אבצס בגב מבחינה מדיקו לגאלית

אבצס הוא מוגלה מזוהמת ממקור חיידקי (״מורסה״). מבחינה מדיקו לגאלית (משפטית רפואית) אם לא אובחן בזמן, האבצס יגדל, יתפשט ויתפתח לנמק, ובסופו של דבר לשיתוק חלילה, רק כי רופא לא נתן את הדעת לכך בזמן.  

אבצס אפידורלי פירושו מורסה על שכבת המגן של חוט השדרה (האפידורל) או סביבו. לכן הוא גם נקרא כך. המוגלה המצטברת דוחסת את חוט השדרה, פוגעת בו וגורמת לנזק בלתי הפיך. לגב, למוח או למערכת העצבים. 

על הרופא לדרוש בדיקות מעבדה, דם ושתן ולהתחיל טיפול אנטיביוטי. אין לעכב טיפול באנטיביוטיקה עד לאבחנה. במקרים חמורים תידרש התערבות כירורגית. סביר להניח שצילום רנטגן לא יגלה את הממצא. רק אולי אם הזיהום התקדם ועירב את העצם. בדיקת MRI היא הדרך הטובה לאבחן. הבדיקה תראה את דחיסת חוט השדרה. 

אחד הגורמים לאבסס אפידורלי הוא זיהום של דרכי השתן, אשר מתפשט לגב. מחקר שבוצע במטופלים מבוגרים עם אבצס בעמוד השדרה משנת 1998 עד 2007 גילה כי השמנת יתר ואלכוהוליזם היו גורמי ניבוי חשובים.

שכיחות

השכיחות עלתה בשני העשורים האחרונים לפחות פי 3. היא עדיין נדירה יחסית, עם 0.2 עד 2 מקרים לכל 10,000 אשפוזים בבתי חולים.

אם מדובר בזיהום מדוע בכלל אפשר לתבוע?

למרות שמדובר בזיהום אפשר לתבוע כאשר ההחמרה בנזק היא ברת מניעה. אם העיכוב באבחון אינו סביר, ונגרם נזק, קמה זכות להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. מתי נגיש תביעה כנגד הרופאים שסטו מרמת הסבירות הנדרשת מהם? ב-:

תביעות בחו״ל בנושא אבצס

מחקר מארה״ב מצא תובעים שנותרו פרפלגיים או קוודרופלגים וכאלה שסבלו מחולשת שריר בלבד. רופאים פנימיים היו הנתבעים בדר״כ (23.2%), רופאי רפואה דחופה (14.3%), ואורתופדים (5.4%). בסקירה אחרת מצאו של-44% הייתה מחלת אוסטאומיאליטיס חולייתית (כלומר זיהום של החוליה).

באיחור באבחון קיימת היתכנות לתביעת פיצויים.
פיצוי
באיחור באבחון קיימת היתכנות לתביעת פיצויים.

המוגלה המצטברת דוחסת את חוט השדרה, פוגעת בו וגורמת לנזק בלתי הפיך. לכן הנושא חוזר בתביעות רשלנות רפואית.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

5/5