קרע ברחם הוא קרע בדפנות הרחם בשל לחץ מצטבר, בעת מעבר התינוק בתעלת הלידה. זהו אינו רק עניין של גורל או גזירה משמיים, אלא אולי, תולדה של רשלנות רפואית.
מה הקשר בין רשלנות לבין קרע ברחם?
קרעים בדרגה 3 ו-4 מעוררים חשד שהלידה לא התנהלה כשורה. ייתכן שהצוות הרפואי היה יכול לצפות את הקרע ולמנוע אותו.
בקרע בדרגה 3 מעורבים רק שרירי הסוגר.
בקרע בדרגה 4 מעורב גם הפרינאום (החלק שבין פי הטבעת לפתח הנרתיק).
מדוע רופאים אחראיים לעתים לקרע ברחם?
הרופאים הם האדריכלים של הלידה והם מלווים את ההריון כולו. נגיש נגדם תביעה רק בעת רשלנות מצדם. אם לא פעלו למניעה כשאפשר היה, באי אבחון ובתיקון רשלני. וכן ב-:
זירוז מוגזם של הלידה הכרוך במינון יתר של פיטוצין - חומר המאיץ לידה. עד צירים קבועים כל 3-2 דקות. הבעיה עם פיטוצין היא שהוא יכול לגרום להתכווצות של הרחם. אז יש להפסיק לגמרי את הזלפתו פן הרחם יקרע.
למה חשוב בכלל לזרז לידה?
התעקשות על לידה נרתיקית כשמשקל העובר מעל 4 ק״ג/ טעות בהערכת משקל.
התעלמות מהליכים כירורגים בעבר / לידות קיסריות קודמות ולאורך הצלקת הקודמת. הסיכון לקרע ברחם עולה עם כל לידה קיסרית קודמת. זו הסיבה מדוע רופאים ממליצים לנשים שעברו לידה קיסרית להימנע מלידת נרתיק. לידה נרתיקית כזו אפשרית, אבל במעקב צמוד. בשיבא ובתי חולים טובים אחרים מסוגלים להעביר את היולדת במהירות לחדר ניתוח אבל האם כך בכל מקום?
למשל בהתעלמות מכאב עז בבטן ההרה וקצב לב מואט במוניטור. גם לאחר הלידה: הרי השחרור הביתה תלוי בבדיקה נרתיקית ושל פי הטבעת. קרע שלא טופל בגלל היעדרה של בדיקה יתפספס.
בקרע בדרגה 3 או בדרגה 4 קורה שהתפירה רשלנית כי את המלאכה לא תמיד מבצע מי שאמור לבצע. לפי חוזר מנהל הרפואה רק רופא מומחה בכירורגיה או בגינקולוגיה יכול לתפור קרע דרגה 4-3. בחדר ניתוח, בתנאים סטריליים בנוכחות מכשור ותאורה. לקריאה נוספת:
נייר עמדה של מנהל הרפואה ביחס לתפירת קרע.
קרע ברחם בפסיקה
בת.א (חיפה) 786/95 שולמית עדי נ’ קופ”ח הכללית דן ביהמ״ש בקרע ברחם בלידת ואקום. בשתי שאלות. האחת, האם ההשתהות במעבר לניתוח קיסרי גרמה לקרע. השנייה, מה היה קורה אילו היה מתבצע הניתוח הקיסרי. לידה קודמת הסתיימה מוקדם בשל רעלת הריון. ההשהייה שבין האבחנה הראשונית לחשד לקיום הקרע ועד למועד ביצוע הניתוח הייתה רשלנית. על כן, ביהמ״ש קיבל את התביעה בחלקה.
בריחת צואה אחרי לידה
לשם דוגמא לפיצוי בגין בריחת צואה אחרי לידה, נפנה לת.א. 11230-08-12 אלמונית נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה. שם פסק ביהמ״ש לאשה עם נכות של 60% סך של 2,500,000 ₪.
מה תהיה טענת ההגנה?
ההגנה בדר״כ תטען כי הצוות הרפואי נמצא בין הפטיש לסדן. לידה שמתארכת היא סיכון לעובר. לכן מחד, הרפואה דורשת מהצוות המיילד להזדרז כדי למנוע מצב של חוסר חמצן לתינוק. מאידך זירוז מוגבר עלול לגרום לקרע. על דבר אחד אין מחלוקת: לידות שמתעכבות רעות למערכת. היא מצדה מבקשת לפנות מיטת יולדת במהירות, כדי ליצור לביה״ח רווח גדול יותר.