודה.
בתביעות פיצויים, גובה הסכום נקבע לפי חומרת הפגיעה, הנכות, ההשלכות התפקודיות והצורך בשיקום.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

מתי פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים או נפילה מזכה בפיצויים?

פגיעת ראש אינה חייבת להיות שבר בגולגולת או ניתוח מוח כדי להצדיק פיצוי. גם זעזוע מוח, פגיעה בזיכרון, סחרחורות, כאבי ראש כרוניים, ירידה בריכוז או קושי לחזור לעבודה עשויים לבסס תביעה.

כאשר קיימת השפעה רפואית או תפקודית מתועדת, ניתן לדרוש פיצויים מחברת הביטוח, מהמעסיק או מגורם אחראי אחר לפי נסיבות התאונה.

ירידה תפקודית ואובדן כושר עבודה.
״פגיעת ראש לאחר תאונה, נפילה או חבלה עלולה לגרום לנזק מוחי״.

מה חברת הביטוח תטען וכיצד בית המשפט קובע פיצוי בפגיעת ראש?

אין סכום קבוע. גובה הפיצוי נקבע לפי גיל הנפגע, השכר לפני התאונה, אחוזי הנכות, משך אי הכושר, הצורך בעזרת הזולת וההשפעה על העבודה והחיים.

פגיעת ראש קלה עם החלמה מלאה עשויה להסתיים בפיצוי נמוך יחסית, בעוד שפגיעה מוחית עם מגבלות קבועות עלולה להביא לפיצוי של מאות אלפי שקלים ואף יותר. כאשר מדובר בפגיעת ראש, המחלוקת עם חברת הביטוח אינה רק רפואית אלא בעיקר כלכלית.

01

סוג המחלוקת טענת חברות הביטוח מה יקבע בית המשפט
תוחלת חיים קיצור תוחלת חיים עקב מחלות רקע או גורמי סיכון חוות דעת רפואית ושיקומית עשויה להראות תוחלת חיים קרובה לנורמה וכל שנה נוספת מגדילה את הפיצוי
התאמת דיור אין צורך בהתאמות קבועות בבית חוות דעת שיקומית להתאמות נגישות ובטיחות מגדילה את הפיצוי
עזרת הזולת וסיעוד ניתן להסתפק בעזרה חלקית או מטפל זר ברירת המחדל היא מטפל זר. מטפל מקומי יוכר כאשר מוכח צורך טיפולי או קוגניטיבי מיוחד. בפגיעה מוטורית קשה במיוחד עשוי בית המשפט לפסוק לפי הלכת אקסלרד כ-40,000 ₪ לחודש. בפגיעה מוחית קשה ללא תלות מוטורית מלאה הפיצוי נפסק לרוב סביב כ-10,000 ₪ לחודש.
אובדן כושר השתכרות והפסדי השתכרות ניתן לעבוד בעבודה מתאימה או לחשב לפי שכר נמוך כאשר מוכח אובדן כושר עבודה מלא המחלוקת על אחוזי הנכות כמעט אינה משנה. החישוב נעשה לרוב לפי השכר הממוצע במשק וניתן להוכיח פוטנציאל השתכרות גבוה יותר.
שיקום ניתן להסתפק בשיקום ציבורי הוכחת צורך בשיקום אינטנסיבי או ייעודי מגדילה את סכום הפיצוי

ניהול תיק פגיעת ראש או פגיעה מוחית ומה באמת קובע את גובה הפיצוי?

בתביעות פגיעת ראש בתי המשפט בוחנים בעיקר את ההשלכות התפקודיות של הנזק המוחי לאורך זמן. לכן ניהול נכון של התיק מחייב הסתכלות מעבר לאחוזי נכות, הכוללת:

פגיעת ראש
״אם הדימום קטן לא מנתחים ואם הוא גדול לא מנתחים. מנתחים רק בבינוני״.

