התינוק נולד עם ספינה ביפידה שלא אובחנה בהריון? מצב כזה מחייב בדיקה משפטית. ספינה ביפידה נראית בדרך כלל בסקירות האולטרסאונד, ולכן כשהיא לא מתגלה, צריך לברר מה נבדק ומה הוחמץ.
השאלה המשפטית אינה עצם קיום המום. השאלה היא האם ניתן היה לאבחן אותו בזמן, ומה ההורים והילד הפסידו כשהאבחון לא נעשה.
לא גילו ספינה ביפידה באולטרסאונד, מה עושים?
הצעד העיקרי של ההורים הוא לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית. עורך הדין אוסף את דוחות הסקירה ואת בדיקות ההריון ומאתר את השלב שבו הרופאים החמיצו את המום. הוא גם בודק אם ההורים איבדו את האפשרות להחליט על הפסקת הריון או על ניתוח ברחם.
מהי ספינה ביפידה ולמה היא מסוכנת?
ספינה ביפידה היא מום מולד שבו עמוד השדרה של העובר לא התפתח עד הסוף. המום עלול לגרום לשיתוק, לפגיעה בשליטה על סוגרים ולנזק עצבי קבוע. חומרת הפגיעה תלויה במיקום המום בעמוד השדרה.
5 שלבים בהריון שבהם ניתן היה לגלות את המום
ספינה ביפידה מתגלה בכ 90% מהמקרים במהלך ההריון, לפי סקירת מחקרים שפורסמה בכתב עת מדעי. האולטרסאונד נחשב לתקן הזהב לאבחון המום ברחם. בנוסף, הספרות הרפואית מדגישה שאבחון לפני הלידה מונע נזק עצבי מחשיפה למי השפיר ומזיהום אחרי הלידה. לכן, כשהמום לא אובחן, בודקים כל שלב בנפרד. כל שלב שהוחמץ הוא חלון שנסגר.
סקירה מוקדמת
קראו עוד
כבר בשלב זה רואים סימנים עקיפים במוח העובר. מחקר ישראלי על 8,011 הריונות מצא סימנים כאלה בכל מקרי המום הנמוך, לרוב עוד לפני שנראה הפגם בעמוד השדרה.
מה זה אומר בתביעה?
בודקים מה נבדק בפועל ומה נכתב בדוח. אם הגולגולת והמוח האחורי לא תועדו, זו נקודה ראשונה לבדיקה.
בדיקת חלבון עוברי
קראו עוד
בדיקת דם לאם, הידועה גם כתבחין המשולש. רמה גבוהה של חלבון עוברי עלולה להעיד על מום פתוח בתעלה העצבית, ולכן היא מחייבת בירור.
מה זה אומר בתביעה?
בודקים אם התוצאה הייתה חריגה ואם ההורים הופנו לסקירה ממוקדת. תוצאה חריגה שלא טופלה היא ראיה חזקה.
סקירת מערכות מאוחרת
קראו עוד
זו הבדיקה המרכזית. במחקר רב מרכזי בגרמניה על 627 עוברים, סימן הבננה במוח הקטן נראה ב 97.1% מהמקרים.
מה זה אומר בתביעה?
כשהסימנים שכיחים כל כך, פספוס בסקירה מעורר חשד ממשי לכשל. בנוסף, אבחון בשלב זה מאפשר להורים לפנות לוועדה להפסקת הריון.
ניתוח תוך רחמי
קראו עוד
ניתוח לסגירת המום בתוך הרחם מבוצע בדרך כלל עד שבוע 26. מחקר MOMS האמריקני הראה שהניתוח מפחית כמעט בחצי את הצורך בשאנט ומשפר את התפקוד המוטורי. גם בגיל בית הספר, הילדים שנותחו ברחם היו עצמאיים יותר ונעו טוב יותר.
מה זה אומר בתביעה?
אם המום לא אובחן בזמן, ייתכן שנשללה מהילד אפשרות לפגיעה קלה יותר. זו עילה של הילד עצמו.
היערכות ללידה
קראו עוד
כשהמום ידוע מראש, בוחרים מרכז רפואי מתאים ומתכננים ניתוח סגירה בתוך 48 עד 72 שעות. הניתוח מונע הידרדרות נוירולוגית ומצמצם סיכון לזיהום ולפגיעה ברקמה החשופה.
מה זה אומר בתביעה?
כשהמום לא ידוע, הלידה מתבצעת בלי היערכות. בודקים אם העיכוב גרם לזיהום או לנזק נוסף.
