שבר בחוליה מזכה באחוזי נכות גם בלי צורך להוכיח פגיעה תפקודית. במקרים רבים, זו עילת פיצוי בפני עצמה. מה משמעו במקרה של תאונה, מתי אפשר לנכות בגין מצב קודם, והאם אוסטאופורוזיס היא סיבה להפחתת הנכות?
הגדרה
שבר בחוליה (מאנגלית: Vertebral Fracture), הוא פגיעה באחת מעצמות עמ”ש, שתפקידן להגן מפני פגיעה בחוט השדרה. החוליות הן 33 עצמות המרכיבות ״שרשרת״ של הגנה, מצוואר עד גב.
האם חוץ מצילום רנטגן, כדאי לעבור גם CT או MRI?
כן. כדאי לעבור גם את אחת מהבדיקות. כי אמנם צילום רנטגן מזהה שבר בחוליה אבל נזקים נילווים אחרים לא. בין זוג חוליות מונח דיסק שנוטה לפרוץ / להיבקע החוצה בטראומה. פריצות דיסק שכזו רואים רק ב-CT או MRI.
אחוזי נכות
תקנות הנכות מעניקות מעמד מיוחד לשבר בחוליה. הן קובעות שמעצם נוכחות השבר יש להעניק 5% כמינימום. אם קיימת בנוסף גם הגבלה בתנועות (ראה מסגרת), הפוסק יעלה את הנכות. וודאי בקיבוע בעמוד השדרה.
הגבלה קלה בתנועות שווה 10% נוספים לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות.
אחוז הנכות אינו שונה בין שבר בגב עליון (חוליות D), לגב תחתון (חוליות באות L) ולבין שבר בצוואר (חוליות באות C).
לא כל שבר בחוליה מצריך קיבוע. אבל קיבוע יכול מעצמו להעלות את אחוזי הנכות. קרא עוד.
בתיק ב״ל 13764-09-12 טען ביטוח לאומי שהקיבוע "תיקן" את השבר בחוליה שכן "החוליה כבר לא משתתפת בתנועות". בית הדין קבע שהיה על הועדה לקבוע אחוזי נכות גם בגין השבר בחוליה. בנוסף על אחוזי הנכות בגין קיבוע.
כאשר השבר הוא בזיז חוליה (להבדיל משבר בגוף החוליה) רופאים לא נדיבים לא פוסקים אחוזי נכות. כי אין חובה לפסוק. לכן חשוב להיאבק בהכרה של הגבלה בתנועות. כי כזכור, אחוזי הנכות הם הפקטור המרכזי בקביעת הפיצוי הסופי.
הוועדה הרפואית חייבת לבדוק תנועה בכל ששת המישורים: כיפוף, יישור, פנייה לצדדים והטיה הצידה.
אם הוועדה לא מציינת את כל המישורים – זו טעות.
כך נקבע בפסק הדין שרביט נ' המל"ל: לא מספיק לבדוק שני כיוונים בלבד.
הלכת מרגוליס - ניכוי מצב קודם
אם הנפגע התלונן בעבר על כאבי גב – זה לא מספיק כדי לנכות בגין מצב קודם.
הוועדה יכולה להפחית רק אם מצאה בתיק הרפואי רישום ישן שמוכיח הגבלה בתנועות.
כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין מרגוליס:
הנכות היא על מגבלה בתפקוד, לא על תלונות בלבד.
שבר דחיסה
שברי דחיסה בחוליה הם תולדה של הפעלת כח על החלק הקדמי של גוף החוליה. מה שעלול לגרום לקיפוזיס, כלומר כיפוף קדימה של עמוד השדרה הגורם לגיבנת. השברים בדרך כלל מחלימים מעצמם והכאב חולף.
הקשר שבין שברי דחיסה לסיבוכים ריאתיים
40 אחוז מהאנשים מעל גיל 80 סובלים משברי דחיסה. ע״פ מאמרים רפואיים שברי דחיסה גורמים לסיבוכים ריאתיים. מדוע? כי הכיפוף קדימה כנראה מקטין את נפח הריאות.
אוסטאופורוזיס
גם אם השבר נגרם בגלל אוסטאופורוזיס – זה לא פוגע בזכות לפיצוי. בית המשפט בודק את הטריגר: אם התאונה גרמה לשבר, הנפגע זכאי לפיצוי. זהו עקרון משפטי ידוע: ״עקרון הגולגולת הדקה״.
שבר דנס
שבר דנס מתרחש בחוליות הצוואר העליונות – C1 ו־C2.
זהו שבר נדיר (2% מהפגיעות בעמוד השדרה), אך מסוכן במיוחד.
גם לאחר ניתוח, הנכות מזכה ב־5% לפחות. הניתוח מתבצע גם בגישה קדמית ולכן מותיר גם נכות פלסטית צווארית.
שבר בעצם הזנב
אורטופדים לא הגונים מתייחסים לשבר בעצם הזנב אחרת ולא פוסקים אחוזי נכות. אלא וגם קיימת ״הגבלה בתנועות״. עצם הזנב נקראת גם קוקסיקס (Coccyx), בקצה התחתון ביותר של עמוד השדרה.
כיצד נתמודד עם רופאים קמצנים שמוצאים הגבלה מזערית ולא פוסקים אחוזי נכות? נדגיש שלהגבלה קלה בתנועת עמוד השדרה המותני קיים פריט ליקוי ספציפי (סעיף 37(7) א) בעוד שלמזערית לא. שנית נדרוש מהם להבהיר את האבחנה בין הגבלה קלה לבין הגבלה מזערית.
052-5299555 לייעוץ ישיר
עו״ד אורן בושרי
