חברות הביטוח טענו בעבר שהסעת נוסעים מעל המותר מחמירה את הסיכון לתאונה. לכן, הם סירבו לשלם פיצויים. עד שביהמ"ש העליון שם לכך סוף בפסק דין תקדימי.
על איזה סעיף חב׳ הביטוח נשענו?
חברות הביטוח נשענו על סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זה קובע כי "מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו" תישלל זכאותו לפיצוים על פי החוק.
האם חב׳ הביטוח יכולה להתנער מתשלום?
חב׳ הביטוח אינן יכולות עוד להתנער מתשלום. הסעת נוסעים מעל המותר, תעמיד את הנהג למשפט תעבורה, אך עדיין הוא ויתר יושבי הרכב יהיו זכאים לפיצויים מחב׳ הביטוח.
מה היה הנימוק העיקרי בפסק הדין?
הנימוק העיקרי הוא שההפרה אינה מתייחסת למימדיו הפיזיים של הרכב. נהג בעל רשיון נהיגה ברכב פרטי הנוהג באוטובוס מציב סכנה בטיחותית גבוהה בהרבה. כלומר, הסעת נוסעים מעל המותר אינה תורמת במאומה ליצירת התאונה.
הפרת מגבלה ברשיון הנהיגה של נכים כגון הגה כח
חב׳ הביטוח סירבה לפצות גם אדם שסבל ממחלת שרירים מולדת עם חולשה בידיו. בתנאי רשיון הנהיגה שלו מצויה הייתה הגבלה של הגה-כוח והוא נפגע בתאונה עת נהג ברכב בו היה מותקן הגה רגיל. קודם לכן, בנסיבות דומות, (ברע"א 9030/99) קבע הנשיא ברק כי מדובר בנהיגה כמו ללא רשיון נהיגה. אבל, בפסק הדין המאוחר יותר, התקדימי, החליט ברק לשנות את דעתו ולחבור לדעה הרווחת. הדעה שלא שוללת מהנכה פיצוי. הסיבה לדבריו? כדי ליצור מדיניות אחידה.
הסעת נוסעים מעל המותר בבית משפט לתעבורה
הסעת נוסעים מעל המותר היא בניגוד לתקנה 84 (ב) לתקנות התעבורה. זו עבירת הזמנה לדין. חשוב להפנים שהעבירה יכולה להשתנות ל״נהיגה בקלות ראש בנסיבות מחמירות״. אם מתבר שהנסיבות היו חמורות. אז תהיה ענישה מחמירה. אפילו שרות לתועלת הציבור, ובמקרים של עבירה חוזרת גם למאסר בפועל. מנגד, אם זו ראשונה ניתן להסתפק גם בקנס.
נהג חדש והסעת נוסעים מעל המותר
נהג חדש שמורשע בעבירה צריך לעבור בחינה עיונית (תיאוריה). מ-3 חודשי פסילה והלאה גם פסילה מעשית (טסט) מחדש. אם הוא מתחת לגיל 21 הוא אינו מורשה להסיע ברכב מעבר ל-2 נוסעים, אלא אם לצדו נהג מלווה.
רק אם ההפרה היא של סוג הרכב חב׳ הביטוח יכולה להתנער מתשלום. כגון הגבלה שעניינה משקל הרכב. למשל נהג המחזיק רשיון נהיגה דרגה 2, שנפגע בתאונת דרכים שעה שנהג ברכב מנועי מסחרי עם רשיון נהיגה דרגה 3. או הגבלה שעניינה נפח מנוע.
