חוסר תזונתי

רשלנות רפואית בשל חוסר תזונתי מוכרת בעיקר כאשר הפציינט נתון כולו להשגחת הצוות הרפואי, למשל בתקופת אשפוז. או אצל תינוקות חסרי ישע התלויים במזון קבוע כמו תרכובות חליפיות לחלב אם עם חוסר בתיאמין.

אנצפלופתיה

הדוגמא הטובה ביותר לחוסר תזונתי במזון נרכש, היא פרשת הרמדיה הצמחית, בה מספר תינוקות לקו באנצפלופתיה היא הגורמת להרס של רקמת המח. שניים מהם נפטרו תוך זמן קצר ואחרים נותרו עם נזק מוחי קשה. נמצא שכל התינוקות הוזנו ע"י פורמולה אשר יוצרה באופן ספציפי לשוק הישראלי. אחר בדיקה נמצא שהתרכובת לא הכילה תיאמין. תיאמין חיוני במטבוליזם הפחמימות וניצול הגלוקוז כמקור אנרגיה.

חוסר בתיאמין

כמו בפרשת רמדיה צמחית, גם הקאות מעלות הסיכון לפתח חוסר בתיאמין. על רקע זה מצוי פסק דין הדן בנערה בת 17 עם רקע של השמנת יתר שאושפזה בגלל הקאה, כאב בטן עליונה וירידה של 15 ק"ג במשך כחודש. בקבלתה הועלתה סיבה אורגנית להקאה ולירידה במשקל. במהלך האשפוז הנערה המשיכה להקיא, היא קיבלה תמיסות נוזלים סטנדרטיות שהכילו גלוקוז אבל ללא כל תוספת ויטמינים. לא בוצעה כל הערכה של מצבה התזונתי. לאחר כ-3 שבועות הופיעה לראשונה צניחת עפעף, סחרחורת וקושי בהליכה. היא שוחררה לביתה 3 ימים לאחר מכן עם הפנייה לפסיכיאטר ילדים. מצבה המשיך והחמיר. היא פנתה לבית חולים אחר ובקבלתה אובחן כבר שיתוק דו צדדי של העצב השישי, טשטוש ראיה, חוסר תחושה בפנים ועצירת שתן. בהמשך הייתה ללא יכולת לעמוד ואובחן אצלה ניסטגמוס (ריצוד עיניים) החמרה במצב הכללי, דם חומצי ושוק. רק אז בוצעה בדיקת MRI שגרר הוראה למתן תיאמין. הטיפול בתיאמין הביאו לשיפור אולם הנזק נותר בלתי הפיך:  עיוורון, הפרעות קוגניטיביות, בעיות נוירולוגיות בגפיים. התביעה התקבלה משום שרופא סביר חייב לחשוב על אפשרות של מחסור בתיאמין בחולה עם סיפור של הקאה ומצב של צום הנמשך למעלה משבוע ימים.  חוסר בתיאמין הוא מצב הפיך בפוטנציה, אם הוא מטופל באופן דחוף, ובלתי הפיך בהעדר טיפול.

שחמת הכבד 

פרשת הרבלייף כבר מוכרת פחות. החברה שיווקה סדרת מוצרים להרזיה ולמטרות אחרות. מוצריה שווקו בארץ ללא פיקוח עד שבשנת 2007 פורסמו 2 מאמרים, האחד מהארץ, אשר תיארו מחלת שחמת הכבד בחלק מהצרכנים. סך הכל תוארו 22 מקרים כאלה (12 מתוכם בארץ). 4 סבלו מתסמונת של אי ספיקת כבד חריפה. 2 חולים עברו השתלת כבד, ואחד מהם נפטר מסיבוכיה. עד כה הוגשה בארץ תביעה יחידה כזו. מפיצה לשעבר של החברה הגישה ב-2009 תביעה כנגד חברת 'הרבלייף' בטענה שמוצרי החברה גרמו לה נזקים בלתי הפיכים בכבד. להוכחת הקשר בין שימוש במוצרי הרבלייף לפגיעה בכבד צירפה חוות דעת של פרופ' מאיר ברזיס.

 


 

No votes yet.
Please wait...