חוויתם ירידה בשמיעה לאחר תאונת דרכים?
אתם שומעים צפצוף, זמזום או רעש קבוע באוזניים?
במקרים רבים, ירידה בשמיעה, טנטון וסחרחורות לאחר תאונת דרכים עשויים לזכות בפיצוי כספי מחברת הביטוח.
הפיצוי אינו ניתן רק בגלל עצם התאונה. צריך להוכיח נזק ולהראות קשר בין התאונה לבין הפגיעה בשמיעה. צריך גם להציג בדיקות מתאימות ותיעוד רפואי נכון.
איזו ירידה בשמיעה מזכה בפיצוי לאחר תאונת דרכים?
לא כל תלונה על ירידה בשמיעה מזכה אוטומטית בנכות.
בדרך כלל בודקים את תוצאות בדיקת השמיעה. הבדיקה מציגה את רמת הירידה בדציבלים בכל אוזן.
ירידה בשמיעה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים עשויה לזכות בנכות לפי התקנות. לכן חשוב לשמור את בדיקת השמיעה המקורית, ולא להסתפק בסיכום קצר של הרופא.
בבדיקת שמיעה מופיעים בדרך כלל שני גרפים.
הגרף האדום מתייחס לאוזן ימין.
הגרף הכחול מתייחס לאוזן שמאל.
הציר המאוזן מציג את תדרי הקול.
הציר המאונך מציג את עוצמת הקול בדציבלים.
כאשר קיימת פגיעה רק באוזן אחת, או כאשר הפגיעה מופיעה בעיקר בתדרים מסוימים, מומחה רפואי צריך לבדוק אם יש לכך משמעות משפטית ורפואית.
מה בתאונת דרכים גורם לירידה בשמיעה?
ירידה בשמיעה אינה נובעת רק מגיל או מחשיפה ממושכת לרעש. תאונת דרכים עלולה לגרום לנזק פתאומי באוזן, בראש, בצוואר או במערכת שיווי המשקל.
יש כמה מנגנונים שכיחים.
רעש כריות האוויר
כריות אוויר מצילות חיים. עם זאת, פתיחת כרית אוויר יוצרת רעש חזק מאוד סמוך לאוזניים.
- כרית אוויר קדמית עשויה להפיק רעש בעוצמה של כ 140 דציבלים.
- כרית צידית עשויה להגיע לעוצמה של כ 160 דציבלים.
- פתיחה של כמה כריות יחד עלולה ליצור לחץ קולי גבוה עוד יותר.
חשיפה לרעש חזק מאוד, גם לזמן קצר, עלולה לגרום לירידה פתאומית בשמיעה. היא עלולה לגרום גם לטנטון.
לכן חשוב לציין בפני הרופא אם כרית אוויר נפתחה בזמן התאונה. פרט זה עשוי לחזק את הקשר בין התאונה לבין הפגיעה בשמיעה.
צליפת שוט
צליפת שוט מתרחשת כאשר הראש נע במהירות קדימה ואחורה. התנועה עלולה לפגוע בצוואר, בעצבים ובמערכת שיווי המשקל.
נפגעים רבים מדווחים לאחר תאונה על כאבי צוואר, כאבי ראש, טנטון, סחרחורת וחוסר יציבות.
במקרים כאלה לא תמיד רואים שבר או חבלה ברורה בצילום. למרות זאת, עדיין יכולה להופיע פגיעה תפקודית משמעותית.
שברים בעצמות הגולגולת, האוזן או הלסת
שבר בגולגולת או בעצמות האוזן יכול להסביר ירידה בשמיעה לאחר תאונת דרכים. גם דימום, חבלה ישירה או פגיעה במבנה האוזן עשויים לגרום לנזק.
גם שבר בלסת עלול להשפיע על האוזן. מפרק הלסת נמצא בסמוך לאוזן. פגיעה במפרק זה, המכונה TMJ, עלולה לגרום לכאב, לחץ, רעשים באוזן ולעיתים גם תחושת ירידה בשמיעה.
כאשר קיימת חבלה בלסת או בפנים, כדאי לבדוק לא רק את השיניים והעצמות. צריך לבדוק גם את התלונות באוזן.
טנטון לאחר תאונת דרכים: האם אפשר לקבל פיצוי גם בלי ירידה בשמיעה?
כן. טנטון לאחר תאונת דרכים עשוי לזכות בפיצוי גם כאשר בדיקת השמיעה אינה מציגה נכות שמיעתית ברורה.
