פגע וברח נעשית או כדי להיחלץ מענישה, או בגלל הלם או פאניקה, אבל המצב הרגשי הזה אינו מהווה טעם להקלה בעונש.
עו״ד אורן בושרי, 2/11/23
הגדרה
פגע וברח היא עבירה של גרימת תאונה והפקרת פצוע (סעיף 64א׳, 64א׳1 לפקודת התעבורה). זו תאונת דרכים שבה הנהג המעורב (לאו דווקא הפוגע) בורח מזירת התאונה ולא מגיש עזרה לפצועים.
העונש על תאונה מסוג פגע וברח
העונש על תאונה מסוג פגע וברח הוא 7-9 שנות מאסר ופסילת רשיון נהיגה, כעקרון, לתקופה של שלוש שנים לפחות. זהו העונש המקסימלי במקרה שהנזק הגופני שנגרם הוא חמור.
מי מנסח את כתב האישום בעבירת פגע וברח?
הפרקליטות מנסחת את כתב האישום. היא בדר״כ תבחר לייחס לנהג שפגע וברח עבירה חמורה. של הפקרה אחר פגיעה בנסיבות מחמירות (סעיף 64 א (ב)). כשמדובר באיבוד עשתונות רגעי וחזרה לזירת התאונה, או כשהנהג לא היה מודע לפגיעה ולא סביר היה שיידע זהו לא האישום המתאים.
מה עושים?
מנהלים מו״מ להסדר. מנסים לשכנע את התביעה שהיא יכולה להסתפק בעבירה של אי מסירת פרטים. ההבדל בין שתי העבירות מבחינת הענישה עצום. צריך להתעקש שעבירת ההפקרה תושמט מכתב האישום.
כיצד נשכנע שהנסיבות לא מתאימות להפקרה אחרי פגיעה?
ננסה לשכנע שהנסיבות לא מתאימות להפקרה אחרי פגיעה. נציג כתבי אישום שהוגשו בנסיבות דומות שהאישום העיקרי בהם היה אי מסירת פרטים ולא הפקרה. למשל כשלא סביר היה שהנהג יהיה מודע לנזק שגרם. אי מסירת פרטים היא עבירה חלופית לעבירה של פגע וברח שלא מחייבת אפילו פסילה. יהיו מקרים שבהם המשטרה מלכתחילה תגיש אישום מרוכך. אז, אפילו פסילת רשיון לא תוטל.
מתי הסתפקה המשטרה בעבירה של אי מסירת פרטים?
| הנסיבות | תאריך |
|---|---|
| ת"ד (י-ם) 750-06-15, מ״י נ׳ אטיאס | הנאשם ברח ממקום התאונה |
| ע״פ (העליון) 8729-20-15, מ״י נ׳ יוסף | הנאשם נשאר בזירה 24 דקות ונכח במעמד הזעקת גורמי ההצלה לזירה, אבל הסתיר את מעורבותו בתאונה. הוא זוכה מהפקרה. |
| ת"ד (חי') 102342-01-11, מ״י נ׳ קוסטיצקי | הפגיעה הייתה קלה ביותר. |
| ת"פ (י-ם) 14208-01-11 , מ״י נ׳ רבינוביץ | הנהג עלה על המדרכה ופגע באשה ובתינוקת, הוא רץ אל הנפגעים, הרים את התינוקת, התקשר למד"א וכשנתבקש למסור את פרטיו ניתק את השיחה ונמלט מהמקום. |
| עפ"ת (חי') 19187-01-13, מ״י נ׳ ויטקובסקי | הנהג פגע בשתי הולכות רגל שצעקו עליו וברחו. הוא יצא מהרכב ושאל את הנשים "מה קרה?" ואז נמלט מהמקום. הנהג טען כי ראה שמצבן טוב ולכן עזב. |
| ת"ד 8820/05 , מ״י נ׳ לוי | הנהג נסע ופגע בילדה בת 4 פגיעה קלה בנסיעה לאחור. הוא עזב את מקום התאונה מבלי לדווח על התאונה או לסייע לנפגעת. חרף אלה המשטרה הסכימה להמיר את העבירה לתקנה 144. |
נהג שממתין לכוחות הצלה אבל מכחיש מעורבות
ביהמ״ש העליון זיכה נהג מעבירת הפקרה אחר תאונה, אע״פ שהכחיש מעורבות בתאונה משום שחיכה לכוחות הבטחון. בעיני החוק הושטת עזרה לנפגע היא העיקר. “תג המחיר” של אי מסירת פרטים לשוטר בזירת התאונה היא עבירה של מקסימום שנתיים מאסר – לעומת 14 בהפקרה אחרי פגיעה.
פגיעה ברכב בחניה
פגיעה ברכב בעת שחנה מחייבת מסירת פרטים. את הנהג מאשימים בעבירה של נהיגה הגורמת נזק (תקנה 21(ב)(2), לתקנות התעבורה, ותקנה 145(א) – אי מסירת פרטים. על פי הפסיקה, הנהג יכול להסתפק בלהשאיר פתק על שמשת הרכב בו פגע. אבל כל מקרה לגופו. זו אינה עבירה של פגע וברח, ולא יהיה אישום של הפקרה, כי אין פצוע. עם זאת, גם באי השארת פרטים יש סיכון לפסילת רישיון וקנס גבוה.
אחריות גם של הנוסע ברכב
כתב אישום בעבירת פגע וברח יכול להיות מוגש גם כנגד נוסע ברכב מעל גיל 16. אם הוא לא יצר קשר עם המשטרה, גם הוא צפוי למחצית העונש שקבוע לצד אותה עבירה, כלומר עד שלוש וחצי שנות מאסר, פסילה, קנא ותנאי. ובמוות, 7 שנות מאסר.
פגע וברח ללא נפגעים
תאונת ״פגע וברח״ ללא נפגעים צריכה לגרור אישום של ״אי מסירת פרטים״, עבירה שלא מחייבת אפילו פסילה. היא אינה חמורה כהפקרה והעונש בגינה אינו קרוב לענישה בגין הפקרה.
כדי להפחית את האישום צריך לשכנע שהנסיבות מתאימות. למשל שלא סביר שהנהג יהיה מודע לנזק שגרם. אי מסירת פרטים היא עבירה חלופית שלא מחייבת אפילו פסילה.
עו״ד אורן בושרי
תביעה אזרחית
הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים מסוג פגע וברח יגיש תביעה אזרחית. מי שלא מודע למס׳ הרכב יתבע את ״קרנית״ – גוף שהוקם מכח החוק, כקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. כשידוע מס׳ הרכב, נזקי הפח תומכים בקרות התאונה. בפגע וברח הפרטים חסרים, כי הרכב נמלט. בעיה זו, מעלה קושי בהוכחת האירוע ויש לפנות לעו”ד מוקדם לאסוף ראיות.
