פיצויים בגין שבר בברך

פיצויים בגין שבר בברך אינם נקבעים מעצם קיומו.
הם נקבעים לפי מצב הברך לאחר ההחלמה. היקף הפיצוי משתנה ממקרה למקרה, ותלוי בין היתר בסוג התאונה:

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.

מיקום השבר והמשמעות הרפואית

שבר באזור הברך הוא פגיעה באחת מעצמות המפרק או בסמוך לו: הפיקה, קצה עצם הירך, החלק העליון של עצם השוק (טיביה), ולעיתים גם שבר בראש הפיבולה הסמוך למפרק.

הטיביה (עצם השוק) היא העצם המרכזית והנושאת משקל בשוק. חלקה העליון יוצר את מפרק הברך יחד עם עצם הירך, ולכן פגיעה בה נחשבת לפגיעה מפרקית מובהקת. קרא עוד על שבר בטיביה.

הפיבולה היא עצם נפרדת ודקה יותר, הממוקמת בצידה החיצוני של השוק ואינה נושאת משקל משמעותי.
עם זאת, החלק העליון שלה סמוך למפרק הברך ומשמש נקודת עיגון לרצועות ולמבנים מייצבים. שבר באזור זה עלול לערב רצועות, לפגוע ביציבות ואף לגרום לפגיעה עצבית. במקרים כאלה, גם שבר בפיבולה עשוי להשפיע בפועל על תפקוד הברך.

למה הפיצוי אינו אוטומטי ומדוע חייבים בדיקה?

פיצוי בגין פגיעה בברך אינו נקבע לפי האבחנה בלבד, אלא לפי התוצאה התפקודית לאחר ההחלמה. משום כך, המומחה האורתופדי בודק בפועל את תפקוד הברך ואינו מסתפק בצילומים.

3 מרכיבים מרכזיים קובעים אם הברך החלימה היטב או שנותרה מגבלה תפקודית המזכה בנכות:

01

טווחי תנועה הם המדד המרכזי בנכות לאחר שבר. בודקים כיפוף מלא או חלקי, יישור מלא או יישור חסר, וכאב בסוף הטווח. ככל שההגבלה גדולה יותר — אחוזי הנכות עולים.

כאב אינו סעיף נכות בפני עצמו אך משפיע על עוצמת הפגיעה: כאב במאמץ מתאים לנכות נמוכה יותר, כאב במנוחה מעיד על פגיעה משמעותית, וכאב שמגביל הליכה או מדרגות מחזק קביעה של פגיעה תפקודית ברורה.

יציבות הברך נבחנת לפי האם הברך יציבה או “בורחת”. אם קיימת אי יציבות משמעותית, ייתכן שהמומחה יפעיל את סעיף 48.

02

צילום, סי טי או אם אר אי מראים האם השבר החלים בעמדה תקינה, האם קיימת פגיעה בסחוס, האם יש שקע במשטח המפרק והאם יש עדות לשחיקה.

ממצאים לא תקינים מחזקים טענה לנכות ומשפיעים על דרגת הפגיעה.

03

כאבים בברך, שינויים ניווניים או טיפולים בעבר משפיעים על חלוקת הנכות. המומחה יקבע כמה מהנכות נובע מהתאונה וכמה מהמצב שהיה קיים לפני.

לדוגמה: 20% נכות, מהם רק 10% משויכים לתאונה.

כיצד סוגי השברים משפיעים על הנכות?

סוגי שברים בברך

בקביעת נכות לאחר פגיעה בברך, השאלה המרכזית היא האם לאחר ההחלמה נותרה מגבלה תפקודית בפועל, גם כאשר האיחוי תקין. ובכל זאת, סוג השבר משפיע על אופי הטיפול, משך השיקום והסיכוי שיעלו אחוזי נכות.

שבר יציב

›

בשבר יציב העצם נשארת מיושרת ולכן הטיפול לרוב שמרני: סד, קביים ופיזיותרפיה.

השפעה על הנכות: ברוב המקרים לא תישאר נכות אם טווחי התנועה חוזרים להיות תקינים. נכות תיקבע רק אם נותרה מגבלה או כאב קבוע.

שבר עם תזוזה ושבר רוחבי בפיקה

›

כאשר חלקי העצם אינם מיושרים או שהפיקה נשברת לשני חלקים, לרוב יש צורך בניתוח קיבוע.