אחריות רפואית למרות שמדובר במום מולד, אילו תביעות אפשר להגיש?
אף שמדובר במום מולד, רופאים אמורים לאבחן ספינה ביפידה במסגרת סקירת המערכות. עמוד השדרה הוא איבר שחובה לסרוק כבר לפני שבוע 20 להריון.
תביעת הולדה בעוולה של ההורים
כאשר פספוס האבחון מנע מההורים לבחור אם להפסיק את ההריון, הם מגישים תביעת הולדה בעוולה. בתביעה זו ההורים טוענים כי אי גילוי ספינה ביפידה שלל מהם את הזכות לקבל החלטה מודעת לגבי המשך ההריון.
זוהי תביעה במסגרת רשלנות רפואית בהריון, והיא כוללת גם את צרכיו של הילד לאורך חייו.
שלילת ניתוח מתקן תוך רחמי, תביעה של הילד עצמו
כאשר פספוס האבחון שלל חלופה טיפולית ממשית, ניתן לטעון לשלילת אפשרות לטיפול תוך רחמי. במקרים מסוימים ניתן היה לבצע ניתוח מתקן כבר במהלך ההריון, כפי שמתבצע במרכזים ייעודיים כגון המרכז לרפואת עובר.
לעיתים תביעות ספינה ביפידה פשוטות יותר מתביעות מומים אחרים. הסיבה היא האפשרות לבצע ניתוח מתקן עוד במהלך ההריון, או לכל הפחות להיערך לניתוח מיד לאחר הלידה.
כאשר ההורים לא קיבלו הזדמנות לשקול טיפול כזה בזמן אמת, עשויה לקום עילת תביעה גם בלי להוכיח שהפסקת הריון הייתה מאושרת. כדי לבסס את הטענה, מסתמכים על חוות דעת של מומחה ברפואת העובר.
הקשר הסיבתי בין הפספוס לנזק
גם כאשר מוכיחים החמצה באבחון, ההוכחה לבדה לא מספיקה. צריך להראות שהפספוס יצר בפועל את הנזק.
השאלה המרכזית היא האם אבחון מוקדם היה פותח חלופה ממשית, כגון הפסקת הריון, ניתוח תוך רחמי או היערכות שונה ללידה. בדרך כלל מומחים רפואיים מכריעים בסוגיה באמצעות חוות דעת.
עו״ד אורן בושרי
כיצד נבחנת תביעת ספינה ביפידה בפועל?
בבחינת התיק לא מסתפקים בתוצאה הסופית. הבדיקה מתמקדת בהתנהלות לאורך ההריון כולו, ובין היתר בודקים
- אילו סקירות בוצעו ובאיזה שבוע.
- האם עמוד השדרה והמוח האחורי נסקרו ותועדו.
- מה הייתה תוצאת בדיקת החלבון העוברי.
- האם ההורים הופנו לבירור נוסף כשעלה ספק.
- האם נשללו מהם אפשרויות טיפול או בחירה מהותיות.
רק בחינה של מכלול הנתונים מאפשרת להעריך אם מדובר בכשל רפואי או במהלך סביר.
פסק דין חליפה של בית המשפט העליון, ע"א 119/05, עסק בתינוק שנולד בשנת 1990 עם ספינה ביפידה שלא אובחנה. התביעה נדחתה, אבל פסק הדין מלמד אתכם 3 דברים חשובים.
- הרופאים נבחנים לפי הסטנדרט שהיה נהוג בזמן ההריון. בשנת 1990 סקירת מערכות לא הייתה בדיקת שגרה. מאז חוזר משרד הבריאות מאז 1993 היא בדיקה שגרתית, ולכן היום אתם זכאים לצפות לה.
- אולטרסאונד בסיסי לקביעת גיל ההריון אינו סקירת מערכות. בבדיקה כזו לא בודקים את עמוד השדרה, ולכן חשוב לברר איזו בדיקה בדיוק בוצעה.
- רישום בכרטיס ההריון עלול להכריע את התיק. בית המשפט קיבל רישום "לא מעוניינת" של אחות שנפטרה, וקבע שאין חובה לחזור ולשכנע אישה שסירבה. לכן בודקים מה נרשם לגבי כל בדיקה שהוצעה לכם.
מתי ספינה ביפידה שלא אובחנה אינה רשלנות רפואית?
לא כל מקרה מצדיק תביעה. לעיתים הרופאים פועלים לפי הסטנדרט המקובל, ובכל זאת המום אינו מתגלה. לרוב לא מדובר ברשלנות כאשר
- הצוות הרפואי ביצע את הבדיקות לפי ההנחיות המקובלות.
