ענישה על גרימת תאונה מסוג פגע וברח תלויה בכמה מרוכך כתב האישום. המשטרה יכולה לייחס לנהג עבירה חמורה של הפקרה אחר פגיעה בנסיבות מחמירות. זאת בניגוד לסעיף 64 א (ב) העונש המקסימלי עליה הוא מאסר 7 עד 9 שנים. והיא יכולה להסתפק בעבירה של אי מסירת פרטים, אם הנסיבות קלות, שלא מחייבת אפילו פסילה. 

פגע וברח - ענישה/ פיצויים

פגע וברח 2

פגע וברח

אורן בושרי, עו"ד

עבירה של אי מסירת פרטים אינה חמורה כהפקרה. הענישה אינה כענישה על הפקרה. אם מדובר באיבוד עשתונות רגעי וחזרה לזירת התאונה, ההעמדה לדין צריכה להיות על ״אי מסירת פרטים״. לכל היותר. צריך להילחם על כך, שעבירת הפקרה תושמט מכתב האישום. זאת גם כאשר הנהג לא היה מודע לפגיעה ולא סביר היה שיידע. 

9 שנים מאסר עד עונש ללא פסילה. 

הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים מסוג "פגע וברח" לא יוכל לתבוע חברת ביטוח כי לא עלה בידו לרשום את פרטי הרכב שפגע בו. על כן החוק מאפשר לו לתבוע את ״קרנית״. קרנית, היא גוף שהוקם מכח החוק, כקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. עליה הוטלה חובה לפצות את הנפגעים בתאונות דרכים במקרים מסוימים, בהם אין ביטוח, ביניהם זה. 

בתאונת דרכים רגילה שבה ידועים פרטי כלי הרכב המעורבים, נזקי הפח שיש לרכב תומכים בגרסת התובע אודות עצם קרות התאונה. בתאונות פגע וברח הפרטים האלה חסרים, שכן הרכב נמלט. בעיה זו, מעלה לעתים קושי בהוכחת האירוע. על כן יש לפנות לעו"ד מוקדם ככל האפשר כדי ללמוד על איסוף ושימור ראיות.

פסיקה

ע״פ 2247/10 מ״י נ׳ שלום ימיני [ביהמ״ש העליון]

נוסע ברכב עלול להיות מורשע בשיתוף או בסיוע להפקרה ולקבל מחצית מהעונש. גם אם הוא נותר אדיש, נוקט באפס מעשה ואין לו חלק בעשייה העבריינית של הנהג. הנוסע ימיני מפרשת מיטל אהרונסון הורשע בסיוע ונגזרו עליו שנתיים וחצי מאסר. הנהג, שי סימון, נידון ל-9 וחצי שנות מאסר.

ע"פ 8279/11 טל מור נ. מדינת ישראל [ביהמ״ש העליון]

טל מור, הנהג שדרס למוות את בנו של השופט חשין ונמלט נידון ל-12 שנות מאסר, וערעורו בבית המשפט העליון נדחה.
Click Here

תאונת פגע וברח - מה עושים? מה טוענים?

לטעון לחוסר מודעות לפגיעה (אם אכן כך)

מהנחיות המשטרה עולה כי מקום שבו הנהג לא היה מודע לפגיעה, ניתן להסתפק בעבירה של אי מסירת פרטים. אם כך נכון עובדתית, ניתן לנסות להראות כי הנהג לא היה מודע לפגיעה, ועל כן עזב את מקום התאונה, כי לא הבחין בהולך הרגל או בפגיעה בו ולא ידע ואף לא היה אמור לדעת בנסיבות כי פגע בו.

לשוב לזירה

נהג שנוסע ומסגיר עצמו רק למחרת לא יזכה להנחה. לכן ההמלצה היא, לשוב מיד לזירת התאונה. גם כי כך מוסרי לעשות. וגם כי הפקרה בשל איבוד עשתונות רגעי וחזרה לזירה תמתיק את העונש. אם הנהג מתעשת תוך דקות ספורות, שב לזירת התאונה לעזרה, ולא מתווסף נזק רפואי בשל ההפקרה הסיפור שונה. אז אמורה המשטרה, אפילו על פי הנחיות פנימיות שלה, להעמיד לדין על אי מסירת פרטים בלבד. וודאי לא על הפקרה, ואפילו שלא להעמיד לדין כלל.

לטעון לאכיפה סלקטיבית

כך או כך, ניתן לנסות להראות שהמשטרה בוחרת באופן סלקטיבי לא סדור את סעיף האישום. יש להפנות לכתבי אישום שבהם נבחרה האופציה המקלה ולטעון לאכיפה בררנית. להראות ש״שם״ המשטרה הסתפקה בסעיף אישום של אי השארת פרטים ולא הפקרה, וש״השם״ מתאים ל״כאן״.