אילו סימפטומים אחרי פגיעת ראש מחזקים תביעה?

גם כאשר ההדמיה תקינה, ייתכנו תסמינים משמעותיים לאחר פגיעת ראש. תיעוד עקבי שלהם עשוי לחזק את התביעה:

  • כאבי ראש חוזרים
  • סחרחורת וחוסר יציבות
  • ירידה בזיכרון ובריכוז
  • עייפות חריגה
  • רגישות לאור או לרעש
  • חרדה או שינוי התנהגותי
  • קושי לחזור לעבודה
  • הפרעות שינה

ככל שקיים רצף טיפולי, פנייה לנוירולוג, בדיקות מתאימות ותיעוד תפקודי, כך קל יותר להוכיח את היקף הנזק.

 
 

שרשרת הפגיעות התפקודיות לאחר פגיעת ראש ופגיעה מוחית

פגיעה מוחית או נזק מוחי בעקבות פגיעת ראש אינם אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך של השלכות תפקודיות. במקרים רבים, הפגיעה הנוירולוגית היא רק נקודת הפתיחה של שורה של מגבלות המשפיעות על התפקוד היומיומי, העצמאות האישית והיכולת לעבוד.

01

אמנזיה פוסט טראומטית

אמנזיה פוסט טראומטית היא תופעה שכיחה לאחר פגיעה מוחית המתבטאת בבלבול, חוסר התמצאות וקושי בזכירת אירועים חדשים. משך התקופה שבה הנפגע סובל מהתופעה משמש מדד חשוב להערכת חומרת הפגיעה ולהשלכותיה התפקודיות.

02

הפרעות ראייה לאחר פגיעה מוחית

פגיעה מוחית עלולה לגרום לפגיעה בשדה הראייה, לראייה כפולה או להופעת כתמי עיוורון. במקרים של המיאנופיה נפגע מאבד מחצית משדה הראייה, דבר המשפיע על נהיגה, עבודה ותפקוד יומיומי. בתי המשפט מתרגמים השלכות תפקודיות אלה לפיצוי במסגרת התביעה.

03

חוסר שליטה על הסוגרים

פגיעה מוחית עלולה לגרום לאובדן שליטה על שלפוחית השתן או המעיים. מדובר בפגיעה תפקודית ונפשית משמעותית המשליכה על העצמאות האישית ועל הצורך בעזרה יומיומית.

04

דיספגיה – פגיעה ביכולת הבליעה

דיספגיה היא פגיעה ביכולת הבליעה העלולה להופיע לאחר פגיעה מוחית. במקרים קשים הנפגע נזקק להזנה באמצעות זונדה או PEG. מבחינה משפטית מדובר ברכיב נזק משמעותי הכולל עלויות סיעוד, ציוד רפואי וליווי רפואי מתמשך.
בתיקי פגיעה מוחית מצרפים לפחות שתי חוות דעת מרכזיות. האחת, נוירולוג להערכת הפגיעה המוחית והשלכותיה הרפואיות. השנייה, מומחה שיקומי. להערכת התפקוד, הניידות, הצורך בעזרת הזולת, התאמות דיור וציוד שיקומי. השילוב בין שתי חוות הדעת הוא שמאפשר להעריך את הנזק המוחי והתפקודי המלא.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

איך מוכיחים נזק מוחי לאחר פגיעת ראש?

גם כאשר אין שבר בגולגולת או ניתוח, ניתן להוכיח נזק מוחי באמצעות תיעוד רפואי, בדיקות נוירולוגיות, MRI, מבחנים קוגניטיביים וחוות דעת מומחים.

בתי המשפט בוחנים במיוחד ירידה בזיכרון, קושי בריכוז, שינוי התנהגותי, עייפות, פגיעה תעסוקתית והצורך בעזרת הזולת.

לכן חשוב לבנות את התיק סביב התפקוד היומיומי, ולא רק סביב בדיקת ההדמיה.

פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים

במקרים של פגיעה מוחית בתאונת דרכים, מוקד ההתנהלות המשפטית עובר במהירות לשאלת הטיפול והשיקום. כבר בשלבים הראשונים חשוב לפעול מול חברת הביטוח לצורך מימון אשפוז במרכז שיקומי מתאים. טיפול שיקומי מוקדם ואיכותי כמו ב"לוינשטיין" משפיע לא רק על מצבו של הנפגע, אלא גם על היכולת להעריך נכונה את היקף הנזק.

מרכזים שיקומיים ייעודיים לצד מחלקות שיקום בבתי חולים כלליים מאפשרים רצף טיפולי, גישה למומחים מתחומים שונים ותיעוד רפואי מדויק, אשר משמש בהמשך בסיס לניהול התביעה.

תשלום תכוף – מימון ביניים לנפגע ראש
בתיקי פגיעה מוחית ניתן לדרוש תשלום תכוף, שהוא תשלום מיידי על חשבון הפיצוי העתידי. מטרתו לאפשר לנפגע ולמשפחתו להתמודד עם התקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, הכוללת אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, צורך בסיעוד זמני ורכישת ציוד שיקומי. את תביעת הנזק המלאה מגישים לרוב לאחר סיום שלב השיקום הראשוני והתייצבות רפואית, אז ניתן להעריך את הנזק לצמיתות בצורה מדויקת יותר.
בית חולים המתמחה בשיקום אחרי פגיעה מוחית
כדאי ללחוץ על חברת הביטוח לאשפוז בבתי חולים המתמחים בשיקום.

רשלנות רפואית ופגיעה מוחית

קיימים מצבים שבהם התנהלות רפואית לקויה מחמירה את הנזק. איחור באבחון דימום מוחי, שחרור מוקדם ממיון, הימנעות מניתוח דחוף, טיפול תרופתי שגוי או כשל בהשגחה לאחר טראומה עשויים להחמיר את הנזק.

כאשר היה צורך רפואי ברור בהתערבות, והמערכת הרפואית לא פעלה בזמן או פעלה בניגוד לסטנדרט המקובל, נפתחת עילת תביעה.

01

אבחון פגיעה מוחית באיחור היוצר עילת תביעה

אבחון פגיעה מוחית מתבצע לרוב באמצעות בדיקות הדמיה כגון CT ראש או MRI. כאשר קיימים סימנים קליניים ברורים והבדיקה אינה מבוצעת בזמן, או שפענוח הממצאים מתעכב, עלולה להיגרם החמרה בלתי הפיכה במצב הנוירולוגי.

02

טיפול בפגיעה מוחית שהוא כשל טיפולי המחמיר את הנזק

פגיעה מוחית מחייבת לעיתים טיפול תרופתי, השגחה או ניתוח. כאשר הצוות הרפואי נמנע מהתערבות נדרשת, דוחה טיפול או מסתפק בהשגחה למרות החמרה, הנזק עלול להצטבר ולהחמיר. ניתן לתבוע בית חולים כאשר היה צורך ברור בהתערבות ניתוחית והמערכת הרפואית לא ביצעה אותה בזמן. השאלה המרכזית היא מתי נכון לנתח. בפועל, ההחלטה מתבססת בעיקר על גודל הדימום. רופאים נוטים לומר: “כשזה לא קטן ולא גדול – אנחנו מטפלים. ואם זה גדול – כבר לא משנה מה נעשה”. כלומר, ניתוח מבוצע בעיקר במצבים של דימום בינוני. דימום בינוני הוא לרוב בנפח של כ־40 עד 50 סמ״ק, בערך שלוש כפיות דם. דימום קטן מאוד עשוי להיעצר מעצמו. כאשר קיימת אינדיקציה לניתוח וההתערבות לא מבוצעת בזמן, מדובר בסטייה מסטנדרט רפואי סביר שעשויה לבסס תביעת רשלנות רפואית.