- הבדיקות הראו ממצאים גבוליים או לא חד משמעיים.
- מדובר בספינה ביפידה סגורה, שקשה מאוד לזהות בהריון.
- ההורים סירבו לבדיקה שהוצעה להם, והסירוב תועד בכרטיס ההריון.
השאלה המרכזית היא האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.
פיצויים בתביעת ספינה ביפידה
היקף הפיצוי נקבע לפי מידת הפגיעה התפקודית ולפי השלכותיה לאורך החיים. בתי המשפט מביאים בחשבון טיפולים רפואיים ושיקומיים, עזרים, התאמות ניידות, סיוע צמוד והשפעה על המשפחה כולה.
לא כל ילד סובל מכל התסמינים. לפי הספרות הרפואית, הטיפול בספינה ביפידה פתוחה דורש צוות רב מקצועי לכל החיים. בין ראשי הנזק הנפוצים
- שיתוק, חולשה או עוויתיות בגפיים, וצורך בסדים ובאביזרי ניידות.
- שלפוחית נוירוגנית, המופיעה אצל עד 80% מהמטופלים, וצורך בצנתור לסירוגין ובמעקב כלייתי קבוע.
- פגיעה בשליטה על המעיים, הדורשת תוכנית יציאות יומית.
- הידרוצפלוס, ולעיתים צורך בשאנט.
- בעיות אורטופדיות, כמו כף רגל קלובית אצל כמחצית הילדים ועקמת אצל כשליש.
- חוט שדרה מקובע, שעלול לחייב ניתוחים חוזרים.
- פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותמיכה רגשית לאורך שנים.
בעקבות פסק דין המר, ע"א 1326/07, הילד אינו יכול לתבוע על עצם הולדתו. אולם ההורים זכאים לתבוע את הוצאות הטיפול בילד ואת צרכיו המיוחדים לכל תוחלת חייו, ולא רק עד גיל 18.
שאלות ותשובות על ספינה ביפידה שלא אובחנה בהריון
ספינה ביפידה לא אובחנה בסקירת מערכות, האם זו רשלנות רפואית?
לא באופן אוטומטי. אולם המום מתגלה ברוב המקרים בסקירה, בעיקר בזכות סימנים במוח העובר. לכן פספוס מעורר חשד ממשי, וצריך לבדוק את דוחות הסקירה בעזרת מומחה.
האם אפשר לגלות ספינה ביפידה כבר בסקירה מוקדמת?
לעיתים כן. סימנים עקיפים במוח נראים כבר בשבועות 14 עד 17. עם זאת, שיעור הגילוי בסקירה המוקדמת נמוך יותר, ולכן עיקר המשקל מונח על הסקירה המאוחרת.
האם צריך להוכיח שהפסקת ההריון הייתה מאושרת?
בתביעת הולדה בעוולה צריך להראות שההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון ושהדבר היה אפשרי. בתביעה בגין שלילת ניתוח תוך רחמי אין צורך בכך, כי הטענה היא שהילד היה נפגע פחות.
סירבתי לבדיקת חלבון עוברי, האם עדיין אפשר לתבוע?
ייתכן. בפסק דין חליפה, ע"א 119/05, נקבע שסירוב מתועד לבדיקת חלבון עוברי פוטר את הצוות מאחריות לאותה בדיקה. אולם היום סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת שגרה, בלי קשר לבדיקת החלבון העוברי. לכן, אם עברת סקירה והמום לא אובחן, בודקים את הסקירה עצמה.
האם הילד יכול לתבוע בעצמו?
הילד אינו יכול לתבוע על כך שנולד. הוא כן יכול לתבוע על נזק שהיה נמנע או מצטמצם, למשל אם אבחון בזמן היה מאפשר ניתוח תוך רחמי או היערכות טובה יותר ללידה.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
תביעת ההורים מתיישנת בדרך כלל 7 שנים מהלידה. תביעה של הילד עצמו אינה מתיישנת לפני שמלאו לו 25. בכל מקרה כדאי לבדוק את המועדים מוקדם, כי איסוף דוחות הסקירה לוקח זמן.
הילד מתפקד היטב, האם עדיין יש עילה?
ייתכן. גם ילד שמתפקד היטב זקוק לעיתים למעקב אורולוגי, אורטופדי ונוירולוגי קבוע. הפיצוי משקף את הנזק בפועל, ולכן כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.