שבר בטיביה

שבר בטיביה הנו פגיעה בעצם שבין הקרסול לברךאחת משתי עצמות השוק. העצם המקבילה לה היא עצם הפיבולה. מה משמעה מבחינת אחוזי נכות ופיצויים?

כשהשבר בטיביה הדיסטאלית המשמעות היא שבר מרוחק (מלשון דיסטאנס) מהברך. כלומר, בקרסול

כאשר השבר בטיביה הפרוקסימאלית (פרוקסימל=קרוב) הוא למעשה שבר ״קרוב״. כלומר בתחילתה של הטיביה מהצד של המח, קרי בברך. 

אחוזי נכות

הממצא מקנה בדר"כ 10% נכות לצמיתות. אפילו גם ללא עיוות יוצא דופן. אם השבר התחבר בצורה רעה, כל אורטופד סביר יקבע 15 אחוזי נכות לפחות. אצל מבוגרים רואים גם אי יציבות והנכות תעלה ל-20%. בדר״כ. 

אחוזי נכות כשהשבר בברך​

כשהשבר בברך אחוזי הנכות הם לפי אם קיימת צליעה ואם קיים קושי לעלות ולרדת מדרגות, או קושי בהליכה ממושכת. אפשרות אחרת לפי יציבות הברך. בדר״כ נכות זמנית של 100% מיום התאונה למס׳ חודשים, ואח״כ נכות זמנית של 50% למס׳ חודשים לאחר מכן. כתלות בגיל בדר״כ. אם קיימת פגיעה נילווית כמו קרע במניסקוס יגיעו אחוזי נכות על כך בנפרד.

שבר טיביה
"אצל מבוגרים רואים גם אי יציבות".

שבר בטיביה עם תזוזה

כאשר שבר מלווה בתזוזה – משמעות הדבר היא שהעצם נשברה ואחד מהחלקים "זז" ממקומו. לרוב, מצב כזה יתבטא בעיוות חיצוני (דפורמציה) שניתן לראות בעין. אז הסיכוי לאיחוי תקין של העצם בציר הנכון נמוך יותר, ולכן המשמעות הרפואית והפונקציונלית חמורה יותר. בהתאם, גם אחוזי הנכות יהיו גבוהים יותר.

גם אחוזי הנכות יהיו גבוהים יותר.
״העצם נשברה ואחד מהחלקים "זז" ממקומו״.

הכנות לקראת הוועדה או בדיקת המומחה

שבר טיביאל פלטו

שבר טיביאל פלטו הוא שבר של החלק העליון של עצם הטיביה ״היושבת״ על משטח מפרקי (פלטו). בעבר כינו את הפגיעה "שבר פגוש" כי רבים שנפגעו מרכב מנועי בעת הליכה שם הייתה נקודת המפגש.  

פספוס האבחון

לא כל הרופאים מבחינים מיידית בשקיעה האופיינית לשבר טיביאל פלטו ולכן קורה שהאבחון מתפספס. הנכות הצפויה היא של 10% ואצל מבוגרים גם יותר. 

שבר טיביאל פלטו
"שבר של החלק העליון של עצם הטיביה"

שצקר

שצקר הוא מערכת לסיווג שברים כשעלייה בספרה מציינת חומרה עולה. לפי רמת העקירה, רוחביות השבר, אי רציפות וכו׳. את הסיווג פרסם ג'וזף שצקר בשנת 1979. השבר השכיח ביותר ברמת השוקה הוא סוג II. 

שבר בטיביה
שבר בטיביה. ״מקנה 10% נכות גם בלי הגבלה כלשהי״.

כשהשבר קרוב לברך עלולה להופיע פגיעה נילווית. כמו קרעים ברצועות או במניסקוס. לכן כדאי לבצע גם אמ אר איי. רק בבדיקה כזו ניתן להבחין בהם.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

שבר תוך מפרקי

בשבר תוך מפרקי, בסוף הטיביה ובתחילתה – קרסול וברך – השברים יותירו סיכון גבוה לנכות גבוהה יותר. זאת מעצם היותם תוך מפרקיים שהרי מקום החיבור מקום מורכב.

דורג 5 מתוך 5