• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

תסמונת טרנר



תסמונת טרנר מחזירה אותנו לדיון רפואי משפטי על מה שנעשה בהיריון. תחילה לבדיקות האולטרה סאונד שנועדו לגלות מומים אפשריים או אינדיקציות לתסמונות גנטיות מסוימות. 

רמזים באולטרסאונד

הראשונה שבהם היא בדיקת שקיפות עורפית. אם בה נמצאה אנומליה בחלק שמעל עמ”ש צווארי יעלה חשד לבעיה הקשורה סטטיסטית להפרעות מולדות, כמו תסמונת דאון ותסמונת טרנר.

וודאות לקיומה של התסמונת תתקבל רק בבדיקת מי שפיר אבל רמזים כאמור ניתן לקבל בשקיפות עורפית. מדוע? משום שאת הכרומוזומים ניתן לבחון רק בבדיקות אלה והתסמונת היא חוסר של כרומוזומים.

מהות התביעה

40% מהלוקות בתסמונת טרנר נולדות עם שחלות לא פעילות והן עקרות. הן אינן יכולות להיכנס להריון אלא מתרומת ביצית. תביעת רשלנות אמורה לכסות גם את העלויות הכרוכות בכך. יתר התסמינים כוללים: קומה נמוכה, שינויי שלד, היצרות של אבי העורקים, יתר לחץ דם, צניחה של המסתם המיטרלי בלב, זיהומים כרוניים, סיבוכים אורולוגים ותת פעילות של בלוטת התריס. מכל אלה ברור שהנזק לא קל והתביעה תחל דרכה בבית המשפט המחוזי. 

מספיק אפילו לטעון שהרופא במעקב ההיריון צריך היה ליידע על קיומה של בדיקה משלימה ולא עשה כן. גם אם האם ביצעה מי שפיר היה עליו להסביר לה על צ’יפ גנטי. אלטרנטיבה אחרת היא לטעון שהיה על הרופא להפנות לבדיקת Nipt – שהיא בדיקת דם לא חודרנית של האם. מדוע? כי קופות החולים טוענות שהאם הייתה מסרבת לבדיקת מי שפיר גם אם היתה מוצעת לה. לגבי NIPT שהיא אינה חודרנית כבר קשה יותר לטעון טענה כזו.

דילוג לתוכן