רשלנות באבחון סרטן כוללת מלבד אבחון מאוחר, גם טעויות אחרות, מאוחרות יותר בשרשרת האבחנה, בעת הפענוח, בעת הביופסיה ובטיפול עצמו.
טעות פענוח
אבחון שגוי של סרטן עלול לנבוע מטעות פענוח. זו טעות של הרדיולוג שעלול לזהות ממצא תקין כחולני, לא לזהות ממצא קיים, ולא להכיר כשל טכני של האמ אר איי ("ארטיפקטים").
איכשהו תאים ממאירים ברקמת השד מתפספסים יותר על ידי רדיולוגים ולכן גם מהטעם הזה אבחנות של סרטן השד מועדות לטעות.
קורה גם שקיימים ממצאים מרובים בצילום, המפענח מתייחס לאחד מהם ושוכח להתייחס לדבר המרכזי ולא מתמקד בדבר שלשמו נערכה ההדמיה. או פשוט שהרופא המפנה מיקד את הרדיולוג ״בכיוון הלא נכון״.
טעות בביופסיה
תיתכן גם טעות בביופסיה. לכאורה כמו במקרה של הזמר פיי גוטמן ז״ל. קורה גם שהרופאים מתלבטים בינם ובין עצמם אם מדובר בסרטן. הפסיקה אגב קובעת שאם הרופאים חלוקים בדעותיהם עליהם לעדכן את המטופל שקיימת ביניהם מחלוקת. כך יכול החולה בעצמו לחקור ולגלות, אולי אפילו לפנות לרופא מעבר לים.
רשלנות באבחון סרטן שחזר
רשלנות יכולה להיות גם בשלב שאחרי הריפוי, עם חזרה של הגידול. רופא רשלן הוא זה למשל שלא בודק את מצב בלוטות הלימפה בבית השחי אחרי סרטן שד.
סכומים
הסכומים משתנים מתיק לתיק. המשתנה החשוב ביותר הוא הגיל. ככל שצעירים יותר הסכומים גבוהים יותר כי קיצור תוחלת החיים ארוך יותר. משך ההחלמה, אגרסיביות הטיפול, משך קיצור תוחלת החיים הם פרמטרים מרכזיים. גם בנכות הרפואית שנותרה וביכולת לחזור למעגל העבודה.
הרדיולוג יכול לזהות ממצא תקין כחולני, לא לזהות ממצא קיים, ולא להכיר כשל טכני של האמ אר איי ("ארטיפקטים"). הוא עלול לזהות הצטלקויות, דלקות או מחלות זיהומיות כגידול סרטני.
עו״ד אורן בושרי