טנטון הוא תחושה של צלצול, זמזום, שריקה או רעש פנימי באוזניים. לפעמים הוא מופיע מיד לאחר התאונה. לפעמים הוא מתחיל רק לאחר ימים או שבועות.
הטנטון יכול להיות קבוע. הוא יכול גם להופיע בגלים. אצל חלק מהנפגעים הוא מחמיר בשקט, בלילה או בזמן עייפות.
בתביעות כאלה חברת הביטוח תנסה לעיתים לטעון שהטנטון אינו קשור לתאונה. היא עשויה לטעון שמדובר בגיל, ברעש בעבודה, במצב קודם או בתלונה שאינה ניתנת להוכחה.
לכן חשוב לפנות לרופא מוקדם. חשוב לומר במפורש שיש צפצופים באוזניים. חשוב לבקש הפניה לרופא אף אוזן גרון ולבדיקת שמיעה.
״כדאי לפנות לעורכי דין שיידעו להמליץ היכן לבצע בדיקה מהימנה כולל בדיקות איבחון שיווי משקל כמו VNG. או אם צריך בדיקת DPOAE (הדים קוכלארים או פלט שבלולי אקוסטי), אשר כוללת תדרים עד 10,000 הרץ. זו בדיקה רגישה, מדויקת ואובייקטיבית״.
סחרחורות לאחר תאונת דרכים
סחרחורת לאחר תאונת דרכים עשויה להעיד על פגיעה במערכת שיווי המשקל. מערכת זו נמצאת באוזן הפנימית, ולכן היא קשורה לעיתים גם לפגיעות שמיעה.
הנפגע עשוי להרגיש שהחדר מסתובב. לעיתים הוא מרגיש חוסר יציבות, בחילות, קושי בהליכה או פחד מנפילה.
סחרחורת נפוצה לאחר חבלה בראש. היא יכולה להופיע גם לאחר צליפת שוט ופגיעת צוואר.
במקרים מתאימים, מומחה עשוי להפנות לבדיקת VNG. בדיקה זו בוחנת את תפקוד מערכת שיווי המשקל.
כאשר מדובר בוורטיגו תנוחתי או בפגיעה וסטיבולרית, ניתן לשקול שיקום וסטיבולרי. זהו טיפול פיזיותרפי שמטרתו לשפר את שיווי המשקל ולהפחית סחרחורת.
למה בדיקת שמיעה רגילה לא תמיד מגלה את כל הנזק?
במקרים רבים הנפגע מרגיש ירידה בשמיעה, אך בקופת החולים אומרים לו שהבדיקה תקינה. מצב כזה אינו שולל בהכרח את התלונה.
בדיקות שמיעה רגילות בודקות בדרך כלל טווח תדרים מוגבל. לעיתים הפגיעה מופיעה דווקא בתדרים גבוהים יותר. במצב כזה בדיקה רגילה עלולה שלא להראות את מלוא הנזק.
כאשר יש תלונות עקביות על טנטון, קושי להבין דיבור ברעש או ירידה בשמיעה לאחר תאונה, כדאי לשקול בדיקות נוספות לפי המלצת מומחה.
בין היתר ניתן לשקול בדיקת DPOAE. זו בדיקה אובייקטיבית שבוחנת את תפקוד השבלול באוזן. במקרים מסוימים היא יכולה לסייע בהוכחת נזק שאינו נראה בבדיקת שמיעה רגילה.
לעיתים יש מקום גם לבדיקה עם ציוד מתקדם יותר, במיוחד כאשר החשד הוא לפגיעה בתדרים גבוהים.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
כדאי לפנות לעורך דין כאשר התלונות נמשכות מעבר לימים הראשונים לאחר התאונה. כדאי לפנות גם כאשר מופיע טנטון, כאשר קיימת ירידה בבדיקת שמיעה, או כאשר יש סחרחורות חוזרות.
עורך דין שעוסק בתאונות דרכים יבדוק את מנגנון התאונה, את המסמכים הרפואיים ואת בדיקות השמיעה. הוא יבחן אם יש בסיס לבקש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה. עם זאת, צריך להוכיח את הנזק ואת הקשר בינו לבין התאונה.
זה ההבדל בין תאונה שאינה מניבה פיצוי משמעותי לבין תיק שמנוהל נכון ומציג את מלוא הפגיעה.
שאלות ותשובות על ירידה בשמיעה לאחר תאונת דרכים
ירידה בשמיעה, טנטון וסחרחורת לאחר תאונת דרכים מחייבים בדיקה מסודרת. תיעוד מוקדם יכול לחזק את הקשר בין התאונה לבין הפגיעה.
