ספינה ביפידה ורשלנות רפואית בהריון

ספינה ביפידה (מאנגלית: Spina Bifida) היא מום מולד בעמוד השדרה.
השאלה המשפטית המרכזית אינה עצם קיומו של המום, אלא אימתי פספוס של ספינה ביפידה בבדיקת אולטרסאונד במהלך ההריון חורג ממתחם הסבירות, ומהווה רשלנות רפואית המזכה בפיצויים.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

הפירוש המילולי בלטינית של ספינה ביפידה הוא שדרה שסועה או עמוד שדרה מפוצל. בפועל, הכוונה היא לשק מלא בנוזל מוחי, הבוקע מעמוד השדרה החוצה דרך פתח. בשל כך הוא חשוף לזיהומים ממי השפיר.

קרע של השק עלול לפגוע בחוט השדרה ולהוביל לנזק נוירולוגי חמור, לרבות שיתוק חלקי או מלא מתחת לאזור הפגוע בעמוד השדרה, הפרעות קשות בשליטה על סוגרים, נזק עצבי משמעותי ולעיתים גם פגיעה קוגניטיבית. הסיכון המרכזי נובע מחשיפת חוט השדרה ומערכת העצבים לנזק ישיר ומתמשך.

עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל ילד עם ספינה ביפידה סובל מלקות קוגניטיבית. לפי מחקר מחו״ל, כ־80 אחוז מהילדים בעלי אינטליגנציה תקינה, וכ־75 אחוז משתתפים בפעילות ספורטיבית.

Spina Bifida
"כאשר אבחון מוקדם היה יכול לאפשר טיפול שונה השאלה איננה רק רפואית, אלא גם משפטית.".

אחריות רפואית למרות שמדובר במום מולד: אלו תביעות אפשר להגיש?

אף שמדובר במום מולד, רופאים אמורים לאבחן ספינה ביפידה במסגרת סקירת המערכות. זאת שכן עמוד השדרה הוא איבר שחובה לסרוק כבר לפני שבוע 20 להריון. רופא שאינו מזהה או שאינו מדווח על סימנים מחשידים לבעיה בעמוד השדרה בבעיה. כי הוא שלל מההורים אפשרויות טיפול ובחירה מהותיות.

01

אפשרות א׳: תביעת הולדה בעוולה

כאשר פספוס האבחון מנע מההורים לבחור אם להפסיק את ההריון, ההורים מגישים תביעת הולדה בעוולה. בתביעה זו הם טוענים כי אי גילוי ספינה ביפידה שלל מהם את הזכות לקבל החלטה מודעת ומושכלת לגבי המשך ההריון, במסגרת שלנות רפואית בהריון .

שאלת הקשר הסיבתי בין הפספוס לנזק

גם כאשר מוכיחים החמצה באבחון ספינה ביפידה, ההוכחה לבדה לא מספיקה. צריך לבדוק האם הפספוס יצר בפועל את הנזק שנגרם.

השאלה המרכזית היא זו: האם אבחון מוקדם היה פותח חלופה ממשית, כגון הפסקת הריון, ניתוח תוך רחמי, או היערכות רפואית שונה שהייתה מפחיתה את חומרת הפגיעה. בדרך כלל מומחים רפואיים מכריעים בסוגיה באמצעות חוות דעת.

02

אפשרות ב׳: שלילת אפשרות לטיפול וניתוח מתקן תוך רחמי

כאשר פספוס האבחון שלל מההורים חלופה טיפולית ממשית, ניתן לטעון לשלילת אפשרות לטיפול תוך רחמי. במקרים מסוימים ניתן היה לבצע ניתוח מתקן כבר במהלך ההריון, במסגרת רפואת עובר מתקדמת, כפי שמתבצע במרכזים ייעודיים לרפואת עובר וניתוחים תוך רחמיים כגון המרכז לרפואת עובר .

לעיתים תביעות ספינה ביפידה פשוטות יותר מתביעות מומים אחרים. הסיבה לכך היא האפשרות, בחלק מהמקרים, לבצע ניתוח מתקן עוד במהלך ההריון או לכל הפחות להיערך לניתוח מיד לאחר הלידה.

חלופה זו נסגרת בתוך פרק זמן קצר לאחר הלידה, לרוב בתוך 48 השעות הראשונות. כאשר הצוות הרפואי לא נתן להורים הזדמנות ממשית לשקול טיפול כזה בזמן אמת, עשויה לקום עילת תביעה גם ללא צורך להוכיח שהפסקת הריון הייתה מאושרת.

