קרע ברחם

קרע ברחם עלול להיות תוצאה של רשלנות רפואית, והוא אינו רק עניין של גורל או גזירה משמיים.

מה גורם לקרע ברחם?

קרע ברחם מתרחש כאשר דפנות הרחם נקרעות. זה כמעט תמיד קורה אצל נשים עם צלקות רחם מלידות קיסריות קודמות. כשהתינוק עובר דרך תעלת הלידה של האם לחץ מצטבר. הלחץ עלול לגרום לקרע לאורך הצלקת מלידה קיסרית קודמת.

הסיבה מדוע רופאים ממליצים לנשים שעברו לידה קיסרית להימנע מלידת נרתיק

הסיכון של אישה לקרע ברחם עולה עם כל ניתוח קיסרי. זו הסיבה מדוע רופאים ממליצים לנשים שעברו לידה קיסרית להימנע מלידת נרתיק בהריונות מאוחרים יותר. לידת נרתיקית כזו אפשרית, אבל במעקב צמוד. רופא שלא למד את ההיסטוריה הרפואית של היולדת, מכין לעצמו קרקע פוריה לתביעת רשלנות רפואית. 

כשהרופאים לא מסבירים ליולדת על סיכוי מוגבר אצלה לקרע ברחם, ביחס ליולדת אחרת

רשלנות רפואית כוללת בתוכה גם הפרה של חובת הגילוי של הרופא/ה כלפי המטופלת שלו. חובת הגילוי כוללת גם התייחסות לסיכון מוגבר. על כן, אם קיים סיכון מוגבר אצל יולדת ספציפית, הרופאים חייבים ליידעה אודותיו.

בדר״כ, הסיכון המוגבר לקרע ברחם הוא אצל נשים שעברו בעבר הליך כירורגי כלשהו, לידה קיסרית כאמור, אם הוסרו שרירנים או בוצע ניתוח קודם ברחם. גם אם התינוק היה בעבר במצב עכוז, או אם הרופא עשה שימוש שגוי במלקחיים בלידה קודמת.

לכן, כשהרופאים לא מסבירים ליולדת על סיכוי מוגבר אצלה, ביחס לאשה אחרת, הרי שגם אז מתרשלים כלפיה. 

שיקול דעת שגוי בעת שימוש בפיטוצין

כשהלידה לא מתקדמת והצירים חלשים, מוזרק חומר מאיץ לידה שנקרא פיטוצין. השימוש בו נפוץ. פיטוצין מחקה הפרשות שמקורן במוח, המזרזות לידה. במילים אחרות, פיטוצין הוא גרסה סינתטית של אוקסיטוצין. המינון עולה בהדרגה עד צירים קבועים כל שתיים-שלוש דקות.

הבעיה עם פיטוצין היא שהוא יכול לגרום להתכווצות ממושכת של הרחם, המובילה לפעילות רחמית יתרה. אז יש להפסיק לגמרי את הזלפתו. מהתכווצויות אלו עלול הרחם להיקרע. קיימים סיכונים אחרים בסבירות נמוכה יותר כמו מצוקה עוברית ומוות.

המצדדים בשימוש בפיטוצין סבורים כי דרך זו מפחיתה את הצורך בניתוחים קיסריים. המתנגדים מזכירים כי לידות שמתעכבות רעות למערכת שמצדה מבקשת לפנות את מיטת היולדת במהירות רבה יותר, כדי ליצור לבית החולים רווח רב יותר.

קיימות גם דוגמאות למקרים בהם קיים צורך בהזרקת פיטוצין כוללות מצבים כמו ריבוי מי שפיר, רעלת הריון, והגבלות על גדילת העובר, ולמעשה, שיקול הדעת השגוי בעת שימוש בפיטוצין בעבודה הזין מס׳ לא מבוטל של תביעות רשלנות רפואית.  

איחור באבחון קרע ברחם

קרעים ברחם הם בדרך כלל דאגה בריאותית הרבה יותר גדולה עבור התינוק. אם התינוק לא נולד תוך 10 עד 40 דקות, הוא ימות ממחסור בחמצן. לכן, ברגע שרופאים מאבחנים קרע ברחם, עליהם לפעול במהירות כדי למשוך את התינוק מהאם.

הרמז החשוב ביותר הוא חריגה בקצב הלב של התינוק המעיד על מצוקה עוברית. לכן חייבים לעקוב כל הזמן אחר קצב הלב העוברי. כישלון לעשות זאת עלול להוביל לאיחור באבחון הקרע. אי אבחון קרע יכול להוביל לאיבוד דם חמור, כריתת רחם אם לא ניתן לתקן את הרחם, חוסר חמצן ואספקת דם לתינוק. 

קרע ברחם בפסיקה

בת.א (חיפה) 786/95 שולמית עדי נ’ קופ”ח הכללית נדונה השאלה האם ההשתהות במעבר לניתוח קיסרי גרמה לקרע, ומה היה קורה אילו היה מתבצע הניתוח הקיסרי. התובעת עברה לידת ואקום במהלכה נגרם קרע ברחם ובשלפוחית השתן. לידה קודמת הסתיימה מוקדם בשל רעלת הריון. נקבע שהחלטה להימנע מלבצע ניתוח קיסרי הייתה סבירה. אבל עוד נקבע כי ההשהייה שבין האבחנה הראשונית לחשד לקיום הקרע ועד למועד ביצוע הניתוח הייתה רשלנית. על כן, התקבלה התביעה בחלקה. 

קרע ברחם
5/5
דילוג לתוכן
Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4757

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4757

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-content/plugins/really-simple-ssl/class-mixed-content-fixer.php on line 110