לטעון שהמשטרה לא חקרה על הפקרה

אם ההפקרה היא בספק, ניתן לנסות לטעון שהנהג כלל לא נחקר בעבירת הפקרה אלא בעבירה של עזיבת מקום התאונה. מה שמוכיח כי החוקר אפילו לא חשב מלכתחילה כי יש מקום להעמידו לדין בעבירת הפקרה. כמובן, רק אם כך נכון עובדתית.

אכיפה סלקטיבית/ מתי הסתפקה המשטרה בעבירה של אי השארת פרטים?

כך למשל קרה בת"ד (י-ם) 750-06-15 מדינת ישראל נ' אטיאס, שם הנאשם ברח ממקום התאונה. גם בת"ד (חי') 102342-01-11 מדינת ישראל נ' קוסטיצקי, מדובר היה אמנם בפגיעה קלה ביותר וכך גם בת"ד (י-ם) 2760/08 מדינת ישראל נ' שרון.

הנהג עלה על המדרכה ופגע באשה ובתינוקת, הוא רץ אל הנפגעים, הרים את התינוקת, התקשר למד"א וכשנתבקש למסור את פרטיו ניתק את השיחה ונמלט מהמקום. הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של אי השארת פרטים ואי סיוע לפי תקנה 144 ולא בעבירת הפקרה

נהג פגע בשתי הולכות רגל שצעקו עליו וברחו והואשם בעבירה של אי מסירת פרטים בלבד. הוא יצא מהרכב ושאל את הנשים "מה קרה?" ואז נמלט מהמקום. הנהג טען כי ראה שמצבן טוב ולכן עזב.

הנהג נסע ופגע בילדה בת 4. הוא עזב את מקום התאונה מבלי לדווח על התאונה או לסייע לנפגעת. הוגש כתב אישום בעבירות לפי תקנה 144 של אי עצירה, אי הודעה ואי הגשת עזרה.

א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו – מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

כפי שראינו, עבירה של אי מסירת פרטים אינה חמורה כהפקרה והענישה עליה אינה מתקרבת לענישה בגין הפקרה. גם אם היה פצוע אם מדובר באיבוד עשתונות רגעי וחזרה לזירת התאונה ההעמדה לדין תהא על אי מסירת פרטים לכל היותר. גם אם הנהג לא היה מודע לפגיעה ולא סביר היה שיידע. 

פגיעה ברכב חונה ואי השארת פרטים אינה יכולה לגרור אישום של הפקרה, אבל גם באישום של אי השארת פרטים יש סיכון לפסילת רישיון וקנס גבוה. 

  

עורך דין נזיקין בחדרה

המשרד

מוטו
המשרד נוסד לפני 18 שנים והוא מונה עו"ד בכיר אחד כך שהמלאכה המשפטית מתבצעת על ידי עורך הדין עמו הלקוח נפגש. באופן זה, התיק לא "מתגלגל" לעו"ד זוטר או מתמחה.
כרטיס ביקור עורך דין נזיקין

כרטיס ביקור

פרסטיז'
עו"ד אורן בושרי שימש כפרשן משפטי של YNET ועיתון הארץ באירועי נזיקין מתוקשרים, בפרשת דודו טופז, דליפת הגז ובפרשת המוקש ברמה"ג. ברדיו שימש פרשן בתחנת 103FM.
אורן בושרי

אודות עורך הדין

נסיון ומוניטין
עו"ד אורן בושרי מתמחה בנזיקין ורשלנות רפואית עם מוניטין בכל הערכאות, לרבות נצחונות משפטיים בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה.

מות עובר בתאונת דרכים

פיצויים ענישה פיצויים מות עובר בתאונת דרכים מגלה אבסורד משפטי ניכר. האבסורד נובע מהגדרת האדם הכשיר לתבוע. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית מגדיר אדם מ"גמר

קרא עוד »

תאונה ללא מקיף

תאונה ללא ביטוח מקיף תאונה ללא מקיף לא בהכרח אומרת שאין את מי לתבוע. תאונה בלי ביטוח מקיף אפילו תקיף את הנזק רכוש שנגרם לנהג רכב

קרא עוד »

תאונה בלי ביטוח צד ג'

אורן בושרי, עו"ד תאונה בלי ביטוח צד ג' עדיין משמעה שנזקי הגוף למעורבים יכוסו. הביטוח חובה יכסה גם את הנזק גוף של יושבי הרכב וגם

קרא עוד »
No votes yet.
Please wait...