כדי לבסס טענה זו, בוחנים את המקרה לגופו ומסתמכים על חוות דעת של מומחה ברפואת העובר ובניתוחים תוך רחמיים, אשר בודק אם הייתה קיימת אפשרות רפואית סבירה לטיפול מתקֵן שנשללה עקב הפספוס האבחנתי.

מתי ספינה ביפידה אינה מהווה רשלנות רפואית?

לא כל מקרה של ספינה ביפידה מקים עילת תביעה בטח לא כש-:

  • הבדיקות בוצעו בהתאם להנחיות הרפואיות המקובלות.
  • כאשר הממצאים היו גבוליים או לא חד משמעיים.
  • כאשר המום התפתח בשלב מאוחר של ההריון שבו לא ניתן היה לאבחן אותו באמצעי הדימות הזמינים.

הבחינה המשפטית אינה מתמקדת בעצם קיומו של המום, אלא בשאלה האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.

שדרה שסועה
"לא כל מום מחייב תביעה. אבל כאשר המידע לא נמסר בזמן נשללת מההורים הזכות לבחור.".
ילדים עם ספינה ביפידה מתניידים בדרכים שונות. חלקם הולכים ללא עזרים, אחרים נעזרים בקביים או בהליכונים, ויש ילדים המשתמשים בכיסאות גלגלים. כאשר המום ממוקם גבוה יותר בעמוד השדרה, הצורך בסיוע ניידותי גובר. במקרים מסוימים מתפתחים גם עיוותים או חולשה בכף הרגל.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

כיצד נבחנת תביעת ספינה ביפידה בפועל?

בבחינת תיקי ספינה ביפידה אין להסתפק בתוצאה הסופית.
הבדיקה מתמקדת בהתנהלות לאורך ההריון כולו, ובין היתר נבחנים:

  • אילו סקירות בוצעו ובאיזה שלב
  • האם עמוד השדרה נסקר כראוי
  • אילו ממצאים תועדו או לא תועדו
  • האם הופנו ההורים לבירור נוסף
  • והאם נשללו מהם אפשרויות טיפול או בחירה מהותיות

רק בחינה מצטברת של מכלול הנתונים מאפשרת להעריך אם מדובר בכשל רפואי או במהלך סביר.

גורמי סיכון מוכרים לספינה ביפידה והמשמעות המשפטית

הרפואה אינה מצביעה על גורם יחיד להופעת ספינה ביפידה. ההנחה המקובלת היא שילוב של גורמים גנטיים, תזונתיים וסביבתיים. עם זאת, קיימים גורמי סיכון ברורים ומוכרים היטב.

מחסור בחומצה פולית נחשב גורם סיכון ודאי. כבר בשנת 2000 פרסמה המדינה המלצות לנטילה שגרתית של חומצה פולית לפני ההריון ובמהלכו. במקביל לעלייה בנטילה נרשמה ירידה של כ־50 אחוז בלידות עם ספינה ביפידה. מחקרים מצביעים על הפחתת סיכון של כ־70 אחוז בנטילה יומית סדירה.

רופא שאינו מיידע או שאינו ממליץ על נטילת חומצה פולית עלול להיחשף לתביעה. חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לכלל מומי ה־NTD, שהם מומים בתעלת חוט השדרה.

בנוסף, מחקרים מצאו קשר אפשרי בין ספינה ביפידה לבין שימוש בתרופות מסוימות, ובהן תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI ותרופות נגד אפילפסיה. בין התרופות שצוינו: זולופט, סלקסה, פרוזאק, לקספרו ודפקוט. בארצות הברית כבר הוגשו תביעות בנושא, וקיימת הערכה כי הסוגיה תגיע גם לבתי המשפט בישראל, במיוחד בכל הנוגע לדפקוט.

"עמוד השדרה הוא איבר שחובה לסרוק כבר לפני שבוע 20 להריון".

היבט הפיצויים בתביעות ספינה ביפידה

בתביעות ספינה ביפידה היקף הפיצויים מושפע ממידת הפגיעה התפקודית ומהשלכותיה ארוכות הטווח.
בתי המשפט מביאים בחשבון את הצורך בטיפולים רפואיים ושיקומיים, עזרים, התאמות ניידות, ליווי וסיוע לאורך החיים, וכן את ההשפעה המצטברת על התא המשפחתי כולו.

כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין תבנית פיצוי אחת המתאימה לכולם.

לסיכום

אי גילוי ספינה ביפידה עולה בקנה אחד עם רשלנות רפואית, שכן המום מוכר בספרות הרפואית כבר עשרות שנים, ואמצעי האבחון זמינים ומקובלים.

אחוז הנפגעים בניידות

אחוז הנפגעים בניידות

דורג 5 מתוך 5