איך מוכיחים שהירידה בשמיעה נגרמה מהתאונה?
זו השאלה המרכזית בתביעה. חברת הביטוח תבדוק אם היו תלונות קודמות, אם הנפגע עבד בסביבה רועשת, וכן את הגיל, הרקע הרפואי ומועד הופעת התלונות.
כדי לחזק את הקשר הסיבתי לתאונה, חשוב לפעול נכון:
- לפנות לרופא סמוך ככל האפשר לתאונה.
- לציין במפורש ירידה בשמיעה, טנטון או סחרחורת.
- לבקש הפניה לרופא אף אוזן גרון ולבצע בדיקת שמיעה.
- לשמור את בדיקת השמיעה המקורית בצבע.
- לתעד כל החמרה או תלונה חוזרת ברשומות הרפואיות.
- לציין בפני הצוות הרפואי אם כריות האוויר נפתחו בתאונה.
- לציין אם הייתה חבלה ישירה בראש, בצוואר, בלסת או באוזן.
- לבדוק מול הרופא המטפל אם נדרשת הפניה לנוירולוג, אודיולוג או מומחה פה ולסת.
תיעוד רפואי מוקדם יוצר בסיס טוב ואיתן יותר לתביעה. תיעוד מאוחר עלול להקשות על ההוכחה, אך אינו שולל תמיד את האפשרות לקבלת הפיצוי המגיע לכם.
לאיזה רופא צריך לפנות לאחר תאונה עם ירידה בשמיעה?
כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יכול להפנות לבדיקת שמיעה ולהמשך בירור.
במקרים מתאימים כדאי לשקול גם בדיקה אצל נוירולוג, אודיולוג או מומחה פה ולסת.
האם טנטון מזכה בפיצוי גם בלי נכות שמיעתית?
כן. טנטון עשוי לזכות בפיצוי גם כאשר בדיקת השמיעה אינה מציגה נכות שמיעתית ברורה.
ההכרעה תלויה בתיעוד הרפואי, בעקביות התלונות ובקביעת מומחה רפואי.
עברו כמה חודשים מאז התאונה ורק עכשיו התחילו צפצופים באוזניים. האם עדיין אפשר לתבוע?
אפשר לבדוק תביעה גם כאשר התלונה הופיעה באיחור.
עם זאת, ככל שחולף זמן רב יותר, חברת הביטוח תנסה לטעון שאין קשר לתאונה.
לכן חשוב לפנות לרופא וליצור תיעוד מסודר.
למה חשוב לקבל את בדיקת השמיעה בצבע?
בדיקת שמיעה מסמנת בדרך כלל את אוזן ימין באדום ואת אוזן שמאל בכחול.
הצבעים עוזרים למומחה להבין איזו אוזן נפגעה ובאיזה תדרים מופיעה הירידה.
האם סחרחורת לאחר תאונת דרכים קשורה לשמיעה?
לעיתים כן. מערכת שיווי המשקל נמצאת באוזן הפנימית.
לכן פגיעה בראש, בצוואר או באוזן עלולה לגרום גם לסחרחורת וגם לתלונות שמיעה.
האם פתיחת כרית אוויר יכולה לגרום לירידה בשמיעה?
כן. פתיחת כרית אוויר יוצרת רעש חזק מאוד.
במקרים מסוימים, הרעש עלול לגרום לירידה בשמיעה או לטנטון.
לכן חשוב לציין בפני הרופא אם כרית אוויר נפתחה בתאונה.
מה חשוב לעשות אחרי ירידה בשמיעה בתאונת דרכים?
ירידה בשמיעה לאחר תאונת דרכים אינה תלונה שולית. גם טנטון וסחרחורות יכולים לפגוע בשינה, בעבודה, בריכוז ובאיכות החיים.
כדי לקבל פיצוי, צריך להוכיח את הנזק. צריך גם להראות שהנזק נגרם מהתאונה.
לכן חשוב לפנות לרופא מוקדם, לבצע בדיקות מתאימות ולשמור את כל המסמכים. כאשר התלונות נמשכות, כדאי לבדוק את הזכאות לפיצוי לפני שחולף זמן רב מדי.
עו״ד אורן בושרי מייצג נפגעי תאונות דרכים בתביעות בגין ירידה בשמיעה, טנטון, סחרחורות ופגיעות ראש. ניתן לפנות למשרד לבדיקת זכאות ראשונית.