השפעה על הנכות: הסיכון לנכות גבוה יותר בשל מגבלה בטווח תנועה, כאב בקדמת הברך וקושי ביישור מלא. לרוב הנכות תיקבע לפי סעיף 35 בשיעור 20% עד 30%, בהתאם לתפקוד שנותר.

שבר מרוסק ושבר פתוח

›

שברים מרוסקים מתרחשים כאשר העצם מתפצלת לשלושה חלקים או יותר. שבר פתוח כולל יציאה של העצם דרך העור.

השפעה על הנכות: אלו שברים בעלי הסיכון הגבוה ביותר למגבלה קבועה, בשל נוקשות מפרקית, כאב כרוני ופגיעה ברקמות רכות. שיעורי הנכות גבוהים יחסית, ולעיתים מופעל סעיף 48 כאשר קיימת אי יציבות או קשיון.

באלו סעיפים הפוסק ישתמש?

זהו הסעיף המרכזי לקביעת נכות.

הדרגות הרלוונטיות:

צליעה קלה, כאב בהליכה, טווח מוגבל אבל לא קיצוני, קושי בעליה במדרגות (השפעה בינונית) – 20%
צליעה משמעותית, כאב גם במנוחה, ירידה קשה בכיפוף או ביישור, קושי בהליכה למרחק קצר, קושי במעברים למשל מישיבה לעמידה (השפעה ניכרת) – 30%

כאשר קיימת פגיעה ברצועות או קשיון בברך:

אי יציבות: 20–30%
קשיון בזווית נוחה: 30%
קשיון בזווית לא נוחה: 50%

רלוונטי בעיקר לפגיעות רצועות, פציעות ספורט וניתוחים מורכבים.

איך לקרוא חוות דעת רפואית לאחר פגיעה בברך?

מבחני מגירה ולחמן כולל מבחן מגירה קדמי

הרופא בודק את הרצועות הצולבות ומעריך יציבות קדמית ואחורית של הברך. כאשר המבחן תקין, הוא שולל לרוב קרע משמעותי ברצועה ואינו קובע נכות לפי סעיף 48. פרטים על מבחן מגירה קדמי .

מבחני Valgus ו Varus

הרופא מפעיל עומס פנימה והחוצה כדי לבדוק את יציבות הרצועות הצדדיות. כאב ללא רפיון מעיד על גירוי ברקמות, בעוד שרפיון מצביע על אי יציבות רצועתית.

מבחן Ballottement חיובי

הרופא מזהה נוזל תוך מפרקי באמצעות המבחן. תוצאה חיובית מצביעה על תהליך פעיל במפרק ועל אפשרות לפגיעה סחוסית או דלקתית.

טווחי תנועה לדוגמה 110 לעומת 130

הרופא מודד כיפוף ויישור ומשווה בין הברכיים. פער של כ־20 מעלות מעיד על מגבלה תפקודית משמעותית ומהווה בסיס לנכות לפי סעיף 35.

דלדול בשרירי הירך

הרופא מזהה ירידה במסת השריר ומסיק שהרגל הפגועה נשאה פחות עומס לאורך זמן. ממצא כזה מעיד על מגבלה תפקודית מתמשכת.

ציר תקין של הרגל

הרופא בוחן את היישור בין הירך לשוק. סטייה בציר מצביעה על עיוות גרמי ועל סיכון לשחיקה עתידית.

השוואה בין ברך ימין לברך שמאל

הרופא משווה תמיד בין שתי הברכיים. הברך התקינה משמשת נקודת ייחוס לזיהוי מגבלה תפקודית בברך הפגועה.

המומחים המתמנים בבית המשפט או בועדות הרפואיות של ביטוח לאומי משתמשים בשפה רפואית שקשה להבין אותה. לכן אנחנו כאן:

עו״ד אורן בושרי

פיצויים והקשר לנכות

אותה נכות רפואית עשויה להוביל לפיצוי שונה, בהתאם למסלול המשפטי שבו מתבררת התביעה:

תאונת דרכים.
תאונת עבודה.
רשלנות רפואית.
אירוע נזיקי אחר.