03

פגיעה מוחית בלידה ורשלנות רפואית

פגיעה מוחית עלולה להתרחש במהלך לידה, בעיקר במצבים של חוסר חמצן, עיכוב בחילוץ היילוד, כשל בניטור מצוקה עוברית או תגובה רפואית מאוחרת. במקרים אלה מתעוררות שאלות כבדות משקל של אחריות חדר לידה, סטייה מסטנדרט רפואי והשלכות נזק ארוכות טווח. במישור המשפטי מדובר בתיקים מורכבים, המחייבים בחינה מדוקדקת של מהלך הלידה, התיעוד הרפואי והקשר הסיבתי בין ההתנהלות לבין הנזק שנגרם. להרחבה: רשלנות רפואית בלידה ופגיעה מוחית ביילוד

סיכום

תביעת פיצויים בגין פגיעת ראש, פגיעה מוחית או נזק מוחי משמעותי אינה מתמצה בקביעת אחוזי נכות.

גובה הפיצוי נקבע בעיקר לפי:

  • התפקוד בפועל
  • הצורך בשיקום
  • עזרת הזולת
  • אובדן כושר השתכרות

ניהול נכון של התיק כבר בשלבים הראשונים מאפשר להעריך את הנזק האמיתי ולהימנע מפיצוי חלקי.

שאלות ותשובות

איך מוכיחים נזק מוחי לאחר פגיעת ראש?

+

גם כאשר אין שבר בגולגולת או צורך בניתוח, עדיין ניתן להוכיח נזק מוחי באמצעות מכלול ראיות רפואיות ותפקודיות.

  • תיעוד רפואי סמוך לתאונה
  • בדיקות נוירולוגיות
  • MRI או בדיקות הדמיה מתאימות
  • מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים
  • חוות דעת מומחים
  • עדויות על ירידה בתפקוד היומיומי

בתי המשפט בוחנים במיוחד פגיעה בזיכרון, קושי בריכוז, עייפות, שינוי התנהגותי ופגיעה בעבודה.

אילו מסמכים חשוב לשמור אחרי פגיעת ראש?

+

כדי לחזק תביעת פיצויים לאחר פגיעת ראש, חשוב לשמור כל מסמך רפואי, תפקודי וכלכלי הקשור לפגיעה.

  • סיכום חדר מיון ואשפוז
  • בדיקות CT, MRI או EEG
  • אישורי מחלה
  • תלושי שכר לפני ואחרי התאונה
  • קבלות על טיפולים והוצאות
  • דוחות משטרה או דיווח תאונה
  • מסמכי שיקום ופיזיותרפיה
  • תיעוד של ירידה תפקודית בעבודה או בבית

תיעוד מסודר עשוי להשפיע באופן ישיר על גובה הפיצוי.

מה מיוחד בתביעת פגיעת ראש אצל ילדים וקטינים?

+

כאשר ילד נפגע בראש, קשה לעיתים להעריך מיד את מלוא הנזק העתידי. בעיות קשב, קושי לימודי, הפרעות התנהגות או מגבלה קוגניטיבית עשויות להתגלות רק בהמשך.

לכן בתביעות של קטינים בוחנים גם את ההשפעה העתידית על לימודים, תעסוקה, עצמאות ותפקוד בבגרות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין לפגיעת ראש?

+

מומלץ לפנות מוקדם לעורך דין כאשר קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • אשפוז או אובדן הכרה
  • כאבי ראש מתמשכים
  • סחרחורת או נפילות
  • ירידה בזיכרון או בריכוז
  • היעדרות ממושכת מהעבודה
  • צורך בשיקום
  • מחלוקת מול חברת ביטוח
  • חשש לנכות קבועה

פנייה מוקדמת מסייעת לשמור ראיות, להפנות לבדיקות מתאימות ולמנוע פגיעה בתביעה.

דורג 5 מתוך 5