תינוק שנולד עם CMV מעורר דיון באשר למה שאירע בהריון. נגיף ה-CMV הנוכח בהריון הוא גורם שכיח להימצאות מומים. הביטוי הקליני של הידבקות ב-CMV דומה למחלת חום. CMV מולד מהווה סיבה ראשונה לחירשות מולדת ופיגור שכלי.
ליקוי שמיעה מולד
מרבית התינוקות שנדבקו ב-CMV בהריון יימצאו בריאים לאחר הלידה. חלקם יגלה בעיות בריאות. בדר״כ ליקוי שמיעה מולד ולעיתים רחוקות יותר אבדן ראייה.
האם הרופא חייב היה להציע עוד בהריון בדיקה מתאימה לאיתור הנגיף?
-
השאלה היא האם חובה על הרופא להפנות כל אשה בהריון עם קצת שפעת לבדיקה המגלה את קיומו של הנגיף. בדיקת torch שהיא בדיקת דם וכוללת בירור סרולוגי של עוד כמה נגיפים תענה על שאלה זו. במידה וקיים חשד לזיהום הבירור מתבצע בדיקור מי שפיר.
נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה לא קובע המלצה גורפת (לכלל אוכלוסיה) או חלקית (קבוצת סיכון) לביצוע סקר ל-CMV בהריון; אבל נייר העמדה מונה מקרים שבהם מומלץ לבצע את הבדיקה במקרים הבאים: - כאשר מתעורר חשד לפי תסמינים קלינים באישה
- בממצאים בסקירת מערכות כגון: הרחבת חדרי מוח, מוקדים היפראקוגניים סביב חדרי המוח או בכבד, מיקרוצפליה, הידרופס עוברי ו/או האטה בגדילה תוך-רחמית.
- ניתן לשקול בירור סרולוגי בקבוצות סיכון לזיהום ב-CMV כגון: נשים המתכננות היריון או בהיריון ומועסקות במגע עם ילדים ומעונות יום, נשים תחת טיפול אימונוסופרסיבי וכדומה
בעדות להדבקה עוברית ב-CMV, על הרופא לדון עם האישה/בני הזוג בדבר הסיכון לבריאות העובר ובהמשך ההיריון, להפנות ל-Ultrasound, ובמידת הצורך MRI עוברי עד סוף ההריון.
מה קופת החולים עלולה לטעון?
- קופות החולים תטען מנגד כי:
- אין קשר סיבתי. היא תציע קשר סיבתי אחר, למשל פגות במקרה המתאים.
- שהאם לא היתה בקבוצת סיכון לחלות בנגיף
- שהליקוי בשמיעה יכול להיות על רקע גנטי
תביעה
גם בלי רשלנות יכול ביהמ”ש לקבוע כי חובת היידוע להציע את הבדיקה לא מולאה. ביהמ״ש העליון ענה בעבר על שאלה זו בשלילה אבל כל תיק ונסיבותיו. חובת היידוע קיימת גם במסגרת רפואה שגרתית בהריון. הנגיף הוא הגורם העיקרי למומים נרכשים בעובר במהלך ההריון ומשכך מהווה הוא סיכון מרכזי ועיקרי, המחייב יידוע.