רק לאחר שקלול כלל הממצאים הרפואיים קובע המומחה את אחוזי הנכות, והם מהווים את הבסיס לחישוב הפיצוי.
להעמקה בכלל רכיבי הפיצוי ניתן לעיין במדריך: פיצויים בתביעות נזיקין.

שאלות ותשובות

קביעת נכות ופיצויים לאחר פגיעה במפרק הברך

איך נקבעים פיצויים לאחר פגיעה במפרק?

פיצויים אינם נקבעים לפי האבחנה בלבד. המומחה בוחן את הנכות, את משך ההחלמה ואת ההשפעה על התפקוד היומיומי. רק לאחר בדיקה מלאה ניתן להעריך את היקף הפיצוי.

האם סוג הפגיעה משפיע על אחוזי הנכות?

סוג הפגיעה משפיע על חומרת הנזק ומשך ההחלמה. עם זאת, קביעת הנכות מתבססת על התוצאה התפקודית בפועל.

האם סוג השבר לבדו קובע אם תישאר נכות?

לא. בקביעת נכות לאחר פגיעה בברך אין די בסוג השבר או במראהו בצילום. השאלה המרכזית היא האם לאחר ההחלמה נותרה מגבלה תפקודית בפועל. גם ממצא שנראה קל בבדיקה עשוי להותיר כאב, הגבלה או אי יציבות המזכים בנכות.

מה בודקים רופאים כשהם קובעים נכות במפרק?

הרופאים בוחנים טווחי תנועה, כאב, יציבות וצליעה. הדגש הוא על תפקוד יומיומי ולא על ממצא הדמיה בלבד.

מה ההבדל בין נכות לפי סעיף 35 לנכות לפי סעיף 48?

סעיף 35 עוסק במגבלה תנועתית ותפקודית. סעיף 48 מתמקד באי יציבות או בקשיון. לכל סעיף מדרגות נכות שונות.

מה ההבדל התפקודי בין 20% נכות ל־30% נכות?

ב־20% קיימת לרוב צליעה קלה וכאב במאמץ. ב־30% מופיעים כאבים גם במנוחה וקושי תפקודי משמעותי יותר.

בדיקות הדמיה וממצאים רפואיים

מה ההבדל בין פגיעה תוך מפרקית לבין פגיעה סמוכה למפרק?

פגיעה תוך מפרקית מערבת ישירות את משטח המפרק ועלולה להשפיע על הסחוס, על טווחי התנועה ועל הסיכון לשחיקה עתידית. לעומת זאת, פגיעה סמוכה למפרק אינה פוגעת בהכרח במשטח עצמו, אך עלולה לערב רצועות ומבנים מייצבים ולפגוע ביציבות.

האם בדיקות CT או MRI קובעות את אחוזי הנכות?

בדיקות הדמיה מסייעות לאבחון. קביעת הנכות מתבססת על תפקוד ולא על הצילום בלבד.

מה המשמעות של מצב קודם במפרק?

כאשר קיים מצב קודם, המומחה מפריד בין הנזק הישן לפגיעה החדשה. הנכות תיקבע רק בגין ההחמרה שנגרמה באירוע.

משך ההחלמה וקביעת נכות קבועה

אילו סיבוכים מאוחרים עלולים להופיע לאחר פגיעה בברך?

גם כאשר ההחלמה הראשונית נראית תקינה, פגיעה באזור הברך עלולה להוביל לסיבוכים מאוחרים. בין היתר, עשויים להופיע שחיקה פוסט טראומטית, אי יציבות כרונית, כאב מתמשך ולעיתים גם פגיעה עצבית נלווית.

מה ההבדל בין נכות זמנית לנכות קבועה?

בתחילה נהוג לקבוע נכות זמנית, מאחר שבשלב ההחלמה עדיין ייתכן שיפור במצב. רק לאחר תקופת שיקום מספקת, בדרך כלל לאחר 6 עד 12 חודשים, ניתן להעריך אם המצב התייצב ואם נותרה נכות קבועה.

האם כל פגיעה גורמת לנכות?

לא. כאשר המבנה יציב ואין כאב מתמשך, ניתן לחזור לתפקוד מלא.

האם שיקום ופיזיותרפיה משפיעים על הקביעה?

כן. טיפול מתועד מחזק את הקשר בין הפגיעה לנכות. היעדר שיקום מקשה על ההוכחה.

עוד בנושא:

דורג 5 מתוך 5